הנושא חשוב מאין כמוהו...אנא שתפו את הילדים בסיפור האמיתי(!!!) הזה, ושוחחו עימם.
אחרי שזרקה את הספרים על הספה, היא החליטה לחטוף משהו טעים לאכול ולהתחבר
לאינטרנט. היא התחברה תחת שמה ברשת הנסיכה213.
היא בדקה את רשימת החברים וראתה שדוד123 מחובר ושלחה לו הודעה מהירה ..
הנסיכה213 : שלום. אני שמחה שאתה מחובר! אני חושבת שמישהו עקב אחרי הביתה היום. זה היה ממש מוזר !
דוד123 : את צופה יותר מדי בטלוויזיה. למה שמישהו יעקוב אחרייך? את לא גרה בשכונה בטוחה ?
הנסיכה213 : ברור שכן. אני מנחשת שדמיינתי כי לא ראיתי אף אחד כשהסתכלתי
דוד123 : אלא אם כן נתת את השם שלך למישהו באינטרנט. לא עשית את זה, נכון ?
הנסיכה213 : ברור שלא. אני כאילו לא סתומה?!
דוד 123 : היה לכם כדורסל היום אחרי ביצפר ?
הנסיכה 213 : כן וניצחנו!!
דוד 123 : איזה כיף! מה את היית ?
הנסיכה 213 : אני שיחקתי את הרכז. המדים שלהם כ " כ מכוערים! הם נראו כמו דבורים
דוד123 : מה שם הקבוצה שלך ?
הנסיכה213 : אנחנו החתולים השוויצרים. על המדים שלנו מצוירים נמרים. הם ממש מגניבים .
דוד123 : קלעת משהו ?
הנסיכה213 : לא. אני ישבתי על הספסל. אני צריכה ללכת. אני צריכה לסיים ש.ב. לפני שההורים שלי חוזרים. אני לא רוצה שהם יכעסו עלי. ביי .
דוד123 : נדבר אח " כ. ביי .
בינתיים ... דוד 123 נכנס לרשימת המשתמשים והתחיל לחפש את הדיוקן שלה ..
כשהוא עלה הוא הדגיש אותו והדפיס. הוא הוציא עט והתחיל לרשום מה הוא יודע על הנסיכה213 עד עכשיו .
שמה: מיכל
יום הולדת: השלישי ליוני 1994
גיל: 13
מדינה: ישראל .
תחביבים: כדורסל, שרה במקהלה, החלקה על הקרח וקניון .
בנוסף למידע הזה, הוא ידע שהיא גרה בחולון בגלל שהיא ממש היום סיפרה לו .
הוא ידע שהיא נשארת לבד עד 6:30 בערב כל יום עד שהוריה חוזרים מהעבודה . הוא ידע שהיא משחקת כדורסל כל יום חמישי אחה " צ בנבחרת הבית-ספרית , והנבחרת נקראה בשם החתולים השווצרים. המספר האהוב עליה 7 הודפס על החליפה שלה. הוא ידע שהיא בכיתה ח ' בתיכון ע " ש הרצל .
היא ספרה לו את כל זה בשיחות שהיו להם באינטרנט. עכשיו היה לו מספיק מידע
כדי למצוא אותה.
מיכל לא ספרה להורים שלה על התקרית שקרתה לה בדרך חזרה מהמגרש באותו יום .
היא לא רצתה שהם יעשו סקנדל וימנעו ממנה לחזור לבד הביתה מהמשחקים. הורים תמיד מגיבים בצורה מוגזמת. ושלה היו הכי נוראים. זה גרם לה לחלום שהיא לא הייתה בת יחידה. אולי אם היו לה אחים ואחיות, ההורים שלה לא היו מגוננים מדי .
ביום חמישי, מיכל שכחה מהמעקב אחריה ..
המשחק היה בשיא הפעילות כשהיא הרגישה שמישהו בוהה בה. באותו רגע הזיכרון הזה חזר אליה. היא העיפה מבט ממקום מושבה בספסל וראתה גבר מביט בה בהתעניינות. הוא נשען על הגדר וחייך כשהסתכלה עליו. הוא לא נראה מפחיד והיא מהר מאוד שכחה את הפחד הפתאומי שהרגישה ..
אחרי המשחק, הוא נשען על הגדר כשהיא דיברה עם המאמן. היא שמה לב שחייך שוב כשהיא עברה לידו. הוא הנהן והיא חייכה חזרה. הוא ראה את השם שלה על החולצה מאחור וידע שמצא אותה ..
בשקט, הוא הלך במרחק בטוח מאחוריה. הם עברו רק כמה רחובות עד הבית של מיכל. וכשראה איפה היא גרה הוא חזר מהר למגרש למכונית שלו. עכשיו צריך לחכות. הוא החליט לאכול משהו לפני שיגיע הזמן לחזור לבית של מיכל. הוא נסע לחנות מזון מהיר וישב שם עד שהגיע הזמן לעשות את הצעד הבא .
מאוחר יותר אותו יום מיכל הייתה בחדרה כשהיא שמעה קולות בוקעים מהסלון .
" מיכל, בואי רגע " אמר אביה. הוא נשמע כועס והיא לא הבינה למה. היא נכנסה לחדר וראתה את האיש מהמגרש יושב על הספה .
" שבי " אביה פתח ואמר " האיש הזה סיפר לנו משהו מאד מעניין עליך ".
מיכל התפלאה. איך הוא יכול לספר להורים שלה משהו? היא לא ראתה אותו לפני כן אף פעם .
" את יודעת מי אני, מיכל ?" שאל האיש .
" לא " ענתה מיכל .
אני קצין משטרה ואני מתכתב אתך באינטרנט. דוד123. אומר לך משהו ?
מיכל הייתה מזועזעת . " זה לא יכול להיות! דוד הוא בגילי! הוא בן 14 ! והוא גר באילת !
הזר חייך " אני יודע שסיפרתי לך את כל זה, אבל זה לא נכון. את רואה, מיכל , יש אנשים ברשת שמעמידים פנים שהם ילדים. אני הייתי אחד מהם. אבל לעומת האחרים שעושים זאת על מנת לפגוע בילדים ולהזיק להם, אני שייך לקבוצה של הורים שעושים זאת כדי להגן מפני טורפים. אני באתי לפה כדי ללמד אותך כמה זה מסוכן לדבר עם אנשים ברשת. את סיפרת לי מספיק עלייך כך שיהיה לי קל למצוא אותך. את סיפרת לי באיזה בית ספר את לומדת, את השם שלך! את קבוצת הכדורסל שלך, והתפקיד אותו את משחקת. המספר והשם על המדים שלך רק אימתו שמצאתי אותך .
מיכל הייתה המומה " זאת אומרת שאתה לא גר באילת ?" הוא צחק
" לא, אני גר בתל אביב. זה גרם לך להרגיש בטוחה זה שאני גר רחוק, לא ?!"
היא הנהנה .
" פעם הבת של חבר שלי הייתה כמוך. רק שלה לא היה כל כך הרבה מזל כמו שלך יש. הבנאדם מצא אותה ורצח אותה כשהיא הייתה בבית לבד. ילדים חונכו לא לספר לאף אחד כשהם לבד, אבל הם עושים את זה כל הזמן ברשת. האנשים הלא נכונים גורמים לך להוציא מידע קצת פה, קצת שם ברשת. לפני ששמים לב, סיפרת להם מספיק כדי שימצאו אותך אפילו בלי להיות מודעת לכך שסיפרת .
אני מקווה שלמדת לקח ממה שקרה ולא תעשי זאת שוב .
תספרי לאחרים על זה כדי שגם הם יהיו בטוחים "
" אני מבטיחה "
באותו ערב, מיכל והוריה עשו חגיגה משפחתית על כך שמיכל ניצלה ממה שיכול היה להיות מקרה טראגי .
הסיפור מבוסס על מקרה אמיתי .
בבקשה העבירו מקרה זה לכל מי שאתם מכירים, כדי להציל את הקורבן הבא שהרשת כבר התחילה להתרקם סביבו .... 1 * המקור בקטע זה אינו חשוב. הנושא הוא החשוב. שתפו את הילדים ושוחחו עימם ואתם כהורים חפשו את הדרך כיצד להגן. אל תחכו שמישהו אחר יעשה את העבודה עבורכם. זו העבודה שלכם כהורים. לא צריך להפחיד את הילדים אלא להדריך אותם. |
תגובות (35)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
שלום דוד,
אכן העלתי את הנושא ולצערי ישנם מגיבים אשר חושבים שזה לצורך אינטרס. כנראה שהם אינם מבינים את חשיבות הנושא והטיפול בו.
קראתי את המאמר שצרפת והוא מאוד מעניין.
תודה
כוכב על העלאת המודעות לעניין.
ולכל מי שרוצה לתרום לעניין או לדעת יותר ניתן להכנס לעמותת אשנ"ב
http://eshnav.org.il/
חשוב מאוד גם לתמוך בהם - לטובת הילדים שלנו.
ואגב לא רק פדופילים יכולים לעשות נזקים באינטרנט לילדים, גם ילדים אחרים - כנסו למאמר הזה ותראו
http://cafe.themarker.com/view.php?t=412143
את צודקת . לדבר ולשתף את הילדים. לשוחח עימם על הנושא.
שלום,
הילדה עושה כל כך בשכל שהיא שואלת אותך. כאשר היא תגדל היא כבר תדע כיצד להתנהג ברשת (והיא כבר יודעת כי את מלמדת אותה). ואני לא בטוחה שהיא תהיה פרנואידית להפך היא תלמד כיצד להתנהג בהמשך דרכה. האם עדיף להסתיר מילד/ה את מהלך החיים, את מה שקורה באמת בחוץ? זו לא דעתי.
לא צריך להפחיד ילדים אלא ללמד אותם, להדריך אותם.
אל תראו את זה כפרנויה אלא כחינוך הילד/ה לדרך נכונה לדרך שבה הילד/ה לא יפגעו בעתיד. זה הכל.
רביב יקר,
ראשית תודה על תגובתך. אך דבר אחד לא הבנתי. מדיף ריח של פרופגנדה והפחדה למטרות אינטרסנטיות. איזה אינטרס?! לחנך את הילדים כיצד להתנהג ברשת.
שוב אכתוב גם אם הסיפור דמיוני או לא הוא מספיק חשוב כדי להעביר את המסר. אין כאן שום עניין של אינטרס או רצון של פרסום (מה בדיוק ייצא לי מזה, כוכבים. מה?! על איזה אינטרס אתה מדבר) פרסום במובן של חינוך הילדים כיצד להתנהג ברשת זה הכל.
הסיפור הוא כדי שאתה כהורה תבחין יותר במעשיו של הילד/ה בבית. תדאג להם.
ראש קטן לא משחק כאן, אלא ראש גדול מחשבה כיצד ללמד את הילד שלך כיצד לגלוש באינטרנט בדרך בטוחה. לחפש את הכלים.
מה פתאום להפחיד את הילד, לסגור את הילד. חנך אותו לדרך טובה ונכונה. זו העבודה שלך כהורה. הסיפור (מציאותי או לא) הוא כדי שאתה כהורה תפקח יותר את העיניים.
מה זה חשוב מי המקור? הנושא. זה מה שחשוב.
תודה
ואתה כל כך צודק. ובהחלט צודק בנושא הפגיעות המניות אשר נעשים גם בבית ועל-ידי אנשים מוכרים. וזה כל כך עצוב.
תמיד לדבר עם הילד/ה לגרום להם לדבר אולי קורה משהו בחדרי חדרים אבל אחד ההורים לא יודע. והילד פוחד לומר. מצמרר אפילו לכתוב מילים אלו.
D.R יקרה,
לצערי המגיב צודק. חינוך לזהירות ברשת הוא חשוב ביותר, אבל כשמפרסמים פוסט כזה - שבו מדווח על מקרה "אמיתי" לכאורה, והפוסט זוכה להתעניינות רבה ולהפנייה מהעמוד הראשי של "הארץ", מן הראוי היה לפחות לפרסם את המקור שלו.
אם באמת יש כוונה להקים ארגון הורים שינהג כמו ה"שוטר" שבסיפור, וילמד ילדים להשתמש באינטרנט באופן מושכל, זה מבורך בעיני - אבל הסיפור כמו שהוא באמת מדיף ריח של פרופגנדה והפחדה למטרות אינטרסנטיות.
ובעיקר, הסיפור מזניח את הצד השני של המשוואה - אנו רוצים ללמד את ילדינו כיצד להזהר אבל לא להפוך אותם לאנשים סגורים, מפוחדים ומאויימים מכל מתן מידע. הסיפור הזה נורא מפחיד, אבל לא נותן כלים של ממש - אלו פרטים לתת ואלו לא. הוא פשוט אומר: האינטרנט נורא נורא מסוכן והעולם מלא מניאקים.
ככה לא מחנכים לזהירות ברשת. ככה לא מחנכים בכלל.
תודה
נתתי לבת שלי לקרוא (בת 11)
היא הוזהרה כבר הרבה פעמים, ומודעת לנושא, אבל "רענון" , ביחוד כשהוא בא עם סיפור כזה מציאותי (ולא משנה אם הוא אמיתי או לא. הוא ממשי בכל מקרה) הוא חשוב והרחכי. כל פעם כשיש מקום להכניס פרטים אישיים היא שואלת אותי אם אפשר לכתוב שם לא את האמת.....
חייבים להזהר , להזהיר ולשמור על האוצרות שלנו, אבל זה ממש עצוב איך אנחנו מגדלים אותם להיות פארנואידים
בע"ה
אני חושבת, שזה פוסט שכדאי לתת לילדים בבית לקרוא !
לשתף אותם ולדבר על זה.
זה מספיק חשוב !
הגוף שלי נתמלא חרדה!!!
אפיץ זאת לכל הנמענים שלי
בס"ד
הן נזהרות ומודעות בנושא...
אני אשמר להבא ,אך זוהי הייתה רק תגובה..אין פה אנשים מסוכנים או משהו...
אך בכל מקרה,טעיתי בתאריך שכתבתי...
חחח, הכל לטובה!
הקישור בהחלט עובד. מומלץ לקרוא. תודה נטלי
אולי אני מקצינה ואומרת זאת אבל תראו איך עלולים לפגוע בילדינו
וממש מתחת לאף.
את ממש לא מקצינה. להפך. הילד/ה יושבים בחדר ומשוחחים בצ'אט אי אפשר לדעת כיצד אותו פדופיל יפתה את הילד לדבר.
ולא אני מפחידה או משהו אבל תראו מה קורה בעולם. אתם חושבים שפה בארץ הנושא לא קיים. טעות. לדעתי קיים אבל התקשורת לא נותנת לזה מספיק כותרות.
לרגע אל תשלו את עצמכם שאיזו תוכנה שחוסמת תעשה את כל העבודה.
הכול מתחיל ונגמר בחינוך.
פעם הוזהרנו לא לדבר עם זרים ברחוב. היום צריך לחנך לגלישה בטוחה ברשת.
ממליצה לקרוא ולדעת על עמותת אשנב הפעילה בנושא.
מקווה שהקישור כאן יעבוד.
http://clickit3.ort.org.il/Apps/WW/Page.aspx?ws=0b3beadf-888c-405e-aeeb-61449e5108c1&page=76f3926e-8ee9-4a0c-af05-9221c5beff79
שלום ג'ונקס,
אתה כל כך צודק. ההורים צריכים לדאוג לילדים גם כאשר הם יושבים מול המחשב. המשטרה לא נמצאת בכל שניה ברשת ובודקת וגם לא בכל צ'אט. אז חשוב מאוד לדעת כיצד להגן על הילדים כאשר הם גולשים או משוחחים בצ'אט.
אל תחכו שהמשטרה תעשה בשבילכם את העבודה תשמרו על הילדים שלכם בעצמכם :
www.paralert.co.il
נ.ב
חשוב מאוד לעורר את הדיון הזה כי הסכנות ברשת ממשיות ואמיתיות .
נטלי , אני מתנצלת מחקתי את תגובתך בטעות.
מתנצלת.
תודה .
תורגמה או לא. מקור או לא. זו אינה פסולת פרסומית.
מצד אחד את/ה טוען ואולי טוענת שמצד אחד יש להשגיח על הילדים ומצידו השני את/ה קוראים לזה פסולת פרסומית. כדאי לקרוא שוב ולהבין את הכתוב ואולי הבנת אבל משום מה, לא ממש מעוניינים לקבל את הכתוב ולכן זה נראה אנטי. ופרסומת זבל.
ויוצרת אנטי. מדוע? האם לחנך את ילדיך לא לספר יותר מידי פרטים ברשת נשמע לך אנטי ופסולת פרסומית. מעניין מדוע רשמת אנטי .
ישנו דואר זבל וישנו דואר שגם אם פרסומאי כתב אותו, ואולי זה מקרה דמיוני בעינייך, עצוב לי לבשר לך שבארץ יש מקרים אמיתיים אך הם אינם מגיעים מספיק לכותרות. האם ראית לפני שנה את התוכנית עם אמנון לוי ועל הגבר שערך שיחה עם קטינה באמצעות הצ'אט ... חשבי שוב עד כמה זה פרסומת זבל.
אכן אני קבלתי את הדוא"ל וכפי שרשום מטה לא חשבתי פעמיים ומייד העלתי את את הנושא לרשת. אין כאן כוונה לשום פרסום או פרסומת רק מודעות של ההורים.ההודעה הזו תורגמה ועובדה מאנגלית, שם היא שמשה כחלק ממסע הסברה בבי"ס כלשהו (קרי - המקור שלה הוא פרסומאי מסויים, ולא מקרה אמיתי).
עדיין צריך להזהר ברשת, להשגיח על הילדים ולחנך אותם. אבל אין שום סיבה למלא את הרשת במיילים חוזרים ונשנים של הפסולת הפרסומית הזו, שפשוט יוצרת אנטי.
כשהיינו ילדים פחדנו......
ממלחמות,
תאונות,
פיגועים
אנסים
שוד
מעבר חצייה.....................
וכהורים נוספה לנו דאגה נוספת ולא פחות מסוכנת,
אולי אני מקצינה ואומרת זאת אבל תראו איך עלולים לפגוע בילדינו
וממש מתחת לאף,
למרות שלי יש בן ולא בת אני עדיין חוששת אולי לא מאונס קטינות
שזה נורא בעיני אבל גם החשיפה באינטרנט מסוכנת לכולם.
לדעתי חשוב לתת לזה חשיפה
ולהעביר בבית הספר, בצופים ובכל מקום שילדים,
מאוד מפחיד ובהחלט מעורר דאגה.
אבל מהמעט שהם מתלהבים זה טוב שאת מספרת להם.
מיכל יקרה,
לא רצית להבהיל אותך אבל היתי חייבת לשלוח לך מאחר וידעתי את גילך. העבירי לחברותיך מסר חשוב זה.
אני שמחה שקראת, ובפעם הבא לא למסור פרטים עליך. את לא יודעת באמת מי נמצא בצד השני. ו... ב-16 נאחל לך מזל טוב.
חשוב מאוד להעביר את זה הלאה. כך יותר ויותר הורים יהיו מודעים למה שקורה בחדר שבו יושב הילד/ה מול המחשב.
בס"ד
היי, דורית.
כפי שאת יודעת קוראים לי מיכל ואני נולדתי ב-16 ליוני 1994.
לבי פעם בחוזקה כאשר קראתי את הפרטים של הילדה בכתבה...
לרגע אחד התבלבלתי...ונבהלתי נורא משום מה...
נערות בגילי צריכות להזהר מהדברים האלו...
מיכל *
הם אכן מסתובבים ברשת ולכן הכתבה.
נקווה שיתפסו אותם אחד אחד.
הורים אל תהססו, תעקבו אחרי כל צעד שלהם באינטרנט. שיכעסו אז מה. הם יודו לכם לאחר מכן.
אכן ילדים הם כל כך תמימים. האינטרנט מצד אחד מועיל, ניתן להפיק תועלת בזמן הלימודים אך מצידו השני סכנה מאוד גדולה ובעיקר לילדים.
את צודקת הורים צריכים להיות מאוד ערניים. וכן הילד יכעס מה את נכנסת לי לפרטיות וכו' אל תוותרו פשוט תהיו נודניקים ותעקבו אחרי מעשיהם באינטרנט. כאשר הם יתבגרו הם יודו לכם.
תודה לך את צודקת בכל מה שכתבת.
ואני יכול להוסיף שהמטורפים האלה שמסתובבים ברשת...(היום שמעתי את הסיפור בבית הספר)מורידים תמונות של בנות..ומחפשים אותם לפי התמונה בבית הספר...הפעם זה נמנע בשל עירנותם של התלמידים...אבל הורים חייבים לפקוח עיניים
הורים חייבים להיות מעורבים בחיי הילדים שלהם , בכל דרך אפשרית
אפילו עם זה אומר, לעקוב אחרי הקשרים הווירטואלים שלהם.
ילדים הם כל כך תמימים לעיתים ולא חושבים על סכנות שיכולות להופיע...או לארוב
הילדים שלנו, הם הנכס הכי יקר שיש בעולם - צריך לשמור עליהם מכל משמר :)
חשוב מאוד !!
תודה לך שהבאת
אורלי
*