שולחו עגול בפינת רחוב חשוך פנס רחוב ישן עם אבק בפינות ומתכת ישנה שהעלתה חלודה נושקים באור חלש מולי הכסא שמולי ריק ורק תקתוקי השעון מזכירים את הזמן הפועם מביטה אל תוך החושך בשאלה כאילו שהתשובות תלויות שם ליד החלונות יחד עם הכביסה הנקיה דמעה מתגלגלת מתוך זוית העין ונעצרת קפואה לנוכח השתיקה |