שבת בבוקר על הגג אבא מראה בגאווה את החווה הסולארית שהקים. רואה לרחוק. רואה לירוק. שבת בצהרים. מתחת לעץ אורן עבה גזע. רב מחטים. בבית הקברות רב היופי. צופה אל הים. מספר למשפחה, לנכדים, על דודו שנדד באירופה. על שמו- שמו השני- יהושע. מספר על השער לאמריקה שנסגר בפניו והפרידו מהמשפחה. השאירו בבלגיה שם נישא והפך אב לבת. שם גם נפטר. רחוק ממשפחתו. מאחותו. היא סבתא מרים. וקולו של אבא מצטרד. מספר שגילו בשנים האחרונות ש אשתו של הדוד נישאה מחדש. ואפילו נולד בן נוסף. יש אפילו רישום שעלו לרכבת בשנת 1942 רכבת מבלגיה. לאושוויץ. עיניו אדומות. נחנק מבכי. ובערב. מבדילים בין קודש לחול. והסידור מלא בפתקים. ("כי בנו בחרת עם כל העמים") מלא בטיפות יין ונרות. ומריח ציפורן. |