תסתכל על השלט עם האורות הרצים
כאילו שרד הקולנוע את שנות השישים.
קופאית חייכנית מיהרה למקום מושבה, למכור לנו זוג כרטיסים.
קולנוע כוכב מרמת השרון, שריד הדינוזאורים.
כמו קולנוע בסרטים איטלקיים, בייתי, מחבק ואוהב.
נכנסנו לאולם בדיוק בתחילת הסרט, קולנוע ריק, רק זוג נוסף ישב שם, הקרנה פרטית של סרט.
אני אוהב שרידים אנאלוגיים בעולם צפוף ומודרני.
סרט קומי צרפתי, שחקנים כעורים בעלי אף גדול וקמטים, סרט ללא כוסיות וללא משוא פנים.
רק השדיים שלה חפונים אצלי ביד בעוד אצבעותיה הקטנות נדחפות לפי.
מחשבות להוריד אותה על הברכיים
לקבל מציצה בקולנוע של פעם.
עם ריחות עתיקים של מגע אנושי.