הסקרנות לא הורגת
המסע אל תוך עצמינו הוא המסע אל תוך היקום כולו.
מביטה סביבי, מחדדת יכולותיי, קופצת לאיזורים חדשים ושופכת על הדף...שיכיל מה שיכיל.
פוסטים אחרונים
- קורסי תקשור והעצמה "בשביל הלב" 16/6/12
- סדנאות "בשביל הלב" 24/2/12
- בשביל הלב, רבותי! 11/2/12
- בשורה תחתונה 1/2/12
- גם אתם יכולים לתקשר!!! 15/1/12
- סדנת היכרויות בת"א!!!!! 20/11/11
ארכיון
פרופיל
מטפסת על הר
אני מטפסת על הר ויש חבל, והוא עשוי מחוטים של אהבה, וכשהייתי קטנה (אפילו כשהייתי גדולה, עדיין הייתי קטנה), הוא נשזר בעדינות רבה ונכרך סביבי בדאגה. הוא היה כל כך רך ונעים שמא לא ישרוט את עורי העדין. ואני הייתי מתרפקת עליו באהבה, מביטה בו בציפייה. החבל החזיק אותי כל כך חזק שאפילו לא הייתי צריכה לטפס לבד.
וככל שגדלתי (אבל עדין נשארתי קטנה), נעשה ההר תלול יותר ויותר והחבל, קצת היה לו קשה יותר להחזיק אותי, ואני באיזשהוא שלב רציתי לראות איך זה בלי, ולפתע שחררתי...
ונפלתי...
קמתי כולי כואבת וקשרתי אותו אלי שוב במהרה, והוא בשמחה נקשר אלי בחזרה. נכרך סביב מותניי כמו צמח מטפס, מתרפק על ההרגשה הנפלאה של להיות נצרך, ותמיד דואג שלא אפול, אבל הפעם, שמתי לב, הוא נהפך לקצת יותר דק ממקודם, ובאמת לא קל לו...
"באמת לא קל לו", עולה בי קול. "הוא לא יכול אחרת, אבל לא קל לו". הוא עדיין לא יודע שאם ישחרר ירגיש הקלה, אבל אני כבר יודעת...ופתאום אני גדלה. ופורמת חוט אחר חוט, אותם חוטים שנטוו מאהבה, היום נפרמים באותה אהבה באותו חשש ודאגה, ובהמון המון הכרת תודה.
תודה לכם,
my guardian angels
|
תגובות (11)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
"...חבל עשוי חוטי אהבה"
דימוי נפלא.
זה סוג של חבל שכשאנו זקוקים לו, הוא הבטחון הכי טוב שאנחנו יכולים לבקש,
ובעת שנרצה לשחרר, לפעמים נגלה שככל שנרצה לשחרר, החבל שידע כל השנים לחבק באהבה ,להקיף בחום, לפתע לא יודע לשחרר אותנו, ואולי כיוון שעכשיו החבל זקוק לנו.
עכשיו משבגרנו, עלינו לעזור לחבל ללמוד לשחרר באותה אהבה שהחזיק עד היום.
לפרום בעדינות את הגידים שנקלעו עם השנים והיו חלק מעצמנו, וברגישות אין קץ, לחבק את החוטים הפרומים ולקלוע אותם חזרה לחבל שידע לעמוד גם בזכות עצמו, ללא תלות בנזקקות שלנו בו.
ההר הזה שאת מטפסת עליו הוא ההר שלך, האחריות שלך, ויש בדרך מכשולים,אשר אני בטוחה שתוכלי להם לבד ללא החבל האהוב.
הוקירי תודה לחבלי האהבה שהובילו אותך למשעול הנכון, והשאירי אותם למרגלות ההר,כי מכאן ילדה אהובה את ממשיכה לבדך.
אוהבת אותך על היכולות שלך, ועל מי שאת, ומסתכלת עלייך מטפסת צעד צעד במעלה הר החיים העצמאיים.
חיבוק.
קבלי תשובה עלי
כמה חבלים שאני גזרתי
ביום בו אלמד לפרום תתרחש כנראה נקודת המפנה בחיי האהבה שלי
*
כשייפרם החוט האחרון, חושבת שהאחיזה תהפך להכי אמיתית.
כמו שאמרת, לא להתלות, להעזר, לצפות, לתמוך.
תודה איש אהוב שלי.
כבר לא יכולה לחכות.
מידי פעם מרגישה משבי אוויר צח וצלול, אבל רוצה את זה כל הזמן.
תודה על התגובה היפה.
נכון, זה פותח ערוץ פתוח לכל זה.
תודה, מקסימה.
תודה על המילים והכוכב, יקירה.
ובכל יום פורמים עוד חוט
עד שנותרים ללא.
מותר לנו להעזר בהם
אסור לנו להתלות עליהם.
השיחרור יגיע לכשיפרם החוט האחרון
שיחרור פיזי ונפשי כאחד.
זו הרגשת החופש האמיתית
ולזה כוון המושג חופש.
אוהב ומככב
אני מאחל לך להנות מחווית הטיפוס,
אבל שתגיעי למעלה , תעצמי עיניים
קחי אוויר ככה לתוך הריאות תוצאי החוצה , ותהני מהמעמד עצמו
מהאוויר של הפסגות - משמע החיים האהבה האושר ,
שם זה יותר זך צלול וטהור.
אהבתי מאוד
לילה טוב
שייקה.
לשחרר,
זו הדרך הכי יפה לקבל ולתת באהבה.
מככבת לך
רק כאשר אנחנו לומדים אט אט לשחרר את האחיזות
בכבלים מכל הסוגים אנחנו יכולים לחוות את החיים במלואם...
אני מברכת אותךעל הדרך שנשמע שאת עושה ועל כך קבלי כוכב!
אילנית