ננס אדום שובר את הכלים ועוד כמה דברים חשובים
סיפורים, שירים ומאמרים של ננס אדום ורגוע במיוחד.
© כל הזכויות על תכני הבלוג שמורות לעידן אלמוג.
פוסטים פופולאריים
-
העץ הוא גבוה
23/2/12 | 1194 צפיות
-
ננס יוצא החוצה!
22/1/08 | 1631 צפיות
-
שברתי את השן! - ננס קריירה (חלק א')
8/5/07 | 1584 צפיות
-
המדריך למהפכה
5/11/10 | 838 צפיות
-
טיול גימלאים
18/6/10 | 896 צפיות
-
היום בו פרצה המלחמה - עדות של ניצול
28/6/07 | 1207 צפיות
פוסטים אחרונים
- תושבי ארץ נהדרים 6/3/12
- שלום לדודה 2/3/12
- העץ הוא גבוה 23/2/12
- סיבה ראויה אחת 16/11/11
- תחילתו של הקץ - פרק א' 21/5/11
- המדריך למהפכה 5/11/10
המפגן האמיתי
גבי החתיך ואני יושבים עכשיו בבית הקפה האהוב עליי- סגפרדו, או כמו שגבי הנוסטלגי מתעקש להמשיך ולקרוא לו: "פינתי". הזמנתי חצי טוסט סלט ביצים וחצי טוסט התרד. נושא השיחה הוא מפגן העצמאות המרשים שנערך בחופי ת"א, שהסתיים בצניחה של צנחן היישר על ראש הקהל המריע בשאגות רמות. תמונת המפגן: 4 פצועים מריעים ועוד 4 מריעים פצועים. בעוד אנו עושים הכנות לאוכל, קיפץ על השולחן טווס כחול, הרים גבות ושאל בקול עמוק: "מה זה מפגן?" לאחר שסיימנו למחוא לו כפיים על התעוזה, החל הוא במונולוג שלא אשכח לעולם.
מה זה מפגן? מפגן זה "בואו ותראו מה אנחנו יכולים לעשות אם היו נותנים לצה"ל לנצח". מפגן זה תצוגה של הרוצה להיות חזק. מפגן זה טובי הטייסים וטובי הצנחנים שמראים לנו כמה אנחנו מוצלחים [יהודה ברקן אומר: "אנחנו עוד נחזור למילה מראה"].
ולמה לנו כל המפגנים האלה? הקשה הטווס ולקח לי זית ירוק מהצלחת. הרי יש לנו מספיק חסרי כל שזקוקים לכסף הזה שנזרק על מזבח מראית העין. מדוע הממשלה לא מקדישה מחשבה למצב ניצולי השואה, שאותם היא גזלה במו החלטותיה וסחבותיה, עוד מימי השילומים - שילומים שהגיעו, ממש במקרה, הישר לכיסה? (כיסה = כתחליף לכיסם). ואולי בעצם כדאי שנשקיע את הכספים האלו בשרים שלנו ובראשי ממשלות. אם נשכיל לתת להם ישירות את הכסף של המפגנים, אולי לא ייקחו בסתר... ואז לא תהיה שחיתות.
הטווס, שהתגלה כרטוריקן מרשים, המשיך בנאום מלא להט ויריקות, בעוד אני מזמין מילק שייק בננה. יש כאן מילק שייק בננה מעולה. גבי כרגע אמר משפט חשוב, ואני מקליד: "המפגן האמיתי זה להוציא את החייל הזה מעזה." זו מחשבה מעניינת. יש לנו צבא שעושה מפגנים אחרי מלחמה שבה הוא לא הצליח לנצח, כשיש לו חייל בשבי של כנופיה שנמצאת במרחק קסאם. טוסט השוקולד שבא ביחד עם המילק-שייק היה מתוק מידי. בעצם אין כזה דבר מתוק מידי. "ספר להם על המראה!" גרגר הטווס בפה מלא פירורים, בעודו יורד על מה שנשאר לי מהטוסט.
נזק המראה! לפני שבוע שמעתי הרצאה שבה נאמר שאחת מההמצאות ההרסניות שהמציא האדם זו המראה. מהיום בו המציא האדם את המראה, הוא החל לשים את הדגש על כיצד הוא נראה ע"י אחרים, במקום להתמקד במי שהוא. וכך מדינת ישראל... |
תגובות אחרונות
-
galplik
בתגובה על טיול גימלאים
-
אליכרמלי
בתגובה על המסע אחר התקליט האבוד - חלק א'
-
חיים יפים
בתגובה על הוא לא הפסיק לשיר
-
חיים יפים
בתגובה על נעליים
-
CINAM0N
בתגובה על היא מתה עליי, הכלבה.
-
עינת:)
בתגובה על תושבי ארץ נהדרים
תגובות (19)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אני ראיתי אותו בשולי האמפריה האוסטרית. בחצר אחורית של בית! וצילמתי. אולי כי ידעתי כי העולם מלא באנשים סקפטיים כמוך.
טוב, לא מצליחה להעלות את זה פה (מאותגרת טכנולוגית) אז העליתי אצלי והנה הקישור
http://cafe.themarker.com/view.php?t=1505749
אני שונאת
אני דווקא די אוהב.
עלית כאן על ניואנס יפה עם הטווס :)
לגבי גבי, הוא קודם כל חתיך. אחרי זה הוא גם מאוד מצחיק.
הבעיה היא לא המראה..אלא האנשים המביטים במראה..
אנשים שחושבים את עצמם בטוח היו לפני המצאת המראה..
רק מול המראה זה מכפיל להם את האגו הריק.
ואין כמו אגו ריק כפול שניים לצאת למלחמה להשיג לך עוד כמה אגו..
והטווס לא פתח את זנבו המפואר על השולחן ועשה רושם?
וגבי החתיך..היה שווה יותר לו היה גבי המצחיק, לא?
צילמת אדון שקרן? :)
בגן חיות קטן וקסום בלב פאריס
ראיתי טווס לבן.
תודה!
והפרחים... ליוחאי [הכחול].
פעם למדתי שבכדי להתפתח חשוב [לא תמיד] להפריד בין המסר לנושא המסר. מסתבר שגם טווסים כחולים יכולים להפתיע בחריפותם.
וברוכה החוזרת! שנים...
רוב הטווסים שפגשתי היו טמבלים, הכחולים בד"כ הכי גרועים.
אבל זה, אני אומרת לך, הוא משהו מיוחד.
מעולה.
למען האמת הם די אכזבו אותי השבוע.
קודם כל נתנו לי טוסט תרד עם טעם של פעם [במלוא מובן המילה]... ואח"כ מודיעים לי שאין יותר טוסט שוקולד.
איזה כיף של תגובה.
ואני עוד חששתי שלא יקחו אותי ברצינות בגלל שאני חולק צלחות עם טווסים. איזה מלך היוחאי הזה :)
תמסרו דש חם לבר ...
הקפה האהוב עלי גם
פוסט מצויין! אהבתי וכיכבתי. הכל כתוב כלכך נכון ומדוייק. עצוב במצב הא?!
אגב אחלה בית קפה - אחד האהובים עליי, והקינוחים של דביר משובחים וקטלניים!
כשגבי אמר את המשפט הזה, התחלתי לכתוב את המאמר.
"המפגן האמיתי זה להוציא את החייל הזה מעזה."
זה בדיוק זה!