להעז, לחלום, להגשים!
פשוט אני,
ללא מסיכות,
ללא קליפות,
מדבר על הכל ומאפשר הצצה
אל עולמי דרך מילותיי.
פוסטים פופולאריים
-
'לחלום, להעז, להגשים' בחוף הדקל באילת
18/9/10 | 1002 צפיות
-
רודף העפיפונים
18/2/08 | 1488 צפיות
-
אהבה, זה כל הקסם
7/5/08 | 4012 צפיות
-
תקעתי נוד, בא לכם להריח ?
11/5/08 | 3017 צפיות
-
כשתבואי
19/5/08 | 2478 צפיות
-
זוהי שעה מתוקה של שקיעה
2/9/08 | 1339 צפיות
פוסטים אחרונים
טיפה טיפה
| חברה שלי,
נכנסת לחיי ביום בו ביקשתי לחזק את ידיהם של הורים, שאין בידם הכוחות הנפשיים לגדל ילד מוגבל, הורים שהפכו להיות קורבן של החיים, של אלוהים, של רשלנות רפואית, ושל הגורל.
הייתי שם עבורם כשם שאני כאן עבור קוראיי הנאמנים, וכשם שאני עבור רבבות מהבאים להרצאותיי.
זה הזמן גם להתוודות ולציין שהמכתב הוא מכתב אמיתי, שנשלח שנה קודם לכן, לזוג הורים אשר אירח אותי בביתם ואשר שטח בפניי את מצוקות החיים, אותן מצוקות עמן הם מתמודדים מהיום בו נפלו עליהם השמיים.
משפחה אמידה. מאוד אפילו. יציבות כלכלית מובטחת, רמת חיים גבוהה, עושר שבהחלט קורץ. אך הכל למראית עין. העושר הזה מתעתע, ואולי את התעתוע הזה הם ביקשו ליצור בעצמם, על מנת להסתיר מהסובבים אותם את השקר בו הם חיים, את הקרע שנפער בחייהם ולא מהיום בו נולדה בתם האהובה והלוקה בשיתוק מוחין, אלא מהיום בו קידש אותם הרב תחת חופת הכלולות.
השארת שם תגובה מפרגנת. אמרת שריגשתי ושאני בר מזל על שנתברכתי בהורים כמו שיש לי. צדקת. באמת נתברכתי.
תהיתי על קנקנך. השארת תגובה בלי שם, בלי תמונה, רק הזדהות עם מילותיי. לו ידעתי שזו תהיה תחילתה של ידידות כה אמיצה ומיוחדת, לו ידעתי שאתרגש ממילותיה של דמות וירטואלית, לו ידעתי את העוצמות שיש ביכולתה להותיר בנפשי - הייתי מצטרף לרשת הווירטואלית הזו ביום בו הירח העניק לך חסות.
יקרה לי,
אני מלווה אותך לא מעט זמן, עד לחיוך הביישני שלך, עד לכאב העצום ששזור בו, עד לחוש ההומור בו נתברכת - הומור שמכפר במידה מסוימת על ימי אבלות ארוכים, עד לרגעי השפל, עד לרגעי הגאות, עד לאהבותייך, עד לאוהבייך, עד לאחת היוצרות המוכשרות שהמקום הזה ידע, יודע, ואי פעם יידע. אני עד לעצמי, לרמת ההתרגשות בה אני מוצף כאשר את לוטפת בי במילותייך, עד לרמת ההזדהות עם הכנות המדהימה שבאה מהמקום הכי עמוק וטהור שלך - מעמקי נשמתך, שעוברת זיכוך בכל פעם בה את מבקשת לדמוע.
אהבתי לא מעט אהובה שלי. חלק מאהבותיי ביקשו ללכת, מחלקן ביקשתי ללכת בעצמי. בדומה לך, אהבתי האחרונה היא זו שהותירה בי את החותם היותר עמוק ומהדהד שאהבות מותירות. שאלתי את עצמי המון שאלות, הנצחתי את דמותה ימים ארוכים, נצרתי רגעים של חיוך, של חיבוק, של חיבור גוף ונפש, ובעיקר - החייתי בדמיוני את השיחות המיוחדות שידענו, שיחות ללא מילים, שיחות שלא באות מעומק הבטן, אלא שיחות בשתיקה, שיחות דרך חלונות הנפש, שיחות הבאות מעומק הנשמה.
תשעה ניתוחים עברתי בחיי. תשעה צלקות שונות. כל אחת מהן במקום אחר בגופי. כל אחת מהן הובילה אותי לתקופת שיקום ארוכה, רצופת כאב פיסי והתמודדות עם מה שנראה היה כבלתי אפשרי.
צלקות האהבה, כמו גם צלקות הנפש שהיא גורמת - הן הצלקות היותר כואבות מכל הליך כירורגי שעברתי. אך גם עליהן למדה נפשי להתגבר. מהיום בו השכלתי לבחור, מהיום בו למדתי לתעל כעס למקום של הבנה, מהיום בו השלמתי עם העובדה שיש מישהי אחרת הראויה לאהבתי, כשם שיש מישהו אחר שראוי לאהבתה - ביום הזה התפזרו העננים, השמיים נהיו בהירים, ויכולתי לראות את חיוכה החם והמלטף של השמש.
לומר שזה פשוט ? לומר שזה קל ? לומר שזה קורה בלחיצת כפתור ? לומר שזה קורה בשעה אחת בודדה ? איני יכול לומר זאת, משום שאז אשקר אותך, אשקר את עצמי. אבל כן אני יכול לומר לך, שזה קורה בבחירה אחת בודדה, בחירה שמובילה אחריה תקופת הבשלה, זיכוך נפש, טיהור הנשמה, ולאחר מכן מגיעה גם הזדמנות חדשה, הזדמנות הטומנת בחיקה את היכולת לאהוב שוב.
החיים הם לא תעודת ביטוח, בטח ובטח שלא במציאות החומרית בה אנו חיים, אך כשם שבחירה אחת בודדה הובילה אותך לכאב והנצחה, בחירה אחת בודדה יכולה להוביל אותך לחיוך וניצחון.
רבים הגברים שיעברו לידך, רבים הגברים שיבקשו את לבך, חלקם יהיו ראויים יותר, חלקם לא יהיו שווים ולו גם הלמות אחת של נשמתך, אבל כל עוד תהיי אבלה - לא תזהי את האחד שייקח אותך אל פסגת העולם, אל המקום אליו היית שייכת מהיום בו נולדת.
שאלתי את עצמי לא מעט, האם לפרסם את אחד המכתבים היותר עמוקים שכתבתי אי פעם לדמות וירטואלית. אבל אז הבנתי שבמקום מסוים, כולנו הרי קורבנות של אותה אהבה, כולנו מנסים לעתים להיאחז בה כמו שכהן נאחז בקרנות המזבח, אך לא לכולנו היכולת להרפות.
אם החסימה שלך ביום האתמול, תהיה השחרור של חברותייך לקפה ביום המחר - הרי שכבר היה שווה לכתוב לך, ולהציג מכתב כה אמיתי וחודר כ-פוסט בפני עצמו.
ישנו האחד שראוי לך, ישנו האחד שיאהב אותך כפי שלא נאהבת מעולם, ישנו האחד שישזור בלבך פריחה וישאיל עבורך את חיוכו של הירח, ישנו האחד שאליו תתמסר נפשך שוב. האמיני בו, האמיני בעצמך, האמיני באהבה. שוב.
טיפה טיפה את חוזרת לעצמך, טיפה טיפה את אוספת את השקט שלך, אולי אפילו מתייפה, טיפה טיפה.
לעולם אחרוז ואחבק בך במילותיי. עד אשר תבקשי שאחדל.
ממני אלייך...באהבה ובהערכה רבה.
ברצוני להודות לכוהנת האהבה, קסם - על התמונה. |
תגובות אחרונות
-
...Blue
בתגובה על הזמנה להשקת ספרי השני 'להביט לפחד בעיניים ולנצח'
-
עינת:)
בתגובה על אחד הרגעים שגורמים ללב לפעום בחוזקה
-
יעלי 65
בתגובה על מוקדש לך, ילדה קטנה שלי
-
אסקרינה
בתגובה על אהבת אב
-
דליה אלעזר
בתגובה על אחרי 17 שנים, אריאלה ממפעל הפיס טילפנה גם אליי
-
לוטרה
בתגובה על חלומות של גוזלים / מוקדש לשחר גרינשפן, ולמשפחתה
תגובות (75)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
לככב אותך....זה מה שבא לי עכשיו.
ו-דעי שגם לך יש מקום נכבד...אי שם בחדרי לבי. וזה מרגש, וזה נעים, וכן....זה מרגיש הכי אמיתי.
שבוע נעים שריתי....ותודה.....על מי ש-את בעיקר.
אנשים שיבנו את ביתם בתוך ליבך.אלא החברים שלך..בין אם הם ווירטואלים ובין אם לא .
היא הצליחה וגם אתה..זה מרגש וזה נעים וגם בעולם הוירטואלי..זה מרגיש הכי אמיתי.
לבנה אהובה,
סליחה על האיחור ????
אין צורך להתנצל יקירה....נוכחותך כאן היא עונג גם לאחר מס' שבועות של היעדרות, על אחת כמה וכמה שאוטוטו....את יולדת בייבי מדהים, וכאשר זה יקרה, לא יהיה מאושר ממני להיות נוכח במסיבת ההולדת ואף לזכות בחתימה אישית.
אכן יש קושי בהתמודדות ושום סכום שבעולם לא יכול להקל על המצב, רק סבלנות, אמונה, כמיהה, כוח רצון, עידוד מבחוץ, ונכונות....נכונות היא מילת המפתח כאן.
לעולם אעודד ואתמוך....זוהי משנתי.
תודה עמוקה ושבוע מדהים.
שרית יקרה לי,
בדומה למה שכתבתי לדליה ולדפנה היקרות, אני לומד אט אט לקבל כשם שאני נותן, לומד לקבל ולהפנים את המילים היפות והמפרגנות, ונוצר אותם עמוק בלבי.
שמח על העובדה שפרסום המכתב נגע בלא מעט אנשים כאן, זה רק משקף את אמיתותם של דבריי ואת העובדה שהם מתאימים לכל אחד ואחת מאתנו.
תודה תודה ושוב תודה מעומק לבי על מילותייך. מקווה שתהיה בי הזכות להחזיר, להעצים, ולפרגן בך באותה מידה ואפילו יותר.
שבוע נפלא ומוצלח שיהיה לנו.
אייל יקר
סליחה על האיחור...לא הייתי כאן...
יש קושי בהתמודדות עם מחלות. והכסף עוזר אבל לא מעלים את הבעיות.
יש משפחות שמתביישות ומסתתרות ויש שיש שיודעות להתמודד.
חשובה מאוד עזרה ותמיכה של אדם שעבר שיודע....
אין לזה תחליף לדעתי. גם לא עזרה מקצועית ובוודאי שלא כסף.
אני מחזקת את ידיך.
בקבובות התמיכה של הנרקומנים האנונימיים תמיד עומד מישהו שהיה שם.
מישהו שניגמל. הוא תמיד יכול להבין הכי טוב !!!
שבוע טוב יקירי.
דפי שלי,
מילותייך זרות לי. אולי זה נובע מהקושי שלי לקבל. אך גם על זה אני עובד יקרה שלי...אני מניח שאני בעיצומו של התהליך הזה שיוביל לבסוף, לאיזון המתבקש בין הנתינה לקבלה.
את מוזמנת תמיד להגיע הנה יקירה....אין שמח ממני להפרות בך במילותיי, כמו גם לרגש את לבך.
המון תודה אהובה. שבוע מדהים ופורה.
דליה יקרה לי,
מה אני כבר יכול לומר נוכח תגובה אוהדת, מחבקת, ומפרגנת כמו שלך ?!
רק תודה עמוקה מלבי, כמו גם להביע תקווה שהמיזם עליו התחלנו לעבוד - יניב פירות, ייקח אותנו לפסגות חדשות, ובעיקר - ישנה את עתידם של רבים וטובים המבקשים לשנות את הנוף הפנימי של חייהם.
תובנותייך האירו והחכימו בי לא פחות, ועל כך - שאי ברכה.
שבוע פורה שיהיה, ואוטוטו.....יוצאים לדרך חדשה....שיהיה בהצלחה.
ניקה שלי,
עונג צרוף לארח אותך ב"בית הדרמה" שלי, כמו גם לקרוא את תגובותייך המעצימות.
היקום אכן מספק לנו את כל הכלים אך לא כולם יודעים כיצד "לאתר" אותם. זו הסיבה שאני כאן, זו הסיבה שגם את כאן, על מנת לאפשר לאותם תוהים וטועים, לראות את האור שבקצה המנהרה, ולהפוך את המחר ליותר "מואר" מהאתמול.
תודה על מי ש-את יקרה שלי. לכבוד הוא לי לזכות בנוכחותך.
המון תודה יקירה שלי.
נרגש מאוד על שריגשתי. אשמח לעשות כן גם בעתיד.
שבוע מדהים.
פשוט תודה ענקית מלבי.
שבוע טוב יקירה.
נתי שלי,
בין אם נוכחותך כאן תכופה ובין אם היא מזדמנת, תמיד כיף לי לארח אותך. הן אם זה בבית התה של מילותיי והן אם זה בביתי במושב.
הרגש לא רק אצלי אהובה...הוא נמצא אצל כל אותם אנשים המאמינים בו בכלל ואצלך בפרט.
תודה בייבי....ואת תמיד מוזמנת לקפה מחוץ לקפה....אני לא צריך להזכיר לך את זה.
אוהב אותך ממוש. שבוע מדהים.
היי אייל היקר
אני קוראת את מכתבך וכולי התרגשות עצומה
אי אפשר לעצור את הדמעות הם זולגות מעצמן
אני שותפה לדעה של האיש ההוא שטוב שפירסמת את מכתבך
וראית לנכון לשתף אותנו
אתה איש בעל מידות אלוהיות ואנושיות בצורה בלתי רגילה
ובעל טוהר מידות עם תובנות עמוקות
שזוהי זכות גדולה להיות חברה של איש ניפלא כמוך
כתיבתך הכל כך נוגעת ברבדים הכי עמוקים
ומרגשת בצורה בלתי רגילה
אתה בכל כתיבה ממקסם אותי גבוה יותר וזה פשוט מדהים בעיני
אייל אתה איש יקר וכל כך תורם מסיפורך הכל כך מרגש
והעוצמות הכל כך גבוהות שרק אדם עם עומק ותובנות כמו שלך
יכול להעצים אנשים אחרים .
ישר כוח
זכות גדולה להכיר אדם ניפלא כמוך
בברכה ושבוע פורה ומפרה
שבוע מוצלח
בברכה
שרית
(וכמובן כוכב! נוסף)
אילי,
איש יקר וכל כך טהור שלי!
קוראת אותך ומתרגשת כמו ילדה,
כמה חוכמה וטוהר מחשבה בפוסט אחד?!
ובכל זאת, למרות שאין עלייך מבחינת תובנות,
רוצה להבהיר עפ"י הבנתי כמה נקודות חשובות למחשבה!
את מי באמת אנחנו כל כך אוהבים לדעתך?
על מי אנו ממתיקים פנטזיות ברגעים קשים?
מי ראוי/ה לקבל את אמוננו, ליבנו וזרועותינו בכל שעה ושעה?
רק את מי "שמשקף" לנו בעצמו את דמותנו!!!
ולא סתם, אלא בצורה שאנו אוהבים "בתמונה" שנשקפת את מעלותיינו שלנו,
ושרק בזכותו בעצם עולה ההשתקפות,
כי בעצם הוא הוא אשר מאפשר לנו לראות את מה שקשה לנו להאמין בעצמנו כי קיים בכלל!
אז כאן אנו מבינים, שהעולם הוא עגול, מסתובב סביב עצמו,
ובעצם בכל כיוון וסיבוב עולים המון "צורות"....ואצל האדם המשקף לנו את דמותנו בעצם, נראה הכל בצבעים שנאהב.....ואם הוא מצליח לשקף כאלה דברים יפים בדמותנו,
אז איך שלא נתאהב בו מייד?!
אז מה אני בעצם רוצה להגיד לך איש יקר ,קסום ונפלא?!
שאתה הוא האיש שמקסים את כולם!!! ללא יוצא מן הכלל!!!
כי רואה אתה רק את הדברים היפים ומשקף לנו חזרה.....וזה כל הקסם שלך, שהוא המון והכל,
והכי עצוב......שאת האמת הזו לומדים כאשר נופלים לבור עמוק...והכל מפחיד וחשוך....קשה לראות קרניים של אור.....
ואז מגלים שהקרני אור מליבנו יוצאות, ואנחנו בעצם מאור קטן שחובר אל השמש ויוצר מערכת חשמלית מבורכת!!!! שכל אחד אליה יירצה להתחבר, כי כוחות מייצרת כל שניה ושניה....ומאירה ללא הפסקה!!!
זה אתה חברי היקר מפז, זה אתה המאור שמאיר את ליבנו אליך, אתה האיש האהוב שעושה טוב!!!
שלך, דליה בחיבוק ענק
קראתי היכן שהוא כי הישויות המגיעות ליקום הזה
הינם ישויות של דרמה
הן מגיעות לכאן מכיוון שהיקום האמור
מספק את כל הכלים
המאפשרים לאלה הבוחרים לבוא בו
להביא לידי ביטוי את הצורך בדרמה שבהם
באופן טוטאלי ובלי הגבלות
יש אין סוף של דרמות ליקום הזה שלנו
חלקם אוהבת יותר חלקם פחות
לדרמות שלך אייל יקירי
אני מכורה
נגמרו כוכבי
משאירה כוכב מליבי ע"ח(:
ריגשת אותי מאוד!!!
*
אייל יקירי,
אתה יודע שאני פה לעיתים רחוקות,
ובכל פעם שאני מבקרת אותך, אני נזכרת
נזכרת ברגש
יש כזה והוא פה.. אצלך בנשמה.
כייף להרגיש.
תודה יקירי
תודה ענקית צביקי. זה באמת שקול כנגד הכל.
סופ"ש רגוע.
אייל אתה מבין ומיישם הלכה למעשה
ואהבת לרעך כמוך.
וזה שקול כנגד הכל
*
כל שנותר לי הוא להסכים עם התגובה הנבונה שלך, לברך על נוכחותך בין מילותיי, ולהזמין אותך לשתות אצלי "הפוך" וירטואלי....מתי שרק תרצי.
תודה ואחלה סופ"ש.
כולנו קורבנות של אותה אהבה, כולנו מנסים לעתים להיאחז בה כמו שכהן נאחז בקרנות המזבח, אך לא לכולנו היכולת להרפות.
כמה נכון
כמה אמיתי
כמה מתאים כמעט לכולם.
דפי יקרה לי,
שוקולדה מרירה (אך לגמרי מתוקה) שהגיבה לפנייך, ביקשה להשיל את נעליה בשעה שהיא נוכחת בין מילותיי. זו בדיוק התחושה שאני חש כאשר אני עולה לרגל אל היכל המילים שלך.
אין נרגש ממני להעניק לך אבני דרך יקרות, אשר ילוו אותך, יעצימו בך, ירגשו אותך, וייחבקו אותך בכל אשר תהיי.
תודה אהובה....הרחבת את לבי והוא מודה לך על כך.
נדבר על זה מחר.....אחרי ההרצאה
שוקוליטה מתוקה שלי,
לא מזמן ביקרתי בהיכל המילים המקודש שלך, שם התשוקה והאהבה אינן נופלות משורותיי (ואפילו אף עולות עליהן)
תודה יקירה שלי...על רגש ופרגון עצום שחוצה אוקיינוסים ומגיע עד הנה.
אתה רואה שאתה מכיר שירים של שלמה? למה ישר לפסול? מתה לשמוע אותך שר, זו בטח חווייה לא נורמלית...
תודה יקירה....תגובות כמו שלך (כמו גם של חברייך) מעניקות לי את ההשראה להמשיך וליצור.
נפעם ממך לא פחות אהובה.
אני תפקידי...לנגב לך את הדמעות (לו רק יכולת לשמוע אותי שר עכשיו)
תודה יקירה. ריגשת בי.
המון תודה ידידי החדש וברוכה נוכחותך בין מילותיי.
כשאני נכנסת לפוסטים שלך
אני משילה את נעלי
כמו שנכנסים להיכל קדוש
כי אני יודעת שלקרוא אותך מרגישים ברעד והתרגשות
של קדושה
תודה לך
תודה שאתה.
כמה אהבה ועוצמה........
נפעמת ממך כל פוסט מחדש,
תודה חבר אהוב שלי
מרגש
אתה איש מיוחד
אם ככה אני יודע לאהוב ?
ככה צריך לאהוב לא ?!!!!
ואת יקרה שלי, תמיד מוזמנת לחבוק את מילותיי, למצוא בהן תבונה, ולהימלא בהארות כל פעם מחדש. זה מה שגם אני עושה בין מילותייך החכמות.
תודה דארלינג.
שאלתי את עצמי המון שאלות, הנצחתי את דמותה ימים ארוכים, נצרתי רגעים של חיוך, של חיבוק, של חיבור גוף ונפש, ובעיקר - החייתי בדמיוני את השיחות המיוחדות שידענו, שיחות ללא מילים, שיחות שלא באות מעומק הבטן, אלא שיחות בשתיקה, שיחות דרך חלונות הנפש, שיחות הבאות מעומק הנשמה.
איייייייל
אז ככה אתה יודע לאהוב ?
נדהמת כל פעם מחדש ממך , מכמה אהבה יש בך
ועכישו תרשה לי לחבק אותך מכל הלב ולשמור אותך בתוך טיפת האהבה שבתוכי , ככה שכל פעם שאהיה זקוקה למורה טוב , לעצה טובה, לעוד ועוד הארות (כן זה לא טעות כתיב - זה באמת הארה ולא הערה ) , ולעוד כמה לידות מחדש אוכל להוציא אותך משם בשלוף
ועכשיו כדאי לי לשתוק כי רק כך אוכל להגיד לך את הכל !
*
ערב נעים איכפתניק,
ראשית, ברוך בואך אל מילותיי.
זה לא סוד שבמדינה שהעומדים בראשה נגועים בשחיתות, ישנה התעלמות כואבת מצורכיהם של לא מעט מהזקוקים באמת לעזרה.
זה מתחיל עם סל תרופות משווע לזעקה, ממשיך בביזוי של הלומי קרב וטרור, משם אל ענישה מגוחכת, ועוד ים של עוולות חברתיות.
גם אני מוצא את עצמי כבורג חסר ישע במערכת המשומנת והמזוינת הזו שנקראת פוליטיקה.
זו הסיבה שאני דבק בדרכי ועושה את המינימום שאמורה לעשות מדינה מתוקנת.
והנתינה הזו אכן מתקבלת חזרה באמצעות חיבוק ומילים הטומנות בחיקן הערכה.
שרק נהיה טובים ואזרחים לדוגמא, בטח ובטח שלא כמו המנהיגים המגוחכים העומדים מעלינו כאילו קיבלו כדור ויאגרה והם לא יודעים כיצד לבלוע אותו.
תודה על מילותיך המפרגנות.
אייל אני חדש בקפה ובשיטת חבר מביא חבר הגעתי
לבלוג שלך.
אני לא נולדתי נכה אבל, כבר כ-17 שנים אני נפגע
פעולות איבה, ובאבע שנים האחרונות החמיר מצבי,
ואני על תקן THE PRESIDENT בחברתי ההנדסית.
אני בדרכי משתדל לתת, וזה מחזיר יותר ממה שאני
נותן (כך אני חש). ולפעמים, אני יוצא נסער מוועדת
העבודה והרווחה בכנסת-ושולח אותם שישרפו ושיפול
עליהם ה"משכן לאומנויות הפוליטיקה". ואני כבר
לא נוסע לשם- במקום אני שומע את התכנית
"הכל דיבורים". וחברי העתונאים, ויש לי רבים,
מחפשים רק "דם", ולפעמים אני "מוכר" להם
סקופון סקנדליסטי, בתנאי, שיעלו גם איזה נושא
חברתי, שמעניין את רוב הצבור כשלג......
המשך בפועלך- עלה והצלח בהגברת המודעות
שאנשים עם מוגבלויות, הם כאחד האדם.
כיף לך ??!!
כיף לי... שאת בוחרת להפר את הנבצרות הזמנית שלך ובאה לבקר כמו גם להשאיר חותם.
תודה מממממממממממממממממממממממותק.
כמה מרגש...
איזה כיף תמיד לקרוא את המילים שלך
האמיצות, הכנות המרגשות...*
קוכליאה יקרה,
ראשית, ברוכה נוכחותך בין מילותיי.
מודה שהתגובה שלך הצריכה ממני לפנות אל האמת הפנימית שלי, להתדיין עמה ולהיות נכון להשיב לך כמו תמיד - מהמקום הכי עמוק וכנה שלי.
לו היית שואלת אותי את השאלה הזו לפני תשעה חודשים - הייתי מסכים אתך בלי להניד עפעף.
אבל לאחר הקשר האחרון שלי, לקחתי לי מתוך בחירה, פסק זמן ממה שרובינו תרים אחריה - האהבה.
אשקר אם אומר שאין לי הזדמנויות. דווקא יש, ולא מעט אפילו. מכאן, מאתר האינטרנט שלי, וכמובן מהרצאותיי המפגישות אותי עם נשים רבות הנוהגות להשאיר טל' תוך כדי חיוך ביישני.
אני פשוט לא במקום הזה. לא כרגע לפחות. חברה טובה שלי אמרה לי לא מזמן שפשוט לא הגיעה הבחורה שתעשה את מה שעשתה האחרונה. יש בזה משהו אם כי ברור לי שלא אמצא שכפול שלה. אני גם לא רוצה שכפול שלה משום שאז, הסוף יהיה ידוע מראש.
נחמד לי כרגע. יש לי חברים נפלאים, משפחה חמה, מחזרות שמלטפות במידה מסוימת את האגו, המון אנשים שנכחו בהרצאותי שמספרים לי על התהליכים שהם חווים, אני יוצר, כותב, עובד על ספרי, עובד על תכנים חדשים כמו גם על הרצאות חדשות, אז כמו שאת מבינה - לא משעמם לי.
ובאשר אליה ?! ... כאשר היא תגיע, אזהה אותה. ממש כמו שזיהיתי את קודמתה.
אבל תודה על הדאגה כמו גם על שגררת אותי ל"סמול טוק" עם האמת שלי. לפעמים זה חיוני לנהל שיחות נפש עם עצמך.
ריגשת, החמאת, והעצמת בי.
אייל,
מהיכרותי איתך דרך הבלוג הנהדר שלך שכל כך מרטיט את הנפש ומעלה אותה לתדרים אחרים לגמרי, לא יכולתי שלא לחשוב בעקבות הפוסט הזה: ומה איתך?
מבין השורות של הנתינה העצומה שלך לאחרים, אני דווקא חשה את הבדידות שלך.
את הכמיהה לזו שתבוא ותעטוף אותך בשלה. יודעת שאתה מקבל הרבה מכל ידידיך, מקורביך ומכריך, אבל אין דומה נתינה זו לזו שאתה מייחל לה. אני רוצה לאחל לך מכל ליבי, שתזכה לאחת הזו ובמהרה!
אמן!
תמרוש,
חשבת עליי אתמול ?! .... אז כבר היה שווה לכתוב את הפוסט ולפרסמו
גם אני ראיתי את התוכנית על הודו. ובנוסף לדבריו הנבונים של אותו הודי עשיר, אומר לך עוד משפט :
"כשנולדת בכית והעולם שמח, חיה את חייך כך שבמותך יבכה העולם ואתה תשמח..." (אמרה עתיקה בסנסקריט)
כך אני רוצה שיזכרו אותי תמרי.....אדם שעשה ככל שהוא יכול על מנת להפוך את עולמו של האחר לעשיר יותר, טוב יותר, איכותי יותר ומחוייך יותר.
תודה קוקי....על מי ש-את. זכיתי גם אני.
יקרה לי,
נרגש על שריגשתי בך. לעולם אהיה עבורה מגדלור, עבורה כמו גם עבור שאר האנשים שזקוקים למעט דחיפה וזווית ראיה נוספת.
היא חזקה מהחיים. ודאי שהיא תצליח. טיפה טיפה...אך ורק בקצב שלה.
תודה בייבי.
אייל יקר, אתמול חשבתי עליך המון. היתה תוכנית על הודו, והסבירו שם למה היא מעצמה כ"כ חזקה ומתחזקת. ההסבר היה - הרוחניות שלהם!! אחד ההודים העשירים ביותר אמר: מה יש לי מהעושר שלי? הרי כשאמות, אמות עני! ולכן את כל מה שיש לי אני אתרום עוד בטרם מותי - והוא אמנם עושה כן בכל מיני יוזמות וכאלה. אבל, הוא אמר, אם הנפש שלי ריקה ואין בה אמונה - אז אני עני, ולא חשוב מה יש לי.
כל כך מדויק, כל כל מפעים ובלתי נתפש בעולמנו המערבי, וכל כך הזכיר לי את דבריך.
אשרי כל מי שזכה להכירך. אשריי.
יקירי,
וואוו.....
איש מופלא ומדהים אתה.
קראתי והתרגשתי. מאוד.
תודה לך על המילים והחוזק והאופטימיות ועל זה שאתה כאן
כמו מגדלור בחשיכה.. שומר ומאיר את הדרך.
והיא - אני בטוחה שהיא תצליח.
לאט לאט, טיפה טיפה.. בקצב שלה היא תתקדם
ותצא אל האור ותמצא את האהבה
עם כל הקושי והכאב.
היא באמת יקרה.
תודה שאתה שם בשבילה.
ידידי,
לקח לי לא מעט זמן על מנת לבחור האם לשלוח את המכתב בפרטי או להעלותו כ-פוסט.
אך כמו שציינתי לקראת סוף המכתב, כולנו באיזה שהוא מקום נפגענו מאותה אהבה. את המכתב הזה יכול לקחת כל אחד מאתנו, גם אני בעצמי.
למרצה, ולא חשוב כמה הרצאות הוא ידע בחייו - הרבה יותר קל להרצות לאחרים מאשר לעצמו. אולי באיזשהו מקום, ביקשתי "להרצות" לעצמי ולהזכיר שלמרות הכאב, יש מצבים בחיים שפשוט מחייבים אותך להרפות על מנת ליצור הזדמנות חדשה.
המון תודה על דבריך ונוכחותך.
איל
איש מדהים אתה ,
מכתבך כל כך נוגע ועמוק , ועשית נכון שפירסמת אותו
אני בטוח שהיא גם מודה על החברות איתך
תודה שוב וכוכב גדול בשבילך
המון תודה הילה.
אם קצת מאמץ ואינטואיציה אני בטוח שתדעי על מי מדובר
קורה שאני נותרת דוממת...
כיף לה, מי זו לא תהיה, שיש לה חבר כמותך!
חחחחח....שיחקת אותה קסומה שכמותך.
את יכולה לארגן גם לה תמונה כזו ? (אם ולאחר שהיא תבחר להגיב כמובן)
תודה אהובה. }{
יקרה לי את,
לעונג לי להימנות בין חברייך.
אין מאושר ממני להוות לך מקור לכוח ואנרגיה. את יתר המילים ששזרת בי אנצור בלבי לאות תודה והערכה.
את נפלאה בעצמך.
די!!!
אזלו מילותיי ועל כן עוברת לטקטיקה II
}{
אני ???
מלך ???
שיינינג שלי, את בטוחה שאת בבלוג הנכון ???
תודה, נסיכה זוהרת שלי.
תודה אסף...מקווה שגם היא תהיה בטוחה בכך. הרי וגם אתה בעצמך מהווה לה השראה במילותיך ומרגש אותה כל פעם מחדש.
אייל, חבר שלי
אתה מקור כוח ואנרגיה, כי בך חוכמה, אהבה, ההיזדהות, אמפטיה, אנושיות, עומק ...
אדם נפלא אתה
החברה הטובה עליה נכתב הפוסט, חרטה בלבי משפט שמבקש כעת לצאת ממני אלייך :
"ריגשת את שריר הלב והוא מודה לך על רעד"
אתה מקווה ואני בטוח שהצלחת איש יקר..
איזה איש מקסים אתה!
*
אלונה יקרה לי,
לפני מס' חודשים, הרצאתי מול בכירי מוסד ממשלתי. בסיום כל הרצאה אני מחלק משוב למשתתפים, על מנת לשמוע על התחושות שליוו אותם במהלך ההרצאה, כמו גם לקבל מהם הארות ו/או הערות בנוגע לתכני ההרצאה.
ההרצאה המדוברת היתה בלב תל אביב, ובסיומה ניגשה אליי אחת הנוכחות ולחשה לי : "יש לי תחושה שתזהה את המשוב שלי...."
שעות ספורות לאחר מכן, לא היה לי ספק בכלל שזו היא שכתבה לי את המילים הבאות :
"כשהתחלת את ההרצאה, חשבתי לעצמי, מה בדיוק חשבו במח' ההדרכה כשהציעו את ההרצאה שלך. אך כשהתחלת לדבר והתוכן נכנס עמוק לתוך נשמתי, נותרתי המומה, עם הרבה דמעות בעיניי ולב שעומד להתפוצץ מהתרגשות. אשריך שזכית לעורר את נשמתם של כ"כ הרבה אנשים. תודה...ושוב תודה...."
...
כולי תקווה שאצליח גם לגעת בנשמתה. היא כל כך ראויה לחיבוק המילולי הזה, ולא רק ממני, אלא מכולנו כאן.
ואני, חברה טובה שלי....בטח שלא קוסם. סה"כ עובר אורח המנתב את דרכם של אלה שעדיין תוהים וטועים.
אדם פשוט אנוכי.
תודה אהובה.
תודה יפיתי. מילותיי מתגמדות בעוצמתן לעומת אלו שלך.
איחוליי ההצלחה מופנים אליה כמובן. אני סה"כ עובר אורח בחייה.
איילי,
נגעתי בי ואני בטוחה שגם בה
המילים שלך חזקות לפחות כמוך
תודה ובהצלחה :)
לקרוא את התגובות שלך ולהתרגש מהאור שהן מותירות על מילותיי.
תודה אוריתי .... לעולם אחבקה, לעולם אחבקך ... במילותיי.
לקרוא אותך ולחוש באהבה והנתינה העצומה שבך ..
כל כך נוגע ומרגש .
מיוחד שהנך .
תודה יקר .
תודה יקירה.
צודק....אלא שכאן מדובר ברגש טהור, זך, אמיתי, וללא כוונות נסתרות. פשוט להיות שם חבר נטו, ולחבק במילים.
תודה על ביקורך.
בהחלט כן
ניתן לפתח רגש אמיתי גם בעולם הוירטואלי
צודקת יקירה,
לעתים, להתמודד עם צלקות הנפש זה להביט אל האמת, אל המצוי ולא אל הרצוי, אל הכנות הפנימית שאומרת להרפות, לשחרר, ולהפתח למשהו חדש.
המבט פנימה מצריך כוחות נפש שאינם פחותים מריפוי בעיסוק פיזי, יהיה אשר יהיה.
תודה על נוכחותך.
הדבר הקשה יותר זה כל השיקום הזה.
איף כמה קשה מעצבן ואין כוח ללכת דווקא בשעה מסויימת לריפוי בעיסוק בעוד הפיזיו נושף בעורף, הבריכה וכל המכשירים שצריך להיות עליהם.
מבינה אותך ולו במעט.
הכנות היא התרופה הטובה ביותר עבור הנפש.
המון תודה אסף.
החיבוק במילים אינו נופל מזה הפיסי. מקווה שהצלחתי לחבקה. זוהי כוחה של חברות אמת, גם אם וירטואלית היא.
ומי כמוך יודע עד כמה ראויה היא לחיבוק הזה, ולא רק ממני. כל תגובה למה שהיא מבקשת לכתוב - הוא חיבוק בפני עצמו.
שרק נדע להמשיך.
על הפתיחות, על הכאב, על הריגוש, על החוזק ובעיקר על האופטימיות המדהימה
תודה.