לאחרונה אני מבחין ביותר התיחסות של גולשים ומורידי קבצים לאתר רפידשר.
למי שלא מכיר, זה אתר איכסון קבצים, כמו רבים אחרים ברשת, אבל עם ייחוד.
למרות הייחוד, רפידשר אינו יחיד באופן הפעולה שלו. לדוגמה האתר מגהשר (MegaShare) פועל באופן דומה.

ברפידשר, לכל קובץ יש כתובת אינטרנט הידועה למי שהעלה את הקובץ. בעל הקובץ יכול לפרסם את כתובת הקובץ שהעלה באתרים אחרים (לא ברפידשר). אפשר לפרסם בכל מקום, אבל כבר נוצרו אתרים יעודיים עם רשימות של קבצים מרפידשר. ככל שמורידים את הקובץ יותר פעמים, בעל הקובץ מקבל יותר קרדיט והוא יכול בעזרת הקרדיט הזה לעשות לעצמו מנוי מיוחס. מנוי מיוחס מאפשר להוריד קבצים במהירות רבה יותר ובלי עיכובים לפני ההורדה. מנוי חופשי (לא מיוחס) סובל מכל מיני עיכובים בהורדה של קבצים, אם הוא רוצה להיות מנוי מיוחס הוא יכול לרכוש מנוי לזמן קצוב תמורת תשלום.

רפידשר מזהירים את המשתמשים שלהם שלא יאכסנו קבצים שיש עליהם זכויות יוצרים או מגבלות אחרות. הם גם מורידים מהאתר כל קובץ שבעל הזכויות שלו מבקש להורידו.

אבל בפועל, יש שם קבצים רבים עם זכויות יוצרים.

רפידשר מתהדרים ברוחב פס גדול מאוד (240 ג'יגה ביט לשנייה). זה באמת הרבה מאוד. רוחב הפס הגדול מאפשר לשרת משתמשים רבים ולתת מהירות הורדה גבוהה, כל עוד מספר המשתמשים אינו רב מידי.

נראה פשוט ויעיל. משתמשים רבים טוענים שרפידשר יותר טוב מתוכנות לשיתוף קבצים כמו ביטורנט, אימיול ואחרות.

האמנם?

בואו נבדוק את נושא כמות המשתמשים
ברשתות שיתוף הקבצים יש בכל רגע נתון עשרות מליוני משתמשים פעילים.
חישוב מהיר של רוחב פס, מראה שרפידשר יכול להחזיק כ- 24 אלף משתמשים המורידים במהירות גבוהה.
כלומר פי אלף יותר ברשתות שיתוף קבצים.
וזה אומר שהתופעה שמייצג רפידשר בטלה בשישים לעומת שיתוף קבצים.

בואו נבדוק את הסקלביליות (יכולת לשמור על איכות השרות עם הגידול במספר המשתמשים)
ברשתות שיתוף הקבצים, מספר המשתמשים אינו משפיע לרעה על איכות השרות. יתכן והוא אף תורם מעט לשיפורה.

ברפידשר, בגלל שהוא שרות המבוסס על שרת מרכזי, איכות השרות יורדת עם מספר המשתמשים

ללא ספק סקלביליות טובה יותר במערכות שיתוף הקבצים.

מה עם עלות התפעול?

במערכות שיתוף קבצים אין למעשה עלות תפעול. המשתמשים משקיעים את המחשבים שלהם כדי שהמערכת תפעל.

ברפידשר עלות התפעול היא אדירה. רוחב הפס לבדו עולה מליוני דולרים בחודש. יש לשלם גם עבור חוות שרתים אדירה, עם נפח אכסון ענקי. בנוסף לעלויות החמרה, יש עלויות של אנשים המפעילים את חוות השרתים.
ראוי לציין שעם כל העלויות הללו, אם רוחב הפס מנוצל ברמה גבוהה, אזי העלות לכל מגה בייט שמועבר היא ברמה של סנטים בודדים.
כמובן שהיתרונות של מערכות שיתוף הקבצים בולטות פה מאוד.

ומה עם נושא החוקיות?
במערכות שיתוף קבצים, הקבצים נמצאים על מחשבי המשתמשים.

ברפידשר, הקבצים נמצאים על השרת המרכזי של רפידשר.
זה אומר שהסיכון שרפידשר נוטלת על עצמה במקרה של תביעה מצידם של בעלי זכויות היוצרים, הוא גדול יותר.

לסיכום

רפידשר נותנת איכות שרות טובה למשתמשים, בתנאי שהם משלמים עבור מנוי מיוחס ובתנאי שמספר המשתמשים הכולל אינו גדול מידי.

המגבלות האינהרנטיות של השרות אינן מאפשרות לו להפוך לגדול מידי. כנראה שרפידשר לא יתקרב לעולם להיות תופעה בסדר גודל של מערכות שיתוף הקבצים.
רפידשר צפוי לתביעות מצד בעלי זכויות היוצרים במיוחד אם ימשיך לגדול. סיכוייו להפסיד בתביעות אלו גדול יותר מאלו של מערכות שיתוף הקבצים. לכן, סביר שזה יגרום לו להפסיק לפעול בעתיד.