דיוויד בואי נולד ב8.1.47 בלונדון. הוא פנה למוסיקה בגיל צעיר ולאחר מס' ניסיונות כושלים כזמר, החל מ1964 בהיותו בן 17, ביצע הפריצה הגדולה שלו ב1969, כשהוציא את האלבום והשיר SPACE ODDITY שסיפר את סיפורו של מייג'ור טום, שיקום לתחיה בהמשך, ההולך לאיבוד בחלל. שנה לאחר מכן ב1970 הוציא את האלבום THE MAN WHO SOLD THE WORLD כשבאותו אלבום בחר שירים מסגנונות שונים ושיר הנושא זכה שנים אחר כך, לביצוע אקוסטי מדהים של נירוונה. ב1971 הוציא את אחד האלבומים האהובים עלי, HUNKY DORY מתוכו תוכלו לשמוע ולראות את השיר LIFE ON MARS שהוא מופלא לדעתי. הפריצה הגדולה, בה שינה שוב סגנון, לרוק, היה ZIGGY STARDUST המספר סיפור של חייזר, כוכב רוק, המגיע לכדה"א. זאת בתקופה בה נראה היה שהכדור ייחרב תוך 5 שנים. (FIVE YEARS) על עטיפת האלבום אגב יש המלצה, לנגן במקסימום ווליום... בואי יצא למסע הופעות תוך שהוא מאמץ את דמותו הצבעונית של זיגי, אותו חייזר אדרוגני, עם שילוב של תפאורה, תלבושות ואיפור. בואי כאמור היה חלוץ והיווה דמות צבעונית. באותה תקופה עסק גם בהפקה, וככזה הפיק את האלבום המצויין של לו ריד, TRANSFORMER הכולל את WALK ON THE WILD SIDE ב1975 שיתף בואי פעולה עם ג'ון לנון כשכתבו יחד את FAME עשיתי דילוג על מנת לסגור סיפור ראשון, זה, של דיוויד בואי באלבום SCARY MONSTERS שיצא בשנת 1980 וכלל בין היתר, שני להיטים: ASHES TO ASHES, שם חזר מיודענו מייג'ור טום, וכן הלהיט FASHION. ב1981 עם סיום לימודיי נסעתי לחבר שגר בלונדון, ככה לפני הצבא. לתדהמתי! ראיתי שיש הופעה של דיוויד בואי, של האלבום האחרון, ועוד יותר הוכיתי בתדהמה כשמצאתי עצמי, במדרגות הכניסה ל"האמרסמיט' אודאון", פוסע פנימה. שערו בנפשכם- אני בן 18!! בואי!!!! היתה הופעה מצמררת, כשעל הבמה מלהטטים לידו, בריאן אינו, מחלוצי המוסיקה האלקטרונית, בקלידים ופיט טאונסנד, הגיטריסט של ה-WHO החוויה הזו העיפה אותי כל כך רחוק, עד כי כמעט נפגשתי עם מייג'ור טום. |
תגובות (30)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
לבריאות חבר ואדום עולה.
תודה , למדתי !
תודה לך!!!
חכי,
לא הגענו עדיין למיק ג'אגר,
ג'יימס בראון
ועוד :)
טלפון קטן לדאג וטוני,
את שם :)
אחחחחחחחחחחח, מה לא הייתי עושה כדי להיות שם...
איזה פספוס............
אין על באווי..
ולא יהיה.....
הלכתי לראות,
נהדר.
בקרוב יובאו סיפורי הלג'נד'ס הנוספים.
תודה לך
היום זה,
את בת 18!!! לכי!!!
(לרני)
כמעט מה
חחח, רק עכשיו ראיתי את הפוסט הזה
ותראה מה העליתי היום בבקר....
דיויד בואי בשיתוף פעולה עם אחת הלהקות הכי אהובות עלי -PLACEBO
http://cafe.themarker.com/view.php?t=450919
אכן עונג וכייף לראות הופעות חיות של מושאי הערצה ואגדות עוד בחייהם.
שנה אחריך אני כבר נשמתי את האויר של רוברט פלנט וג'ימי פייג' בלונדון:-),
ועוד עשרות אגדות ואגדים אחרים
" אני בן 18!! בואי!!!! "
משפט פתיחה מעניין
עובד לך עד היום?
כוכבת
כמעט זה המון
*
תודה לאון,
אני יכול להתחבר אל האמירה שלו.
האמת? מלבד פה ושם,
עשור השמונים די שיעמם אותי.
דיויד בואי פעם אמר שהתקופה שהוא הכי שונא ולא מתחבר אליה זה התקופה של LET'S DANCE, הוא אמר שהרגיש שם ריקנות יצירתית מבחינתו והיה מעדיף לוותר עליה..
יוצר ופרפומר ענק *
טוב שבאת...
תודה שבאת,
שמח שנהנית,
תבלי :)
תודה לך,
מסכים אתך. תופעה נדירה,
יוצר מיוחד.
תודה לך
תודה.
אגב סימפלי רד היו בארץ,
הופיעו בבריכת השולטן (הייתי), מדליקים.
לבואי, היוצר כבר כמה עשורים,
יש תקופות שונות.
LET'S DANCE שנות ה-80 נקדיש גם לזה פוסט.
באתי
הייתי
הלכתי
יופי של פוסט
אהבתי לקרוא
תודה
ויום נהדר
זמר מיוחד
סוג של תופעה
יופי מוזר
שירים בלתי נשכחים
יופי של פוסט
זמר נפלא
ויופי של סיפור
תודה(-:
גם אני הייתי מעריצה מטורפת של ...
"simply red " ואני מכירה את התחושה המרוגשת הזאת
להיות בהופעה שלי... וואהו.
דיוויד בואי - זמר שאהבתי , רק בתקופת "let's dance "
לא לפני..
כוכב על הידע הנרחב בביגרפיה שלו(:
אפשר לבקש תגובה מנפלאה כמוך
וקיבלתי...
גם מוזיקה נהדרת
גם זמר נפלא
וגם ידע נרחב
וגם סיפור אישי מרגש
מה עוד אפשר לבקש?????????????
שובי יפתי,
אוהב כשאת מבקרת..
שיעור מעלף.
תודה
מיד אשוב...