אז לקחת כובד והשארת חטטים, מכנסיים עם כיסים קדמיים ושתי חליפות שטות. פועל רגע לפני שאבטח בך. וחזק אתה משאיר עקבות ידיים על הגוף המתפשר שלי.
זה רע לברך אותך. אתה ארסי, שאריות פתן. הקול הזה שלך המוכר. השפתיים גם. ואין בך רגע אציל רק דמיון לאנשים שמצאת בהם אבא.
"אני כבר מכיר אותך". יודע כלום. היומרות שלך מפספסות אותנו השתיקות שלי סוגרות פערים.
נבוב כמו חליל בלי עץ והחורים מוצאים תווים אחרים. |
תגובות (3)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
מקום מוכר, תחושה גם..
עצוב.
אתה נהדר.
ובקשר לבבואתי, היא נחשפת
בדרכים שאולי אינך מזהה...)
משתה תבונה כתבת כאן
נהדר