הצופה / שרית סרי
מקימת האירגון \"המרכז למידע זניח\".
בשעות הפנאי מנהלת מירדפים אחרי מילים נירדפות.
פוסטים אחרונים
- המילים המוכפלות. 8/6/10
- מעבדות לחירות - הגרסה החילונית. 24/3/10
- פורים שמח לחובבי העברית 1/3/10
- החארטה הגדולה של העשור 30/12/09
- על סתירות וסוטרים (לחובבי סאבטקסט) 2/10/09
- יש לכם 4 דקות לגלעד שליט? 24/6/09
ארכיון
ושבו בנים לגבולם... ומהר
אודי - אלדד - גלעד - רון
יש שמות יותר ישראליים מאלה?
"ושבו בנים לגבולם" - ירמיהו ל"א
מילים: שרית סרי ודיקלה לחן: דיקלה ותמיר דורי עיבוד: אלון אוחנה – אולפני IMP שירה: דיקלה
הנה באות דמעות טובות מציפות וממלאות מלטפות לי – שוטפות את הפנים הנה שבו הבנים.
הנה באות דמעות טובות אני רואה תמונות עוברות אני רואה אותך – חוזר בחלומות על נהרות וסליחות .
תשוב – יודעת שתשוב ושוב אל הגינה לפרח שצמֶא לך לבית שמוסר לך ושבו ושבו ושבו – בנים לגבולם
עיניים לא נעצמות על מה מילים שנִכתבות מה מספרות לך? מה מבקשות? הן לא שותקות
תשוב – יודעת שתשוב ושוב אל הגינה לַפרח שצמֶא לך לַבית שמוסר לך ושבו ושבו שבו – בנים לגבולם
...."מינעי קולך מבכי – ועיניך מדימעה..... ושבו מארץ אוייב – ויש תקווה ...ויש תיקווה לאחריתך ושבו בנים לגבולם"
תשוב אני יודעת שתשוב ושוב אל הגינה לפרח שצמא לך לבית שמוסר לך ושבו ושבו שבו – בנים לגבולם - ושַבו כולם.
* * *
הקליפ נערך על ידי סטודנטים לעריכה בבית הספר "'ג'אמפ קאט". ת"א.
ונמצא גם באתר "הבנים" המבורך: לוח פעילות - http://www.habanim.org/activity.html
|
תגובות (53)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
שיר מרגש ומלא חמלה
מתי נראה אותם יורדים מכבש המטוס ומנופפים לשלום...
במקום זה קיבלנו את אלחנן טננבאום חסר חוליות (וסוליות), דרגות ושיניים, תמורת מאות מחבלים שאכלו ושתו שנים על חשבון משלם המיסים אחרי שעברו כמה כיתות בכלא: שהוא הביצפר הכי טוב לאיך להשתפר בתור מחבל...
שאפו שריתה, שאפו
עידית
אמן למילים המרגשות
אמן לאופטימיות שבתפילה.
שיחזרו כולם לחיק המשפחה,
אני שומעת את השיר שוב ושוב,
שרק ישובו בנים לגבולם...."
אמן.
היי שרית,
מקסים ומרגש השיר הזה.
הלוואי שיחזרו וכל הכאב והסבל של המשפחות יהפך לשמחה.
מתפללת.
יום הזיכרון זה היום הכי חשוב בשנה , כמו יום העצמאות. מה זה קשור בכלל?מדובר במשא ומתן , כושר מיקוח..וכן, חוסן לאומי,לא בושה,חוסן לאומי.
חזק מאוד
כן יהי רצון, במהרה בימינו
סולידריות - מילה אהובה עלי.
היי טובי
דמורליזציה ו/או מילים גדולות לא משנות את דעתי - שמי שחשוב בכל ה"עסק" הזה - אלו המשפחות... ששמעו את השיר והתרגשו.
מקוה שאכן התפתחות.
ולא ספין נוסף מבית מדרשו של ___ (אין צורך להשלים את המיותר. תודה)
שרית, המלצתי לך - הניחי לקישקושי הדמורליזציה. על-פי נביאי ספרטה המקומיים שלנו - כל דמעה היא מתנה לאויב, כל יום זיכרון הוא יום ניצחון שלהם, כל שיר הוא שמחה לאיד. על-פי אותו ההגיון, זה בדיוק הזמן לבטל את יום הזיכרון.
וזה בדיוק ההבדל בינינו לבין כל חברה אנושית אחרת שאני מכיר; הזיכרון, האמפתיה, המיתוס והאתוס. היוזמה יפהפיה, הביצוע מצמרר. ולא שזה יעזור למישהו, למרבה הצער
אח גיבור שלי - לך , תקרא משהו . עזוב אותך מפסיכולוגיההפוכה שלהם .
שמע לי , אין פה נזק. רק חום ואהבה וסולידריות , ולוואי שירבו כאלו .
כשתגדל תבין
כל שיר כזה, כל עצומה, כל הפגנה רק מחזקים את האויב לבקש תנאים, יותר ויותר מחבלים... אתם גורמים נזק בל ישוער לאנשים שעובדים יומם ולילה להחזרת השבויים והנעדרים, חידלו!!!
החיזבאלה והחמאס יושבים ונהנים כיצד הם יוצרים פילוג בין העם לממשלתו, ואיך אובד כושר המיקוח שלנו.
חפשו לכם משהו אחר להתעסק בו.
תודה לך.
אמן ואמן...
ובל נשכח
ולא ניתן למשפט "רון ארד לחופש נולד" להיות יותר ציני משהפך להיות ברבות השנים והמרחק.... לצערי.
זה בדיוק הזמן להגביר את הלחץ
על אולמרט והממשלה
כל יום נוסף שהם בשבי כרוך
בסכנה גדולה
שובו כבר אל הגינה
לפרח שצמא לכם
תודה גדולה ומיוחדת לך שרית
ולמי שלא הספיק לקרוא... זה המכתב שאמא של גלעד שליט כתבה:
זה הילד שלי !!!
החיים הראשונים שבראתי, יצר גופי, נשמתי, ואהבתי.
את קולו שמעתי ב20 שנה האחרונות, מהרגע שבא לאוויר העולם, ועד שיחת הטלפון האחרונה.
"אמא, אני חוזר הבייתה , שומעת?"
שומעת ילד..בבירור כמו את הבכי הראשון שלך.
אני עדיין שומעת את הבכי שלך בלילות..כשהיית קטן..לא נתת לי לישון בלילה.
הייתי שוכבת לידך ומרגיעה, כשהיית חולה פעם ראשונה פחדתי כמו ילדה קטנה, ממה? משפעת פשוטה.
לקחתי אותך לכיתה א, וגרמת לי להבטיח שאני אחזור לקחת אותך.הבטחתי לחזור.ובשנים שבאו מעולם לא שברתי את ההבטחה שלי.
תליתי את הציורים שלך על המקרר, על כל קירות המטבח, רק כדי שתדע שפה זה הבית שלך.
כאן איתי,בין הציורים הישנים.והזכרונות הישנים עוד יותר.
גדלת מהר מידי, מול עיניי המזדקנות והעייפות.
בבר מצווה שלך ראיתי פתאום איך גדלת מול עיניי במהירות מופרזת..הייתי האמא הכי גאה בעולם..גדלת להיות מוצלח, מקסים, חכם.
"זה הילד שלי" חשבתי אז, כן, "זה הילד שלי".
וכשהתחלת לצאת עם חברים, יצאת גם עם חלק ממני.
הייתי מחבקת אותך ומבקשת שתיזהר.
"אל תדאגי אמא, אני ילד גדול"
הייתי מתעוררת בלילות. מסתכלת בשעון.חושבת איפה אתה.מחכה שתחזור.
רק שתחזור כבר בריא ושלם אליי.
ורק כששמעתי את הנפילה האופיינית והמרושלת שלך למיטה ידעתי, שאתה פה, בבית, איתי.
ויכלתי להירדם בשלווה.
כשעשית רישיון והיית לוקח את האוטו, הייתי מתפללת שלא ייקרה כלום, שלא תיסטה לביוב, שלא יתנגשו בך, שלא תנהג מתי שאתה לא צריך.
אבל אתה לא אכזבת..וחזרת אליי בריא, שלם, ומאושר.
שמחתי לראות את החיוך שלך, גם אם שילמתי בדאגה ולילות חסרי שינה. ידעתי שלא חסר לך כלום.
ליבי החסיר פעימות רבות מידי כשהלכת לצו ראשון בגיל 17.
חזרת מאושר, עם פרופיל גבוה וגאווה בוהקת בעיניים.
באותו לילה לא נירדמתי. רק ביקשתי שלא תלך לקרבי.שלא תשרת באזור מסוכן.
גם ממך ביקשתי, אבל אתה לא שמעת בקולי.
רצית להגן על המולדת. אבל זו לא המולדת שגידלה אותך.זו אני שגידלתי.אני.
וביום שסגרת את הדלת אחרייך ונסעת לבקו"ם, כולך נירגש לקראת השירות, התחלתי לספור ימים עד שתחזור אליי שוב.
כל שבת שחזרת הודיתי לאלוהים, נשבעתי ללכת לבית כנסת , למלא תריג מצוות, להודות לאלוהים שהחזיר לי את הילד שלי.
אבל זה תמיד הוחלף בלכבס את המדים שלך ולהכין לך אוכל.
ביום שבו נשמעה דפיקה רמה על הדלת.כמעט הרגשתי שמשהו לא בסדר.
פתחתי את הדלת והתפללתי לא למצוא בדיוק את מי שמצאתי.
שני אנשים במדים.וחובש.
אחד מהם.המפקד שלך. לחץ את ידי בחזקה.
לא הייתי צריכה לשמוע את דבריו.האפלה שהתפשטה בעיני חסמה את העורקים והספיקה לי בשביל להבין שמשהו לא בסדר.משהו לא כשורה.
בחדשות מראים תמונות שלך.
ואני יושבת ובוכה.הלכתי לבית כנסת.התפללתי.אני מתפללת מתוך שינה טרופה שתחזור.
זה הילד שלי.שלי.שנחטף לתוך עזה.
הילד שלי.שאולי לא יחזור.
א מ ן !
אני בוכה מהתרגשות על המילים, הקולות והתמונות.
כל כך הרבה תקווה.
הלוואי ויתגשם במהרה!
חתמתי. לך שלחתי כוכב מלא הערכה
ולזה שבשמיים - תפילה.
30/05/08 - ירושלים - 10:00 - משמרת ערנות מספר 16 מול בית ראש הממשלה בירושלים ! זקוקים למתנדבים נוספים !
המשמרת תתקיים כל יום שישי שני (פעם בשבועיים) ותפקידה להזכיר ששלושה בנים עדיין לא חזרו הביתה.
לצפייה במודעה לפרסום והפצה - לחץ כאן. לצפייה בתמונות מהפעילויות הקודמות - לחץ כאן.
לפרטים ניתן לצור קשר עם יותם אלמגור ואיתי פישר באימייל: shuvu2007@gmail.com
לידיעתכם, יהיה ניתן לרכוש באירוע זה דגלים לרכבים של החטופים וחולצות.
שומעת אותו כבר כמעט תשעה חודשים... ומרגישה כמוך
תודה שלומיתה....
יופי. יופי.
תקראו עיתונים בנות... כדאי... אולמרט עם הגב לקיר בענייניו - הוא נותן גז כדי לקדם עיסקת החלפת שבויים.... הוא יודע שזה הדבר היחידי שיסיט את האש ממנו... והוא יודע מה תהיה 'דעת הקהל' כאן ובעולם .. הוא מאד רוצה להירשם בדפי ההסטוריה כמי שהחזיר את השבויים - ולא בצמוד לשם 'טלנסקי' בויקפדיה...
תקראו.... תקראו...
המצולם, לדעתי, הנו חבר האתר - פעיל מאד....מבורך!
ברצף אסוציאטיבי הבאת כאן 60 שניות על ישראל 2008
תודה לך...
היי פיני, גם ליבי עם המשפחות. מקווה כל כך שהסבל יהיה תיכף מאחוריהן. אמן.
תקראו עיתונים בנות... כדאי... אולמרט עם הגב לקיר בענייניו - הוא נותן גז כדי לקסם עיסקת החלפת שבויים.... הוא יודע שזה הדבר היחידי שיסיט את האש ממנו... תקראו.... תקראו...
הצטרפותך התקבלה באהבה....
גם אני מדמיינת את זה, ומתעלמת מהפסימיים באזורי....
כן. תבורך....
אגב, השיר הוקלט בספטמבר....ועקב ההתפתחות ב'מגעים'.... העלתי אותו שוב.
מאמצת אמונות טובות. תבורכי.
סודר עניין הלינק. לחתום זה טוב. לתרום פירור כאן - זה המון.
אפרופו 'מחווה של רצון טוב'... הביטוי הזה תמיד היה חביב עלי.
ואולי ה'מחווה' של ישראל תתרחש מתוך הפאניקה (האישית...האישית...) בה נתון ראש הממשלה שלנו בימים אלה.
הלוואי.
בבקשה מותק. ותודה על העזרה הגדולה על הכל ועם הקליפ....
ארד רגב שליט גולדווסר גרוסמן מלחמה ניצחנו הפסדנו גאידמק שדרות פרשה בחקירה שחיתות
מזוז קצב זקן מרציאנו אולמרט ישי רמון שביתה סטודנטים מורים מצילים אופניים חוק קסדה לא סליחה לא קסדה אפוד נגיד אל תגיד נגיד כן אגיד נגיד נגיד הבנק סקס תביעה הטרדה פרקליטות רצח מפוניי נסגרו נמכרו על תנאי נו נ ו נו זכאי מי זכאי הוא זכאי בדרנים עצובים ספקולנטים שמחים
ועוד אומרים אמן
למי אמן?
למי מתפללים?
למי ובמי מאמינים?
רוצה שקט סיני התרעות חמות טוב נו פלמחים נמכר!
שאכטה לא חוקי.
טוב יאללה לילה טוב.
סרית
אני אוהב אותך הרבה מאד המונהמונהמון המון.
אבל בניגוד לכל מיני כאלה שכותבים אומרים רק בשביל הנחמדות
אני באמת אוהב אותך כאדם.
לצערי יש יותר מדי ידיעות על התקדמות בנושא במקום לנהל מו"מ חשאי ולסגור הסכם,
לבי עם המשפחות ומצר על הסבל שנגרם להם, לדעתי ע"י ניהול לא מוצלח של המו"מ.
ועכשיו שלוש.. (אחת שלא קוראת עיתונים, ולא רואה טלויזיה..)
חותמת כמובן..
תודה!
תודה.
חתמתי.
לפי החדשות... אולי יש סיכוי לעיסקה...
מצטרפת לתפילה...
הלוואי....
הלינק :
http://www.habanim.org/atzuma.html
עכשיו אנחנו שתיים..
כמה הייתי רוצה להגיע ליום שבו במקום
להתפלל ולקוות לשלומם ולשחרורם,
נמצא עצמנו מברכים אותם ואת משפחותיהם לרגל שחרורם...
אמן
וואווו חשבנו על אותו דבר כמעט
http://cafe.themarker.com/view.php?t=450126
לחצתי על ירוק ועכשיו יש לך 1111
ארבעה אחדים -אחד לכל אחד מהחטופים
מאמצת לעצמי אמונות
הלוואי
הלינק לא מעביר לעצומה שרית..
רציתי לחתום אבל הלוואי וזה היה עוזר..
מי ייתן וישובו בנים לגבולם במהרה..
אלה לא היחידים. יש גם את זכריה באומל, צבי פלדמן ויהודה כץ שנעדרים מאז קרב סולטן יעקב והמפתח לגורלם נמצא בידי סוריה. בימים בהם מדברים על שלום עם סוריה, אולי כמחווה של רצון טוב או כראיה לכך שחל איזה שהוא שינוי בתפיסה הסורית שמצדיק לקיחת סיכון ישראלי כמו דיון על גורל רמת הגולן, הסורים ישחררו מידע לגבי גורלם והמשפחות שלהם יוכלו לדעת מה קרה להם אחרי קרוב ל- 26 שנה?