| דקה ואחריה שלוש ועוד אחת ועוד שלוש. היא משאירה אותי קצרת נשימה, הן מחזירות לי את החמצן לתאים הנה הבוקר שלי חזר אלי. זה לא אני, זו את, הוא אומר וקולו חודר מבעד להתנשפויות קולניות של גופי, זו את שנשארת במיטה עד מאוחר. הנה קמתי, אני מסננת. איש אחד מנסה להתחיל שיחה ואני חושבת שזה מה זה לא רעיון טוב להתחיל איתי אם אתה לא בקצב. עורב קורא בקול רם ומתקרב קרבה מסוכנת, אדיוט, הגוזלים שלו לא מעניינים לי את קצה האני לא יודעת מה, וכל מה שאני רוצה הוא שיקח את עצמו ויעוף לי מהעיניים. דקה ריצה, שלוש דקות הליכה. שעה וחצי. נסיון להתחיל להשיב לי את חדוות היקיצה ואת הסיבולת הקרדיווסקולרית. יקח זמן. הנה עשיתי את הצעד הראשון. |
תגובות (32)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
body builders
איזה סלולר???
זה מצלמה זה.
(אי אפשר לדבר בטלפון)
ובמקרה הזה התחלה מגניבה (-:
שבת שלום ניצה'לה
שחיפים?
זה מה יש לי לומר לך:
!!!
זיבי ??? חשבתי שאתה בקטע של בזזז...
לאן את רצה, אה??
מה שיפה זה...שגם בריצה את לא עוזבת את הסלולארי.
תתנתקי לשעה וחצי
והקרדיווסקולר הזה יודה!
תמיד זה קורה אחרי הצעד הראשון...
הרי צריך להתחיל איפה שהוא
נשיקות
להתמכר לתנועה.
מסתפרת.
בטוח.
אני, רק עם שחפים.
את רוצה שאני אעמוד עם סטופר ומגבת בסוף.
איזה חיים אלה? להתמכר להליכה.
ZIBI נשלח עלייך עורבני!
את מסתפרת?... בטוח?
יא קרדיווסקולרית. פוסט קצר, מהיר, קרדיולוגי.
יום חמישי הבא אני מסתפרת.
תלתלים יעופו ברוח
(-:
טוב,
אם יגיע שחור אחד,
תני לו תלתל למזכרת
ואולי בתמורה יתן לך נוצה שחורה קסומה...
:)
היא ממשיכה לישון הכלבתא?
"תרשה"?!
איך אפשר להרשות או לא להרשות משו מתוך עולם החלומות?
אסף, העיקר שיש להם דיבור ישיר עם בורא עולם
(-:
אולי לא תרשה לשום גוזל מכונם לתפוס לה את הצומי
אלה עורבים משיכון דן! בירושלים הם הרבה יותר מניאקים, דומים לאנשים שלבושים כמוהם....
אם הם היו
אומריםקוראים "צפל שלח אותנו" ברור שהייתי מפזרת את השיער ונותנת להם לאחסן לי שם גוזל מכונם.ברור.
אבל לא
אמרוקראוברור, יש רק שני עורבים בארץ ישרואל.
אמרתי עכשיו
למישהו
שכשאני עושה ספורט בבוקר
אני יכולה לכבוש את העולם.
הכי שמחה
הכי טובה
שאני יכולה להיות
לעצמי.
יאללה, קום מהכיסא ד' ותרוויח מנת אנדורפינים יומית.
(-:
נראה לך שהם באו מירושלים בשבילי???
(יש babe magnet
ויש crow magnet)
אין לי כוכב לתת לך
אתמול במרוצת הקריאה בבלוגים נשארתי בלי כוכבים
ועכשיו נרגע מעט
קורא את הטקסט שלך
צוחק לעצמי
כל כך טוב העברת את התחושה
וחושב לעצמי
הגיע הזמן שגם אני אחזור לפעילות ספורטיבית
הכי קשה זה לעשות את הסוויץ ולהתחיל
מברך אותך שעשית את הצעד הראשון
הצעדים הבאים כבר יהיו קלים יותר
מקווה שגם אצלי זה יקרה בקרוב
אז מלאי את מחזור הדם של באנדופינים
זה יעשה אותך שמחה
יבליט את גומות החן בחיוכך
יום טוב
אני מאד רצינית.
לרגע חשבתי שהוא מתקרב כי התבלבל וחשב את סבך תלתלי לקן שלו...
אח"כ נזכרתי שחבשתי כובע.
(והם היו אפורים, בדקתי, לא היה שחור אחד)
מתי?
תגידי יום ושעה.
אני מבקש...
יחס קצת יותר רציני לעורבים,
אולי העורב הזה הוא סימן מהרוח?
קרע...