כותרות TheMarker >
    ';

    מרושתת

    http://www.revitalsalomon.com

    הזונה השיווקית

    18 תגובות   יום שני, 26/5/08, 10:37

    גם בעידן שבו נראה לנו ששמענו וראינו הכל - עדיין יש הפתעות קטנות. לפני כשבועיים, הסעיר סיפור צהוב ומלוכלך את האינטרנט והתקשורת בעולם. הסיפור הכיל את כל המרכיבים המתאימים כדי להפוך ללהיט, לפחות ליום-יומיים: ילד בן 13 מטקסס גנב את כרטיס האשראי של אבא שלו, הזמין שתי זונות, לקח את החברים שלו לשופינג של 30 אלף דולר וחגג על העולם.

     

    על פי הסיפור, הילד נתפס לבסוף ואף הורשע בבית משפט. הזונות שוחררו ללא עונש. האבא הוא בכלל עורך דין. ובא לציון גואל. הסיפור, כמובן, עשה גלים ברשת ובתקשורת.

     

    ולמה שלא יעשה גלים? הרי זה סיפור משעשע, לא? משהו כזה שמתאים למדורי החדשות המוזרות בעיתונים (ב-delay של שבוע, כי עיתונים עובדים לאט), משהו שמגיע מהר מאוד לעמוד הראשון של Digg (בעיקר כי הכותרת כוללת את המילה "זונה"), סיפור שאפילו רשתות התקשורת הגדולות, כמו פוקס, ישמחו לסקר בפורמט זה או אחר. זה סיפור עסיסי, מצחיק, עם סוף חינוכי, שמאפשר להניד את הראש בתוכחה על "הנוער של ימינו".

     

    יש רק בעיה אחת עם הסיפור הזה, משעשע ככל שיהיה - הוא פשוט לא התרחש מעולם.

     

    ברווזים עיתונאיים הם לא דבר חדש. יחד עם זאת, הסיפור הזה לא נולד מתוך אינטרס פוליטי או מתוך הרצון לנקום באיזה עיתונאי ולהשפיל אותו באמצעות סיפור שקרי. הסיפור הזה הגיח לאוויר העולם עם מטרות מאוד ברורות - טראפיק, יוניקים, Link bait ו-SEO.

     

    האתר שפירסם את הסיפור במקור, Money.co.uk, עשה זאת כדי להביא אליו טראפיק. מקימי האתר טוענים כי בכוונה כתבו סיפור משעשע, והם הניחו כי הוא צפוי להיקלט על ידי מלקטי החדשות החברתיים ולהגיע לעמודים הראשונים. בקיצור, הם הכניסו לסיפור את כל האלמנטים שהופכים אייטם כזה ללהיט ברשת. פרט שולי אחד לא הטריד אותם - העובדה שהסיפור היה מצוץ מן האצבע.

     

    הסיפור אכן זכה להצלחה לוהטת באתרי החדשות החברתיים, שאוהבים צהוב וציצים - בדיוק כמו כל צרכן חדשות רגיל. האתר הבריטי שפירסם את הסיפור לא טרח לציין בשום מקום שמדובר בפארודיה, ורק לאחר מעשה היתמם ואמר: "כתבנו משהו שנראה לנו כל כך מגוחך, שהיינו בטוחים שכולם יבינו שמדובר במתיחה". אה-הא. בוודאי. כמובן.

     

    חלק מהאתרים שעלו על ההונאה, הסירו את הסיפור. אולם רוב האתרים לא הטריחו את עצמם. בים החדשות, המידע והקליפים, מי בכלל יזכור בעוד שבוע שהסיפור הזה היה מזויף? ולמה זה משנה בכלל - בידור זה בידור. שיווק זה שיווק. וכל האמצעים כשרים. וזה הצליח להם - האתר קיבל המון טראפיק, בוודאי שיפר את המיקום שלו בגוגל בגלל כל הלינקים שמכוונים אליו כעת, ולמרות שנחשפה ערוותו, גם עכשיו הוא ממשיך לקבל זרימה קבועה של גולשים - אלה שעדיין לא הבינו שהסיפור מזויף ואלה שכבר קראו על התרמית ה"קטנה" וה"משעשעת".

     

    בשורה התחתונה, לא נגרם כל נזק ממשי לאף אחד. אין באמת ילד, אין באמת זונה, אין באמת סיפור. יש רק הרבה יוניקים ו-Link Bait אחד מוצלח. האתר המזייף גם נתפס בקלקלתו, אם כי מעניין לראות שהסיפורים החושפים את הזיוף לא זוכים להצלחה כה גדולה ברשתות החברתיות כמו הסיפור המפוברק בעצמו. במילים אחרות - הדמיון מוצלח וסקסי יותר מהמציאות העבשה.

     

    Link Bait הוא תכסיס SEO מתוחכם, שרק מעטים מצליחים בו באמת. בשיטת ה-Link Bait מייצרים כמה שיותר תוכן פרובוקטיבי, מעורר מחלוקת או סתם מלא ציצים כדי לגרום לכך שהרבה אתרים אחרים יקשרו אל התוכן הזה. לפעמים התוכן מחובר איכשהו למציאות. לפעמים הוא פרי מוחם הקודח של כמה אנשי שיווק שהולכים בהצלחה אל המכנה המשותף הנמוך ביותר. ולמרות שהם נתפסו בקלקלתם - זה לא משנה. העבודה בוצעה. אפשר לחייך ולחכך ידיים, לחכות קצת עד שכולם ישכחו ולעשות את זה שוב - הפעם בדרך קצת שונה.

     

    יותר מדי זמן לקח לאמצעי התקשורת המסורתיים להבין שמדובר בסיפור שלא אירע מעולם. במילים אחרות ובאופן לא מפתיע - רובם לא טרחו לברר אם מדובר בסיפור אמיתי או לא. הם פשוט ציטטו אותו כתורה מסיני. עכשיו, תסתכלו שוב על מגוון הידיעות החדשותיות שצרכתם היום. איך תדעו כמה מהן אמיתיות וכמה מפוברקות בדרך זו או אחרת?

     

    קל מאוד להאשים את הבלוגרים בכך שהביאו למצב הנוראי שבו "כל אחד יכול לכתוב" (אוי לבושה). המאשימים העיקריים הם עיתונאים ישנים שכותבים בעיתונים ישנים על סיפורים ישנים. אז מה נגיד לעיתונות שכבר שכחה שהתפקיד שלה הוא לבדוק את העובדות לפני שהיא רצה לפרסם אותן?

     

    שיווקית, התרגיל של האתר הבריטי היה הצלחה. הטראפיק ימשיך להגיע וקשה להאמין שמישהו (למשל, גוגל) ינקוט צעדים נגד האתר. פשוט כי לאף אחד לא אכפת. הרי מתישהו, איפשהו, יהיה ילד בן 13 שיגנוב את כרטיס האשראי מאבא שלו ויזמין זונות לבית מלון. גם אלף קופים על מכונת כתיבה יכתבו בסוף שייקספיר. בסך הכל עניין של סבלנות ותזמון, לא?

     

     

     

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (16)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        8/6/08 09:05:

      נננווווו, אל תהיי חסרת סבלנות.

       

      כול כאלב ביג' יומו.

       

      בסןף (גם אם הוא לפעמים רחוק) - האיכות מנצחת

       

       

        7/6/08 18:33:

      רועי יקירי, באופטימיות שלך שכחת כי כמה רשתות חדשות גדולות מיהרו לצטט את הסיפור, ללא בדיקה וללא היסוס.

       

      לך תדע כמה סיפורים כאלה מחליקים מדי יום ביומו. כמה "עובדות" עוברות בלי שמישהו יוודא שהן נכונות. כמה שטויות מאכילים אותנו - וזה עוד בלי כוונות הזדון והאינטרסים. סתם, מחוסר מקצועיות.

       

      וכמה אנשים יודעים על הסיפור הזה? מתוך אלה שצרכו אותו כחדשות, כמה יודעים שהוא אכן שקר? ולבסוף - לכמה אכפת?

       

      בעידן שבו מדברים על קו הגבול הנעלם בין חדשות לבידור - הבידור ניצח עוד פעם. 

        7/6/08 16:30:

      יקירתי הכרישה

      הרשי להציג את הזווית האופטימית של הסיפור הזה:

      בטווח הארוך - סיפורים ותרמיות מהסוג שתארת רק יחזקו, לדעתי, את מעמדם

      של כלי החדשות הוותיקים והמסורתיים - עיתונים, אתרי חדשות וכו'

       

      (לפעמים צריך שהקיצוני יגדיר את המרכז)

       

      מדוע?

      מכיוון שהכל עוד כל כך חדש ובחיתוליו

      כמו בכל משחק חדש הילדים רוצים למתוח את הגבולות - לראות עד כמה אפשר להרחיק לכת.

       

      בטווח הקצר זה משתלם בצורה של טראפיק ו"הכרה" של הגיקס' -"...אההה...דהה ..שחקתם אותה...עם הסיפור על הזונות..."

       

      בטווח הארוך (ועל בדיחות כאלו לא חוזרים פעמים...) אנשים יחשבו פעמיים, כפי שציינת, האם החדשות של האתר הבריטי אכן מהימנות ואמינות, ובשביל מקור חדשות זה כמעט הפרמטרים החשובים ביותר - ה-basics.

      אם אתר חדשותי מקבל צביון של לא אמין או שטותניק אז ימיו ספורים.. זה הכל עניין של זמן.

       

      איכות היא מילה קטנה שצריך לעבוד בשבילה המון וכל הזמן.

       

       

        7/6/08 13:29:
      כשאתר משתמש בשיטות כל כך נלוזות ועלובות להשגת טראפיק - זה לא מוסיף לו כבוד. הגולשים לא אוהבים כשמרמים אותם. אתה נהנה כשמשקרים לך?
        7/6/08 00:17:
      אני לא מצליח להבין איפה הבעיה עם מה שנעשה שם. למה זה חורה למישהו שאותו אתר זעה ללינקים ולטראפיק, האם מקומה של הטראפיק רק באתרים עשירים שיכולים להרשות לעצמם לקנות אותה?
        29/5/08 13:46:

      אני מתנצל, לא התכוונתי לצאת אכזר ותוקף, אלא להגן על חלקה אחת ממשלוח ידי.
      אני מניח שמדובר כאן בסמנטיקה שמובילה למשמעות אחרת, וכשאני חושב על זה, אני משתמש בביטוי לינקבייט בחלק משיחה של קהילה, אבל ההבדל שאת יוצרת במונח הזה דווקא תורמת להבנה טובה יותר של האופן בו כדאי לקדם תוכן אמיתי.
      אז לקחתי את זה ממך, ותודה.

      ובעניין הזהות הבדויה, אני לא מנוי לשמחתי הגדולה על שום טופס לאובדן חיים מוחלט באף אחת מהרשתות החברתיות (שלא לצרכי עבודה), מסיבות של שמירת נפש וזמן.

      אבל ממש רציתי להגיב למה שכתבת, מה שקורה לי מפעם לפעם, עקב הפניות, במקרה הזה מדולי, אז אנא מחילה על הפברוק. קוראים לי אילן, יש לי בעיה ואימייל מלא בג'אנק של בקשות חברות מלהיבות מאנשי פייסבוק, הקפה, אורקוט ושאר ירקות.

      מאז שנרשמתי קיבלתי 7 הצעות.

      אני אכן נרגש ובכל זאת, אשאר בחוץ, אבל אמשיך לקרוא אותך.

       

        29/5/08 05:15:

       

       זו אכן בעייה אבל לא "הבעייה" כפי שרשמת אלא חלק מהבעייה.. "החצי השני" אם תרצי ולמה הכוונה? לאחריות שלנו כקוראים א. לבחור מה לקרוא ובהתאם מה אנחנו מעדיפים שיכנס לראשנו וב. גם אז לא למהר ולהאמין למילה הכתובה ולהפעיל את שריר החשיבה הבקורתית, וממש לברר כשהנושא נוגע לנו מבחינה כזו או אחרת לפני שמאמצים את הכתוב כעובדה לתודעתנו. כדאי לזכור שאת המילה הכתובה הגה אדם. אדם מטבעו יכול לטעות אם במתכוון ואם בתום לב ללא קשר למקצועו, תואר, מעמד ושאר תוויות שצבר במהלך חייו.

      כש"האופי הסטטיסטי" של אלו שבחרו לקרוא מקורות אלו עומד בקנה אחד עם הצמאון לקרוא פרובוקציות מבלי בדיקה יסודית, הכותבים יזינו אותם בכזבים כגון אלו כחלק מהאסטרטגיה שעליה את מתרעמת.

       

      צטט: sekeles 2008-05-26 19:59:04

      מבחינה הסתברותית ואין לי שום סימוכין לכך - הזונות קיימות בהסתברות גבוהה, העורך דין שהוא גם אבא לילד קיים בהסתברות די גבוהה למרות שלא בטוח מי האבא, כרטיס האשראי בחריגה מעל 30,000$ בסבירות גבוהה. רק צרוף המקרים שהסיפור מביא כנראה די נדיר.. אז הטעות לא כזו דרמטית.

      חבל שהקורא/המשוטט במרחב המתוקשר הזה לא מספיק סלקטיבי בבחירת התכנים וביכולותו בקריאה בקורתית ואם עובדתית הוא כשל במשימה זו.. לפחות זכה בסיפור משעשע ונקווה שהמשך התכנים שיתקל בהם באמצעות המקור המפוקפק יהיו איכותיים יותר.

       

       

        29/5/08 01:01:

      יש עוד דרכים לקדם תוכן מבלי להשתמש בטקטיקות נמוכות של מאמרים ממוחזרים, רשימות טיפשיות שאף אחד לא קורא או סתם להמציא סיפורים. כשתוכן הוא טוב, לא קוראים לזה לינקבייט. 

       

      וכשמישהו באמת מאמין במה שהוא אומר, הוא לא מתחבא מאחורי זהות בדויה וכרטיס זריז ומפוברק בקפה. 

        28/5/08 23:15:

      פוסט חביב בהחלט, אבל מאחר ואת אמונה על קידום תוכן, אני מופתע לגבי התייחסות ללינק בייט כתכסיס מתוחכם, שדורש פרובוקציה, תוכן מעורר מחלוקת, ועל פי רוב המצאה של יש מאין.לינק בייט יכול להיות מאמר של עשרת הטובים במשהו, כלי חדש למחקר מילים, או כל דבר אחר שיעניין את הקהילה הספציפית אליה הלינק בייט מכוון. מאמר מעניין בתחום קידום אתרים, זקוק בסך הכל למספר לינקים מאנשי קידום מובילים על מנת להיות שווה את ערכו בזמן עבודה. 

      הוא כלי עבודה בסיסי למדי בקרב מקדמי תוכן ברחבי תבל, ומסיבות מעט משונות, פחות בארץ. תחום הקידום סובל מתדמית על סף המוצדקת לגמרי, אבל ממי שעוסק בכך הייתי מקווה למעט יותר אחריות למשלוח היד של עצמו ושל רבים אחרים, שטורחים להלבין את כובעם מדי יום.





       

        26/5/08 23:36:

      אחלה פוסט.

      הכי מצחיק זה הקופים מפוקס שגיכחו על זה דקות בטלוויזיה קואסט-2-קואסט...

       

      נשאר לי רק לככב אותך מחר ..

      מגניב

        26/5/08 23:06:
      * זו באמת צרה שרק הולכת ומחמירה ככל שהאינטרנט מתבסס כמקור מידע העיקרי לכל דבר.
      בכמה מקרים כבר יצא לי להתקל באתרים "רשמיים" שמצטטים ידיעות מאתר הבצל הסאטירי..
        26/5/08 20:16:
      sekeles, הבעיה היא לא הקורא, אלא כלי התקשורת המספקים לו אינפורמציה בלי לטרוח לבדוק אותה.
        26/5/08 19:59:

      מבחינה הסתברותית ואין לי שום סימוכין לכך - הזונות קיימות בהסתברות גבוהה, העורך דין שהוא גם אבא לילד קיים בהסתברות די גבוהה למרות שלא בטוח מי האבא, כרטיס האשראי בחריגה מעל 30,000$ בסבירות גבוהה. רק צרוף המקרים שהסיפור מביא כנראה די נדיר.. אז הטעות לא כזו דרמטית.

      חבל שהקורא/המשוטט במרחב המתוקשר הזה לא מספיק סלקטיבי בבחירת התכנים וביכולותו בקריאה בקורתית ואם עובדתית הוא כשל במשימה זו.. לפחות זכה בסיפור משעשע ונקווה שהמשך התכנים שיתקל בהם באמצעות המקור המפוקפק יהיו איכותיים יותר.

        

        26/5/08 14:25:

      תודה על הסיפור המרתק.

      הטכניקה הזאת מעוררת בחילה, אבל קשה כרגע לנסח למה.

       

       

        26/5/08 11:37:
      זה בלוג בלתי רשמי של גוגל ותכלס הוא לא אומר שם הרבה מלבד לסקר את הסיפור באופן כללי. האמת, לא נראה לי שגוגל יכולים למנוע מקרים כאלה.
        26/5/08 11:24:

      גוגל התייחסו לסיפור הזה באופן רשמי

       

      http://blogoscoped.com/archive/2008-05-22-n16.html 

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      revital.salomon
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין