איך אפשר אפילו להתחיל ולתאר את הסרט, שבעיניי אחד הגדולים שנעשו, ספק אם אי פעם ייעשו. סרט שחור לבן המלא בצבע, צבע של אהבה אמיתית. קזבלנקה, האמפרי בוגרט, גבר שבגברים, בעל קפה-בר-קזינו, הגיע מאירופה , כשנמלט מהנאצים. אינגריד ברגמן, כל מילה יכולה לגרוע מיופיה, האמא של איזבלה רוסוליני, המדהימה אף היא. שניהם בסיפור אהבה בלתי אפשרי. בחרתי את סצינת הסיום, הלכאורה בלתי נתפסת. שני אוהבים שהדרך היחידה שלהם, לשמר את אהבתם, היא להפרד. לחיות מהזכרונות, בואה של אינגריד לקזבלנקה, סגרה את מעגל האהבה שלהם. הפרידה ביניהם החייתה את כל מה שחוו קודם לכן. |
תגובות (30)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
עד עכשיו חשבתי שהפוסט עוסק באינגריד ברגמן, לא בי.
כן אתה.
המוסיקה הסרטים.
צורת הכתיבה שלך
מראה על נפש רגישה ורומנטית
אתה מכיר אותי ויודע שאני לא נוהגת
סתם לומר דברים.
זאת דעתי.
ןאז אמר וודי אלן:
PLAY IT AGAIN SAM
נגן לי סם. נגן את איך הזמן חולף.
אם אתה לא זוכר אותו אני אזמזם לך
טה דה טה די דדה טה טהדידה דה
טהדה טהדידה טה טדה
שמח שאהבת
קטע מדהים, מדהים
אהבתי.
רומנטי?
אני?
העונג כולו שלי
מאיה,
לא צריך לספר לכולם..
סרט נפלא
נפש רומנטית שכמותך
ראויה לכוכב
תודה על תזכורת של סרט נפלא !
כמה רגישות יש בך
אדון טרנטינו
תודה אורית
טרנטינוש..
תודה על ההארה..
אבן דרך לא רעה להתחלה-
במסע מהפוסט האישי האחרון שלך..
שמח שעזרתי לך בבריחה..
תודה לך.
רק תודה.
התאימה לי הבריחה הזו...ככה לרגע.
בבקשה יקירתי!!!
ואיזה עיניים אלו...
תודה לך
כל הסרט בעיניים שלה....
מדהים לחוש מחדש..
תודה
תודה לך יקירתי.
מאז עשו עוד כמה לא רעים :)
לא יקירתי.
אכן
AS TIME GOES BY
התלבטתי בין שתי הסצינות.
בלי האוף היה יוצא לך
אהבה,
פרידות,
רונית.
תודה לך :)
בסצינת הכניסה שלה בסרט,
נעתקה נשימתי.
אח פעם ידעו לעשות בארצות הברית של אמריקה סרטים טובים....
נפלא נפלא נפלא
תודה
אוףףףףףףףףףףףף אהבה
אוףףףףףףףףףףףףףףףףף פרידות
אוףףףףףףף
רונית
"כל מילה יכולה לגרוע מיופיה"