כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    קנולר

    כל מה שמרגיז אותי, או מהנה ומי יודע אולי גם אי אלו הגיגים

    ארכיון

    תגובות (39)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      30/8/08 20:28:
    לפעמים יש גם סופים שמחים. על קצות האצבעות ניסיתי שוב להכנס לסניף. לא הייתה לי ברירה. סדרנית יהפהפיה, גבוהה, בעלת עור שחום (אתיופית בלשון העם) קיבלה את פני בחיוך. שאלתי אותה מה אני עושה אם אני צריכה לקנות מעטפה, בול ולשלוח רשום, על איזה כפתור עלי ללחוץ במכונה שבכניסה. לא משנה, אמרה בחיוך בכל אשנב תוכלי לעשות את כל הפעולות. את בטוחה? שאלתי. אבל היא יפה, מחייכת חיוך מקסים אומרת: על אחריותי. וכך היה. ביציאה אני חייכתי אליה ואמרתי תודה לך, ותודה לרשויות הדואר, שגם תיקנו את הפסיכיות וגם הציבו אותה בשער.
      6/6/08 23:53:

    סיגמה כבר ישנה,מן הסתם, ואני חושבת שהיא לא כל כך אוהבת את האלטרניטיבה.

      6/6/08 20:41:

    סיגמה,

    תחשבי על האלטרנטיבה, שהיית שולחת את המכתב, ומוצאת את בעלך זרוק באוטו הרי שבועיים.

    מה עדיף?

     

    צטט: סיגמה 2008-05-28 19:24:13

    אני פעם שלחתי את בעלי.....ומצאתי את המכתב זרוק באוטו אחרי שבועיים...צוחק

     

    לא סומכים על בעלים בעיניינים כאלה הרי גורל.......

     

      6/6/08 20:40:

    אם יש לך סורק, אז זה מאד פשוט.

    מוכן לסייע לך, אפילו בטלפון.

     

    צטט: קנולר 2008-06-03 18:15:48

    דב את הצעת הסריקה קיבלתי מארי"ק - חכם סיני עתיק, אולם ברם אני לא יודעת לסרוק, או שהמחשב שלי לא יודע לסרוק, אבל אני עובדת על זה. שמחה ששבת אלינו מהיער.

     

      3/6/08 18:15:

    דב את הצעת הסריקה קיבלתי מארי"ק - חכם סיני עתיק, אולם ברם אני לא יודעת לסרוק, או שהמחשב שלי לא יודע לסרוק, אבל אני עובדת על זה. שמחה ששבת אלינו מהיער.

      3/6/08 17:46:

    למה לא לשלוח לו אימייל?

    מחיר הבול אפסי וגם מגיע מהר.

    אם יש צורך, אפשר לסרוק את החומר ולצרף לאימייל.

    אבל אז זה ימנע ממך את העונג של הביקור בדואר,

    ומאיתנו את הסיפור על הביקור בדואר.

     

    צטט: קאיה 2008-05-28 21:39:48

     

    צטט: קנולר 2008-05-28 21:19:19

    סיגמה, את צוחקת, אבל קיבלתי עוד מכתב מהביטוח לאומי עבור בני, אשמח לקבל הצעות מעשיות כיצד להעביר את זה לידיו באמסטרדם, מבלי לעבור שוב את המערכת. (אולי את יודעת את המייל של שר הדואר - יש כזה? ונעביר לו את ההתכתבות?)

    הייתי מציעה לכן לפנות לרה"מ, אלא שהוא עסוק כרגע

     

      2/6/08 14:18:

    אתה רואה שמי, אם מדגדגים אותך, אז בסוף גם אתה מצחיק.

      2/6/08 12:04:

     

    ובכן, אני לא יודע לגבי המסקנה בסוף הפוסט אם היא גאונית או חסרת כל שחר, מה שאני כן יודע הם את חוויות הדואר שלך בסיטואיציות רבות. כמו לעמוד בתור 15 דק' ואז לגלות שהתור של קבלת ומשלוח חבילות בכלל נמצא בעמדה אחרת שהיתה פנויה כל הזמן, שאת קבלת החבילות העבירו פעם אחת באופן זמני בכלל לכתובת אחרת (ועכשיו לך תיסע בשעה 17:15 לקצה השני של העיר לקבל את החבילה) ועוד ועוד...

    דבר אחד בטוח! קניתי בולים שיספיקו לי לשליחת ה-20 מכתבים הבאים (שזה ייקח בערך 5-10 שנים...). עכשיו דבר אחרון: איפה שמתי אותם???

     

    * באהבה ממני

     

    שמי

      1/6/08 15:16:

     

    צטט: אלי מלכה 2008-05-31 13:53:03

    ועל זה נאמר פחחח.

     

    נשימה כהשג אפשר לרשום לכו-כולנו.

     

    התכוונתי להשגייך האחרים.

     

    (אין לי כוכבים אבל יש לי אהבה) :)

     

    צטט: קנולר 2008-05-30 17:01:38

     

    צטט: אלי מלכה 2008-05-30 12:50:14

    קנולר את השורדת האמיתית.

    כן, הגעתי לגיל שבו לנשום זה כבר השג.

     

    זה בקשר לאהבה. אפשר יום אחד אהבה ויום אחד כוכב? בהתחשב בכך של גם הונגריה וגם בלונדינית (עם קצת עזרה של ספרים) אז אני מאלה שאומרות: גם וגם.

      31/5/08 14:46:

    הי, אבל את לפחות הופכת את העצבים לחרוזים, כמו להפוך זבל לאיזמרגדים.

      31/5/08 14:34:

    וואיייייייייייי איזה טרטור

    כמה שאני שונאת לעמוד בתור

    את נשמעת לי מאוד סבלנית ומאוד מאופקת

     

    זאת הסיבה שאני בוחרת לא לשלוח מכתבים,

    לא ללכת לקופ"ח

    לא לראות פקידי שומה

    לא לבקר אשנבי-כל

     

    משתדלת הכל לעשות מרחוק

    בשלט רחוק

    ובקיצורי דרך

     

    רק שגם לזה לפעמים יש מחיר

    הלחץ והעצבים על סחורה שלא הגיעה

    או על תשלום שלא הוקלד נכון

    ................

     

    הוי, הבירוקטריה

    הוי הזיקנה

     

    מה פתאום זיקנה - זה בכלל לא קשור לזיקנה

    צעירים עוד יותר לוקים בקוצים במקום עליו בדרך כלל יושבים.

      31/5/08 13:53:

    ועל זה נאמר פחחח.

     

    נשימה כהשג אפשר לרשום לכו-כולנו.

     

    התכוונתי להשגייך האחרים.

     

    (אין לי כוכבים אבל יש לי אהבה) :)

     

    צטט: קנולר 2008-05-30 17:01:38

     

    צטט: אלי מלכה 2008-05-30 12:50:14

    קנולר את השורדת האמיתית.

    כן, הגעתי לגיל שבו לנשום זה כבר השג.

     

      30/5/08 17:04:

     

    צטט: אסתי. 2008-05-30 17:02:25

     

    נהדר. כמה שאת צודקת. חחח

    יופי של פוסט.

    לא רוצה להיות צודקת. רוצה להיות חכמה. כלומר, לא להכנס למקומות שהפיקח יודע להחלץ מהם.

      30/5/08 17:02:

     

    נהדר. כמה שאת צודקת. חחח

    יופי של פוסט.

      30/5/08 17:01:

     

    צטט: אלי מלכה 2008-05-30 12:50:14

    קנולר את השורדת האמיתית.

    כן, הגעתי לגיל שבו לנשום זה כבר השג.

      30/5/08 12:50:
    קנולר את השורדת האמיתית.
      30/5/08 12:17:

     

    צטט: עדיאיתן 2008-05-30 08:23:23

    רציתי להוסיף כי כמעט חצי שנה לא אספתי דואר רשום מהדואר:

    הסיבה- את ההודעה אני מקבלת בתיבת הדואר שלי, בסניף שליד ביתי. (לכן שכרתי תיבה דוקא שם)אבל כדי לקבל את המכתבים אני צריכה לכתת רגליי לסניף רחוק ברחוב הראשי של העיר בו אין אף פעם חניה.אין חניה- זו עובדה. ותוסיפי על כך תור ארןך וכולי וכל מה שסיפרת (קרה לי פעם)

    האם זה הגיוני?

    לזכותו של הדואר החדש ייאמר ששעות הפתיחה בסניפים הגדוליםהתארכו, ומי שמסוגל להגיע בצהרי יום ימצא סניף ריק למדי. (הענין הוא שאנחנו נוהגים לעבוד בשעות האלו. אליה וקוץ בה!)

    עדי תזכירי לי האם דואר רשום הוא לא זה שבשבילו משלמים יותר בכדי שיגיע אלייך הבייתה ואת תחתמי?

     

    מאחר ואני מתגוררת בקומה רביעית ללא מעלית, היו מיקרים שבהם מצאתי הודעה בתיבה שלמטה כי הגיע דואר רשום. ידעתי שכל היום היינו בבית. לאחר תלונה אחת הדואר חזר וטיפס ארבע קומות.

      30/5/08 11:32:

     

    צטט: עט להשכיר-ניצה צמרת 2008-05-30 05:07:01

    לא נעים אבל לא נורא וגם יצא לך להתפרק על הבאסה ולכתוב משעשע.

    אז את הפסדת זמן והרווחת עצבים

     ואנחנו את הניסיון שלך ושל בעלך

    וגם נהנינו.

    תודה

    צמרת, איזה כיף שירדת אל העם. שמחתי לשעשע.

      30/5/08 08:23:

    רציתי להוסיף כי כמעט חצי שנה לא אספתי דואר רשום מהדואר:

    הסיבה- את ההודעה אני מקבלת בתיבת הדואר שלי, בסניף שליד ביתי. (לכן שכרתי תיבה דוקא שם)אבל כדי לקבל את המכתבים אני צריכה לכתת רגליי לסניף רחוק ברחוב הראשי של העיר בו אין אף פעם חניה.אין חניה- זו עובדה. ותוסיפי על כך תור ארןך וכולי וכל מה שסיפרת (קרה לי פעם)

    האם זה הגיוני?

    לזכותו של הדואר החדש ייאמר ששעות הפתיחה בסניפים הגדוליםהתארכו, ומי שמסוגל להגיע בצהרי יום ימצא סניף ריק למדי. (הענין הוא שאנחנו נוהגים לעבוד בשעות האלו. אליה וקוץ בה!)

    לא נעים אבל לא נורא וגם יצא לך להתפרק על הבאסה ולכתוב משעשע.

    אז את הפסדת זמן והרווחת עצבים

     ואנחנו את הניסיון שלך ושל בעלך

    וגם נהנינו.

    תודה

      29/5/08 14:12:
    נו, בהחלט, עודף זמן.
      29/5/08 12:13:

     

    צטט: dona-d 2008-05-28 23:18:35

    חוויה לבקר אצלך

    וחוויה להעשיר אותך בירוקים

    DD

    דידי תודה, תודה ועוד פעם תודה.

      29/5/08 11:21:

     

    צטט: א"ריק 2008-05-29 10:04:45

    מה זה טפסים?

    למה שלא תשלחי באימייל (סרוק), או פקס.

    טפסים אפשר להוריד מאתר הביטוח הלאומי.

    לדואר אסור ללכת. 

    סוף סוף תשובה לעניין - חכמה סינית עתיקה.

      29/5/08 11:20:

     

    צטט: edna139 2008-05-28 23:57:57

    יהודית,

    לא מזמן שלחתי בדאר מכתב רשום חשוב,

    מירושלים לתל-אביב -

    תנחשי כמה זמן חלף עד שהוא הגיע ליעדו?

    כמעט חודש..

    אפשר לעשות טיול מסביב לעולם בזמן הזה.

    אוהבת את הכתיבה שלך*

     

     

     

    ,תודה עדנה, זה בהחלט הדדי.

      29/5/08 10:04:

    מה זה טפסים?

    למה שלא תשלחי באימייל (סרוק), או פקס.

    טפסים אפשר להוריד מאתר הביטוח הלאומי.

    לדואר אסור ללכת. 

      28/5/08 23:57:

    יהודית,

    לא מזמן שלחתי בדאר מכתב רשום חשוב,

    מירושלים לתל-אביב -

    תנחשי כמה זמן חלף עד שהוא הגיע ליעדו?

    כמעט חודש..

    אפשר לעשות טיול מסביב לעולם בזמן הזה.

    אוהבת את הכתיבה שלך*

     

     

     

      28/5/08 23:18:

    חוויה לבקר אצלך

    וחוויה להעשיר אותך בירוקים

    DD

      28/5/08 22:58:

    חוית - כתבתי הצעות מעשיות ולא תירוצים. במחשבה שנייה אולי בכל זאת כדאי לפנות אילו כי במעטפות הוא הכי מבין.

      28/5/08 21:39:

     

    צטט: קנולר 2008-05-28 21:19:19

    סיגמה, את צוחקת, אבל קיבלתי עוד מכתב מהביטוח לאומי עבור בני, אשמח לקבל הצעות מעשיות כיצד להעביר את זה לידיו באמסטרדם, מבלי לעבור שוב את המערכת. (אולי את יודעת את המייל של שר הדואר - יש כזה? ונעביר לו את ההתכתבות?)

    הייתי מציעה לכן לפנות לרה"מ, אלא שהוא עסוק כרגע

      28/5/08 21:22:

     

    צטט: טובה אבן-חן 2008-05-28 18:40:58

    מצחיק, רהוט, משעשע, כואב עד דמעות

     

    תודה, טובה.

    אחרי תגובה כזו שלא אקבל את הצעת החברות שלך? קיבלתי. ותודה.

      28/5/08 21:19:
    סיגמה, את צוחקת, אבל קיבלתי עוד מכתב מהביטוח לאומי עבור בני, אשמח לקבל הצעות מעשיות כיצד להעביר את זה לידיו באמסטרדם, מבלי לעבור שוב את המערכת. (אולי את יודעת את המייל של שר הדואר - יש כזה? ונעביר לו את ההתכתבות?)
      28/5/08 19:24:

    אני פעם שלחתי את בעלי.....ומצאתי את המכתב זרוק באוטו אחרי שבועיים...צוחק

     

    לא סומכים על בעלים בעיניינים כאלה הרי גורל.......

      28/5/08 19:21:

    ושתיכן גם יחד מצחיקות אותי צוחק

    ויאמר לדבק טוב

    צטט: פ. השקד 2008-05-28 17:48:02

    קנולרית, ואת בכלל לא ידעת שאת כזאת....

     

    ימים הזויים כאלו תמיד מזכירים לי את סטלמך מוסר לשפיגל שפיגל מוסר לשפיגלר שפיגלר מוסר לברקוביץ' ברקוביץ' מוסר לשום שום מוסר לאום ואום מוסר לשמום - גולללללללללללללללל - זה בפנים. בוללללללללללללללללללל. יש מכתב.

     

    את אישה מצחיקה מאוד באופן יסודי, אמרו לך פ'ם?

    צטט: קנולר 2008-05-27 23:58:55

    חוהלה, כפי שכתוב בפוסט בעלי הסתבך עוד יותר, ואילו אצלי זה בדרך למספרה, ומשם להשגיח על הנכד, ומשם לאמא שלי,ומשם לרחוץ כלים ולנגב את הרצפה של המטבח בשמיר, בדרך לאמבטייה לפיפי ולישון.ואת הפוסט הזה כתבתי על ניירות קטנים בזמן הפאן.

     

     

      28/5/08 18:40:

    מצחיק, רהוט, משעשע, כואב עד דמעות

     

    תודה, טובה.

      28/5/08 18:40:

    פ. היקרה רק מנסה לשרוד.

      28/5/08 17:48:

    קנולרית, ואת בכלל לא ידעת שאת כזאת....

     

    ימים הזויים כאלו תמיד מזכירים לי את סטלמך מוסר לשפיגל שפיגל מוסר לשפיגלר שפיגלר מוסר לברקוביץ' ברקוביץ' מוסר לשום שום מוסר לאום ואום מוסר לשמום - גולללללללללללללללל - זה בפנים. בוללללללללללללללללללל. יש מכתב.

     

    את אישה מצחיקה מאוד באופן יסודי, אמרו לך פ'ם?

    צטט: קנולר 2008-05-27 23:58:55

    חוהלה, כפי שכתוב בפוסט בעלי הסתבך עוד יותר, ואילו אצלי זה בדרך למספרה, ומשם להשגיח על הנכד, ומשם לאמא שלי,ומשם לרחוץ כלים ולנגב את הרצפה של המטבח בשמיר, בדרך לאמבטייה לפיפי ולישון.ואת הפוסט הזה כתבתי על ניירות קטנים בזמן הפאן.

     

      27/5/08 23:59:
    תודה לאופי על הקפיצה ועל הכוכב.
      27/5/08 23:58:
    חוהלה, כפי שכתוב בפוסט בעלי הסתבך עוד יותר, ואילו אצלי זה בדרך למספרה, ומשם להשגיח על הנכד, ומשם לאמא שלי,ומשם לרחוץ כלים ולנגב את הרצפה של המטבח בשמיר, בדרך לאמבטייה לפיפי ולישון.ואת הפוסט הזה כתבתי על ניירות קטנים בזמן הפאן.
      27/5/08 23:23:

    אנלא מבינה למה לא שלחת מלכתחילה את בעלך למשימה המורכבת הזאת.

    זה מה שאני עושה בדרך כלל. גם נמנעת ממגע ישיר עם הרשויות וגם גורמת לו הנאה וסיפוק.

    צדקת, במילים אחרות קורץ

    חוק פרקינסון, מכתב ובול

    39 תגובות   יום שלישי, 27/5/08, 15:45

    מכירים את הזקנה מחוק פרקינסון שמדגימה כי כל נישה של זמן פנוי מתמלאת?

    הזקנה צריכה לשלוח מכתב. תחילה היא מחפשת נייר כתיבה, אחר כך את העט, אחר כך את משקפיה, אחר כך את העט, אחר כך מעטפה, אחרי זה את העט, ואז את המשקפיים, ואז היא מחפשת בול, מתלבשת, יורדת לדואר, ואז אופס נגמר היום?

    כך הרגשתי אתמול. אבל בחיי שזה לא אני. מאז שסניפי הדואר הפכו לבנקים ולחלפני כספים, הכל פועל שם כהלכה חוץ ממשלוח דואר.  אתמול נאלצתי לשלוח לאמסטרדם איזה מכתבים מהביטוח הלאומי לבני (כדי שימשיך לא לסדר את מה שלא סידר בארץ). מעטפה מצאתי די מהר (קצת מקומטת –לא נורא) ואת משקפי לא איבדתי, ורק הייתי צריכה בול.

     ירדתי בדילוגים ארבע קומות, עברתי מעבר חציה אחד בשלום (ראו פוסט קודם) והנה אני כבר בפתח. כאן איש הביטחון בודק את התיק שלי כי אני כידוע נראית מאד מאיימת וחבלנית מלידה, ומפנה למכונה שעלייה שלושה כפתורים: "משלוח וקבלת דואר", "מטבע חוץ" ו"דלפק –כל".  לאחר התלבטות הגעתי למסקנה שמטבע זר זה לא אני, אבל משלוח דבר דואר – בטוח. היו לי ספקות לגבי דלפק-כל. הנטייה שלי הייתה שזה לא אני, אבל בשל ערמומיות מולדת וניסיון חיים של בעלי שלא זכרתי את פרטיו (לא של בעלי אלא של הניסיון),  ממנו הבנתי שהוא (בעלי, לא הניסיון), עמד פעמיים בתור מהתחלה ועד הסוף בגלל לחיצה שגויה, לחצתי על שני כפתורים וקיבלתי שני מספרים. 

    התור הקצר יותר היה דווקא למשלוח המכתבים וקבלתם. קול ענוג של אישה וצג מודעים בו זמנית את המספר של המאושר שתורו הגיע.

    כך הגעתי לדלפק והבחור שאמור לקבל דואר הודיע לי כי אין הוא מוכר בולים. הוא מקבל רק דואר מבויל? ניסיתי להתחכם, כי בתור השני היו עוד 10 אנשים לפני ואמרתי לו: "לוא היו לך בולים כמה המכתב שלי היה עולה לאור משקלו ויעדו, ואני כבר אקנה את הבול באוטומט". הוא בהה בי בחוסר הבנה מוחלט, כאילו, איך נפלת עלי? הבהיר לי  כי זה לא תפקידו לשקול מכתבים. ואז הבנתי את נסיונו של בעלי. תפקידו של אותו פקיד, למשל, הוא לקבל דואר רשום, אחרי שכבר עמדת בתור לבולים וגם עמדת בתור לדואר רשום. יש חלוקה ויש סדר. 

    לאחר עשרה אנשים סבלניים, יש לציין בסיפוק, הגיע  תורי לאחת משתי הפקידות שהוקצו למטרה של מכירת בולים (שלושה אשנבים היו סגורים). 4.5 שקלים היה מחיר המכתב.

     ואני חשבתי לי: לאחר שהדואר הפך לבנק, למה שלא ימכור אחד הפקידים בבנק גם בולים? העלות נמוכה, הרווח די גדול ומי יודע אולי אפשר לקחת גם על כך עמלה. ובכך התחרות בין שני המוסדות תהיה שוויונית.

    דרג את התוכן:

      פרופיל

      קנולר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      הודעות מערכת קפה דה מרקר