כותרות TheMarker >
    ';

    nomen omen

    השם (nomen) הוא הגורל (omen) - קובעת הלטינית

    כמו למילה, לשם כוח יצירה המתווה גורלות וקובע מהויות, ובכך מעצב את העתיד

    והשם גל - עולה יורד, שוצף ורוגע - מסביר את כל הבלגן

    © כל הזכויות שמורות לגל וייס. כל הכתוב נוצר על ידי ושייך לי, אלא אם כן צוין אחרת.

    ו.. אני מעונינת בבקורות אמיתיות, בהערות נוקבות, בדברים שיוכלו לשפר את כתיבתי ולא רק בתשבחות המנומסות שמאד נעימות לי - מודה
    ותודה

    ארכיון

    רגע.. לחשוב על זנות

    47 תגובות   יום שני, 26/5/08, 18:36

    תקציר חלק ראשון מתוך דוח של מכון תודעה בעריכת אמיאלה קופמן, בהמשך לדיון לגבי האדישות לסחר בנשים.

    .

    הפער בין המיתוסים על הזנות למציאות עצום, כפי שעולה מעדויות המועסקות בזנות, שסובלות מאלימות קיצונית כשגרה.

    כל המחקרים מצאו כי רובן עברו התעללויות במשפחה והזנות היא המשך ישיר לאלימות בה גדלו.

    זנות מלווה אלימות קיצונית, התעללות פיזית ונפשית, מאבק בהומלסיות, בהתמכרויות, התמודדות עם הפרעת דחק פוסט-טראומטית וטראומות אחרות.

    זנות היא מצב של עבדות כלכלית, פיזית ופסיכולוגית וכוללת אלימות קשה וקבועה כלפי השכבה הפגועה והפגיעה ביותר בחברה.

    .

    זנות אינה רעיון מופשט, מהותה היא שימוש בגוף של נשים (וגברים וילדים) על ידי גברים (בד"כ) לצורכי מין - הפה, הנרתיק, ופי הטבעת נחדרים על ידי איברים וחפצים על ידי גבר אחד ועוד אחד ועוד אחד שוב ושוב (Dwarkin, 1997).. לאורך היום, כל יום, יום אחר יום, ללא הפסקה..

     

    גיל הכניסה הממוצע לזנות הארץ הוא 14 (!)

    אין בזה לא בחירה ולא הנאה.

    YNET 2003: מאות בני-נוער עוסקים בזנות וסובלים מניצול  (דו"ח עמותת על"ם: מרבית העוסקים במקצוע חוו ניצול מיני כבר בגיל 13-14; הפחד מהסרסור משתק את הנערים, שחוששים לעזוב)

     

    ודוגמא עכשווית - 2009 - איך הופכים נער צעיר, מאד צעיר, לזונה 

    YNET 2009 : בן 13 סיפק מין תמורת כסף - ניצול מיני של נערים בידי קבוצת גברים בגילאי 24-51, חלקם מוכרים ובעמדות מפתח.  המשך החקירה - עוד חשודים נעצרו, עוד נערים נוצלו

    ועוד.. הנער שהותקף מינית: הם ידעו שאני עוד לא בן 15 - "..קיבלתי סיגריות עבור שירותי המין ובמקרה אחר 20 שקל" .. כך יוצרים קריירה של זנות .. בחלק מהמקרים קיבל תשלום או סיגריות תמורת מין, לעיתים נאנס בכוח, בניגוד לרצונו.

    כשלא רצה מין אמרו לו ללכת.. הוא ידע שאינו שווה כלום בעיניהם. 

    "הם הפכו את הנער הזה למכונת המין שלהם במשך תקופה ארוכה", אמר גורם בכיר במשטרת תל אביב.

    .

    ועוד דוגמא עכשווית - 16/2/2009 מתוך מעריב

    המצב הכלכלי המחמיר מביא לפריחתם של עסקים המנצלים את מצוקתן של נערות ממשפחות עניות לעשיית רווחים קלים: תלמידות תיכון בבאר שבע, בנות 14 ו-15, פותו לעסוק בזנות.

    בעל מספרה בשנות ה-50 לחייו נעצר בחשד שהעסיק קטינות בזנות וביצע בהן מעשים מגונים כדי לוודא "כשרון לעבודה". הנערות מקבלות עשרות לקוחות ביום.

    בשבועות האחרונים נפתחו מכוני ליווי חדשים בשתי שכונות מצוקה בעיר, בהםמועסקות 10-20 תלמידות. חלקן מקיימות עם הלקוחות יחסי מין מלאים, אחרות מספקות "רק" עיסויים אירוטיים. הסרסורים מביאים למכונים מדי יום עשרות לקוחות המעדיפים לקיים יחסי מין עם תלמידות ומשלמים בתמורה סכומים גבוהים מהרגיל. בעוד שהתשלום עבור בילוי עם נערת ליווי "רגילה" הוא כ-200 שקל בממוצע, עבור קיום יחסי מין עם תלמידת תיכון גובה בעל המכון סכום כפול ולעתים אף יותר. 

    "שאלתי אנשים בשכונה שבה אני גרה אם יש להם עבודה בשבילי", סיפרה אחת התלמידות, "אחד מהם אמר שהוא מוכן להעסיק אותי בדירה שלו. אמר שאני צריכה לעשות עיסויים ולקיים יחסי מין עם לקוחות שהוא יביא, ושעל כל לקוח אקבל 100 שקל". לדבריה, "המצב הכלכלי בבית שלי רע, ולהורים אין כסף לקנות לי בגדים חדשים ונעליים מתוצרת של חברות מפורסמות, כמו שיש לחברות שלי בבית הספר. אז הסכמתי. בעל המכון עשה לי מבחן כדי לראות אם אני טובה בזה וקיבל אותי". 
    איציק מימון, יו"ר ארגון ההורים הארצי, מכיר היטב את התופעה הקשה. "ברוב המקרים מדובר בתלמידות שהמצב הכלכלי של הוריהם לא טוב. את זה מנצלים סרסורים, בהם בני מיעוטים, שמעסיקים אותן ברחוב או במכונים. לצערי, התופעה אינה מטופלת מספיק על ידי מערכת החינוך". לדברי מימון, "אם מנהלים ומורים בבתי הספר היו מגלים רגישות ורצון לחשוף תופעות כאלה וגם דואגים לטפל באותן תלמידות מתוך מטרה להציף את העניין ולהביא אותו אל סדר היום ולא לטאטא אותו אל מתחת לשטיח, המצב היה שונה לחלוטין. אני מזהיר - אם לא יטפלו בתופעה במהירות היא תהפוך למגפה". 

    .

    מעריב -יולי 2009 - בנות 12 מוכרות את גופן תמורת סמים, כסף, סיגריות, אלכוהול, חשיש ואפילו בשביל מנת פלאפל.

     

    .

    זנות כוללת חשיפה לאלימות ולתקיפות מיניות תכופות, הכנעה לפלישה לתוך הגוף (שוות ערך לעינויים גופניים), עבדות כלכלית, אפלייה, חסך בחינוך ויצירת שכבות של שליטה ומעמדות (Farley et al., 1998).

    הפרת זכויות אדם בסיסיות אינהרנטית לזנות, ולא ניתן להפריד בין זנות לאלימות (Farley, 2004).

    לפי מחקרים ועבודת שטח אין הבדל אם הנשים "עובדות" ברחוב או בדירה. האלימות קיימת בכל סוגי הזנות: בבתי בושת, במכוני ליווי, בבתי מלון, ברחוב או בדירות דיסקרטיות.

    זנות משמעה להיות נאנסת, ניצודה, נרדפת, מוטרדת מינית, נשלטת, מוכה, נתקפת - מילולית ופיזית (Farley et el., 1998).

    .

    מספר ממצאים לגבי האלימות בזנות:

    • 95% עברו התעללות פיזית במהלך הזנות (Farley, 2004).

    • 90% מהנשים הותקפו פיזית בהיותן בזנות (Parriott, 1994).

    • 83% אוימו פיזית בנשק! (Farley & Barkan, 1998).

    • 82% הותקפו פיזית מכניסתן לזנות, 55% מהתקיפות נעשו ע"י לקוחות (Farley & Barkan, 1998).

    • 80% דיווחו על תקיפות אלימות מסרסורים ולקוחות שהסתיימו בפציעות קשות (פגיעות מירי, מסכין, מניסיונות בריחה ועוד) (Farley & Barkan, 1998).

    • רוב המועסקות בזנות נופלות קורבן לשוד מזוין, או לתקיפות של סוטים סדיסטים, חולי נפש ופאנאטים דתיים (זומר, 2000).

    • 95% מהעוסקות בזנות הותקפו מינית, תקיפה שבכל קונטקסט אחר הייתה עילה לתביעה משפטית  (Farley, 2004).

    • נשים בזנות נאנסות באלימות אחת לשבוע (Hunter, 1994).

    • "זו בעצם קבוצת הנשים הנאנסות ביותר בהיסטוריה. רוב מעשי האונס מבוצעים על ידי לקוחות, שליש מתקיפותיהן המיניות נגרמות על ידי אדם אחד - הסרסור." (זומר, 2000).

    .

    הנתונים מציגים סטטיסטית את האלימות שבזנות אך אינם ממחישים את הוויית האלימות ואת האימה. אין הם מתארים את משיכות השיער, את האונס האנאלי והאוראלי, את הדיבורים האלימים על השחתת הגוף, כינויי הגנאי, ההשפלות ועוד.

    לדוגמא, קליינט שאיים בזמן האקט המיני שכשיסיים איתה יחתוך לה את הפטמות - דוגמא שהיא נורמה מקובלת למועסקות בזנות.

    האלימות בחסות הזנות נורמטיבית (!) והנשים חוות אותה באופן קבוע. המחיר שמשלמות הנשים בזנות כבד מאד.

    .

    עדות של אישה שהועסקה בזנות בעיקר במועדון חשפנות, אך גם במסאג', בשירותי ליווי ובזנות רחוב:

    "במועדון החשפנות עברה הטרדות ותקיפות מיניות. במועדון נדרש ממנה לספוג את האלימות המילולית מלקוחות (עם חיוך מאולץ). לקוחות תפסו אותה, צבטו לה את הרגליים, הידיים, החזה, ישבן, ואת המפשעה, לעיתים עד לכדי גרימת חבורות ושריטות. לקוחות מחצו וצבטו לה את החזה עד שנגרם לה כאב רציני, והם השפילו אותה בשפיכת זרע על הפנים שלה. הן לקוחות וסרסורים התאכזרו אליה פיזית. היא הייתה חבולה קשה עקב מכות, והיו לה שטפי דם סביב העיניים תכופות. סרסורים משכו לה בשיער כאמצעי לשליטה ועינוי. היא הוכתה שוב ושוב בראשה עם אגרופים, לעיתים עד כדי אובדן הכרה. כתוצאה מהמכות שחטפה עור התוף שלה נפגע, הלסת שלה יצאה ממקומה, ונשארה כך הרבה שנים לאחר מכן. היא נחתכה עם סכינים. היא נכוותה מסגריות ע"י לקוחות שאנסו אותה. היא נאנסה באונס קבוצתי ונאנסה ע"י לפחות עשרים גברים אחרים בהזדמנויות שונות בחייה. האונסים הללו, בידי לקוחות וסרסורים, לעיתים גרמו לדימומים פנימיים". (עמ' 34-35, Farley et al., 2003). 

    .

    נזקים פיזיים

    הרבה מהבעיות הבריאותיות של הנשים נובעות מהאלימות. רובן סובלות ממערכת חיסונית ירודה הגורמת לשכיחות מחלות גבוהה.

    במחקר על פוסט טראומה בחמש ארצות מצאו כי- 61% מהנשים מדווחות על בעיות רפואיות עכשוויות (Farley et al.,1998).

    רובן חיות מתחת לקו העוני ומתמודדות עם הומלסיות, סמים, סביבה אלימה וטראומטית ותוחלת החיים שלהן קצרה (Parriott, 1994) - מעטות עוברות את גיל הארבעים או החמישים (מושב, 2005). בקנדה נמצא כי היקף התמותה בקרב נשים ונערות בזנות גדול פי 40 משאר האוכלוסייה (Farley et al.,1998).

    .

    מראיון עם ד"ר מושב, מקליניקת לווינסקי 108 של משרד הבריאות, בנוסף למחקרים עולה כי:

    • יש קשר ישיר בין זנות לסרטן צוואר הרחם. ככל שמספר הפרטנרים עולה, כך עולה שכיחות מחלות המין ואחוזי התחלואה בסרטן (ד"ר מושב).
    • נשים ששירתו יותר לקוחות בזנות דיווחו על יותר מחלות רפואיות ובעיות פיזיות חמורות (Vanwesenbeeck, 1994).
    • נשים בזנות סובלות מהפלות, מדקירות סכינים, מאיבוד הכרה, מפגיעות ראש כתוצאה מתקיפות של אנשים אחרים (Parriott, 1994).
    • בקרב הנשים בזנות ישנה שכיחות גבוהה של הפרעת כשל חיסוני נרכש, איידס HIV, דלקת כבד נגיפית B, הפלות חוזרות ונשנות, דימומים (חיצוניים ופנימיים), שטפי דם וקרעים באברי המין ובאזור האגן, מוות ממנות יתר, מוות מאלימות, רצח וכו' ( ד"ר מושב; Potterat, 2004).
    • ככל שנשים היו בזנות לתקופה ארוכה יותר, מספר המחלות המיניות (STDs) עולה ביחס ישיר. (Parriott, 1994; ד"ר מושב).
    • נשים בזנות סובלות מאחוז גבוה של מחלות מין כרוניות כמו: זיבה (גונוריאה), עגבת (סיפיליס), כלמידיה, הרפס, טריכומונאס, דלקות ווגינאליות (BV) ויבלות באברי המין (קונדילומה). (ד"ר מושב).
    • שימוש בחומרים כימיים הוא חלק ניכר מהבעיות הבריאותיות והנפשיות (Parriott, 1994).

    .

    הרבה מהבעיות הבריאותיות הן תוצאה ישירה של האלימות, לדוגמא:

    "נשברו לי הידיים כבר שלושה פעמים, האף שלי נשבר פעמיים, [ו]אני חצי חרשת באוזן אחת... שבב של עצם מהגולגולת שלי מסתובב לי בתוך הראש וגורם לי למיגרנות. הגולגולת שלי נסדקה. הרגליים שלי לא שוות כלום; האצבעות ברגליים נשברו. כפות הרגליים שלי נכוו; חבטו בהן עם מגהץ לוהט ומתלה מעילים. שיערות הפות שלי נשרפו... יש לי צלקות. פצעו אותי עם סכין, הכו אותי עם רובה כמה פעמים. אין מקום בגוף שלא נחבל או הוכה באיזו שהיא צורה באיזשהו זמן."

    נלקח מעדות של זנות קטינים (Giobbe,1992).

    .

    נזקים נפשיים

    האלימות הקבועה, ההשפלה הכרונית, חוסר הכבוד, שנאת הנשים וניצולן ע"י החברה פועלים כהשפעות שליליות קבועות על בריאות הנפש החל מהפרעות פוסט טראומטיות וכלה בדיכאון קליני ובהתאבדות (Parriott, 1994). בלי להבין את הנזק הפסיכולוגי שנגרם מזנות, לא נוכל לעזור לניצולות הזנות (Farley & Barkan, 1998).

    .

    פוסט טראומה - PTSD

    PTSD - Post Traumatic Stress Disorder, 'הפרעת דחק פוסט טראומטית' היא הפרעת לחץ פסיכולוגית המתרחשת אחרי חוויה קשה ומפחידה, כמו ניצול מיני, התעללות, קרב וכיו"ב. PTSD יכול לפגוע בכל אדם, בכל גיל, שנחשף לאירוע טראומטי של טרור, איום על החיים, על איברי הגוף או השפיות, ושהיכולת להתמודד עם האירוע הכריעה אותו/ה או הלמה בו/ה מעבר ליכולתו/ה.

    לפי IV-DSM הקריטריונים לאבחון הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD) הם:

    • 1. אדם החווה, היה עד, או עמד בפני אירוע או אירועים שכללו סכנת מוות ממשית, חבלה חמורה, איום על החיים או על השלמות הגופנית של עצמו או של אחרים.
    • 2. תגובת האדם כללה פחד עמוק, תחושת חוסר אונים ותחושת זוועה.

    .

    הסימפטומים של PTSD מתחלקים לשלוש קטגוריות:

    • חוויה מחדש, באופן פולשני - לאנשים עם PTSD יש פלשבקים של הטראומה שכאילו מתרחשת שוב ושוב. הסימפטומים הפולשניים מתבטאים בתמונות, סיוטים, הזיות הזהות לחוויית הטראומה. אלה גורמים מצוקה אקוטית עד איבוד קשר עם המציאות וחזרה להתנהגות הקורבנית בהתרחשות הטראומה.
    • הימנעות - אנשים עם PTSD מנסים להימנע מכל דבר שעלול להזכיר את האירוע הטראומטי על ידי שימוש במנגנוני הגנה פסיכולוגיים (איבוד תחושה רגשית, דיסוציאציה, ומחלות פסיכוסומטיות) ובשימוש בסמים ואלכוהול כדי להשכיח זיכרונות או רגשות הקשורים לטראומה.
    • עוררות יתר - סימפטומים של עוררות פסיכולוגית ופיסיולוגית שכיחים. אנשים עם PTSD נוטים להיות קופצניים, נבהלים בקלות, רגזניים, עומדים על המשמר, סובלים מקשיים בריכוז, סיוטים, נדודי שינה עד התקפי פאניקה המלווים קוצר נשימה וכאבים בחזה.

    .

    רק בשנים האחרונות החלו לחקור את ההשפעה הנפשית של החיים בזנות.

    ב-1998 ערכו Farley ושות' מחקר ראשון שבדק כמה מהנשים בזנות סובלות מהפרעת דחק פוסט-טראומטית בחמש ארצות שונות. המחקר הראה תמונת מצב חמורה על חווית הטראומה שבזנות.

    • 67% מתוך 475 המשתתפות במחקר ענו על הקריטריונים של PTSD בסוגי זנות שונים בחמש ארצות שונות (Farley et al., 1998).
    • 76% מתוך 475 המשתתפות במחקר ענו על הקריטריון האבחון של PTSD חלקי בחמש ארצות (Farley et al., 1998).

    .

    בשנת 2003 חזרו על המחקר בתשע ארצות שונות! תוצאות המחקרים הם כדלקמן: 

    • 68% מתוך 854 המשתתפות במחקר ענו על הקריטריונים של PTSD בסוגי הזנות השונים בתשע ארצות שונות (Farley et al., 2003).
    • לא נמצא שום הבדל בחומרת אחוז אבחון ה- PTSD בכל הארצות והתרבויות בהן נערך המחקר - קנדה, קולומביה, גרמניה, מקסיקו, דרום אפריקה, תאילנד, טורקיה, ארה"ב וזמביה (Farley et al., 2003; Farley et al., 1998).
    • למרות שבמחקר נמצאה אלימות גבוהה יותר בזנות רחוב (בהשוואה לזנות בבתי בושת) לא נמצא כל הבדל באחוזי האבחון של PTSD בין סוגי הזנות השונים בכל הארצות בהן נערך המחקר (Farley et al., 1998).
    • ממצאי המחקר סתרו את המיתוסים המקובלים כי זנות רחוב היא החמורה ביותר, וכי מיסוד הזנות יפחית את רמת האלימות, הסיכון, והטראומה של הזנות (גור, 2004).

    נתונים אלה מראים כי הטראומה הפסיכולוגית היא חלק בלתי נפרד מהזנות. הנזקים מהזנות בלתי תלויים במקום בו מתרחשת הזנות, והינם חובקי עולם.

    .

    כדי להבין את משמעות אחוז אבחון ה- PTSD בקרב נשים שבזנות - כמה דוגמאות השוואתיות המתייחסות לקהילות אבחון מקבילות של PTSD.

    (זומר, 2000; Farley & Barkan, 1998 Farley et al.,1998;):

    • בקרב פליטים פוליטיים שהיו קורבנות לאלימות ועינויים - 51%.

    • בקרב משוחררי מלחמת וייטנאם - 51%.

    • בקרב נשים מוכות - 45%.

    • בקרב נשים בטיפול עקב תקיפות גופניות ומיניות בבגרותן - 37%.

    • בקרב נשים בטיפול עקב היסטוריה של התעללות בילדות - 31%.

    אחוז אבחון ה- PTSD אצל נשים בזנות גבוה מכולם - 68% !

    .

    נמצא חוסר מודעות בקרב מטפלים רפואיים ופסיכולוגיים לגבי אבחון נשים שעברו התעללות מינית ופיזית כבעלות PTSD, ובעיקר לגבי נשים שנמצאות או היו בזנות.

    עדות מניצולת זנות אמריקאית לגבי הסימפטומים שהפסיכולוגית שלה התעלמה מהן:

    "אני תוהה למה אני ממשיכה ללכת לפסיכולוגים ולספר להם שאני לא יכולה לישון בלילה ושיש לי סיוטים. הם לחלוטין פוסחים מעל העובדה שהייתי בזנות ושהרביצו והכו אותי עם לוחות של 2 על 4. אצבעות הידיים והרגליים שלי נשברו ע"י סרסור(ים), ונאנסתי יותר מ-30 פעם! למה הם מתעלמים מזה?"  (Farley & Barkan, 1998) .

    .

    עפ"י המחקרים של Farley נמצא כי:

    • חומרת PTSD קשורה ישירות לתקיפות האונס אצל נשים בזנות (Farley & Barkan, 1998).
    • ככל שהמעורבות בזנות יותר אינטנסיבית כך הסימפטומים ל- PTSD היו יותר חזקים (Farley, 2004).

    הסימפטומים של הפרעת דחק פוסט טראומה מורכבת יכולים להצטבר לאורך החיים. מספר מחקרים מדווחים על מתאם חיובי בין היסטוריה של ניצול מיני בילדות לבין סימפטומים של PTSD בנשים בוגרות (גור, 2004). מכיוון שכמעט לכל הנשים בזנות יש היסטוריה של התעללות מינית בילדותן, זה ללא ספק תרם ותורם למצבן הנפשי ולסימפטומים הנוכחיים של פוסט-טראומה (Farley et al., 1998).

    .


    פוסט של איריס - מה בין עמוס שוקן לסרסור

    .

    ופוסט קודם - איך כולנו תורמים לסחר בנשים

    .

    YNET 2003: מאות בני-נוער עוסקים בזנות וסובלים מניצול  (דו"ח עמותת על"ם: מרבית העוסקים במקצוע חוו ניצול מיני כבר בגיל 13-14; הפחד מהסרסור משתק את הנערים, שחוששים לעזוב. הדו"ח הוצג בפני חברי הוועדה למעמד הילד, אך חברי הכנסת לא טרחו כלל להגיע לדיון)

    .

    YNET 2009 : בן 13 סיפק מין תמורת כסף - ניצול מיני של נערים בידי קבוצת גברים בגילאי 24-51, חלקם מוכרים ובעמדות מפתח

    המשך החקירה - עוד חשודים נעצרו, עוד נערים נוצלו

    ועוד - הנער שהותקף מינית: הם ידעו שאני עוד לא בן 15 - "באחד המקרים קיבלתי סיגריות עבור שירותי המין ובמקרה אחר 20 שקל" .. ככה יוצרים קריירה של זנות .. בחלק מהמקרים קיבל תשלום או חפיסות סיגריות תמורת המין ולעיתים נאנס בכח, בניגוד לרצונו, על ידי חלק מהגברים. כשלא רצה מין אמרו לו ללכת..הוא ידע שאינו שווה כלום בעיניהם. "הם הפכו את הנער הזה למכונת המין שלהם במשך תקופה ארוכה", אמר גורם בכיר במשטרת תל אביב.

    .    

    2008- נתונים מזעזעים על ממדי הפגיעה המינית בילדים בישראל - 100,000 ילדים נוצלו מינית - איציק וולף

    .

    דרג את התוכן:

      תגובות (41)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        20/5/09 13:57:

      צטט: pov 2009-05-20 13:07:24

      צטט: נאיביות מפוקחת 2009-05-10 00:16:02


       למה אני צריכה לרחם על הנשים האילו

       מאותה סיבה שאת צריכה לרחם על חולה נפש שדופק את הראש שלו בקיר.

      את כמובן יכולה לומר- אם זה מה שעושה לו טוב, אין מה לרחם

      אבל הסבירות שזה עושה לו טוב ולא כאב ראש נוראי, היא קלושה

      בכל אופן- את יכולה להתעלם מזה

      אחרים יכולים לנצל זאת ולהכניס לקיר מסמרים, כדי שיכאב לו עוד יותר- דבר שיסב להם הנאה רבה יותר

      והוא אכן ימשיך לדפוק את ראשו לקיר עם המסמרים

      ואחרים "הומניים יותר" יציעו למסד את העינוי: לתקוע מסמרים אבל רק עם ראש מעוגל ולקצוב את זמן הדפיקה ל 10 שעות ביום.

       

      מבחינתי, צריך לעצור את העינויי באופן מוחלט. את אלו שתוקעים שם מסמרים מעוגלים או שפיציים, יש לעצור על סעיף התעללות באדם במצוקה

      ואת האדם יש לקחת לטיפול במקום מוגן.

      תודה, pov

      וגם על הפוסט המצוין שלך על התנהגות הקורבנות והסיבות לעדויותיהן הסותרות במשפטו של קצב, היטבת לתאר את המצב הכרוך בסוג פגיעה זה ולהתנהגות של הקורבנות שאינה מובנת לרבים

       

       

       

        20/5/09 13:07:

      צטט: נאיביות מפוקחת 2009-05-10 00:16:02


       למה אני צריכה לרחם על הנשים האילו

       מאותה סיבה שאת צריכה לרחם על חולה נפש שדופק את הראש שלו בקיר.

      את כמובן יכולה לומר- אם זה מה שעושה לו טוב, אין מה לרחם

      אבל הסבירות שזה עושה לו טוב ולא כאב ראש נוראי, היא קלושה

      בכל אופן- את יכולה להתעלם מזה

      אחרים יכולים לנצל זאת ולהכניס לקיר מסמרים, כדי שיכאב לו עוד יותר- דבר שיסב להם הנאה רבה יותר

      והוא אכן ימשיך לדפוק את ראשו לקיר עם המסמרים

      ואחרים "הומניים יותר" יציעו למסד את העינוי: לתקוע מסמרים אבל רק עם ראש מעוגל ולקצוב את זמן הדפיקה ל 10 שעות ביום.

       

      מבחינתי, צריך לעצור את העינויי באופן מוחלט. את אלו שתוקעים שם מסמרים מעוגלים או שפיציים, יש לעצור על סעיף התעללות באדם במצוקה

      ואת האדם יש לקחת לטיפול במקום מוגן.

        10/5/09 00:16:

      צטט: geeee 2009-05-09 21:54:09

      כמו כן, מומלץ ספרה המצוין של ענת גור - "מופקרות - נשים בזנות"

       


       

      כל הציטוט הארוך הזה לא הסביר את עולם המושגים המעוות של אותה ילדה באר שבעית שרצתה גינס חדשים?

       

      למה אני צריכה לרחם על הנשים האילו בעוד אני עובדת קשה וביושר בשביל הכסף שלי ולעיתים לא מעטות מצאתי עצמי מנוצלת (לא מינית) על ידי מעסיקים?

       

      (מקצינה בכוונה)

        9/5/09 22:30:


      אין שום צורך בשינוי חקיקה-

      כבר יש חוק שקובע שזנות מותר-

      שידול וסרסרות-לא.

       

      רק צריך לאכוף את החוק.זה הכל.

       

        9/5/09 22:14:
      חשוב לחזור ולהזכיר את הנתונים. יש החושבים, כי כדאי למסד את הזנות ולהכניסה לפיקוח. כך ימנעו חלק מהעוולות הנגרמות על ידי המתווכים למיניהם..
        9/5/09 21:54:

      כמו כן, מומלץ ספרה המצוין של ענת גור - "מופקרות - נשים בזנות"

       

      מתוכו..


      ".. הנשים הוצגו כמי שבחרו לעסוק בזנות על מנת להרוויח כסף קל, על בסיס מיניותן הפרוצה. נקודת המבט הגברית הייתה מוטה באופן מובהק, תוך דה-הומניזציה ופתולוגיזציה של הנשים בזנות, וזאת כדי להבטיח את המשך הזנות, ולהבטיח את בריאותם של הלקוחות.

      הספרות המקצועית המעטה שכן מתייחסת לנשים מתמקדת בעיקר בשאלות מי הן הזונות ומדוע הן נכנסות לזנות. סוגיות הנוגעות לאורח חייהן בתוך הזנות כמעט לא נחקרו. .. והטראומה הנפשית של העיסוק בזנות עדיין מוסווית, למרות שהיא כה שכיחה, ולמרות חומרת הנזקים הנפשיים שנגרמים לנשים.
      הזוועה הנפשית של הזנות טרם הובנה במלואה .., בדומה לתופעות נוספות של אלימות כלפי נשים כמו אונס, אלימות במשפחה וגילוי עריות, שעד לפני כשלושים שנים היו גם הן בלתי נראות. .. חקר הטראומה בחיי המין ובמשפחה נעשה לגיטימי רק בהקשר של האיתגור על מעמדם הנחות של נשים וילדים. הזנות, שהיא מוסד חברתי נפוץ בכל העולם, נמצאת בקצה הקשה ביותר של רצף האלימות נגד נשים, אולם ההכרה בכך טרם חלחלה לתודעה הציבורית.. ..

      היום הזנות מומשגת בספרות המקצועית כאחת הטראומות הקיצוניות הקיימות בתרבות המערבית. היא מכונה בספרות המקצועית "עבדות לבנה" (White Slavery), ומושווית למוסדות החברתיים האכזריים והמדכאים ביותר, כמו השואה, העבדות, ושיטות העינויים והשבי הנהוגות במרתפי המשטרים החשוכים ביותר.

      התעללות מינית בילדות

      "יופי, כן. מומחיות במתן שירותי מין? זה ניתן ללמד בקלות יותר ממה שניתן לחשוב. אבל מה שהכי חשוב זה ציות, צייתנות. וכיצד משיגים צייתנות? אתה משיג צייתנות אם אתה משיג נשים שנאנסו על ידי אבותיהן, הדודים שלהן, האחים שלהן אתה יודע, מישהו שהן אהבו ופחדו לאבד כך שהן לא העזו להתנגד". (מתוך ראיון עם סרסור שתיאר מה מחפשים הסרסורים בעת גיוס נערות לזנות)
      .
      סקרים אפידמיולוגים רחבי היקף מצאו, כי אחת משבע נשים באוכלוסייה הכללית היא קורבן של גילוי עריות, ואחת משלוש נשים עברה פגיעה מינית בילדותה. רק מעט מהנשים שעברו פגיעות מיניות בילדות מתדרדרות לזנות, אולם רוב הנשים שהתדרדרו לזנות עברו התעללות מינית בילדות. התעללות מינית בילדות יוצרת פגיעת לזנות, אולם ההתדרדרות לזנות כרוכה בגורמי סיכון נוספים
      במחקרים נמצא כי למעלה מ-90% מהנשים שעוסקות בזנות עברו התעללות מינית בילדות, או בגיל ההתבגרות, לפני העיסוק בזנות. ניסיון קליני מראה שכל הנשים העוסקות בזנות עברו פגיעות מיניות. תיאורים קליניים של נפגעות מהתעללות מינית בילדות מתעדים תמונת סימפטומים קשה ומורכבת.
      .
      דיאנה ראסל, אחת החוקרות המרכזיות של גילוי עריות, תיארה כיצד רוב הניצולים מגילוי עריות סובלים מנזק נרחב לזהותם ולהערכה העצמית שלהם. הם חשים חוסר אמון מוכלל כלפי אחרים כתוצאה מהבגידה שפגעה בהם, וחיים בציפייה שאחרים ישתמשו בהם או ינטשו אותם ולא יגנו עליהם. ראסל תיעדה שכיחות גבוהה של קורבנות גילוי עריות בקרב מטופלים פסיכיאטריים באשפוז, או בטיפול ללא אשפוז  ובקרב אוכלוסיות סיכון אחרות, כמו נשים חסרות בית, אסירות, מכורות לסמים ונשים שעוסקות בזנות.

      גם ג'ודית הרמן, בספרה החלוצי Father-Daughter Incest  תיארה את עיוותי הזהות המורכבים שהם נחלתן של הקורבנות, את התחושה שהאני שלהן מזוהם, אשם ומרושע, את הפיצול בתחושת האני ואת הנטייה לקורבנות חוזרת.
      .
      כל אלה מהווים בסיס לניצול עתידי בתעשיית המין הקנוי: זנות, פורנוגרפיה, שירותי ליווי, חשפנות וכדומה. מחקרים רבים מתעדים את השכיחות הגבוהה של בעייתיות וחוסר הרמוניה בחייהם של אנשים צעירים שעוסקים בזנות. קיימת הסכמה רחבה כי לתופעות הזנות בקרב צעירים יש קשר הדוק עם התעללות מינית, הזנחה, בעיות בבית הספר, מעמד חברתי, חברת בקבוצות שוליים עברייניות, אבטלה, העדר מקלט בטוח וחיים ברחוב.
      .
      ההתעללות המינית בילדת מהווה, בדרכים רבות, "הכשרה" לעיסוק בזנות. הקשר בין ההתעללות בילדת לזנות מורכב מגורמים נפשיים וסביבתיים. הגורמים הנפשיים כוללים תהליך של הפנמת האובייקטיפיקציה (הפיכה לאובייקט של סיפוק מיני) בעקבות ההתעללות המינית. הדבר מתבטא בפגיעה ביכולת לפתח דימוי עצמי חיובי של אדם בעל ערך, ותחת זאת פיתוח זהות של "זונה", משום שהחל בגיל צעיר למדה הילדה שהערך שלה מותנה ביכולתה לשרת צרכים של אחרים, בעיקר גברים, ובעיקר צרכים מיניים.
      תופעה זו של הזדהות עם התוקפן והפנמת תפקיד הקורבן, זוהתה במקרים אחרים  כגון במקרים של שבי ודיכוי  ומכונה  "תסמונת שטוקהולם". תוצאה נוספת היא שהילדה אינה מסוגלת להבחין בין יחסי התעללות, ניצול ודיכוי לבין יחסי אהבה.
      .

       

      הגורמים הסביבתיים הם הזנחה ועזובה, קשיים להתמיד בלימודים, נשירה ממערכת החינוך, בריחות מהבית בתור האמצעי היחיד להפסיק את ההתעללות, התחברות לחבורות רחוב עברייניות וכדומה. כל אלה הופכים את הילדה לקורבן נוח לניצול על ידי הסרסורים וסוחרי הנשים.
      .
      מחקרים שבדקו את שיעורי ההתעללות המינית בילדות בקרב נשים שעוסקות בזנות מצאו שיעורים גבוהים.. נמצא מאפיין נוסף: ריבוי תוקפים והתעללות חוזרת ומתמשכת.
      נמצא כי 60% מהנשים שעסקו בזנות עברו התעללות מינית בילדותן על ידי שני מתעללים בממוצע, במשך תקופה ממוצעת של 20 חודש. שני שלישים מהנשים נאנסו על ידי האב או תחליף אב: 33% על ידי אב ביולוגי, 30% על ידי אב חורג או אב במשפחה אומנת, ו-4% על יד גבר שחי עם האם. 28% עברו התעללות מינית על ידי אח, 17% על ידי דוד ו-15% על ידי קרוב משפחה אחר.
      .
      .. השיעורים שנמצאו במחקרים עדיין אינם נותנים תמונת מצב מלאה, משום שהתעללות כזו מתאפיינת בחשאיות, בהכחשה ובבושה, במיוחד אם מדובר באדם אהוב כמו אב. חלק גדול מהילדות אינן חושפות את הסוד, ולעתים אף אינן זוכרות את ההתעללות. הן נמצאות במצבים דיסוציאטיביים מורכבים הכרוכים, בין היתר, באמנזיה מלאה או חלקית של ההתעללות.
      .
      הניסיון הקליני מראה, כי לעתים הילדה אינה ממשיגה את המעשים שקרו לה כהתעללות מינית, בהיותה מורגלת בניצול מיני משחר ילדותה. חלק מהנשים מעידות על עצמן בתחילת הטיפול שהן לא עברו התעללות מינית, ורק במהלך הטיפול הן מצליחות להבין שמה שהן עברו מוגדר כהתעללות מינית. לדוגמה: יעלה, שהשתתפה בקבוצה טיפולית להחלמה מזנות, טענה כי לא עברה טראומות מיניות בילדתה. בתחילת הקבוצה אפילו ביטאה תמיהה: "אנחנו חמש אחיות וכולנו הגענו לזנות. מעניין מה גרם לכך". רק בהמשך הבינה כי היא ואחיותיה היו קורבנות להתעללות מינית מתמשכת על ידי שכן: "עברתי התעללות מינית על ידי שכן שלי, ובכלל לא הבנתי שזו הייתה התעללות. תמיד הרגשתי שאני אשמה. שאני גרמתי לזה כי הייתי ילדה רעה". בספרות המקצועית יש שתי גישות מרכזיות להסבר של הקשר בין התעללות מינית בילדת לבין זנות. על פי הגישה הראשונה, ההתעללות המינית מגדילה את הסיכון למעורבות בתת-תרבות עבריינית. מחקרים מראים כי הזנות מרוכזת בקרב נשים מהמעמד הנמוך אשר מעורבות בחיי רחוב.
      .
      מחקרים נוספים הראו כי בקרב צעירות שעברו התעללות מינית קיימת פגיעה בכישורים החברתיים, ובהרבה מקרים הן דחויות על ידי קבוצת השווים הנורמטיבית, ולכן יוצרות קשרים עם קבוצות שוליים עברייניות. כך, ההתעללות המינית תורמת לחיזוק הקשר עם תרבות הרחוב, וקשר זה מגביר את הסיכון להתדרדרות לזנות. .. הנזקים הפסיכולוגיים שנגרמים עקב ההתעללות המינית גורמים לפרה-דיספוזיציה נפשית לעיסוק בזנות.

      נוסף להפרדה שעושה הילדה בין רגשות לבין פעילות מינית, משתנה הדימוי העצמי שלה והיא מתחילה לתפוס את עצמה כאובייקט להשפלה מינית. שינויים אלה בתפיסה העצמית, יחד עם נסיבות חיים נוספות, מהווים גורמי סיכון לזנות. גם מילר, שחקרה נשים שעוסקות בזנות רחוב במילווקי, טוענת כי ניצול מיני במשפחה מהווה "אימון", מעין הכשרה, לשימוש במנגנון של ניתוק רגשי במהלך הפעילות המינית. הניתוק הרגשי מהווה מעין תכסיס פסיכולוגי שהאישה חייבת להפעיל על מנת לאפשר לה את המגע עם הלקוחות.

        9/5/09 21:43:

      הנערה הזו היא חלק מחברה חולה ובעייתית שהחינוך בה רחוק מלהשביע רצון ושנמדדת בכסף, כך גם היא מודדת את עצמה, זה נורא

       

      ולגבי הבחירה - מחקרים בכל העולם וכל המומחים לנושא (גם גברים) חוזרים ומראים כי 99% מהעוסקות בזנות עברו התעללות מינית בילדות, אין בזה בחירה חופשית למרות מה שהן אומרות מתוך רצונן להרגיש בחירה ובעיקר שליטה בחיים של דיכוי והעדר שליטה

       

      כתבה מצוינת של אליען לזובסקי על זונות בשיקום בהוסטל חדש ועל הנזקים של הזנות פורסמה לפני כשבוע במעריב

      מתוכה..

      "הן לא בהכרח נולדו למשפחות קשות יום, נטולות השכלה או בעלות הכנסה נמוכה. והן גם לא בהכרח רוסיות. יעל היא בתם של רופאה בכירה בבית חולים ידוע ושל מהנדס. סמדר נולדה לאמא שהיא אמנית ומוזיקאית ולאב שהיה שחקן וחזר בתשובה. לאושרית יש שני אחים מחוננים, בוגרי פנימיית בויאר היוקרתית. רבות מהן גם לא הופכות לזונות בגלל שהן נרקומניות - אלא להפך. הסרסורים שלהן הם אלו שממכרים אותם לסמים, כדי להפוך אותן לפועלות טובות. הן לא מתנגדות. אי אפשר לתת ל-20 גברים בלילה להיכנס לך לגוף כשאת פיכחת.

      להפוך לזונה זה בעיקר עניין של מזל רע במיוחד. ב-99 אחוז מהמקרים זה מתחיל בהתעללות מינית של קרוב משפחה - אבא, אח, דוד, שכן - שמשבשת את כל התפיסה המינית שלהן. חלקן חוות גם אונס אחד או שניים בדרך. "ילדה שמגיל שש הגוף שלה שימש כחפץ לאחרים לומדת שכל ערכה הוא דרך המיניות שלה", אומרת ריבלין. "כשהן מפסיקות לעבוד בזנות הן לא יודעות מה הן שוות. זה כמו לשים אותן בסין בלי שהן יידעו לדבר סינית. היתה לי מטופלת שאמרה: "כשעבדתי ברחוב והייתי שווה 50 שקל וזאת לידי היתה שווה 30, ידעתי שאני שווה יותר. פה, אני לא יודעת מה אני שווה". בגלל זה הזנות, בצורה מעוותת, ממכרת. יש פיתוי לחזור לתחושה שאם גבר רוצה לקנות אותי ב-200 שקל, אז אני כנראה שווה את זה".

      אנחנו לא מביטים בהן מקרוב, כי אף אחד לא רוצה לראות אותן. כולנו מניחים להן לעמוד שם בפינת הכביש, מתות-חיות, צל דקיק שמרחף בשוליים ונוח להתעלם ממנו. .. לכולן יש שם בדוי, שמלווה אותן גם בכתבה הזו. זה חלק מהזהות שהן מאמצות כדי לשרוד, חלק מההגנה שלהן על עצמן. בשפה הטיפולית קוראים לזה מנגנון דיסוציאטיבי - יצירת פיצול תודעתי, שמרחיק אותן מהמקום בו הן נמצאות, בדומה לאונס. הגוף שלי שם, אבל אני לא.

      חיי הרחוב, מכוני הליווי, הסמים, בתי הכלא, האלימות - ניכרים עליהן. קעקועים ענקיים של שושנים מתנוססים על החלק הפנימי של פרק כף היד, מנסים לכסות את הצלקות של ניסיונות ההתאבדות. לפעמים חסרות קצת שיניים, שיער שעבר אינסוף צביעות, גיזומים והחלקות. חזה שעבר הגדלה. שפתיים שסולקנו. חלקן, כמו יעל, עדיין מאמצות את לבוש הרחוב - עקבים גבוהים, בגדים צמודים וחשופים, איפור כבד. אחרות - כמו סמדר ואושרית - בחרו בהפך הגמור: בגדים רחבים וסגורים, בלי איפור, נטולות כל סממן נשי.

      ... הנה עוד סטיגמה שהגיע הזמן להיפטר ממנה: זונות בכלל לא עושות הרבה כסף כמו שנהוג לחשוב. "כשהייתי יורדת לעומק העניין, הייתי מגלה שהן לא באמת חיו מזה", אומרת ריבלין, "כל הכסף שהן מרוויחות, כשהוא לא הולך לסמים, הולך לשטויות - בשמים, תכשיטים, הגדלות חזה שהבוס דרש כי את כבר לא נראית מספיק טוב. איך אמרה לי מישהי? זה כסף שאין לו מחיר, אין לו מזל. כסף מלוכלך".

      .. אף אחת מהדיירות בהוסטל לא מסתירה את העובדה שעסקה בזנות, ובכל זאת כולן נמצאות בסוג כזה או אחר של הכחשה. לסבל, לעובדה שבחרו בכך מחוסר ברירה, לתחושת הניצול. ההכרה בכל אלה היא כמעט בלתי אפשרית, כי היא מעוררת כל כך הרבה כאב וכעס - על עצמן ועל העולם. להודות בכך שהן נאלצו לעשות את מה שעשו בלית ברירה זה בעצם להודות שהן לא היו בשליטה כמו שחשבו שהיו. שהן היו קורבן לאורך כל הדרך.
      אם יש משהו שסמדר מסרבת בכל תוקף - זה להיות קורבן. מבחינתה, הכניסה לעולם הזנות היתה בחירה מלאה. "כשאת נכנסת לזנות, בתכל'ס את בחרת להיות אובייקט. ושאף אחד לא יספר לי סיפורים על אונס מתמשך וניצול, עלק. מותק, את שמת את הבגדים והלכת לעשות את זה. אל תאשימי אף אחד. זה כמו להאשים את הקיר שהוא קיר. את באת ודפקת את הראש, אז בחייאת רבאק, תיקחו אחריות".
      כעסת על עצמך?
      "כן, כן. אבל לא האשמתי אף אחד בזה. ופה יוצא מצב שבחורות מאשימות את הגברים שהם אונסים אותן, מה זה השטויות האלה".

       

       

       

        9/5/09 19:42:


      "שאלתי אנשים בשכונה שבה אני גרה אם יש להם עבודה בשבילי", סיפרה אחת התלמידות, "אחד מהם אמר שהוא מוכן להעסיק אותי בדירה שלו. אמר שאני צריכה לעשות עיסויים ולקיים יחסי מין עם לקוחות שהוא יביא, ושעל כל לקוח אקבל 100 שקל". לדבריה, "המצב הכלכלי בבית שלי רע, ולהורים אין כסף לקנות לי בגדים חדשים ונעליים מתוצרת של חברות מפורסמות, כמו שיש לחברות שלי בבית הספר. אז הסכמתי. בעל המכון עשה לי מבחן כדי לראות אם אני טובה בזה וקיבל אותי". 

       

      למשל הציטוט הזה-

      נכון,הבנאדם אדם שהכניס אותה למקצוע עושה פשע בל יסלח- הוא פושע שגוזל את נעוריה של הנערה, מוטציות כאילו צריכות להיות מורחקות מהחברה.

      אבל-איפה שיקול הדעת המוסרי של הנערה?!

      זאת לא ילדה,אין פה שום התעללות, לא מצד הסרסור ולא בבית.

      פשוט נערה (אני מדגישה "נערה" לא "ילדה") שמעדיפה כסף מהיר על פני מוסר.

       שימו לב גם למה היא משתמשת בכסף-לא עזרה להורים,לא קניית תרופות לאח חולה.

        9/5/09 19:37:


      לא כל זנות היא סחר בנשים.

      לא כל זונה בוחרת במקצוע הזה כתוצאה מהתעללות.

      חשוב להדגיש את זה.

      כי כמו שהמחוקק ורשויות ההסברה לא מבחינים בין סמים קלים לקשים-ומסבים בכך נזק אדיר-

      כך גם הכללת כל זנות כ"סחר בנשים" עושה נזקים אדירים לנשים שכן נסחרות ומנוצלות- כל עוד לא תהיה אבחנה בין הדברים-לא יהיה טיפול בפושעים האמיתיים-

      שזה הסרסורים ולעיתים גם הזונות עצמן , ובשום אופן לא הלקוחות.

        11/2/09 15:09:

      את צודקת, באמת סטינו מהנושא העיקרי שהוא כל אלו שעוסקות בכך בעל כורחן, בין אם בגלל טראומות עבר, ובין אם בגלל שבני המין האכזר והנורא שלי הביא אותן לכך.

      כך או כך, דומני שהדיון הזה הפך קצת לטוחן מים.

       

      המעיל הציני אותו עטית על תגובתך האחרונה יוצר רושם שלא רק שאת עדיין מסרבת לקבל את העובדה שיש כאלו שעוסקות בזה ולא ממררות על מר גורלן - אלא גם שהדיון הזה קיבל תפנית פמיניסטית-מיליטנטית בה אין לי שום סיכוי "לנצח" - היות והעובדה שאני גבר שמתווכח בנושא, לכשעצמה, היא הוכחה לזה שהכל קורה בגלל "מחשבות גבריות טיפוסיות".

      מענייו מה היה קורה אם הייתי אומר "מחשבות נשיות טיפוסיות" - בטח היו תולים תמונה שלי בשדולות הנשים עם פרס של איזה ארבעה שקלים על ראשי חסר הערך.

       

      ואני לא "מתדקדק" (שיכול עיצורים?...) - כל מה שעשיתי היה להראות לך שאת טועה בהכחישך את עצם קיומן של אלו העוסקות בכך מרצון, את קצת הפכת את זה למצב בו אני טוען שכל הזונות מבסוטיות מהחיים.

       

      אני יודע היטב מה מצבן של רוב העוסקות בזנות, וסביר שאני פועל למען שינוי מצבן יותר מכל אלו שקראו את הפוסט הזה גם יחד.

      אבל כרזות "אני מאשים" כנגד המין הגברי - לא רק שלא יעזרו לאותן נשים, אלא גם נגועות באותו החולי שהביא את אותן הנשים למקום מדוכא - רק בהפוכה.

       

      ובנימה אחרת - אני מתנצל אם בלהט הדיון שלנו הסטנו את תשומת הלב מהנושא שהעלית בפוסט שלך, שהוא חשוב, וכל הכבוד לך על העלאתו לסדר היום.

      אני מקווה גם שאת יודעת שדיברנו על דעות, גישות ועובדות - ובטח ובטח ששום דבר לא היה מכוון אליך אישית.

      אני דווקא מאוד מחבב את החלקים הקטנים ממך שיצא לי להחשף אליהם ואת הדברים שכתבת.

      היה נחמד ומאתגר לנהל איתך דיון.

       

      שיהיה יום נעים :-)

       

       

       

       

        10/2/09 14:43:


      המיעוט שאתה מדבר עליו אינו הבעיה אם באמת הן בחרו ומאושרות מבחירתן הנפלאה הכוללת הכנסה של איברים זרים לגופן.. סבבה, ועוד הן מרוויחות מיליונים

      אבל להציג את הזנות כזה המצב בזנות זה עיוות גברי טיפוסי שמנסה להשכיח את המציאות העגומה שהרוב המוחלט אינו כזה, הרוב משועבדות, נאנסות, סובלות אלימות והשפלה והדרה מוחלטת והן שקופות לחלוטין בדיוק בגלל הטענה לבחירה שאתה ממשיך בלהט להתעקש עליה, לגבי הרוב אין בחירה !! פשוט אין !!

      זו כפייה מהסוג הגרוע ביותר, זהו אונס מתמשך, ניפוץ של הזהות האישיות והקיום, זו עבדות ושעבוד וזו הבעיה אליה צריך להתיחס

      המיעוט המאושר בבחירתו - שיערב להן, הן לא מתגלגלות ברחובות ואני מקווה עבורן שאינן קורבנות לאלימות ואין להן בעיה. יש ביניהן שהגיעו לבתי נבחרים, לא? .. הן לא הבעיה, ממש לא

      אני מבקשת התיחסות לרוב המשועבד (נשים, ילדים - 2000 ילדים בישראל משועבדים בזנות, וגברים שגם הם ברובם לא בחרו ורובם משרתים גברים ולא נשים!!!) - אז, בבקשה תפסיק להתדקדק על הבוחרות.. אינך רואה את העיוות המכוער שבזה?

       

       

        10/2/09 13:26:

      חשבתי שאת מתכוון לרונלד דבורקין, המשפטן. גם הוא פצה פיו בנושא במספר הזדמנויות, כשדיבר על "משפט הטבע".

       

      נראה לי שאנחנו "מתווכחים" פה על שני דברים שונים. כל מה שהיה לי לומר בעוכריו של הפוסט שלך, הוא הקביעה שהשתמעה מדברייך על כך שלא ייתכן שמישהי תבחר בזה מרצונה החופשי והמלא.

      לפחות את רוב העובדות שציינת כאן אני מכיר והן מקובלות עלי, מן הסתם.

      וכל הפסיכיאטרים בעולם יכולים לבוא ולטעון טענות כאלו או אחרות. כבודם במקומו מונח כמובן, ואינני מתיימר לדעת טוב יותר מהם - אבל לכל פסיק שקורה בעולם אפשר לתת הסבר אנליטי פסיכיאטרי. זה קצת מזכיר את "האינטלקטואלים" של פול ג'ונסון, שעל קצה המזלג - אומר שיש מרחק עצום בין הדה יורה לדה פקטו - בין התיאוריה למה שקורה בשטח, לענייננו.

       

      ובדיוק לדבריו של הפרופ' הנ"ל התכוונתי כשדיברתי על פאטרנליזם. אם יושבת מישהי ואומרת בגאווה ובחיוך שהיא מרוויחה סכומי עתק ונהנית מהדרך שהיא בחרה, מה שראיתי במו עיניי ולאורך תקופה, ובמקרה גם היה לי ידע ביוגרפי די נרחב ומקיף עליה - מי זה הפרופ' שיבוא ויגיד לה שבין אם היא מסכימה ובין אם לאו - היא סובלת מאיזו שהיא טראומה וזנות היא לא בחירה חופשית שלה? טענה שכזו - היא היא ההחפצה של הנשים והתגלמות האינטרס הגברי עליו דיברת קודם לכן.

      הנקודה היחידה בה את טועה, אלא אם לא הבנתי אותך נכון - היא הטענה שאין נשים כאלו בנמצא. יש, והן לא מעטות. גם אם הרוב המכריע הוא אלו שאת דיברת עליהן.

       

      והיות והבנו שדיברנו על שני "דבורקינים" שונים, אין לי ממש מה לומר על הציטוטים שהבאת. פמיניזם רדיקאלי, כפי שהוכיחה ההיסטוריה (לפחות עד היום) גרם ליותר נזק לנשים מאשר להפך, ובלאו הכי הוא גרוע בדיוק כמו שוביניזם (ראי ערך דבריה של קרול גיליגאן).

       

      בכל מקרה - העלית פה נושא חשוב, והיה לי נעים להתפלפל איתך. אני הולך למלא את חובותיי כאזרח :-)

       

        10/2/09 12:21:


      ועוד אחד של דבורקין.. רלבנטי לעניננו:

      Money speaks, but it speaks with a male voice

      זו משמעות הבחירה החופשית

        10/2/09 12:19:


      וציטוט אופייני של דבורקין:

      Men are distinguished from women by their commitment to do violence rather than to be victimized by it

        10/2/09 12:13:

      אמן הכלום יקר

      בפירוש כתבתי שכל בחירה כזו או אחרת, כל בחירה שהיא, אם היא אכן חופשית מקובלת ומוערכת על ידי ואין אני שופטת איש.. גם לא אבדוק בציציות של מי שקבל החלטה כזו או אחרת לגבי אופן פרנסתם אם כן או לא עברו התעללות.. כל בחירה לחלוטין מכובדת בעיני

      המצב הוא שהרוב הגדול והמוחלט אינו בחירה חופשית.. אתה מכיר, סחתין, כן ירבו

      לפני כמה שבועות שמעתי את פרופ' יורם ברק הפסיכיאטר בתוכנית על אופרה ווינפרי (שעברה התעללות מינית בילדותה ובחרה לא להקים משפחה) אומר כך - להתעללות מינית 3 תגובות אופייניות:

      1- חלק גדול מגיע לעיסוק בזנות, וכאן במאמר מוסגר אמר שאין מדובר ב"עיסוק" או ב"תעשייה" אלא בשעבוד ושכל העוסקות בזנות הינן פגועות ואין בזה בחירה אלא כניעה למקום שנכפה עליהן

      2- חלק מוותרות על משפחה וילדים וממציאות את עצמן כל פעם מחדש מתוך פחד להחיות את הטראומה

      3- חלק מקימות משפחה ומגדלות ילדים תוך מחיר כבד ועם החייאה חוזרת של הטראומה ואף העברה בין-דורית

       

      ו.. תיקון טעות שויתרתי עליה קודם.. דבורקין זו היא ולא הוא - אנדריאה ריטה דבורקין  Andrea Rita Dworkin‏ שנפטרה לפני 3 שנים היתה סופרת ופעילה פמיניסטית הידועה בביקורת על פרונו שהיא קישרה לאונס ולאלימות נגד נשים.

      היא הפכה לפמיניסטית רדיקלית אחרי שנפטרה מבעל מתעלל, וכתבה כעשרה ספרים. כתיבתה על פורנוגרפיה ועל המיניות האנושית ובמיוחד ספרה "משגל" (הוצאת בבל) השפיעו רבות על החשיבה הפמיניסטית.

       

        10/2/09 11:54:

      "דעתי הלא מלומדת"? החלטנו להשתלח זה בזו באופן אישי? לא רואה סיבה לכך, וגם אין לי שום כוונה לעשות זאת.

       

      דעתי, לפחות בנושא הזה - היא לא רק מלומדת, היא אף מאוד מלומדת, ולא הייתי נחפז לשפוט אנשים וידיעותיהם מתוך "רוגז הרוח". אם תרצי את בהחלט מוזמנת יום אחד להעיף מבט קצרצר אל תוך חיי ולראות למה בדיוק דעתי בנושא הספציפי הזה היא לא בדיוק הגיית דעות של הדיוט, היא לא דעה - אלא ידיעה.

      את משום מה מתאמצת בכל כוחך להראות שאין שום מצב בעולם כולו שמישהי תבחר לעסוק בזנות שלא מתוך נסיבות חיים טראגיים, ובזה את פשוט טועה. הסכמתי, ועודני מסכים עם כל מה שאמרת בפוסט שלך, כל עוד הוא קשור לקבוצות האוכלוסיה הספציפיות עליהן הוא אכן דיבר - ואת בחרת להתעלם מזה ולהשתלח בי על שניסיתי להעמיד אותך על טעותך בהקשר לחופש הבחירה שקיים אצל חלק מהנשים הללו, יהא אחוזן קטן ככל שיהא.

       

      אני לא יודע מהיכן שאבת את הנתונים לגבי התעללות מינית שעברה כל אחת מאלו שעוסקות בזנות מבחירה, אבל זה שרשמת אותם פה לא הופך אותם לנכונים. הם פשוט לא. ישנה קבוצה, אפילו לא קטנה - של נשים שעוסקות בזנות מבחירה מלאה ועם חיוך על הפנים - והרבה מאוד כסף. מתוך פועלי בנושא אני מכיר אישית כמה וכמה כאלו. נשים תמיד מעלות על נס את העובדה שהטרדה מינית ואונס לא מגיעים אך ורק באריזה שכתוב עליה את שמם המפורש, אלא יכולים להתקיים בכל מיני צורות - אז ככה זה גם עם זנות. הדוגמא שנתן ידידי החיידק לעיל היא דוגמא מאוד נפוצה למה שקורה בשטח דה פקטו.

      "זנות" משמעה יחסי מין תמורת משהו, לרוב כסף. וזה קורה גם אצל נשים שלא עברו את כל תחלואי החיים ואולצו לעסוק בכך.

       

      אני מתנצל אם תגובתי הקודמת הצטיירה כמכוונת אליך בצורה גורפת באופן אישי. כשדיברתי על פאטרנליזם לא דיברתי עליך, וחבל שלהט המלחמה הפמיניסטי/אינטלקטואלי שלך עיוור אותך מלראות שהסכמתי עם כל מה שאמרת, מלבד לתגובותיך לדבריו של החיידק הידידותי, ולציטוט מוטעה של דוורקין, שהוא לא באחריותך בלאו הכי.

       

      אם התכוונת לשפוך פה מידע טארגי שיגרום לכולנו להזיל דמעה ואת לא מוכנה לדיון בנושא - זכותך המלאה, ואני מתנצל על שהבעתי עמדתי וחלקתי מידיעותיי בנושא. קראתי קצת מכתבייך, את באמת עושה רושם של בחורה אינטיליגנטית ועל שום כך חשבתי שיהא זה במקום לנהל איתך דיון.

       

       

       

       

       

       

       

        10/2/09 01:27:

      אם תקרא את הפוסט הזה וזה שאחריו תראה שאני הראשונה לשמוח בכל בחירה חופשית באשר היא, כל אשה או גבר החפצים מרצונם החופשי לעסוק בזנות.. סבבה לגמרי, אני מקבלת ומעריכה ואין לי שום בעיה עם זה ורק הייתי מעדיפה שזה יהיה מוסדר מבחינת פיקוח רפואי וזכויות עובדים

       

      הענין הוא שבניגוד לדעתך הלא ממש מלומדת.. במידה ויש כאלו שבחרו מרצונן החופשי הן מעטות מאד. רובן סבלו התעללות מינית בילדות ולכן בחירתן ממש אינה חופשית אלא הוכתבה ע"י קריירה שנאנסו לתוכה, ככה זה, כדאי שתקרא קצת נתונים.

      ומכיון שגיל הכניסה הממוצע (!!) לזנות בארץ הוא 14, ולא מדובר דווקא בנסחרות אלא בילדות טובות "משלנו".. אין ענין של בחירה בגיל זה, לפחות לא בעיני החוק

      ובצדק

       

       

        9/2/09 19:19:

      כבר עשר דקות אני מתלבט אם להכניס את ראשי הבריא לגוב הפמיניסטי הזה.

      אתחיל בזה שגם אני תרמתי מחלקי למאבק לסחר בנשים, בצורה פעילה למטה המאבק בעצמו - וגם מתוך העובדה הפשוטה שמעולם לא הייתי עם מישהי תמורת תשלום.

       

      כמה נקודות לתשומת ליבך/ליבכן: ראשית - לא, פרסום שירותי מין בעיתון, לא מוסריים או לא חוקיים ככל שיהיו - לא עונים להגדרת "סרסרות", ושנית - אם תקראו מעט יותר ממה שיש לאדון דוורקין הנכבד לומר, יכול להיות שתגלו מציאות מעט שונה מזו שעולה מהציטוט הסלקטיבי הזה. אני בטוח שמקור הטעות הוא לא ביוצרת הפוסט הזה, אבל רק כדי להאיר את עיניכם/ן.

      אני מודע היטב לכל הסטטיסטיקות המובאות לעיל ולנשים העומדות מאחוריהן, ומצבן אכן מעורר זעזוע עמוק ותהיות בדבר טבעם של גברים ונשים, "יחסי הכוחות" וכו'.

       

      אבל -

      בניסיון, הראוי - לצייר תמונה מייצגת של המצב, אין להתעלם מחלק מהדברים שאמר ידידי החיידק לעיל.

      בין אם תרצו ובין אם לאו - קיים פלח נרחב של נשים העוסקות בזנות מרצונן החופשי והמלא, ומצטער לבשר - אבל חלקן גם חיות הרבה יותר טוב מרובנו.

      יתרה מזו - אישה העוסקת בזנות מבחירה מלאה, תוך שליטה מלאה בבחירת לקוחותיה - מה שקיים בשטח עובדתית, תאהבו את זה או לא - לא זו שהיא איננה מושפלת ע"י הגברים, אלא שזו התגלמות הפמיניזם.

      אשה שמשתמשת במה שיש לה כדי להרוויח המון כסף, מתוך בחירה ושליטה בחייה, תוך התייחסות נכונה לעובדה שגברים הם פשוט מטומטמים שישלמו הון תועפות רק כדי שהיא תעניק להם מחסדיה, צריכה להיות מוקרת על ידי הפמיניזם, ולא מוקעת על ידו.

       

      אני מסכים בלב שלם עם הנקודות שהעלית בפוסט הזה לגבי קבוצת הנשים שהנתונים הללו מתייחסים אליהן.

      אבל טענה שכל הנשים שעוסקות בזנות הן מוכות גורל וזקוקות לעזרתנו, אנו אשר "אינם נגועים במכת הגורל הזו" - היא טענה פטרנליסטית, שלא לומר טענה "שוביניסטית אוטרקית" לחלוטין. כך גם הטענה שסטודנטיות שמממנות את לימודיהן כך הן "המצאה גברית כדי שנרגיש טוב יותר". זה הרי קיים בשטח, והכחשת העובדה שזה קיים נגועה לא רק בעיוורון למציאות, אלא שבקלות ניתן היה להלביש עליה סממני הכללה פושעת של העוסקות בזנות כחסרות יכולת אינטלקטואלית.

       

      והעובדה שבתור גבר אני אמור לחשוב פעמיים לפני שאני פוצה פי בנושא, ואמור לנסח דבריי בזהירות פן יצטייר דיוקני כ"מחפיצן נשים" - רק מוכיחה את טענתי שיותר מדי נשים נוקטות בגישה פטרנליסטית כלפי נשים אחרות, בהחליטן מה טוב ומה לא טוב עבורן לעשות, מה "משפיל" ומה "מרומם".

       

      אז שוב, הנתונים האלה הם לא ברי ויכוח, ויש אוכלוסיה שלמה של עוסקות בזנות שנמצאות במצב עגום ביותר, שהאשמה בו, בחלקה - מוטלה על כתפינו כחברה.

      אבל צריך להיזהר מחשיבה פטרנליסטית. תנו קרדיט לנשים שמחליטות עבור עצמן - ברוך השם יש לכן שכל חריף ויכולת לדעת לבד מה נכון עבורן.

        5/2/09 20:10:


      זו  איפורמציה חשובה ביותר וחשוב להעביר אותה הלאה ולהעלות מודעות לנושא.

      יותר מדי אנשים  ובעיקר גברים חושבים שזונות בוחרות בעיסוקן מתוך בחירנ חופשית ואף מרחיקים לכת עד אמירה שהזונות הן המנצלות את הגברים....

      מזעזע!

      חוסר הבנה  וחוסר רגישות בסיסי לסבל והשפלת הזולת.

      פשוט נורא  עצוב לי כשאני חושבת על הנושא הזה ועל הנשים הנשכחות מלב החברה, שכמעט לאף אחד לא אכפת מגורלן "כי הן סתם זונות"...

      *

      אני מחוייבת להעביר את הפוסט הזה לכמה שיותר אנשים ומציעה שעוד ינהגו כמוני!

      צטט: geeee 2008-12-24 18:58:50

      זו עוד אחת מהקלישאות המוטעות לחלוטין, סיפורי הסטודנטיות שמממנות כך את הלימודים, מיתוס מופרך ושגוי שהמציאו גברים כדי להרגיש טוב עם עצמם ועם קנייה של אדם אחר

      ויחד עם זה רובם בטוחים שאיתם הזונות עשו את זה ממשיכה ובחירה חופשית והנאה ולא בגלל הכסף, עד כדי השקר הישראלי הנפוץ על התאילנדיות שויתרו על התשלום

      (וזה בלי לדבר על המנוולים שהמטרה היחידה שלהם היא השפלה)

       

      תיכנס ללינק.. זה בשבילך

       

       

      גם זונה קופאית בסופר לא עושה את זה מהנאה , משיכה , בחירה חופשית או חיבה עזה לבוס המגעיל שלהן שתוקע להן את הצורה בעבודה קשה לא בשכיבה אלא בעמידה של 8 שעות בשביל 19.90 שקל לשעה , אז כן גם הן עושות את זה בשביל הכסף .

      והינה לך סיפור אמיתי - נעניתי לפיתוי של בחורה נאה נחמדה וסקסית והוזמנתי אל מעונות הסטודנטים שבמכללה בה היא לומדת , לאחר בילוי וסקס של כשעתיים-שלוש בעודי שכוב עימה מכורבל במיטתה ובטוח שהינה אולי מצאתי חברה חדשה היא שואלת לפתע אם אני מעדיף לשלם לה פר פגישה או שאולי מימון חודשי קבוע ?

      וכל זה בתמורה לפגישה של יום או יומיים בשבוע .

      היא הוסיפה "שהקודם" שילם לה 600 שקל לפגישה .


      בעודי המום ומושפל אספתי את עצמי והיזדחלתי שפוף מהמקום תוך שאני מתנצל שלא ידעתי שהיא זונה ואין עליי כסף ובטח שלא כאלה סכומים ככה שעלות הזיון תיצטרך להיתקזז עם עלות המסאג' שעשיתי לה .

      כך היה .

      אבל את בטח תאשימי אותי בשימוש בשירותי מין ובריחה מבלי לשלם ...

        24/12/08 18:58:

      זו עוד אחת מהקלישאות המוטעות לחלוטין, סיפורי הסטודנטיות שמממנות כך את הלימודים, מיתוס מופרך ושגוי שהמציאו גברים כדי להרגיש טוב עם עצמם ועם קנייה של אדם אחר

      ויחד עם זה רובם בטוחים שאיתם הזונות עשו את זה ממשיכה ובחירה חופשית והנאה ולא בגלל הכסף, עד כדי השקר הישראלי הנפוץ על התאילנדיות שויתרו על התשלום

      (וזה בלי לדבר על המנוולים שהמטרה היחידה שלהם היא השפלה)

       

      תיכנס ללינק.. זה בשבילך

       

      צטט: geeee 2008-12-23 17:35:12


      במיוחד בשבילך, חיידק, ושאר הגברים המאמינים כי זו בחירה וכי הן נהנות מזה - התיחסות של מכון תודעה למיתוס ולקלישאות בנושא הזנות

       

      אני בטוחה שהיית מאד שמח ומעודד בחירה מקצועית זו לו נעשתה על ידי אימך, אחותך, זוגתך או ביתך..

      - אוי, אבא, אני מתלבטת אם להיות מדענית אטום או זונה

      - הממ.. נראה לי שלהיות זונה יביא אותך למטרותיך מהר יותר, לא צריך ללמוד כל כך הרבה שנים, מרוויחים מצוין ומכירים הרבה אנשים נחמדים, מי יודע אלו קשרים תתפסי

      - תודה אבא, ידעתי שהכי נכון להתיעץ איתך

       

       

      אוקיי יש בעיה קלה , בדרך כלל האפשרויות הן לא מדענית אטום או זונה , אלא קופאית בסופר או זונה ,

      לחלופין סטודנטיות רבות עובדות בשימחה בתור זונות ( עד להשלמת לימודיהן בפיסיקה גרעינית )

        23/12/08 17:35:


      במיוחד בשבילך, חיידק, ושאר הגברים המאמינים כי זו בחירה וכי הן נהנות מזה - התיחסות של מכון תודעה למיתוס ולקלישאות בנושא הזנות

       

      אני בטוחה שהיית מאד שמח ומעודד בחירה מקצועית זו לו נעשתה על ידי אימך, אחותך, זוגתך או ביתך..

      - אוי, אבא, אני מתלבטת אם להיות מדענית אטום או זונה

      - הממ.. נראה לי שלהיות זונה יביא אותך למטרותיך מהר יותר, לא צריך ללמוד כל כך הרבה שנים, מרוויחים מצוין ומכירים הרבה אנשים נחמדים, מי יודע אלו קשרים תתפסי

      - תודה אבא, ידעתי שהכי נכון להתיעץ איתך

       


      אוקיי אבל למה את לא מתייחסת גם לסוגי הזנות האחרים של אותן נשים עצמאיות אסרטיביות ואוהבות סקס שרוצות לעשות הרבה כסף ובכך מערבבות ביזניס אנד פלז'ר , נהנות מהסקס וההכנסה הכספית גבוהה ?

      היא לא מרגישה מושפלת , להפך, היא מרגישה מלכה, היא שלטת בעיניינים, הלקוחות סוגדים לה ומעריצים אותה.

      אם תשימי אל מולה קופאית בסופר שעובדת יום שלם בעמידה וכשהבוס אוסר עליה לשבת וצורח עליה כל היום , מי פה הסובלת שמוכרת את הגוף והנשמה שלה עבור שכר מינימום ?

        7/10/08 11:39:

      מה אפשר לעשות?


      מרבית האוכלוסיה הבוגרת צורכת זנות על נגזרותיה השונות. תרשו לי להניח ששחקניות בסרטים פורנוגרפים עונות להגדרות "זונה" ונאנסות/נפגעות בצורות שונות.

      וגם אם לא, גם אם "רק" שליש או רבע או עשירית מהאוכלוסיה הם לקוחות "רגילים" אלה עדיין מספרים עצומים.

       

      מה שאומר שלא ניתן יהיה למגר את התופעה. שכן, אם מספר הזונות/סרסורים יפחת בחצי, המחירים יעלו. הלחץ לגיוס זונות חדשות יגבר והמעגל יסגר שוב.

       

      אין לי רעיון טוב.    

        28/9/08 14:23:


      בשמחה, איריס

      ותודה

      אני בעד כמה שיותר כתיבה והעלאה למודעות של נושא חשוב זה

       

      שנה טובה ואנושית יותר לכווווולם

        28/9/08 14:04:

      פוסט מדהים קשה לקריאה. רוצה לקשור את הנושא, לפסק הדין שניתן 14.9.2004 ועל פיו נקבע כי הנאשמים:

       

      1 . רשת שוקן בע"מ
       2 . ורשבסקי יוסף
       3 . גילת גיל
       4 . "מעריב" הוצאת מודיעין בע"מ
       5 . קלינפלד רון
       6. ידיעות אחרונות בע"מ
       7. שפירא רונן 

       

      אשמים בעבירות של פרסום מתן שירותי זנות. וזה אם אני לא טועה נקרא לסרסר. למרות פסק הדין,איש מהנאשמים לא חדל לפרסם מודעות מסוג זה. ואיש אינו אוכף את החוק. האםאנשי התקשורת והעסקים הללונמצאים מעל החוק?

       

      אשמח לקבל אישורך לצטט חלקים מהפוסט שלך בפוסט שהקדשתי לנושא:

       מה בין עמוס שוקן לסרסור- פוסאט בהמשכים.

       

        7/6/08 00:48:

       

      צטט: אורלי שנקר 2008-06-06 16:21:02

      בעיקר מכעיס.

      צטט: geeee 2008-06-06 15:53:13

      עצוב, רונה, נכון?

       

      נכון, אבל עייפתי מלכעוס בימים האחרונים, זה בעיקר מעציב וגם קצת מייאש אותי

        6/6/08 16:21:

      בעיקר מכעיס.

      צטט: geeee 2008-06-06 15:53:13

      עצוב, רונה, נכון?

       

        6/6/08 15:53:
      עצוב, רונה, נכון?
        6/6/08 03:46:

      כן, ועל הקשר בין סקס ואלימות בכלל, על כך שכל אישה שחוותה סקס יותר מפעם אחת חוותה גם כנראה סוג של השפלה בסקס, על כך שכל אישה כמעט יכולה לדווח שהותקפה או הוטרדה מינית פעם בחיים לפחות, ומה בכלל קורה פה עם גברים ונשים, אהבה או שנאה?

       

        30/5/08 00:59:

       

      צטט: המלך שטות שנח המון 2008-05-29 21:18:10

      גם התנצלות- קראתי שוב את מה שכתבתי בתגובה הראשונה שלי, ונראה לי שהטון קצת אישי מדי- זאת לא הייתה הכוונה וצר לי אם זה נקרא כך.  

      זה אכן נקרא כך, ותודה על התנצלותך

       

      הבעיה העיקרית היא כמות העוולות הנעשות.. אי לכך, כל אחד מתחבר למה כואב/ מציק לו/ה כי לא ניתן להיאבק עבור כולם, אין מספיק שעות ביממה וכוחות בגוף

       

      אישית, כואב לי על כל מי שנעקר מביתו, גם כשדעותיהם ואמונותיהם אינן תואמות את שלי, הכאב הוא כאב, ואני בטוחה שרוב האנשים חשים ולפחות מסוגלים לחוש את הכאב אולם נבצר מהם לפעול, ואולי לא מעירים די את תשומת ליבם באופן שיפעיל בהם משהו ולא ירדים את חושיהם במהדורות חדשות מזוויות אינטרסנטיות זרועות פרסומות כאלו ואחרות ובין שעשועון לריאליטי

      במעגל המצומצם שלי אני מנסה להאיר מה שמפריע לי

       

      הסבל שלהן הוא לא נקודת מחלוקת וברור כשמש. הנציגים שנלחמים על הזכויות שלהן הן מקור הביקורת שלי- ובכלל כל אגודה סקטוריאלית לסבל זה או אחר. זכויות אדם לדעתי צריכות להיות תחת מטריה אחת וכל האנרגיה צרריכה להיות מופנית להחזרת כבוד האדם באשר הוא.

       אני לא רואה את עצמי בימין המפה ובכל זאת הזדעזעתי כאשר אגודות זכויות האדם לא אמרו כמעט דבר כשהרסו ישובים וגירשו אנשים מהבתים (כן טרנספר) ואני לא רואה את זהבה גלאון יוצאת מגדרה לעזור לבני אדם (גם נשים) שמופגזים יום ביומו. ולא נסתרה מאף אחד העמדה של אגודות זכויות האדם כשזהגיע לזכויות בסיס של רוצח שרצח ראש ממשלה.

      האגודות לזכויות האדם ברוב העולם הוציאו את עצמן מהדיון האמיתי ומהרצון האמיתי לשפר את החיים שלנו והפכו לקבוצות סקטוריאליות קיצוניות שכל אחת רואה רק את קהל האוהדים שלה, ההפסד הוא כמובן של אותם האנשים שצריכים עזרה כי הם איבדו את המסה הקריטית שיכלה לשנות משהו- אותה מסה קריטית מרחיקה עצמה מאותם קיצוניים מכח ההיגיון הבריא שיש לרוב הציבור.

       

      תפילה: שמור אותי מאוהבי האדם

       

      גם התנצלות- קראתי שוב את מה שכתבתי בתגובה הראשונה שלי, ונראה לי שהטון קצת אישי מדי- זאת לא הייתה הכוונה וצר לי אם זה נקרא כך.  

        29/5/08 20:35:

      אין סתירה בין הצורך להתיחס לאזרחינו ולאחינו המופגזים ולמצוקתם ובין הזעזוע מהזוועה של

      היותנו מדינה המובילה בסחר בנשים

      הייתי שמחה לראות מחאה ציבורית במקום הלגיטימציה הרחבה שניתנת בשנים האחרונות לשימוש בשירותי זנות ללא התיחסות לנותנות ונותני השירות, למצבם ולאופני העסקתם והתגלגלותם לעיסוק זה. לגיטימציה שנובעת מהעברת הזנות השולית יחסית שבוצעה בעבר בקרנות רחוב ובאיזורים נידחים ודלים (על ידי נשים וגברים דחויים ואומללים שלא זכו להתיחסות חברתית ראויה) לדירות ייחודיות ולסחר בנשים צעירות ואטרקטיביות ביותר שנחטפות או מרומות (מובאות בהבטחה שיועסקו כדוגמניות או כחשפניות) ומועסקות בתנאי עבדות עד הידלדלותן (המהירה) ובחלק מהמקרים עד מותן.

       

      מדובר בסבל ניכר של הרוב הגדול מתוך  20,000 מועסקים בזנות ומתוכם 2000 ילדים!!!

       

      ומדובר בזה שהפכנו למוקד של סחר בנשים, המועברות מכאן למדינות ערב שם מנצלים ומשתמשים בהן בתנאים מחפירים אף יותר עד מותן, בהעדר כל גוף הנלחם על זכויות האדם הבסיסיות להן הן זכאיות. משם הן כבר לא חוזרות כלל, בעוד אצלנו הן נזרקות לרחוב כאשר אין הן מספקות יותר את הסחורה והרשויות שמוצאות אותן מגרשות אותן לארצות המוצא על חשבון משלמי המסים וללא כל טיפול בשבר הנורא ובאיבוד צלם האנוש שעוללו להן.

       

       

      ותודה, אורלי, תמיכתך מעודדת

       

        29/5/08 18:53:

      כוכב הוא תגובה די עלובה בהקשר הזה,

      אבל זו דרך, במסגרת פורמט זה של דיון,

      להגיד שאני עומדת לצידך בשורת המחאה,

      שהיא כרגע שקטה יחסית.

      במדינה שבה אלפי אנשים מופגזים יום ביומו- ילדיהם מפוחדים מפגרים נזרקים מבתיהם ע"י ידי בנקים בגלל משכנתא של 600 שקל בחודש  וראשי ממשלות כנשיאים וכמנהלי רשתות מיסים גונבים לאור יום. בזמן שאנשים מגורשים מבתיהם וישוביהם נהרסים  למי אכפת מזונה מזדיינת בצומת בתחת-

      ואולי בצדק.

       

      העובדה שיש כל-כך הרבה פעילות והסברה סביב זנות וכל כך הרבה אנשים מתעסקים בזה ולא בכל מה שכתבתי למעלה מעוררת תהיות לא על הסבל האמיתי של הזונות (לגביו אין לי ספק) אלא על המניעים האופנתיים של השדולות למען נשים.

      במקום שבו אנשים בוחרים את המחאה שלהם מתוך אופנות רדודות וסקטוריליות- לא יהיה שינוי.

      ועד השינוי המיוחל בואו נתחיל במשהו פרקטי- הורדת מחיר הווזלין . מה את אומרת זהבה?

       

      מילים מילים מילים

       

        28/5/08 23:45:
      תודה מני על החיזוק
        28/5/08 06:44:
      כל הכבוד לך על שאת מביאה את הדברים החשובים האלו.
        28/5/08 00:47:

      אני מנסה להעלות שאלות שמטרידות אותי, בדיוק לגבי איך אנחנו עוברים הלאה ועד מתי

      אשית, התנדבתי למטה המאבק בסחר בנשים לפרויקט מסוים, תרומתי הצנועה

       

      ואני מקווה שמי שקוראים, פה ובמקומות אחרים לגבי נושאים שונים, לפעמים חושבים נזכרים מוטרדים בפעמים הבאות שיתקלו בדברים הקשורים בכך

       

      אין לי פתרונות, רק שאלות וזעזוע, בהרבה נושאים ועוולות

       

        27/5/08 22:03:

       

      מסוג המאמרים שאתה קורא, מזדעזע ועובר הלאה.....

       

      מה באמת ניתן לעשות?

       

      אנחנו מדינה שהרסה את מערכת האכיפה והרווחה שלה, מדינה שבה שורת הרווח יותר חשובה מחיי ילד, אישה או זקן.

       

      נורא!

        26/5/08 23:59:

      סביר מאוד להניח שהאחוז שנמצא (68%) הוא תת-הערכה. זו אוכלוסיה שלא כל-כך נגישה למחקר. אם לוקחים בחשבון גם כמה מהנשים הללו יסבלו מסימפטומים של  PTSD (כלומר, "רק" חלק מהסימפטומים המתוארים ולא התסמונת המלאה), אני מניחה שהיו מגיעים לאחוזים הרבה יותר גבוהים.

      (תודה).