0

אינטרוולים

32 תגובות   יום חמישי, 29/5/08, 08:56
דקה ואחריה שלוש ועוד אחת ועוד שלוש. היא משאירה אותי קצרת נשימה, הן מחזירות לי את החמצן לתאים הנה הבוקר שלי חזר אלי. זה לא אני, זו את, הוא אומר וקולו חודר מבעד להתנשפויות קולניות של גופי, זו את שנשארת במיטה עד מאוחר. הנה קמתי, אני מסננת. איש אחד מנסה להתחיל שיחה ואני חושבת שזה מה זה לא רעיון טוב להתחיל איתי אם אתה לא בקצב. עורב קורא בקול רם ומתקרב קרבה מסוכנת, אדיוט, הגוזלים שלו לא מעניינים לי את קצה האני לא יודעת מה, וכל מה שאני רוצה הוא שיקח את עצמו ויעוף לי מהעיניים. דקה ריצה, שלוש דקות הליכה. שעה וחצי. נסיון להתחיל להשיב לי את חדוות היקיצה ואת הסיבולת הקרדיווסקולרית. יקח זמן. הנה עשיתי את הצעד הראשון.
דרג את התוכן: