כותרות TheMarker >
    ';

    המון-על-ליזה

    הכרויות באינטרנט זה דבר מצחיק, משעשע, מוזר, מעניין.... ואולי מתסכל היא המילה הכי מתאימה בעצם?!
    הייתי פותחת שני בלוגים שונים, אבל יש רק אחד. אז הבלוג יכיל את נושא ההכרויות באינטרנט והדייטים מחד, ואת הנושא של גידול תינוקות מאידך. הוא עשוי גם להכיל נושאים שקשורים להייטק ואינטרנט, אבל נחיה ונראה.
    אני יודעת שאלה לא ממש קשורים אחד לשני, אבל אלה החיים ויש רק בלוג אחד.

    ומכל הפוסטים, אני הכי גאה במדריך למתחיל המתחיל על שלושת חלקיו. שווה לקרוא.

    מה לכשרון כתיבה ולי?

    24 תגובות   יום שני, 28/5/07, 19:27

    פעם בתיכון, בערך בגיל 16, כתבתי. כתבתי שירים, סיפורים, מכתבים, פשוט כתבתי. בשנים ההם כתבו עם עט ונייר, על דפים מושקעים וצבעוניים, ובמחברות ספירלה עם כרירה מהודרת. היום את רובם אני לא מאוד אוהבת. אני יכולה להתייפייף ולומר שהם בוסריים, אבל האמת שהם פשוט לא מספיק טובים בעיניי. מודה.

     

    אחר-כך היתה לי הפסקה של שנים. לא כתבתי כלום מגיל 18 ועד לא מזמן, כמעט 10 שנים של הפסקה. שנים ארוכות שהעט לא נגעה בנייר. עצרתי מהכתיבה, דממתי. נחתי. לא הרגשתי את הצורך העז לכתוב. חשבתי שזה נגמר, שדי, שזהו, שאני לא נועדתי לכתוב, שלא ניחנתי בכשרון כתיבה (איזו מילה משונה זו ניחנתי, הא?).

     

    ואז, לפני כמעט שנה, החלטתי לחזור. באופן חד-פעמי בלבד. כי כבר ידעתי שכתיבה זה ממש לא בשבילי. אז חזרתי למטרה מאוד מוגדרת, רק כדי לכתוב את סיפור הלידה של יולי שלי. החלטתי לחטוא באופן חד-פעמי בכתיבה. גם כי ככה נהוג היה בפורומי ההריון והלידה השונים, ובעיקר כי היה לה סיפור הריון ולידה ששווים את הכתיבה ואת הזכרון לפרטי פרטים.

    אז ישבתי מול המחשב והתחלתי לכתוב, וכתבתי מתוך כוונה לכתוב. המילים בקושי יצאו מבין אצבעותיי, מיאנו לצאת מראשי אל דפי הוורד, ובטח שלא בדרך בה ראיתי אותם וחשבתי עליהם, לא בדרך שבה הם היו מסופרים אצלי בראש. יצאו משפטים מאולצים, שנכתבו בכוח, שאינם קשורים  מספיק אחד לשני, יצא מ-ש-ע-מ-ם. נורא.

    ניסיתי להבין מה הבעיה, חשבתי וחככתי בדעתי, ואז הגעתי למסקנה שבעצם הבעיה היא בכשרון הכתיבה. או ליתר דיוק במחסור בכשרון כתיבה.  כשרון הכתיבה שאין לי. בעיה.

     

    כשרון דיבור יש לי, את זה אני יודעת בוודאות. לדבר אני יודעת יופי. אני יכולה לדבר על כל נושא וכמה שרק תרצו. בלי הגבלת זמן. אני יכולה לדבר עם כל אחד בקלות, לפתח שיחה אפילו עם קיר, וגם את השתקן ביותר אני יכולה לדובב. אחלה כשרון דיבור, יופי של כושר התבטאות. אבל כשניסיתי לכתוב, זה פשוט לא הלך, לא זרם, לא הסתדר לי.

     

    אז בלית ברירה החלטתי לעשות מעשה, ופשוט לכתוב את הדיבור שלי, לכתוב את הסיפור כפי שהייתי מספרת במילים, לדבר עם הדף, לשפוך אליו את המילים, להעביר אליו את המילים שבעל פה, לשוחח איתו, ממש ככה. או אז, יצא הסיפור מבין אצבעותיי, זרם אל המקלדת, שטף גדול של מילים פשוט עבר מהראש אל הדף בקלי קלות, כתיבה קולחת ומאוד ברורה, וכל זה בלי טיפה של מאמץ. ורק אז הבנתי, שלא באמת צריך כשרון כתיבה, כושר דיבור זה מספיק, הוא יכול לחפות על המחסור.  ואולי בעצם כושר הדיבור וכשרון הכתיבה חד-המה?

     

    ומאז, לפני כמעט ארבעה חודשים, בפברואר השנה, חזרתי לכתוב (היה גם טריגר כמובן, אבל הוא לא קשור עכשיו). חזרתי באמת, לא רק באופן חד-פעמי. זה קרה מעצמו, בלי כוונה, בלי מאמץ, פשוט קרה. ונזכרתי בהנאה הגדולה שבכתיבה, בסיפוק שהיא יכולה לתת, ביופי שבה, בכיף הגדול הזה. ועכשיו אני כבר יודעת שאני יכולה לכתוב, פשוט הייתי צריכה למצוא את הדרך שמתאימה לי כדי להוציא את זה החוצה.

     

    וכבר כמעט חודש שאני פה בקפה, כל יום כותבת פוסט (טוב נו, פספסתי יום אחד). מתברר שאני כן יכולה, וכנראה לא רעה בזה, ואולי אפילו אני אעיז ואומר די טובה קורץ

     


    לחץ כדי להגיע לתוכן העניינים של המון-על-ליזה 

    דרג את התוכן:

      תגובות (24)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        31/7/07 23:12:

       

      צטט: hach 2007-07-31 01:40:26

      אחד הספרים שיש לי על כתיבה, אומר שצריך כל יום לכתוב מה שנקרא "כתיבת אשפה" פשוט לקחת את העט או מקלדת מה שיותר נוח ולכתוב למשך זמן מסויים בלי לעצור. לא לחשוב פשוט לכתוב כל מה שעולה לראש. לשים את ה"עורך" בצד ולא לתת לו דעה בזמן "כתיבת אשפה." וצריך לכתוב כל יום, כי זה אימון, כמו ששחקן כדורסל מתאמן, נגיד מייקל ג'ורדן לא משנה כמה טוב הוא, הוא עדין צריך להתאמן לפני משחק. ועוד משהו שהספר אומר זה שזה שכתבנו משהו טוב אתמול לא אומר שנכתוב משהו טוב היום...

       

       

      "וגם את השתקן ביותר אני יכולה לדובב" אני מת להכיר מישהו שיוציא ממני את המילים כי אני לא מדבר הרבה...

       

      שיהיה שבוע נפלא

      אני כותבת כל יום, וכל מה שיוצא לי מהמקלדת בעצם מגיע לפה. מעט מאוד מהדברים עוברים לקובץ הרעיונות שלי שמתבשל לפוסטים עתידיים לבלוג.

      סמוך עליי - אני חזקה בלדובב אנשים, לדבר זה כיף :-)

      שבוע נהדר, ותודה על התגובה (ותראה - הצלחת כבר להוציא כמה מילים, ובע"פ זה הרבה יותר קל, זה קורה אפילו בלי לשים לב)

        31/7/07 01:40:

      אחד הספרים שיש לי על כתיבה, אומר שצריך כל יום לכתוב מה שנקרא "כתיבת אשפה" פשוט לקחת את העט או מקלדת מה שיותר נוח ולכתוב למשך זמן מסויים בלי לעצור. לא לחשוב פשוט לכתוב כל מה שעולה לראש. לשים את ה"עורך" בצד ולא לתת לו דעה בזמן "כתיבת אשפה." וצריך לכתוב כל יום, כי זה אימון, כמו ששחקן כדורסל מתאמן, נגיד מייקל ג'ורדן לא משנה כמה טוב הוא, הוא עדין צריך להתאמן לפני משחק. ועוד משהו שהספר אומר זה שזה שכתבנו משהו טוב אתמול לא אומר שנכתוב משהו טוב היום...

       

       

      "וגם את השתקן ביותר אני יכולה לדובב" אני מת להכיר מישהו שיוציא ממני את המילים כי אני לא מדבר הרבה...

       

      שיהיה שבוע נפלא

        30/7/07 20:12:

       

      צטט: brown_little 2007-07-30 19:56:29

       

      מה שחשוב בחיים הוא היופי הפנימי ולא האופי החיצוני 

      תמשיכי לדבר בכתב

       

      אין לי מושג מה אמרתי פה אבל זה נשמע טוב לא ? 

      גם לי אין מושג מה אמרת, אבל בינתיים אני ממשיכה לדבר מחייך

      ותודה

        30/7/07 19:56:

       

      מה שחשוב בחיים הוא היופי הפנימי ולא האופי החיצוני 

      תמשיכי לדבר בכתב

       

      אין לי מושג מה אמרתי פה אבל זה נשמע טוב לא ? 

        30/5/07 05:22:
      "צניעות? לכתוב בלוג קצת מתנגש עם צניעות נראה לי.

      בכל מקרה אני מבטיחה להמשיך. ותודה מחייך"

       

      נכון - אבל

      to underestimate

      בתוך הבלוג, עם כשרון כזה,

      פשוט חבלמגניב

        29/5/07 22:24:

       

      צטט: v is for vivi 2007-05-29 19:38:17

      נהדר.

      גם אני עברתי לאחרונה את הגילוי המרעיש שמה שכתבתי פעם הוא (אהמ, אהמ,) לא בהכרח טוב. כיף לקרוא/ לשמוע את הדיבור שלך.

      וגם כוכב, על הדרך.

       מדהים שמה שחשבתי פעם שהוא פאר היצירה, נראה לי היום כל כך לא משהו. משתנים, מתבגרים, משתפרים, ככה זה כנראה.

      מחמיא לי לשמוע שכיף לך, ותודה על הכוכב.

        29/5/07 22:13:

       

      צטט: עדנה ויסלר 2007-05-29 10:21:20

      את פשוט נהדרת

      משהו בך זוהר כמו ..כמו.. מארקר

      מהבהב ומנצנץ כמו...כמו... אייקון של בועות דיבור- 'זמין לצ'אט'

      כמו משהו שרוצים להתקרב אליו, או יותר נכון שהוא יתקרב אליך

      כמו כוכב קולנוע

      כמו הכוכב שאני הולכת לתת לך

      כמו כוכב בכלל

      ...ללמוד ממך!

       עדנוש יקירתי, את מצליחה להדהים ולהפתיע אותי בכל פעם מחדש. התגובה שלך בהחלט שווה כוכב.

      צטט: נמרוד הלוי 2007-05-29 13:32:43

      לדעתי זה לא בדיוק אותו הכשרון, זה של הדיבור וזה של הכתיבה, אבל יש משהו משותף, דומה, אבל במקרה שלך זה בכלל לא משנה, יש לך הרבה, גם מזה וגם מזה מגניב

       

       נבוך

      נמרוד - אתה חייב לגלות לי, איך תמיד אתה יודע לומר את הדבר הכי נכון?

       

       

      צטט: ריצ'רד סמית 2007-05-29 15:24:15

      בדרך כלל אני לא ממש אוהב ללכת עם הזרם... אבל במקרה הזה...

      טוב, כבר אמרתי בזמנו שאני אוהב את סגנון כתיבתך.

       

      הייתי רוצה להתייחס למשהו נוסף שלא נאמר, הרצון ליצור. אם זה ע"י כתיבה, פיסול, ציור, מוזיקה וכו'. זה אחד הדברים אשר מבדילים אותנו מהחיות. המשיכי להיות מגדלור של תבונה כפי שאת, אולי נצליח לחלץ את העולם מהתקופה החשוכה הזו...

      (המממ... אני מדריך ילד בפר"ח מתמטיקה... היום הבגרות... מרגיש שאנחנו ב dark ages בלי שאנו שמים לב בכלל....)

       אני דווקא לא שמתי לב שאנחנו בתקופה חשוכה. מצד שני, אני מסתובבת כרגע בין סטודנטים בטכניון לבין אנשי הייטק, אז אפשר לומר שאני חיה בבועה רצינית.

       

        29/5/07 22:05:

       

      צטט: airbus 2007-05-29 06:46:51

      הלו - מה הצניעות הזו, ליזה?

       

      בבקשה להמשיך.

      והרבה!

       צניעות? לכתוב בלוג קצת מתנגש עם צניעות נראה לי.

      בכל מקרה אני מבטיחה להמשיך. ותודה מחייך

      צטט: taya1 2007-05-29 08:27:16

       

      צטט: ליזה פיירמן 2007-05-29 06:16:51

       

      צטט: simple 2007-05-28 20:29:04

      ואת אכן טובה!

      ושוב יוצרת סקרנות לגבי סיפור ההריון והלידה שלך ושל יולי.

      נו יאללה שלחי לי את מה שכתבת....

      מצחיקולה, אין לי מושג מה המייל שלך.

      צטט: taya1 2007-05-28 20:40:32

      יפה יפה, זו גם השיטה שלי, לכתוב כמו שאני מדברת.

      חוץ מזה ,גם אני סקרנית. אולי תעלי את זה כפוסט ?

      את יודעת שאני קוראת קבוע בבלוג שלך, אז אין ספק שהשיטה עובדת היטב גם אצלך.

       

      אני מתלבטת אם להעלות את הסיפור הזה כפוסט(ים). זה סיפור לא-קל (ומאוד מאוד ארוך) ואני לא בטוחה שמקומו בקפה, אני עדיין חושבת על זה.

       

      וכמובן - תודה על הכוכב.

      אם הסיפור לא חושפני מידי תעלי אותו כפוסט. תקצרי כמה שאת יכולה.

      בכל מקרה לדעתי מי שקורא אותך יקרא גם טקסט יותר ארוך.

       הסיפור חושפני מדי, אין בזה ספק, אבל אני אתמודד גם עם זה. אבל הוא יועלה כפוסט (יותר נכון כ-3 פוסטים).אני אעביר אותו קיצור ועריכה מחדש ותוך יום-יומיים הוא פה. אבל תצטרכו להבטיח לי שלא תבהלו יותר מדי. 

       

        29/5/07 19:38:

      נהדר.

      גם אני עברתי לאחרונה את הגילוי המרעיש שמה שכתבתי פעם הוא (אהמ, אהמ,) לא בהכרח טוב. כיף לקרוא/ לשמוע את הדיבור שלך.

      וגם כוכב, על הדרך.

        29/5/07 15:24:

      בדרך כלל אני לא ממש אוהב ללכת עם הזרם... אבל במקרה הזה...

      טוב, כבר אמרתי בזמנו שאני אוהב את סגנון כתיבתך.

       

      הייתי רוצה להתייחס למשהו נוסף שלא נאמר, הרצון ליצור. אם זה ע"י כתיבה, פיסול, ציור, מוזיקה וכו'. זה אחד הדברים אשר מבדילים אותנו מהחיות. המשיכי להיות מגדלור של תבונה כפי שאת, אולי נצליח לחלץ את העולם מהתקופה החשוכה הזו...

      (המממ... אני מדריך ילד בפר"ח מתמטיקה... היום הבגרות... מרגיש שאנחנו ב dark ages בלי שאנו שמים לב בכלל....) 

       

        29/5/07 13:32:

      לדעתי זה לא בדיוק אותו הכשרון, זה של הדיבור וזה של הכתיבה, אבל יש משהו משותף, דומה, אבל במקרה שלך זה בכלל לא משנה, יש לך הרבה, גם מזה וגם מזה מגניב

       

        29/5/07 10:21:

      את פשוט נהדרת

      משהו בך זוהר כמו ..כמו.. מארקר

      מהבהב ומנצנץ כמו...כמו... אייקון של בועות דיבור- 'זמין לצ'אט'

      כמו משהו שרוצים להתקרב אליו, או יותר נכון שהוא יתקרב אליך

      כמו כוכב קולנוע

      כמו הכוכב שאני הולכת לתת לך

      כמו כוכב בכלל

             ...ללמוד ממך!

       

        29/5/07 08:27:

       

      צטט: ליזה פיירמן 2007-05-29 06:16:51

       

      צטט: simple 2007-05-28 20:29:04

      ואת אכן טובה!

      ושוב יוצרת  סקרנות לגבי סיפור ההריון והלידה שלך ושל יולי.

      נו יאללה שלחי לי את מה שכתבת....

      מצחיקולה, אין לי מושג מה המייל שלך.

      צטט: taya1 2007-05-28 20:40:32

      יפה יפה, זו גם השיטה שלי, לכתוב כמו שאני מדברת.

      חוץ מזה ,גם אני סקרנית. אולי תעלי את זה כפוסט ?

      את יודעת שאני קוראת קבוע בבלוג שלך, אז אין ספק שהשיטה עובדת היטב גם אצלך.

       

      אני מתלבטת אם להעלות את הסיפור הזה כפוסט(ים). זה סיפור לא-קל (ומאוד מאוד ארוך) ואני לא בטוחה שמקומו בקפה, אני עדיין חושבת על זה. 

       

      וכמובן - תודה על הכוכב.  

      אם הסיפור לא חושפני מידי תעלי אותו כפוסט. תקצרי כמה שאת יכולה.

       בכל מקרה לדעתי מי שקורא אותך יקרא גם טקסט יותר ארוך.

        29/5/07 06:46:

      הלו - מה הצניעות הזו, ליזה?

       

      בבקשה להמשיך.

      והרבה!

        29/5/07 06:36:

       

      צטט: איילת השחר (טכניון) 2007-05-29 00:57:18

      ליזה שלום רב,

       

      אני סטודנטית בטכניון.

      לפני שעתיים גונבה לאוזניי, כמו שאומרים, השמועה שיש לך בלוג חבל"זי.

       

      קראתי אותו בשקיקה מכיוון שיש ביננו המון קוי דמיון. אני צעירה ממך בשנים מספר, אבל גם אני מתעניינת -בנוסף ל"הייטק"- ביצירה כתובה (סיפורת, שירה, כתיבה אסוציאטיבית, ועוד).

       

      כשראיתי אותך בטכניון לא תארתי לעצמי שיש בך התעצמות נשית כל כך חזקה, ואני מאוד שמחה לגלות את זה. את יודעת, "עושה לי טוב" רק לחשוב על זה.

       

      אני כבר מחכה לפרק של מחר...

       

      שלך,

      איילת

      איילת יקירתי, 

      אם ראיתי אותי בטכניון כנראה שאת סטודנטית בפקולטה למדעי המחשב (אחלה מקום להיות בו, אני עוד חייבת לעצמי איזה פוסט על זה). את במקרה סטודנטית שלי?

       

      בלוג חבל"זי - אוי, רגע, תני לי להתמוגג לי פה מהמחמאה הזו. צוחק

       

      התעצמות נשית זה ביטוי קצת גדול, אולי אפילו ענק. אני לא חושבת על עצמי במונחים כאלה. בכלל משתדלת לא לחשוב על עצמי ביותר מדי מונחים. אני פשוט אני וזהו.  

       

      ראיתי שפספסתי שיחה ממך, אני אשמח להיענות לה היום, וכך גם אוכל לדעת מי את, ותוכלי לספר לי על קווי הדמיון שבינינו. אני שמחה שאת לא מקובעת רק לתחום ההייטק ומתעניינת גם בתחום ההומניים יותר, זה כיף גדול, ואין כמו לשלב ולהינות מכל העולמות.

       

      הפרק של היום עוד יגיע (כנראה, בשום יום אני לא מתחייבת, אבל בסוף בכל יום כותבת). בינתיים יש לך הרבה קטעים אחורה להשלים, כי בטח לא הספקת בשעתיים לקרוא את כל 30 הפוסטים הקודמים.  קורץ

        29/5/07 06:25:

       

      צטט: יואב עינהר 2007-05-29 00:30:33

      עוד מוכשרת אחת, וחשבתי לתומי שרק אני מוכשר...

      הנה יואב

      בעל ידי הזהב

      שגם כותב בכשרון רב

      אין ספק - שווה כוכב

       

      יואבי - אני מתה עליך

        29/5/07 06:24:

       

      צטט: טל אלכסנדרוביץ שגב 2007-05-28 21:42:49

      תמשיכי לדבר

      מקסימה שכמוך, תמשיכי לדבר איתי ואני אמשיך גם כן. ננהל שיחה על קפה, איך זה נשמע לך?

      צטט: solix56 2007-05-28 22:06:19

      אולי  פרץ היצירה וההתמדה זה  (גם) בזכותנו  קוראייך הנאמנים, שחלקם מגיבים ונותנים משוב מפרגן  ?  אולי  גם לחלקנו את משמשת כפה  ?

      אין שום ספק שחלק גדול מההתמדה שלי נובע מהקוראים ומהמשוב, כיף לדעת שמישהו קורא ואכפת לו, כיף לדעת שאחרים מתעניינים בכתוב (וגם בכותבת).

       

      אז הגיע הזמן לנצל את הבמה ולהודות: 

      המון תודה לכולכם, לכל מי שקורא את הבלוג שלי, זה מאוד מחמיא לי, ואני מקווה שאתם נהנים.

       

      לא הייתי מתיימרת לשמש פה לאנשים אחרים, אבל אני שמחה אם מישהו מזדהה עם הכתוב, גאה בכל תגובה שנכתבת פה (שמספרת לי גם קצת על מי שקרא ויוצרת בסיס לדיאלוג), מחייכת מכל כוכב, ומבסוטה מכל הצעת חברות חדשה.

        29/5/07 06:16:

       

      צטט: simple 2007-05-28 20:29:04

      ואת אכן טובה!

      ושוב יוצרת  סקרנות לגבי סיפור ההריון והלידה שלך ושל יולי.

      נו יאללה שלחי לי את מה שכתבת....

      מצחיקולה, אין לי מושג מה המייל שלך.

      צטט: taya1 2007-05-28 20:40:32

      יפה יפה, זו גם השיטה שלי, לכתוב כמו שאני מדברת.

      חוץ מזה ,גם אני סקרנית. אולי תעלי את זה כפוסט ?

      את יודעת שאני קוראת קבוע בבלוג שלך, אז אין ספק שהשיטה עובדת היטב גם אצלך.

       

      אני מתלבטת אם להעלות את הסיפור הזה כפוסט(ים). זה סיפור לא-קל (ומאוד מאוד ארוך) ואני לא בטוחה שמקומו בקפה, אני עדיין חושבת על זה. 

       

      וכמובן - תודה על הכוכב.  

      ליזה שלום רב,

       

      אני סטודנטית בטכניון.

      לפני שעתיים גונבה לאוזניי, כמו שאומרים, השמועה שיש לך בלוג חבל"זי.

       

      קראתי אותו בשקיקה מכיוון שיש ביננו המון קוי דמיון. אני צעירה ממך בשנים מספר, אבל גם אני מתעניינת -בנוסף ל"הייטק"- ביצירה כתובה (סיפורת, שירה, כתיבה אסוציאטיבית, ועוד).

       

      כשראיתי אותך בטכניון לא תארתי לעצמי שיש בך התעצמות נשית כל כך חזקה, ואני מאוד שמחה לגלות את זה. את יודעת, "עושה לי טוב" רק לחשוב על זה.

       

      אני כבר מחכה לפרק של מחר...

       

      שלך,

      איילת

        29/5/07 00:30:
      עוד מוכשרת אחת, וחשבתי לתומי שרק אני מוכשר...
        28/5/07 22:06:
      אולי  פרץ היצירה וההתמדה זה  (גם) בזכותנו  קוראייך הנאמנים, שחלקם מגיבים ונותנים משוב מפרגן  ?  אולי  גם לחלקנו את משמשת כפה  ?
      תמשיכי לדבר
        28/5/07 20:40:

      יפה יפה, זו גם השיטה שלי, לכתוב כמו שאני מדברת.

      חוץ מזה ,גם אני סקרנית. אולי תעלי את זה כפוסט ?

        28/5/07 20:29:

      ואת אכן טובה!

      ושוב יוצרת  סקרנות לגבי סיפור ההריון והלידה שלך ושל יולי.

      נו יאללה שלחי לי את מה שכתבת....

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      ליזה פיירמן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין