כרמי היקר,

תודה על ההתייחסות!

אלומה

לריקיטריקי היקרה!

תודה על ביקורך מחמם הלב אצלי,

מקווה שראשון מני רבים.

ותודה על על הכוכב!

אלומה

סיפור מצויין

אפסותם של החיים מול השמש הגדולה

והארץ נוע תנוע.

ביקור ראשון שלי אצלך בעקבות האיזכור בפוסט של דורית הקואצ'רית.

תודה *

מיקי היקר,

מעניין שגם אתה וגם הכוזרי חשבתם על אותו משפט -

לך אל הנמלה...

מה שאומר שכולנו מחוברים באיזו שהיא צורה בשורש הנשמה...

אבל לך יש בוודאי הרבה יותר ידע ממני לנתח את זה.

תודה!

אלומה

מיכאל היקר!

תודה על המחמאות!

אלומה

יפה מאד!

    פשוט   נפלא

  יש לך את  זה..

יובלי!

העיקר שהבנת את הפואנטה של המחזוריות...

אלומה

יהודית אהובה!

שמחה לקבל חוות דעת מקצועית אוהדת -ממי שאני כל כך מעריכה!

ותודה על הכוכב!

לך אל נמלה עצל , ראה דרכיה וחכם.

כמה אם רק רוצים, אפשר לשקם את החיים.

שבוע טוב מבשר טוב, שפע אור ואהבה.

הי ראובן מותק,

כן, חשבתי פעם להיות סופרת. ומשוררת. וזמרת. ורקדנית.ועיתונאית. ושחקנית.וגם מורה.

ומה יצא מכל זה? אתה יודע יפה מאוד...חחחח

תודה על הפרגון!

אלומה

אלומה, ניכר עלייך שיש לך כישרון כתיבה.

נהניתי לקרוא את סיפורך.

אני שונא קומדיות של טעויו.

ובמיוחד שזה מתברר לא להיות בכלל קומדיה אלא טרגדיה.

הכי נוראים בעיני הם סיפורי סיזיפוס.

הילדה שרודפת אחרי האוטובוס ולעולם לא מגיעה.

הנמלים שרצות תמיד אחרי הפרורים שלעולם לא מגיעים אל הקן.

הסל שתמיד מתאמצים למלא אך לעולם לא ממש את יעודו.

(וזה לא משנה שאני מבין את הפואנטה של המחזוריות). 

כיוון מפתיע משעשע ומאד משמעותי

זכור לי דווקא מהסרט המצויר "עולם הקרח".

יש שם את דמת הסנאי שבלוט האלון תמיד חומק מידיו.

כך עד שהוא בסוף מת ממאמציו. הוא עולה לגן עדן.

שם יש עולם שלם של בלוטים וכל מה שעליו לעשות זה

סוף סוף להתענג על מושא נפשו... אך בהפתעה גמורה

הוא מגלה שמרכז העולם הזה יש בלוט אחד ע- נ - ק !

הסנאי מתעלם מכל הבלוטים שפזורים סביבו ורץ

אחוז אמוק אל עבר הבלוט הענק - אם כל הבלוטים...

ומזנק אליו בתאוות יצרים בלתי נשלטת ...

אבל שניה לפני שהוא מצליח להגיע אליו...

הוא מוצא עצמו נשאב חזרה אל החיים שעל פני כדור הארץ.

לתסכולו הרב הוא מגלה שחברו הטוב עשה לו הנשמה

והחזיר אותו לחיים.

עכשיו תגידי לי את, מי רוצה לחיות בחיים שכאלו?!

:-)

הי אלומה

חשבת פעם להיות סופרת ?

נראה לי שיש לך כשרון חבוי שעוד לא גילית :}

כוכב גדול אלייך בדרך

ראובן

נילי היקרה!

אז אנחנו מסוכנרנות היטב...

תודה על הכוכב!

אלומה

המקרו והמיקרו

לראות את החיים סביבנו

להיות רגישים

גם אם זה מכאיב.

לי יש הרגל

כשאני רואה בעל חיים העומד להפגע

אני עושה את אשר ביכולתי- למנוע זאת.

בחורף שבלול ובקיץ חיפושית ועוד ועוד.....

אני עושה ושוכחת

את הזכרת

שושי יקירה,

בסוף רציתי להדגיש, שיש תופעה של אנרגיה חוזרת.

אם משלחים אנרגיה בכיוון מסוים, היא תחזור לבעליה...

בדיוק כמו קפיץ...

לא תמיד היא חוזרת במהירות כמו בסיפור, אבל תמיד היא חוזרת.

מקווה שהבהרתי...

כמו שהזהרתי מראש, זהו סיפור רציני, לא דומה לסיפורים המשעשעים האחרים שלי,

אבל יש מקום גם לרצינות בחיינו. לפחות לפעמים...

אלומה

הי עמיחי,

איזה כיף שהבנת את המסר! אני בגלל זה אוהבת נמלים, כי תמיד יש להן כוח לשקם

מחדש את עולמן ההרוס. זאת בשבילי ממש דרך חיים!

תודה על הכוכב, וכיף שחזרת אלינו מממעמקי עבדותך...אופס...עבודתך,כמובן...

אלומה

נורא...הסוף...

*

על הכתיבה.

שבת שלום,

שושי

איזה יופי של סיפור

לך אל הנמלה במהדורה עכשווית