לאמאל'ה

אני לא יודעת איך להתחיל אז פשוט אתחיל.כשנולדתי בוודאיי תלית בי הרבה תקוות.

בכל זאת,הבת של מלכת הנמלים הכי חשובה במחילה,טוענת בכירה לכתר.

באמת, בהתחלה,עניתי על כל הציפיות והייתי חרוצה עד שהגעתי לכדי יעילות מכסימלית.

אפילו עמדתי בקריטריונים המחמירים ביותר שקבעו הנמלים הטורפות הכי מטורפות בעולם אם לא ביקום כולו.

את בוודאי זוכרת את התחרות:"הנמלה שסוחבת פירור לחם הגדול פי כמה מגופה" שבה זכיתי במקום הראשון,הישג שהכניס אותי ל"ספר השיאים של נימס".

מתישהו הרגשתי שצפוף לי במחילה,שאני צריכה SPACE

ובכלל כל הנמלים הפועלות עובדות ועובדות ועוד בשביל שכר מינימום.פרייאריות!

לדעתי הן מכורות לעבודה.איפה חיי חברה?איפה חיי תרבות?איפה תחביבים?

פעילות גופנית מילא,כי הן עובדות עבודה פיזית.

אם הן היו מבלות יותר,אני בטוחה שהן גם היו עובדות חרוצות יותר.

אבל אני לא מתכוונת לשנות סדרי עולם מחילה,קטונתי.

ניסיתי לגור תקופה בשכירות בקן של הציפור, אולם גם שם לא ממש מצאתי את עצמי.

הכל התחיל כשפגשתי איזה מכסיקני ונסענו יחד לנמל בחיפה.

התנסיתי איתו בפעם הראשונה תוך כדי עישון עלים ירוקים המשנים את מצב הרוח והתודעה.

מאז,פחות או יותר, איבדתי את תחושת הזמן והתחלתי לדחות דברים.נהייתי מה זה עצלנית!

פתאום לא יכולתי לקום בבוקר והתחלתי לישון בין שתיים לארבע.

פתאום על כל דבר שהייתי צריכה לעשות אמרתי "מאניינה".

פתאום התחלתי לשיר: " ואם לא מחר אז מחרתיים"...בכל זאת ביסודי הייתי במקהלה-לה-לה.

במחשבותיי הפלגתי רחוק, עד להודו הגעתי.

בדרך פגשתי אחד,עצלן וטיפש,אולם לא התנהגתי אליו בדרך ארץ.

פגשתי חרגול ושיחקתי איתו את משחק האסוציאציות, אבל חתכתי ממנו מהר,כי הוא לא זרם.

פגשתי גם עיזה, אבל לא התייחסתי אליה ("אל תתקרבי אליי, שלא תעיזי, נו זוזי!").

בהודו התחלתי לשתות אלכוהול.פעם אחת שתיתי גולדסטאר שהבריח איזה ישראלי במזוודה.

כששתיתי גולדסטאר איבדתי לגמרי את הבלמים,התחברתי לצד החייתי שבי-דפקתי איזה פר הרבעה קדוש,

על האש! שבע פרות קדושות, לא רזות,צפו בנו.

בכנות, אני לא יודעת איך הגעתי למצב הזה.מייד תפסתי טרמפ' חזרה לארץ על איזו חיפושית זבל.

ניסיתי ללכת לקבוצת תמיכה של מכורים אנונימים, אבל לא הזדהיתי.בכל זאת,לא הזרקתי.

אני שומעת ט'ססס. נראה לי שנשמתי משהו לא טוב.אני מתחילה להיות עצבנית, ומה זה מסריח כאן!

אני רואה פה כל מיני חרקים מפרפרים,כבר לא.נראה לי שהם גססו.

איזה מזל שיש לי מחושים רגישי

אוי לאאא!!!

נפלתי ברשתו של נוכל* שאינו חלקלק

*עכביש