פגשתי גברים אבודים
על גברים, פגישות, אבידות ומציאות. עליי
פוסטים פופולאריים
-
תחמיץ
20/12/09 | 975 צפיות
-
קריז
21/6/08 | 814 צפיות
-
יותר מכל אני מתביישת
24/6/08 | 1214 צפיות
-
הו, כמה נפלאים שדייך (3)
17/5/08 | 992 צפיות
-
יום שלישי שעה שניה - שיעור אמנות
28/9/09 | 1056 צפיות
-
חלום מוסרני
19/6/08 | 1104 צפיות
פוסטים אחרונים
- "פגשתי גברים אבודים" - תערוכה 27/4/11
- שיאים 21/6/10
- אגוזים וצימוקים 29/5/10
- חג בקיבוץ 23/5/10
- מהאקדמיה למילים 12/5/10
- עקיצות 5/5/10
פיפי לבת
תגובות אחרונות
-
ארנה א
בתגובה על ציור
-
דנה.גל
בתגובה על אישה עם חולצת פסים
-
יעל חיון
בתגובה על סנטה תרזה - קדושה או זונה?
-
noontet
בתגובה על אישה מוכה
-
צילום בזמן אמת
בתגובה על הפיה הנרדמת
-
לוק סקיווקר
בתגובה על צילום משפחתי על האקליפטוס ליד נחל אלכסנדר
תגובות (23)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אני, סתם עברתי כאן
אבל אני אוהבת לעשות פיפי בחוץ ...
תסבירי לי לאט...
את מכירה את המוגבלות הזו שלי
אגב, התגיות אף מעצימות את הפער המטריד... או מפריכות אותו.
הבנתי. אתה לא מבין.
לא מבין למה להתרגש
אני כל חמש דקות עוצר לילד אחר שישתין
אנחנו מסמנים כל עץ בדרך...
לא מבינה. מה אתה לא מבין
לא מבין
זה קורה לי בכל נסיעה איתם
אני הולך להוסיף נופך קוסמופוליטי לדיון החשוב הזה !
רק שתדעו לכם.
בדרום אמריקה, הנשים האינדיאניות הולכות עם שמלות רחבות.
לפתע היא מתישבת, בפנים קפואים ( אין סימן לכול תחושת הקלה )
היא קמה
ורק שלולית קטנה מעידה על הדרמה הקטנה שהתרחשה במקום.
מאז, אשתי תמיד מעדיפה את ה " הקמפו " ( שדה פתוח ).
En la Campo
נהיה שם קוד של השתנה בשדה הפתוח.
מדהים איך רגע קטן ופשוט יכול להיות מצמרר, אבוד, תמים, מרגש, טעון וכו'..
הממ. יש פער מטריד בין הטקסט הנרגש לרישום. מה שבטקסט הוא רגע נוגע ללב הופך ברישום למצמרר - נראה בו שהילדה המורמת להשתין היא גם איבר המין המפלצתי של הגבר הנראה מגבו.
(ודווקא אתמול הלכתי לפגוש חברים בגינה השכונתית שלהם, ופתאום הגיח מאחורי שיח ה', מרים בידיים את בת הזקונים שלו, שנתיים וחצי, בדיוק אחרי פיפי, וחשבתי אז כמה הכל היה פשוט ותמים לגמרי, כלומר שיש הוויה כזאת שבה אין שום צרימות, בלי התרגשות מוכמרת מדי ובלי זדוניות חבויה היטב, איש עושה לילדה שלו פיפי, והפ, תראי מה השפה עושה לרגע הפשוט)
סולחים לך.
(-:
מורכבות מבורכת. כשהייתי ילדה התאמנתי הרבה על להשתין בעמידה. פרויד קרא לזה קנאת הפין.. נראה לי עדיף על הפחד מסירוס.
כן, אה. אני לא מצטיינת בגברים
חתיכת תחת לאבא. נראה כמו אמא
אין עלייך
:-)
קינאת ועד היום אני מקנאה בקלות ההשתנה הגברית: פותחים, חולצים, עושים, מנערים וסוגרים.כלאחר יד, בפשטות, תוך כדיי החיים משתינים ככה, פשוט כזה.
ואנחנו, צריכות לכרוע, לראות שלא משפריץ על הקרסול למטה, ליד הנעל, להרחיב את הפישוק, לוודא שהתחת לא בולט יותר מדיי ושלא מציצים לי, שלא באה דבורה להתיישב לי ...אין זמן כמעט לנגב, יו איזה סרט.
הדבר הכי אלמנטרי, להשתין בטבע, איזו מורכבות נשית.
באמת מעניין. זה תלוי איזה סיפור אתה רוצה לבנות סביב הרגע הזה.
אבא שלי בטח היה אומר לי "תתאפקי קצת". בסוף הייתי מקיאה לו באוטו. והוא הרי הגבר הכי פחות אבוד שאני מכירה, במובן של הכי נמצא.
הייסורים שלך כמעט נוגעים לליבי
כתוב ניפלא!
ראיתי פעם אמא שירדה להשתין לצד הגיפ
ואז לחץ לי במכנסיים מאד
עצרתי גם
לשחרר
ייסורים