היום - היא אמרה - היום לא נדבר. עייפתי מלדבר. היום אני רוצה שתקראי.

וזה המכתב שהיא הושיטה לעברי :

אמא ואבא יקרים!

תודה לכם שזרקתם אותי לגדול בבתי אחרים. זה לימד אותי להעריך משפחה אמיתית ולהשתוקק  אליה.

תודה לכם על שבגדתם בי כל חיי. בזכות זה למדתי נאמנות מוחלטת.

לא עלה בדעתי לבקש מכם עזרה כשהאיש הרע הזה פגע בי. תודה לכם גם על זה. זה חייב אותי להרפא בעצמי ולימד אותי לסמוך על בריאות נפשי.

תודה לכם על שמעולם לא עמדתם לצידי. זה לימד אותי להיות עצמאית.

תודה לכם על שמגיל אפס קראתם לי "שקרנית". זה לימד  אותי כנות מהי והפך אותי לאדם הכי אמיתי שיש.

תודה לכם על ששום הצלחה שלי לא הספיקה לכם. זה לימד אותי ענווה.

תודה לכם על שהכל היה תמיד קשה כל כך ומסובך. זה לימד אותי לשאוף לפשטות.

תודה לכם על כל המתח הנורא. זה הפך אותי לקלילה וצוחקת.

תודה לכם על הכבדות השותקת. זה הפך אותי למעמיקה ורצינית.

תודה לכם על שבכל מעשיכם תמיד הראיתם את טבעכם האמיתי. זו רק אני שהתעקשתי לא לראות. התעוררתי. תודה.

תודה לכם על שמעולם לא היו לי הורים. זה חייב אותי להמציא את המושג כשהפכתי אמא. בזכות זה אני אמא אמיתית.

תודה לך אבא על מכות הרצח. זה הפך אותי לרכה וחומלת.

תודה לך אבא על שהאכלת אותי קיא. חשבתי וחשבתי ולא מצאתי מה הדבר הטוב שיכול היה לצמוח מזה...

תודה לך אבא על אימה ופחד. זה לימד אותי אומץ ואורך רוח.

תודה לך אבא על שקראת לי "אכזבת חייך". זה דחף אותי עוד ועוד קדימה.

תודה לך אבא על שקראת לי "זונה". מעולם לא מכרתי את עצמי וניחנתי במוסר גבוה.

תודה לך אמא על שלא דיברת אליי שפת תינוקות. אני אמא שמכבדת צרכים וגבולות ונמצאת שם תמיד. ללא תנאי.

תודה לך אמא על שקינאת בי כל חיי. זה לימד אותי רוחב לב ובירך אותי במה שחבריי מגדירים כ"עין טובה".

תודה לך אמא על שאמרת לי כי כולם חושבים שאני כזאת שקטה ונעימה, אבל רק את יודעת מי אני באמת. זה הכריח אותי לחפש בתוכי ולמצוא את השקט הזה ואת הנועם. תודה לך אמא. אני יודעת מי אני. באמת.

תודה לך אמא על שלא יכולת לגעת בי. בזכותך אני כל כך חמה ומלטפת.

תודה לך אמא על שתמיד הדפת אותי מעלייך. בזכותך אני כל כך אוהבת ורכה.

תודה לכם על שמעולם לא הייתם לי. בזכות זה אני אמא ערה ונוכחת.

תודה לכם על שהייתי עול עבורכם. זה לימד אותי התחשבות באחרים.

תודה לכם על שהרחקתם לכת בעויינותכם. זה לימד אותי לבחון ולהרחיב עוד ועוד את גבולות היכולת שלי.

תודה לכם על כל הסבל הנורא הזה שאני נושאת בליבי כל כך הרבה שנים. זה מחייב אותי להשתחרר ממנו. לתמיד.

תודה לכם על כל הסבל המיותר הזה. זה לימד אותי להתמודד.

תודה לכם על כל הסבל הזה. זה הכריח אותי לחפש אחר האושר.

תודה לכם על חיים שלמים בהם לא ידעתי אהבה מהי.

תודה לכם על כי בזכותכם חיפשתי אחר אהבה כל חיי.

תודה לכם על כי בזכותכם שילמתי מחירים מטורפים.

תודה לכם.

למדתי.

בזכותי.

למדתי אהבה מהי ולמדתי כי אין לה מחיר.

אני האהבה עצמה.

מצאתי אותה בליבי.

וגם את השקט ואת הבטחון.

חיי מלאים אהבה ושמחה וקבלה וודאות ואושר ועומק והגשמה ופשטות.

ועצב גם. וחוסר בטחון. פה ושם. כמו אצל כולם. ברגיל.

חיי מלאים.

תודה.

כשהרמתי מהמכתב את עיניי פגשתי  בעיניה שלה.

מלאות דמעות היו, כשלי, וגם תבונה ועייפות והשקט שאחרי.

עיניים מלאות אור ועומק, וגם תעוזה ופחד ועצב וצחקוק קטן, תמידי.

בקול צרוד, לוחש ורועד מהתרגשות ומגודל המעמד, אלה המילים שהצלחתי למצוא-

מזל טוב, יקירה.

את חופשיה עכשיו.

הבראת.