| אני נוהג במכונית, מגיע לרמזור, עוצר. הרמזור מתחלף לירוק, ועד שאני שם לב, ולוחץ על הגז בשיא העדינות, כי אני בהרצה, הרמזור מתחלף לכתום. אני באמצע הצומת, משמאל באות מכוניות מאחורי, ומימין אני לא יכול להמשיך כי המכוניות החלו לנסוע מלפני. אני עוצר באמצע הצומת, אין ברירה. אח"כ אני ממשיך בנסיעתי, מגיע לרמזור הבא, ושם זכוכיות על הרצפה. חברים שלי באוטו, חבר אחד נהג ויש גם בחורה יפה ושחומת עור מאחורה. אני נכנס אליהם לאוטו, מדבר איתם, שואל מה קרה.. אני מבין שהם עשו תאונה. טל, החבר שליד תום הנהג, אומר, עוד פעם תום עשית "צלחת" . .(כאילו תום נהג והשתולל ועשה תרגילים...). אני מביט לאחור, אני רואה את הבחורה בהלם. פה פעור. עיניים בוהות. אני שואל אותה מה קרה? היא לא מגיבה אלי. אני שואל אותה אם היא בהלם מהתאונה, אז היא מגיבה בצורה עדינה ביותר, שלא נראית לעין שאינה רגישה. לפחות הרגשתי תחושה שזה זה. היא נפגעה רגשית מהתאונה. אני מלטף לה את הרגל בחום ולא בחושניות. אני עובר אחורה ומחמם אותה. מלטף אותה ומספר לה שתדע, שגם אני הייתי כמעט בתאונה עכשיו. מה שסיפרתי קודם לכן על הצומת. אני מצליח להרגיע אותה, והיא חוזרת לתפקד. נראה לי שקצת התאהבתי בה. אולי גם היא בי. לא יודע. |