חן הקוקייה
\"כדי לא לשנוא את בני האדם, אני מעדיף להתרחק מהם\"
ז'אן ז'אק רוסו
פוסטים אחרונים
- טרגדיות של חורף 26/1/12
- חרדתו של הגבר בשמלה הלבנה 10/11/11
- הלשעברית 23/9/11
- הנרדפות 8/9/11
- עזה כמוות חניה 1/9/11
- סלח לי, אתה רוכב על צווארי 11/8/11
ארכיון
הלב הוא צועני
הומאז' לקרטונאז' מחווה לירית לגיורא שפירו ולארז אשרוב
ושוב אל העולם נפלטת קלישאה רגבי האדמה, ניחוח של תפוז עמוק כמו הים - סליחה, צריכה לזוז לפתע את גרוני לופתת הקאה
אז בוא אליי עכשיו. אני אוויר בלי גוף או גוף בלי אוויר. שכחתי איך כותבים פֵיה רוצה לעוף. לקטוף עוד כוכבים לבי הוא צועני. סתם כלי קיבול שדוף
חבק אותי חזק. אני אוויר בלי גוף, או גוף בלי אוויר. שכחתי מה נכון עזוב, זה לא חשוב. אלך לי למכון נוגנים בי מיתרים, הורסים את השיזוף
כן, הלב הוא צועני. שותת ועוד מילים פשגון כבר לא כותב. גם ארז - quelle מכה! אפרוש למיטתי בקול שממה דקה ובחלום - רק בו - יחרישו אווילים
*****
הפעם: מיקס אזוי (ובהתאם, אני מצפה לתגובות ה'ריגשת, יקירה' המתבקשות) של השיר האלמותי הלב הוא צועני (Il Cuore e uno zingaro )שלקח בהליכה את פסטיבל סן רמו 1971 בביצועם הבלתי נשכח של ניקולא די בארי ושל נאדה - קלישאה קלאסית או שמא קלאסיקה קלישאית במיטבה. פלוס ציור גם כן מארץ המגף, של קרלו לוי (1902-1975), הצייר והסופר היהודי-איטלקי, שספרו הנפלא ארץ שכוחת אל (תרגום חופשי-לאללה לעברית של ישו עצר באֶבּוֹלי) הפנה את תשומת לב האיטלקים למלחמת הקיום בדרום הנחשל, לשם הוגלה בתקופת השלטון הפשיסטי. אז יד עם פרח היא קלישאה, או לא? לא אצל קרלו לוי.
|
תגובות (72)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אמסור ברוח תכנית הרדיו האלמותית:
"לפקיד הכי חתיך בעירייה...אוהבת ומתגעגעת..."
את מ-ד-א-י-מ-ה, ריגשת...
אין לי יותר מילים, אז הבאתי אותה בכוכבית.
בקצרה על מאדאם באטרפליי
היא נכנסה להריון מחייל אמריקאי
כל השנים חייתה בעוני מבלי לראות את הגבר שהיא אהבה
כל השנים המתינה..
בסוף המניאק התחתן עם אישה אחרת, בא ולקח ממנה את הילד
בסוף היא מתאבדת.
אופס, ידעתי שבורותי בעולם האופרה שוב תכשיל אותי, כפי שעשתה פעמים כה רבות בעבר....
מיא חמדתי, יפת מראה וצבע,
לי זה ברור, כמו הטבע,
לככב אותך דרך קבע... :-)
ידעת שהיפנוס (השינה) ותָנָטוֹס (המוות) היו אחים?
גם אני לגמרי נגד רעלנים.
שנייה, בוטוקס זה לא רעלן?
מתארגנת תנועה עממית רחבה: אזרחים למען גברים וחתולים שעירים במיוחד!
אבל רק רכב יוקרתי, כן?
ואת - משוררת החושך - תישארי בדיוק ככה, שמעת?
ריגשת, כפרה.
קסום, נשמה טהורה שאתה....
תביא לי עוד שלוש נקודות.... ועוד.... ועוד....
זה עושה לי את זה בגדול.....
תודה שחלקת איתנו!
קבל חיבוקי וירטואלי מכל הלב והנשמה!
אואבת אותך.
פשוט, כאילו, תודה שאתה אתה!
אבל רק קווקזי שעיר, כן? חלקים לא עושים לי את זה.
אנחנו, פעורות הפה והטלפיים, מברכות אותך, נשמה.
והכי עדיף - כדור ברקה של מי שמעצבן אותי!
ככה אני אוהבת אותך! הקונסטרוקטיביות הזאת מאוד מדברת אליי!
לא מומלץ, נשמה. מאדאם באטרפליי המתינה לשווא וסופה הטרגי היה בלתי-נמנע...
מעניינת הפואנטה של השיר, הגישה.
משתלב עם הגיגייך אלו והקודמים
קרטונאז מזכיר לי
קרטונים
קוטג
פספארטו
ועוד כל מיני חומרי יצירה
ריגשת אותי עד געגוע, נגמלתי משתיית קפה. במיוחד נטול רעלנים.
את החוט שמחזיק אותי כאן, הגוף והלב..אהבה..כאילו דא?
בלילה אני שורפת חלומות על קווקזים
ובימים אני עושה ביד עם חתולים.
רציתי לכווץ את הלב, אבל במקום התכווץ לי התחת..
תביאי לי טישו צועני צבעוני..ואקנח את בו את ליבי.
מתגעגע ליצירתיות הקווקזית.
מצטער,
אני מנוע מלהגיב.
חייב לרוץ לרכב. כואב לי המותן.
גנבתי תגובה ..:-)
פשוט כי היתה לי מושלמת להרגשתי .
ואת ..את זאת את :-)
נשמה מקסימהההה!
נגעת עמוק ברגש, מדאימה שכמותך..
שיר מקסססססים!
שאפו!!
חיבוק ענק ממני, המעריץ מספר 1 שלך....
את מאמי אמיתית !
אני הולכת לקנות לך חוט
לשזור בו את החרוזים שהבאת כאן...
ד"ש להרי הקווקז האהודים עלינו עד למאוד...
נקודות לניקוד מחלקים בסופר ההכי זול...
שרוטה מגניבה את !
ככה במחי יד את מבטלת את ההישגים שלי בתחום????
פחחח
אבל הנשמה ריככה את ליבי
עכשיו לילה טוב ממתקית שלי (נו שויין לא יכולתי להתאפק סו מי)
ולפני שתשלחי עלי את הכפכפ....אני מתקנת
מ י א
פרדונה מי....
אוייי מיה , איזו מחווה מעוררת קרביים
לזוג שנטש בשיאו את דייריו פעורי הפה והטלפיים
ושתה בצמא את אותיותיו גם ללא ניקוד
והותירו אבוד כעדר ללא רועה:-))
האם רק לי נדמה ? או שאט אט ספל הקפה מתחיל להתרוקן ?
הללויה להומאז' לקרטונאז' -
חטאי הכתיבה שלך מרשימים כהוגן.....
אלופה.
כשאת הולכת לאיבוד, אמות הסיפים נרעדות. אנא, ב'חיבתי, לא עוד...
(עדיף כדור אחד בפה, משניים ברקה... והכי עדיף שלא יעצבנו אותך).
ולפתע מבלי שום התרעה
גם את גרוני לופתת הקאה..
אלך לי להקיא בשירותים
אולי זה יוריד ממני כמה קילוגרמים.
דמעות חנקו את מוחי
מחשבות ייבשו את פי
נשימה התעופפה מאוזני
עד כי אמרתי די.
מנעד הרגשות פה גדול עלי:))
אלך לי ליבב בחושך.
את רואה? אני צריכה ללמוד ממאדאם באטרפליי ובמקום לגרור אותם בשערותיהם למיטה, לשחק אותה הארד טו גט ולחכות על אחת הגבעות המפורסמות שתל אביב ידועה בהן, עד יזחלו למאורתי כזחול היבחוש אל השלולית או התנין אל הגיגית או משו.
אשרוב חי מצוין ללא הקרטונאז' ואף מתלוצץ עם רופאיו.
הדיאט קולה לימון עליי
חזרת מאיטליה? תראה, סידרתי לך קצת איטליה אצלי. מתערבת איתך שאולמרט צר האופק, המוחין והלב לא יודע אפילו מי זה קרלו לוי, שלא לדבר על נאדה!
נשמה, כל עוד את כאן יחד עם פינוקיו שלך ולו זין מעץ - הטעם עוד מחזיק.
לא אהבתי את הרמיזה המסוימת שהטמנת בערמומיות בסונטה לבטטה. את השאר מאמצת בשמחה אל חזי הקצוץ.
תורמן?
הגרסה המשופצת שלי היא: אדם צריך פרח עם ואזה, כדי שיהיה מה לזרוק על גבו המתרחק של הזולת הבלתי נסבל (ואני מפנה לפוסט המצוין של עמיר על המיזנטרופיה)
נעלה את פוסטמה על ראש שמחתנו
יפה חרזת, לא התביישת
ובגדול אותי ריגשת
מוחי גם קט הוא - וחמוד
לכן הלכתי לאיבוד
עכשיו חזרתי, זה ברור
ועוד אומר: בלי אף כדור!
שלא יכביד עליהן חלילה - באין גוף הן מרחפות בחלל כאבן ללא תחתית שאינה מאבדת טיפה!
כוכבים זה אני, לגמרי
שערי הגן נפתחים וצעדיה נשמעים
מבושמת, היא נופלת בזרועותי
אוי, נשיקות מתוקות (טוסקה)
יום אחד נפלא
אראה עשן מתמר באופק
וספינה תופיע ממרחקים
אך לא ארד לנמל לקבל את פניו
לראש הגבעה אטפס, ואמתין (מאדאם בטרפליי)
דמעה אחת נסתרת בזוית עינה
מדוע שאמשיך לחפש?
היא אוהבת אותי
אני רואה זאת (שיקוי האהבה)
וכפי שאפשר לראות, גם אני לא יודעת לנקד :-)
הייתי חייבת לכתוב שוב
יש חיים אחרי הקפה *
נשימתי נעתקה, גרוני נשנק, ליבי מפרפר, שפתיי יבשות, הדמעות חונקות לי את הוושט. אין לי מלים, נגמרו לי המשפטים, ליבי נקרע.
איזה כיף. קורע
קבלי חיזוק על השימוש במלה הנפלאה קרטונז', שללא ספק מופעיה בשפה המדוברת אינם תכופים די.
הצעותיי הצנועות לפוסטים הבאים: המנון לסלמון, זמריר לגבריר, גגון לפשגון, סונטה לבטטה ואקרוסטיכון להמון.
עברה בי מחשבה, עמוקה ואצילה
אופס... היא נעלמה... אלי הצילה נא
הייתי בטוחה שיש לי מה לומר
פישפשתי במוחי הקט אחר טיפת אתגר
מי הם אלו שתהמז'י להם בזה הפוסט במחילה
כבר נשכחו מזמן בים קשקוש ובחילה
נו, איך זה שנפלתי בזה הסוף המר
אשריך ,שכך נפל דבר.
את הניקוד תשאירי לפיות.
ריגשת.
ולמה את לבושה בתמונה?
ס-ט-ל-הההההההה!!!!!
סליחה, ג-י-ו-ראאאאאאאאאאאא!!!!!!!!
ריגשת, קסום שאתה!
אכן, ההשתכשכות בגלי הביצה הסוערת מעולם לא היתה משעשעת כל כך.
אופס...
יש לי כאן וידוי קטן: את מבינה? אני עורכת ולא יודעת לנקד. ויש לי מנהג מגונה כזה, מין סטייה חיננית - לא לעשות מה שאני לא יודעת. כל השאר פשוט יודעים איך לנקד.
הם יגידו: כדור השלג המתגלגל קרם עור וגידים!
ובברכת הדרך ננוחם. ריגשת, נשמה!
ממש קרטונאז' גלי עשית כאן.
חבל שככה נראית המציאות הוירטואלית כאן בקפה,
גלית וסוערת.
חחחחה...רק הניקוד חסר..
ארז יקירי מאחלת לך בהצלחה בכל אשר תלך. הקפה זה לא אלוהים
ובטח לא מי שנמצא בו. יש חיים אחרים. אם מיצית את המקום אז זהו תמשיך הלאה.