פוסטים פופולאריים
-
צחוק
21/3/11 | 553 צפיות
-
תשישות
4/1/11 | 726 צפיות
-
מוזמנים לבלוג החדש שלי...
12/4/13 | 877 צפיות
-
ברית מילה
2/11/07 | 1440 צפיות
-
הבנה תובנה
12/9/11 | 2184 צפיות
-
רוחניות המסע האישי שלי
29/1/08 | 814 צפיות
-
קונפליקט
2/6/08 | 4071 צפיות
-
תאונות דרכים
20/11/07 | 704 צפיות
-
קונפליקט
20/7/11 | 627 צפיות
-
היפנוזה
27/5/08 | 816 צפיות
-
רצח שלושת הילדים בידי אביהם
25/7/10 | 792 צפיות
-
משיכה רגשית מינית
14/6/08 | 3994 צפיות
-
פורנו
28/11/09 | 1173 צפיות
-
מאיץ החלקיקים L.H.C
27/7/11 | 467 צפיות
-
גברים ושדיים
22/7/11 | 668 צפיות
-
מרכבות האלים
5/12/10 | 1403 צפיות
-
היפראקטיביות
6/11/12 | 793 צפיות
-
פרויד
5/5/11 | 599 צפיות
יוסי קרמר
יוסי קרמר מייעץ למודעות רגשית והתפתחות אישית.
האם ביכולתכם לזהות את הרגשות הפנימיים שבכם? האם אתם סובלים מהרגשות שלכם? האם אתם מפרשים נכון את רגשותיכם? כי במידה ולא האני והמציאות מתבלבלים מה שיוצר כאוס בחיים, רוצים לדעת איך יוצאים מהמבוך המוחי הזה...???
המודעות העצמית, השפיות, שאחרי הסכיזופרניה, מניה דפרסיה, המחשבות, ההזיות, הדמיון, החלומות, הדיכאון, הקולות הפנימיים, ההרס העצמי, הרגשות הפנימיים ועוד, שחוויתי אותם ועברתי את התהליך ללא עזרה וללא כדורים.
לייעוץ הכוונה וליווי למודעות רגשית והתפתחות אישית התקשרו ליוסי קרמר טלפון 048224276.
0
הכותל המערבי
| הנושא: הכותל המערבי, מאת-יוסי קרמר. שאלה. מה מיוחד בכותל המערבי? תשובה. ירושלים נחשבת, כעיר הבירה של מדינת ישראל. ירושלים נחשבת, כעיר הקודש לדתות, כמו, היהדות, האסלאם, הנצרות ועוד. הייחודיות של העיר ירושלים לדת היהדות היא, מעצם מיקומו של בית המקדש שנחרב, ואשר נחשב למקום הקדוש ליהודים. בית המקדש, הוא מבנה שנועד היה להיות משכנו של האלוהים, כך מאמינים בדת היהדות. המטרה של בית המקדש היא, שאותם האנשים שמשיכים את עצמם לדת היהדות, יעבדו את האלוהים שבו הם מאמינים שנמצא במשכן, יעלו קורבנות, יביאו ביכורים, ויתפללו אליו בדרך הייחודית השייכת להם. היהודים בנו את בית המקדש לשם הפולחן הרגשי, כדי לעבוד באמצעות הלויים והכוהנים שהם הנציגים לשם כך, כדי להתפלל לאלוהים שיהיו לו, לבן האנוש זכויות כאן בעולם החיים, ובעולם הבא לאחר מותו, וגם מתוך מחשבה שבמעשהו זה האדם הוא שליח האלוהים, ושכביכול תפקידו לשרת את רצון האלוהים בעולם החיים ולאחר המוות, וגם מתוך מחשבה שאלוהים ירחם עליו, ויסלח לו על חטאיו, ויתקן אותו. מחשבה זו היא טעות! האלוהים שאליו פונים המאמינים המתפללים, קשור לתהליך שעובר המאמין, בחיפוש אחר זהותו האמיתית, והניסיון שלו להבין את המציאות האמיתית שבה הוא חי, ואין לכך כל קשר לנושא הרוחני, ולפתרון החידה לעצם קיומו של בורא לכל. למה ? כיוון, שהדת היא פולחן רגשי. כיוון, שאמונה היא אינה הבנה. מה מטרת הפולחן הרגשי ? הפולחן הרגשי הדתי, הומצא על ידי בן האנוש לשם מטרה אחת, והיא הצורך והנזקקות הרגשית שלו להשתחרר מאותם הפחדים שבו, מהחרדות, מהדיכאונות, מהייאוש ומהרגשת הנרדפות, שגורמים לו להרגיש רע, כשהפולחן הרגשי מאפשר לו ליהנות, לשמוח, להיות מאושר, ובעיקר לאהוב ולצחוק ולהרגיש טוב עם עצמו, ובטוח ומוגן, כביכול. לכן הומצא הפולחן הרגשי, לשחרר אותנו מהרגש הרע שבנו, ולחיות עם הרגש הטוב שבנו. אבל, כאשר אנחנו חיים בנדנדה הרגשית, בזיגזג הרגשי, שבין הרגש הטוב שבנו לרגש הרע שבנו, אנחנו לא מחוברים לעצמנו, כלומר אנחנו לא מכוונים. כאשר אנחנו לא מכוונים, אין באפשרותנו להיות רגועים, רציונאליים ועניינים, בהתייחסות שלנו למהות ומטרת החיים. לכן, כתוצאה מחוסר ההבנה, נוצרו להן שיטות מחיה למיניהן, שביניהן גם הדתות. כתוצאה מחוסר ההבנה של המאמין לזהותו האמיתית, התרגום למציאות האמיתית שבה המאמין חי, נעשית באופן שגוי. לכן, אם הזהות של המאמין אינה ידועה לו, אין לו את היכולת לתרגם ולהבין את הנושא הרוחני. כלומר, המאמין אינו יכול להבין את הנושא הרוחני, לפני שהמאמין מבין מי הוא. רק כאשר בן האנוש הוא רגוע, כלומר כשהוא אינו מפעיל את הרגשות הפנימיים שבו הוא מחובר לעצמו, לאני העצמי שלו, לזהותו האמיתית, ואז היכולת שלו לתרגם את המציאות האמיתית שבה הוא חי תעשה באופן ברור יותר. כלומר, בן האנוש המאמין, מפעיל את גופו הפיזי באופן שגוי, ולכן הוא אינו מכוון, וזה קורה לו בגלל תרגום שגוי לרגשותיו הפנימיים. הדתות והכתות נוצרו, כתוצאה מחוסר ההבנה למהות ומטרת החיים, הן מהבחינה האבולוציונית, קוסמית, אבל בעיקר מהבחינה הרוחנית, והקשר ביניהם. הדתות נוצרו גם, כתוצאה מחוסר ההבנה למעשים שנחשבו אז וגם כיום כניסים. הדתות נוצרו גם, כתוצאה מחוסר ההבנה לנעשה בתהליך שעובר על היקום. אנסה להסביר את פתרון החידה שלי לנושא הרוחני. הבריאה, היא תוכניתו של הבורא. הפתרון לחידה הרוחנית, צריך להתחיל מהשאלה למהות ומטרת החיים שלנו, כישות אנרגטית שהיא בעלת צורה, שהיא בעלת הרכב אנרגטי מסוים. הבריאה של הבורא זהו תהליך החקירה, הלמידה וההתפתחות אבולוציונית של המין האנושי. על בן האנוש, להבין שהוא צריך לדבר לעצמו, ולהתחבר לעצמו, ולפתור לעצמו את השאלה, מהי זהותו האמיתית? ההבנה לזהותנו האמיתית, מעצם הדיבור, הבירור והחיבור העצמי שלו, אלה הם התיקונים והשינויים החשובים והמשמעותיים ביותר שעלינו לבצע לעצמנו ובעצמנו. בן האנוש צריך לתקן, לשנות ולבנות את עצמו בעצמו. מעצם המחשבה של המאמין שהוא מדבר, מתפלל, משרת או עובד את האלוהים בחיים הנוכחים שלו, הוא טועה בהבנת מהות הבריאה. כל מעשיו אלו, משקפים את הפחד והבלבול הקיימים בו, בגלל חוסר ההבנה לזהותו האמיתית. כל מחשבה אחרת, מלבד ההבנה שצריך לדבר לעצמנו בלבד, ולהבין את עצמנו, ולתקן את עצמנו ולהשתנות, פשוט גורמת לסבל רב, ומכשילה את עצמנו, ומתבזבז לנו גלגול חיים שלם. מהות החיים ומטרתם, היא תיקון שלנו את עצמנו ובעצמנו כאן בעולם החיים. כלומר, לחקור וללמוד איך לחיות באורח חיים רגוע ושלו, שיוביל אותנו להיות בריאים יותר, שנאריך חיים יותר, ולהבין איך לגרום לגוף הפיזי שלנו לרפא, לתקן, להתחדש, לנקות ואף לבנות את עצמו בעצמו, באופן תמידי, ובכך שנבטל את תהליך ההזדקנות, ושנלמד לחיות לנצח. לגוף הפיזי האנושי, יש את היכולת לחיות לנצח. ללא ההבנות שציינתי לא נוכל לתקן את עצמנו בעצמנו, ולכן איננו יכולים להיות מודעים לעצמנו ולעצם קיומנו, בגלל חוסר ההבנה שאנחנו האחראים הבלעדיים לתכנון חיינו. מה הקשר לנושא הרוחני? מבחינה רוחנית, לאחר סיום חיינו, כנשמה, במידה ולא תיקנו את עצמו בעצמו בעולם החיים והמוות, איננו יכולים להיות מודעים לעצמנו ולעצם קיומנו כנשמה, ולכן נצטרך לעבור גלגול חיים נוסף או יותר עד לתיקון הסופי של הנשמה. הקשר בשני המקרים, גם כאן בעולם החיים והמוות, וגם כנשמה מבחינה רוחנית בעולם האמיתי הוא שללא התיקון שלנו כבני אנוש, לא תוכל הנשמה להיות מתוקנת. מה הקשר לבית המקדש? לכן, כל המאמין, החושב שהדרך האמיתית, היא לבנות את בית המקדש בפעם השלישית הוא שוגה ומטעה. למה? כיוון, שמבחינת תהליך ההתפתחות האבולוציונית שלנו, שזו תוכנית הלימודים שיצר בעבורנו הבורא, כבני אנוש, אנחנו צרכים להבין שהבניה היא פנימית, הבניה היא אינה חיצונית, כלומר לעבור תיקון ושינוי עצמי, טרנספורמציה של האנרגיה, כי אנחנו סוג של אנרגיה, להשתנות ולשנות את אישיותנו. כלומר, תהליך ההתפתחות שלנו בני האנוש בתוכנית הלימודים האבולוציונית, שאותה ברא בעבורנו הבורא, זה אינו משהו שצריך להיבנות חיצונית לגופינו הפיזי, אלא בניה תודעתית ופיזית, שהיא פנימית לנו, בניית בית המקדש זו בניה שהיא חומרית חיצונית לנו, כלומר בניית מבנה במציאות. בית המקדש נחרב פעמיים, וישנם אנשים שרוצים לבנות את בית המקדש בפעם השלישית, ולחזור על אותה טעות שוב. לכן, כדאי שלא נשכח, ירושלים היא בסך הכל עוד עיר בעולם, עיר שבנויה על הר בשביל תושביה, והיא לא עשויה מנחושת והיא גם לא עשויה מזהב, והר הבית הוא בסך הכל הר, והכותל המערבי הוא בסך הכל ערמה של אבנים, שנשארו מחורבן הבית, שאנשים בנו בעבר והכל נהרס. כל התרגשות, מחשבה ודמיון, מכניסה את המאמין למצבי הזיה, שגורמת לו לבנות לעצמו מציאויות שהן אשליה. מציאויות שהן אשליה, תתנפץ להן במבחן המציאות האמיתית. אם להתפלל לאלוהים, ולעבוד אותו באמצעות הפולחן הרגשי הדתי בבית המקדש, כדי שהבורא יתקן אותנו או כדי לזכות בזכויות כלשהן בחיים הנוכחיים ו/או לאחר המוות, ועוד סיבות אחרות נוספות, זה היה מהות ומטרת החיים שלשם כך, ברא אלוהים את האדם, העולם והיקום וכל מה שהוא מכיל בתוכו, אז לא היה נבנה ונחרב בית המקדש לא פעם אחת, וגם לא פעמים. מבחינה רוחנית, מתחילת הבריאה, ועד סופה, הבורא לא כלל את עצמו בתוכנית ההתפתחות האבולוציונית. לכן, עלינו לפתור בעצמנו ועם עצמנו את הפתרון לחידה הרוחנית. מסקנה: הדתות והכתות, הן תוצאה ישירה של חוסר ההבנה שלנו לזהותנו האמיתית, ולמציאות האמיתית שבה אנחנו חיים. סיכום. הבניה צרכה להיות את עצמו ובעצמו, ובעזרת האנשים שבחברתו, ובכך לעבור מוטציה גנטית, מתוך חקירה, למידה והתפתחות אישית וחברתית כדי לתקן, לשפר, לשנות ולהשתנות. ולכן, מבחינה רוחנית, כל הניסיון לבנות משהו שהוא חיצוני לגופנו הפיזי, ושהוא חומרי, כמו למשל את בניית בית המקדש מחדש בהר הבית בירושלים לשם הפולחן הרגשי, זו חזרה נוספת על אותן טעויות היסטוריות, שקרוב לוודאי יביאו לחורבן בית המקדש פעם נוספת, פעם שלישית, להרג ולסבל רב של האנשים. במידה ויבנה בית המקדש בפעם השלישית, מבחינה התפתחותית, עדיין המאמינים לא הבינו ולא ביצעו לעצמם את התיקון שהם היו אמורים להבין ולבצע, לכן הם תקועים. המסר במאמר: הבניה צריכה להיות פנימית, לשם התיקון, והיא אינה צריכה להיות חיצונית, כגון בית המקדש. כאשר בונים מציאויות שהן אשליה, אז במבחן המציאות האמיתית האשליות מתנפצות להן, כלומר אם בית המקדש נחרב בעבר פעמיים, האשליה התנפצה פעמיים במבחן המציאות האמיתית. ירושלים היא אינה עשויה מזהב, והיא גם אינה עשויה מנחושת. ירושלים היא עיר, שבה גרים תושבים כמו בכל עיר אחרת בעולם. לא העיר הנחשבת כקדושה, ירושלים, צרכה להיות נצחית, בן האנוש צריך ללמוד איך לחיות לנצח. הבהרה: |
פוסטים אחרונים
- לבלוג הנוסף שלי.... 28/5/14
- זאבת לופוס 17/4/14
- בריחת שתן ילדים 11/2/14
- לוקמיה 5/2/14
- סוכרת 2/2/14
- כישוף מאגיה שחורה פולסא דנורא. 16/1/14
תגובות (6)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
נסיכת השוקולד, התייחסת לנושאים רבים וחשובים.
בנושא של מלחמות וגבולות ועולם אוטופי, בני האנוש בתהליך ההתפתחות שלהם, אם במודע או בתת מודע הם בכיוון אבולוציוני לקראת מטרה מוגדרת, כלומר לחיים יש מהות, ברגע שבן האנוש יבין והוא יבין בשלב מסוים, כי התהליך הוא לכיוון המטרה למרות שאולי זה לא נראה לך ולמרות שהתהליך בממד הזמן נראה לך ארוך,בן האנוש יתקן וישתנה ולכן גם המציאות תשתנה.
בנושא החינוך עצם המילה חינוך יוצר צורך רגשי אצל האנשים לחנך ולשלוט בידע ובילד לשם אילוף ותכנות, אני ממליץ לך לקרוא מאמאר שכתבתי בנושא "חינוך".
הילדים מתוכנתים לתחרות והשגיות ולכן המטרה שלהם היא לשם כך.
חשוב מאד שהילדים יבדקו את עצמם ביחס לאחרים, כי לשם כך הם צרכים את האנשים סביבם שזה לשם התפתחות אישית, הם לא בשלב שהם יכולים לראות את עצמם, אלא רק דרך הסובבים אותם.
השאלה היא מה ההתייחסות לנושא.
חברה שתבין שיש לה מהות לא יהיה לה את הצורך באין סוף האפשרויות שאנחנו זקוקים ונזקקים להם לשם הריגוש האישי והחברתי עם כל התחרויות לשם כך.
בן אנוש שהוא רגוע לא צריך את אין סוף האפשרויות האלו.
אנשים יתחילו להירגע רמת הצריכה תרד, לשם כך בן האנוש צריך ללמוד להירגע.
תודה שקראת את המאמר והגבת.
שלום יוסי,
קראתי את הפוסט שלך ואני מסכימה שהצורך של האדם בסמלים עליהם הוא משליך את כל רגשותיו ובמיוחד את כאביו נובעים רק מתוכו ומשרתים אותו. ה"הוכחה" לכך היא המצאותו של אותו מוטיב בתרבויות אנשויות רבות מודרניות ושבטיות .
מצד שני אני התפכחתי מהמחשבה שיכול להיות עולם אוטופי ללא גבולות , מלחמות במידה והדת תטושטש / תדוכא אבל לצערי הבנתי שזהו צורך אנושי של בני החברה להתחרות זה זה ולא חשוב באיזה משאב: אדמה, נשים - מין , יוקרה ( תרבות השופינג על כל מאפייניה ) ....
אני עובדת במערכת החינוך בבי"ס קהילתיים שבשנים האחרונות אינם נותנים ציונים אלא הערכות " מטושטשות " על יכולות הילד ולמרות זאת הילדים כל הזמן משווים ובודקים ומדרגים.... את עצמם בהיררכיה של בני הגיל . זו כנראה שלב וחלק מבניית הדימוי העצמי ובהגדרה העצמית שלהם.
ברמה גלובאלית ניתן למזער פערים חברתיים בעזרת מדיניות רווחה ( איפה המשאבים הגדולים של מדינות סקנדינביה ? ) אבל ללא חינוך לשיתופיות ויצרנות כבר נוכחנו שגם שם מתפתחת תרבות של "צריכת" וניצול משאבים אלה ע"י פריטים שאינם יצרניים ומחפשים דרך לשאוב מהמערכת תמריץ למשל ע"י הולדת ילדים בתוך מסגרת משפחתית או מחוצה לה ( תופעת האמהות בנות העשרה באנגליה שזוכות לדיור - הולכת ומתרחבת ) .
מאידך גיסא אי אפשר להתעלם מטרנד חדש שהעבודה אינה ציר מרכזי בחיים וצריך להעשיר את הפנאי גם במחיר רמת חיים מינימלית ואולי זו אחת הסיבות שהקיבוצים שהתחילו כפאר הסוציאליזם נאלצו לעבור להפרטה כי הצרכים והרצונות של חברי הקבוצה מלכתחילה אינם זהים ולא רק היכולות . זה מעבר ל"לתת לפי היכולת ולקבל לפי הצורך ". היום זו בחירה לתת פחות אבל עדין יש רצון לקבל יותר .
בלה, אלה הם ההבנות שאני הגעתי אליהם בכוחות עצמי ועל כך כתבתי מאמרים רבים בנושא הרוחני.
מבחינתי זו האמת.
אני ממליץ לך לקרוא אותם ובעיקר את המאמר בנושא "ההוכחה האמיתית לקיומו של הבורא":
http://cafe.themarker.com/view.php?t=253975
תודה שקראת והגבת.
תמי תמי, האלוהים שיש לכל אחד מאיתנו, כמו שכתבת לא קשור לבורא עצמו, אלא לרמת ההתפתחות שלנו כבני אנוש בניסיון להבין איך להתחבר לעצמנו.
לכן, כל ניסיון לבנות משהו שהוא חיצוני לנו זו טעות, להבנתי.
תודה שקראת והגבת.