אני ניצב בתקופה הזו בפני הכרעה חשובה, ואיפה ומה ללמוד ואיזה מקום יתן לי הקלות שמגיעות לי בשל נכותי, על מנת שאוכל להפיק את המיירב מלימודי העתידיים. בכל פעם אני מופתע מחדש כאשר המוסדות ברובם איינם מוכנים ללכת לקראתי ולתת לי הקלות שלא מן המיינין ע"פ עשרות האיבחונים שעשיתי עד היום. אייני יכול לעשות פסיכומטרי בגלל סיבות שונות ובגלל תנאים נוקשים של הגוף האחראי על כך וסרבו לתת הקלות משמעותיות כל זאת למרות החוק המגען זכויות של סטודנטים מוגבלים ולקויי למידה מדוע צעירים צרייכים להוכיח כי הם מצטיינים עוד בטרם נכנסו בשערי הפקולטה? כל צעיר שרוצה להירשם ללמודים אקדמים חייב בממוצע בגרות גבוה מאוד ,במבחן הפסיכומטרי החסר תועלת ובעמידה בתנאי קבלה .צריכים להוכיח ידע בכל התחומים מאנגלית ועד ספרות. כלומר פשוט להיות מושלם ובנוסף עליהם לשלם עשרות אלפי שקלים בשנה,ומה עם אלו בעלי פוטנציאל שידם אינה משגת? בקיצור סטודנט ישראלי הוא זה אשר בקיא בכל התחומיםמתמטיקה ועד ספרות, ובנוסף עליו להיות ממשפחה אמידה. זהו הפרופיל של הסטודנט הישראלי המצטיין. וכל השאר? נשראים לבטח בחוץ. קחו אותי לדוגמה אני חלש מאוד בתחום הראלי וחזק מאוד מאוד מאוד בהומני האם העובדה שאני חלש מאוד בתחום הראלי וחזק מאוד בתחום ההומני ישללו ממני תואר? האם חוסר הרצון של המוסדות להתגמש במתן הקלות ובהגמשת תנאים פיזים יעלה לי בתואר?,רק החודשים הקרובים יגידו. בנתיים אני חרד לראות את צורת הקבלה של אנשים צעירים לאונברסיטה, הם נדרשים לעמוד בתנאים אסטרונמים לקבלה, ובסוף דוח מבקר המדינה קובע שרוב המנכלים והמנהלים מתמנים כאשר הם ללא כישורים ומתמנים רק על בסיס קישורים. אם כך למה נחוצה ההכשרה האקדמית? ומה לגבי המורים? מדי פעם נערכים מבחנים למורים למתמטיקה ובמבחנים ,מסתבר לפי התוצאות שהידע שלי במתמטיקה גדול יותר משלהם וגם למורים מהתחומים האחרים אין ממש ידע בתחומם בעיקר מורים ביסודי,מניסיון. אלה האנשים ששומרים על הילדים. אם ככה לשם מה נחוץ התואר?,לשם מה הסטאז? לשם מה ההכשרה? לי יש הרבה לקיות למידה שנובעות מהנכות חסר ראייה מרחבית לא קורא גרפים לא כותב ועוד הרבה מגבלות שנבעות מהנכות שלי ולמרות הכל המוסדות השונים אינם מוכנים לתת לי הקלות שלא מן המניין כל זאת למרות החוק החדש שמתואר בלינק הנ"ל. בלימודי הקודמים הוכחתי אמבציה מטורפת ומוטיבציה להצלחה בלתי רגילה כך אמרו לי. וזה בעייני יותר חשוב מכל יכולת טכנית ומרחבית זו או אחרת או חוסר יכולת קריאה באנגלית בשל דסלקציה או עוד הרבה דברים. עובדה שגרמתי תיכון בהיצטינות יתרה. נוסף על כך עוד דבר שמונע מנכים להשתלב בלימודים גבוהים הוא חוסר הנגישות זהו צעד נוסף המעיד על חוסר הרצון לשלב נכים בהשכלה הגבוהה ב 70 אחוז מהמוסדות אין נגישות לנכים. אם המצב ימשך כך בהשכלה הגבוהה,נגיע מהר מאוד לאפרטיד תוך כמה שנים. בסוף יפתחו מסדות השכלה גבוהה לנכים וללקוי למידה מה שידגיש לרעה את השוני ואת הפערים והמעמדים בחברה מכל בחינה שהיא לא רק את השוני של מוגבלים ולקויי למידה אלא עוד אנשים צעירים שונים. לא משנה מהו השוני, למשל כאלה שלא יכולים לעמוד בשכר לימוד אחרי כל מה שתיארתי, מה הפלא שכיום יש כל כך הרבה מובטלים ודורשי עבודה?, אם המצב בהשכלה ימשך כך המספר יכפיל את עצמו וישלש את עצמו ,בלי שנרגיש בכך. חבל שהמדינה מונעת מכלל אזרחיה השכלה,אלה שהם לא מושלמים,אפילו אם הם מתקרבים להיות מושלמים אבל הם עדיין לא כאלה. |
אריאל, חיפה
בתגובה על "לשמן את הצירים"
נהר גועש
בתגובה על מכתב אהבה
נהר גועש
בתגובה על אבוד בלעדייך
תגובות (21)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
כבר יש כמה כאלה שעוזרים לי
בן גוריון בבאר שבע? היות ואני גר בראשון אז יהיה לי קצת קשה בלשון המעטה....
חוץ מזה איני מסוגל להחזיק דירה,מכל הבחינות.
דבר שני לגביי החשיבות,פעםעד לא מזמן, זה היה נכון,היום זה מתהפך לאט לאט.
פעם גם כישורים היו עולים על קשרים,היום לא...
אני מציעה לך לבחון כאופציה את אוניברסיטת בן גוריון בנגב, מכיוון שבה יש נגישות נהדרת, ובאר שבע מאפשרת לסטודנטים לחיות בה בלי לקרוע את הכיס אפילו מבחינת שכר הדירה.
תאמין לי שבתור סטודנטית לפסיכולוגיה לי יותר חורה שתמורת כסף אפשר להגמיש דרישות סף, מכיוון שהסטונדטים הללו שקיבלו קיצורי דרך בקבלה ובלימודים מתחרים בתלמידי האוניברסיטאות שקורעים את עצמם מול מערכת שהיא הרבה פחות מחבקת על מנת להתקבל לתואר שני. ותנאי הקבלה לתואר ראשון הם כאין וכאפס לעומת האינטנסיביות של התואר, עומס הדרישות בו והדרישות המטורפות לתואר שני, לפחות בפסיכולוגיה.
במכללות הדרישות נמוכות יותר וגם סף הקבלה נמוך יותר, אבל אל תשכח שרוב המכללות נחשבות עדיין פחות מאוניברסיטאות בשוק העבודה.
נו, אז מה אתה מקטר?
תשמור על האמביציה הזו ולא תהיה לך בעיה להוציא בפסיכומטרי ציון טוב ומכאן סכם טוב ולהתקבל לאן שתרצה.
אענה בקצרה למגילה
קודם כל תודה שהקדשת זמן לכתיבה,זה ניכר.
לנושא הנגישות ברוב מרכזי הלימוד שהייתי בהם וכתואצה ממחקר קטן שעכרתי בנהושא איין נגישות בחלק הגדול של המוסדות אין נגישות.
אני ככל הנראה אלך ללמוד במכללה,אגב גם זה חורה לי שתמורת כסף נוסף פתאום אפשר להגמיש תנאי קבלה-אבל לא אכנס לזה
דבר נוסף- איני אומר להוריד את הרמה של הלימודים האקדמים, להפך. אני רק כובל על צורת הקבלה שהיא לדעתי הקבלה עצמה יותר קשה מהלימודים עצמם,בעיקר במכללות.
דבר אחרון יש לי המון אמבציה יש לי בגרות עם תעודת הצטינות שהשגתי על אף כל הקשיים ולא אוותר עד שאשיג תואר ראשון,על אפם וחמתם של כל המלעיזים.
והמבין חיים יבין......
הסכמים באקדמיה הם תוצר של ביקוש והצע, ומכיוון שהביקוש גדול מאד הרף עולה על מנת שלא תהיה הצפה גדולה אפילו יותר של אקדמאים. כתוצאה מכך, נוצר מצב שכדי להתקבל לאקדמיה אתה צריך שיהיו לך ציונים טובים ופסיכומטרי גבוה. המדינה לא יכולה לאפשר לכולם להיות אקדמאים מכיוון שזהו מצב לא תקין. מדינה צריכה גם אנשי מקצוע ולא רק אנשי מדע ורוח.
הפסיכומטרי הוא כלי ניבוי לא רע בכלל להצלחה, ולכן אינו חסר תועלת כפי שתארת אותו. אין באמת צורך להוכיח ידע בכל התחומים מכיוון שלא מסתכלים על מרכיבי תעודת הבגרות אלא על הממוצע, אבל ללא ספק אנגלית ברמה גבוהה מועילה כשהולכים לאקדמיה כיוון שמרבית המאמרים כתובים בה. הלימודים באקדמיה שונים לחלוטין מהתיכון. העומס רב יותר, הדרישה לחשיבה עצמית גבוהה יותר ומי שלא היה מסוגל להתמודד עם דרישות התיכון ימצא את עצמו בשוק ובקושי רב להסתגל לדרישות האקדמיות.
קיימות בשוק המון מלגות שמסייעות לסטודנטים שמתקשים לממן את התואר, גם התנדבותיות, גם מלגות ממשרד החינוך וגם מלגות מעמותות שונות, ולמעשה רוב הסטודנטים שאני מכירה נעזרים בהן כדי לממן את הלימודים או עובדים במקביל במשרה חלקית, כך שלומר שבכדי להיות אקדמאי צריך להיות אמיד זו הגזמה ואפילו קצת דמגוגית.
היותך חלש בתחום הריאלי אומר פשוט שהסיכוי שלך להצלחה בפקולטה להנדסה ולמדעי הטבע נמוך מהסיכוי שלך להצלחה בפקולטה למדעי הרוח והחברה, הוא לא אומר שישללו ממך את הזכות לתואר. האוניברסיטאות מקצות בכל פקולטה מספר מקומות שמיועדים לאפליה מתקנת ומאפשרים לאלו שהסכם שלהם נמוך עד- 20% מהנדרש להתקבל בכל זאת, אתה יכול לברר לגבי זה ולנסות להגיש מועמדות באופן זה.
בין האקדמיה לשוק העבודה קיים פער, אבל גם במינויי מנכ"לים מדובר בדרך כלל בדרישת סף לתואר ולניסיון, כך שההכשרה האקדמית נחוצה. נושא המורים הוא נושא כאוב, מכיוון שכפי שפתחתי את דבריי, מדובר בסכם שנקבע על סמך היצע וביקוש והביקוש למקצועות ההוראה נמוך ולפיכך גם הסכם, וכך מתקבלים למקצוע האנשים שאינם האיכותיים ביותר בשוק, ומכאן רמת ההוראה הנמוכה. (ראוי להוציא כאן מן הכלל את אלו שמגיעים להוראה מתוך אמונה ושאיפה לעסוק בתחומי החינוך ואת מסלולי ההסבה שבהם נמצאים האנשים האיכותיים באמת). האבטלה בשוק העבודה היא תוצר של הגלובליזציה והעברת מקומות התעסוקה לאזורים כמו סין ולכניסתם של עובדים זרים לתחומים שונים בשוק העבודה ואין לה קשר לאקדמיה.
אני לא יודעת איך זה באוניברסיטאות אחרות, אבל אוניברסיטת בן גוריון בנגב, בה אני לומדת,מותאמת מאד לנכים. רבים מהבניינים בה מחוברים ומקושרים לבנין שבו יש מעלית גדולה, הדרכים בין הבניינים רחבים ומאפשרים גישה וקיימים מדרונות לכסאות גלגלים ליד כל מדרגות. במידה ותלך לתואר הומני, סביר להניח שתוכל להשתמש בלפטופ במקום לכתוב ואם לא תלך לגאוגרפיה וכלכלה לא תתקל ביותר מדי גרפים. האוניברסיטאות מתחשבות גם בליקוי למידה, אך כמובן שאלו דורשים אישור מדיקן הסטודנטים על מנת לקבלם והם אינם ניתנים אוטומטית.
עוד משהו שחשוב לזכור הוא שהמכללות מציעות היום תארים עם דרישות קבלה נמוכות משל האוניברסיטה, כך שמי שמוכן לשלם יותר במקום לשפר את הסכם שלו יכול להתקבל גם הוא לתואר ראשון.
אם באמת יש בך אמביציה, אל תתכסה בתירוצים שקשורים למגבלות ולנכות. אלפי סטודנטים בישראל סובלים מלקויות אבל החליטו שלא לוותר לעצמם, לעשות שוב בגרויות שהיו חלשים בהם וללמוד שוב לפסיכומטרי ולהוציא ציון גבוה יותר, על מנת להגיע מעמדה של שווים. אם תסתמך על אפליה מתקנת, תמיד תחוש חלש ביחס לאחרים, אז אני ממליצה לך להוכיח לך ולאחרים שאתה לא פחות טוב מהם גם אם זה דורש ממך יותר השקעה ממה שזה דורש מהם.
ונ.ב. - אפרטהייד זו מילה שלגמרי לא קשורה לעניין כי למיטב ידיעתי נכים אינם גזע אחר ואין שום כוונה ממשלתית להגדירם ככאלו או להעניק להם פחות זכויות מלאחרים.
תודה
באמת חומר מדאיג למחשבה.
אבל אני חושב שיש גם התקדמות מסויימת בנושא, יחסית לשנים עברו.
ברור שיש לשאוף ליותר.
ועל כך כולנו צריכים להלחם.
ועליך, אור, אני סומך שתוכיח למרות כל הקשיים, שאתה מסוגל.
ואתה עוד תגיע רחוק!
לא מזעזע,חומר מדאיג למחשבהתודה ולא צריך להגזים הפוסט לא היה צריך לגרום לכאב לב,לי הנושא עדיין לא גורם,אני קצ מודאג זה הכל
תודה, הפתוחה זון אופציה אטך חלק מהקורסים במסלול שאני רוצה בו קשיים ללמידה פרטנית ולגבי הנגישות זו גם בעיה אבל יש בעיות יותר גדולות
אור,
בטח יש דרכים לעקוף את הבעיות שהאקדמיה עושה לסטודנטים חריגים.
האוניברסיטה הפתוחה למשל.
אני לומדת שם, וטוב לי.
לי אומנם אין נכות, אבל אני אם חד-הורית ענייה כעכבר כנסיות. ואני לומדת למרות הנסיבות הלא נעימות במיוחד.
נראה לי שגם מכללות מאפשרות לאנשים שונים ללמוד.
בכל מרקרה, שיהיה לך המון בהצלחה.
ב"ה
אור, עשית לי כאב לב גדול.
(אתה מוזמן לקרוא פוסט שלי על נגישות אגב).
כאדם בריא אישית סבלתי ועדיין סובלת מהשיטה בארץ
רכשתי השכלה גבוהה בדם יזע ודמעות
רוצה להמשיך אבל תנאי קבלה / שכר גבוה / מיקום גיאוגרפי ועוד... מקשים ביותר
כוכב למילים שכתבת, :
נמשיך אחד על אחד..
שבוע טוב בינתיים
יקירי,
אתה יכול למצוא בכל פינת רחוב, אנשים שאכן מינפו את התואר
והגיעו רחוק איתו. לא פחות מהם אתה יכול למצוא אנשים שנהנו
מההשכלה, מהלמידה, מהאנשים שפגשו בדרך, לא מהתואר.
התואר אינו תנאי לשום הצלחה. עדיין, איני שולל את האפשרות.
תן נושא שמעניין אותך ?
נשמע מזעזע.
אשמח לשמוע עוד.
שי
ילד מהמם אחד,
לא אציין את דעתי על ההתנהלות הכוללת של האקדמיה,
מסיבה פשוטה, אינה מהווה תנאי להצלחה שלך או להשגיות שלך.
אף אחד ושום דבר לא צריך להיות מושלם כדי להיות נכון, מתאים.
מעבר לאקדמיה, יש הרבה דרכים ללמוד, להשכיל, להשתלב... להוביל.
אספר לך סיפור אישי באופן פרטי.. ואוסיף משפט שאמרה אישה מדהימה:
" הצלחה - היא הבחירה הנעלה ביותר של מי שאני יכול להיות "