שני רובל אני מוכן לתת עבור מציצה הוגנת. שני רובל זה המקסימום. אתן יכולות לשכוח מכוכבים - אצלי האתנן הוא ברובלים, או בסתם מילים. אני אגיד יותר מזה, קחו את הכוכבים שלכם ותתקעו אותם עמוק עמוק בתוך הרקטום.
מי שמעדיפה אותי, ואיך שאני - בלי תכשיטים, בלי איפור ובלי כוכבים, שתישאר.
מספיק עם ההתרפסויות! מספיק להגיד " נתנתי לך כוכב !" בא לי להקיא שאני שומע את זה.
אני מוכן להיות חבר. אני מוכן יותר מזה... אבל ממש יותר מזה. בבקשה : פסקו רגליכן וקבלו אותי.
---------------------------------------------------------------------------------------------------------- פרק נוסף מעלילות הרוזן האדום ( ממש מתאים לנושא, ומוקדש ליערת הדבש )
סוף פברואר, לאחר יומיים של נסיעה, והתקיימות על נקניק קזחי וודקה, שמילאה את כל הקרון, האטה הרכבת, וראינו את השלט הגדול " ברוכים הבאים למחנה עבודה דרוז'ייה ביילייה ". זה היה מחנה עבודה לאסירים מסוכנים, זאת הייתה העיר המפחידה ביותר בכל האמפריה הרוסית. לא האמנו לגודלה של העיר. ראינו את מפעלי הבדיל, והעופרת, ואת ארובות הכורים הגדולים, נישאים אל על כמו מגדלי גיהנום שחור הבוקעים דרך הכפור הלבן מסביב. ציפינו לקבלת פנים של שדי הגיהנום אבל הופתענו. התחנת רכבת הייתה שלווה ונקיה. גם הרחוב הסמוך, נראה שקט יחסית בשעת צהריים, והיו בו חנויות עשירות שרובן היה פתוח, ודומה כי העסקים כרגיל. דווקא מכל רוסיה היפה הפך מחנה העבודה המפחד, לאי של שקט ושלווה. רייח המאפה משך אותנו למאפייה. האופה נראה קצת מוזר והביט עלינו באדישות, שעה שבלענו צרור לחמניות עדינות. היו לו עגילי זהב גדולים ונדמה כי היה איפור על פניו. היה זה יותר מפתיע לפגוש את בעל המלון הזקן, שנראה ממש מטורף עם הגרביונים הנשיים, והחיוך של פיו המואדם בצבע זונות מוסקבאיות. שילמנו מראש ללילה, ועלינו לחדרנו. המלון היה מוסק היטב, נקי, ועם רייח מצויין. נכנסנו לחדר הרחצה המשותף, שם פגשנו את פטר. פטר ישב באמבטיית נחושת גדולה, לוגם קונייאק צרפתי, וקרא ספר שירים. ברכנו אותו, והוא ענה בברכה - נראה כי הוא בן תרבות, ולא פושע אלים. התפשטנו, וראיתי כי הוא מציץ בנו מאחורי הספר. אחרי שאני וסרגי השתכשכנו יחד באמבטיה ששכרנו, הוא הזמין אותנו לקונייאק, והתחלנו לדבר. פטר היה מעניין ומרתק, והופתענו לדעת כי הוא היה אסיר עולם בעיר. כמו כן הופתענו שבעיר מסודרת זאת, אסורה הכניסה לנשים, מזה ארבעים שנה. הכי הופתענו, שיש כאן אופרה. התלהבנו ורצינו ללכת. בנקודה זאת הבעת פקפוק עלתה על פניו של פטר " זאת בעיה להשיג כרטיסים "... דווקא הרגשתי באותו רגע שמבטו מזלזל. לגמנו עוד כוסית של קונייאק, ואז פטר אמר " אולי אצליח להשיג כרטיס אחד עבורך " והיישיר מבטו אלי. הייתי בטוח שסרגי יעלב, וגם הרמז שנשלח כלפי נראה ממש גס. אבל סרגיי אמר כי הוא מעדיף לנוח היטב בלילה זה. אני לעומתו השבתי מייד " אני חושב שאוותר .. אבל תודה" חזרנו לחדרנו, ולא דיברנו על כך. נפגשנו עם פטר בארוחת הערב, אז ראיתי את פטר והופתעתי מחדש. הוא היה קרוב לגובה שלי בחור שרירי, הלבוש בחולצה צמודה ועדינה, שהקיפה חזה שרירי, ועליו שרשרת עדינה מזהב. המיקטורן שלו היה קצר, ויכולתי להבחין במכנסיו הצמודים כמו לוליין טרפז, המשוכים של שרירי עכוזו. היו לו נעלי לאק גדולות ואופנתיות, וגרביונים מיוחדים אבל נשיים. לא היה לי כל ספק כי פודרה אדומה הייתה מרוחה על קו הלסת הכבד שלו, ובליווי המקטורן המצוייץ, עליו היה תקוע ורד גדול ( מאיפה הצליח להשיג ורד אמיתי בעונת כפור זאת )
הוא סימן לי לשבת לידו, וכשרכנתי לעברו לחש " הכניסה לבית האופרה מסוכנת לידידך, אתה מוזמן לבד " הייתי מאוד סקרן. .....
השכרתי חולצה ומקטורן ברוח האופנה המקומית, וכשפטר ראה אותי עיקם את אפו. צעדנו כמו שני מטורזנים, כשלפטר מקל הבנה שחור מעוטר בגולה של זהב. היה נדמה לי כי נשאבתי במנהרת הזמן 100 שנה לאחור לחצרו של פטר הגדול. מסביבי צעדו מגונדרים גברים גדולי מימדים על נעלי לאק גבוהות עקב, וביריות נשיות. הקור של פברואר לא הפריע כשעמדו מול הכניסה לאופרה - יכולתי להבחין בבגדים הקלילים של הקיץ החושפים ונצמדים לגופם הגדול. השומר בכניסה, עם שיער ארוך וקלוע, הביט בי בהערכה גלויה, ובפטר בקינאה. המקום לא דמה לבית אופרה בכלל, ולמעט במה גדולה מכוסה במסך עבה, נראה כי הגעתי לבית מרזח גדול וצפוף.
חשבתי שאני נמצא בבית התענוגות של הגיהנום - כולם היו גדולים ומוזרים : סנטרים מגולחים ומאופרים, שיער משומן, קעקועים לחלקם, וכולם מגולחים בחזיהם. הם נראו כולם כמו תרנגולים מאופרים... אבל אז היא עלתה לבמה.
היא הייתה יפה, ועם קול מדהים, שזימר את הארייה השלישית של גונדל, בזעם מתוק ועדין, והעלה לי דמעות אושר.. מעולם לא השתוקקתי כמו בערב זה לנוח בקן האושר שלה. ידיה העדינות והחשופות אחזו במניפה שחורה, וליהטו מול עיני. כשהיא פתחה בבית של סלמנדרה והנסיך, הרגשתי איך החושניות מלהטת את האווירה מסביבי, ואותם גברים מאופקים שמסביב הזילו ריר, והמצב נראה מסוכן. בחור שעבר ליד פטר ודרך על רגלו, צרח לפתע בכאב כשפטר היכה עם מקלו על פיקת ברכו של נושא בקבוקי היין. הוא נאנח בקול, מחניק את הצרחה, ומהר אסף את המגש כשהוא חוטף בעיטה מאדון מאופר עם מטפחת מלמלה הצמודה לשפתותיו.
כשהיא סיימה, לחשתי לפטר אם אוכל להיפגש איתה. פטר הביט בי בהערכה, ושאל אם יש לי מספיק כסף בשביל כך.
נכנסנו אל מאחורי הבמה, ושני שומרים חסמו את דרכנו. פטר דיבר משהו, והם סימנו לי להתקרב. ניכנסתי לבד לחדרה המפואר, שנראה כמו חדר של זונת צמרת. מקרוב היא נראתה קצת יותר גסה, אבל זה לא הקהה את רמת המתח שלי. זרקתי לידיה טבעת עם אבן אדומה. היא הציצה בה בהערכה וסימנה לרוצח שמאחורי לצאת. " אני לא זונה, אני זמרת אופרה " היא אמרה. אני אתן לך ללטף אותי וללקק אותי, אבל תאלץ להסתפק בשפיכה לתוך זה - אמרה בלעג ודחפה עם רגלה סיר לילה מעוטר. חייכתי בעדינות והתקרבתי מספיק כדי להחמיק מידה בזריזות את הטבעת. עיניה הצטמצמו בזעם, אבל אחזתי בידה, ונישקתיה כשאני קורע על בירכי. נסיכתי היפה, אני משתוקק אליך יותר מלכל אישה - אמרתי וקמתי ממקומי לסגת לכיוון הדלת. הפנתי לה את גבי, ושמעתי אותה קוראת בתשוקה - עצור כלב. המשכתי לנוע בביטחה, והיה זה רגע מכריע. היא זינקה על גבי כחתולה, נושכת אותי בצווארי. עצור - היא לחשה באוזני. הסתובבתי, אוחז במותניה ומניף אותה גבוה, קובר את פני בחזה הצחור. היא נאנקה בתשוקה, אבל ידה חיפשה את הטבעת. ביד אחת ניסיתי לאוחזה באוויר ובידי השניה דחפתי מתחת לשימלתה. היא לא נתנה להרימה למיטה, במקום זאת, כרעה על בירכיה, ופרמה את מיכנסי. הרגשתי איך היא מועכת את איברי בפיה, מלקקת ויונקת, כמו זונה ותיקה. ידעתי שתהיה לי רק הזדמנות אחת. ידעתי שאם אגמור בפיה, אסולק. ידעתי שזאת הטבעת האחרונה. לכן הרמתי אותה בכוח וניתקתי אותה מזכרותי שעמדה להתפוצץ. מה? - היא לחשה סמוקה. אני רוצה את כולך - עניתי בבטחה. בן זונה. בוא! היא הפשילה את שמלתה מעל עכוזה, וראיתי את תחתוני הפליז המבריק מחוזקים בסרטי משי. רק חריץ התחת בלט מרצועות המתכת. היה זה מתקן לו ברור ששמר על צנעתה. היא פרמה שני סרטים ומלוא עכוזה הזדקר באוויר. שמור על החור, ולא אחתוך את ביציך - אמרה היא כמו שומרת בתולים בספרטה. פישקתי את לחיה עכוזה הצחור, וראיתי את החור הקטן. דחפתי בכוח, שומע אותה כובשת את הצרחה בתוך מטפחת בה הייתה הטבעת האירוסין של אימי. השתדלתי להשהות, עד שנרפו שריריה. כמו בגן עדן, חרשתי בעגלתי, והיא נאנקה כמטורפת. דחפתי את ידי תחת ירכיה הענוגות חש את העור הבוער, ומתכת הפליז הממגוננת. כך אני קובר בתוך את מלוא אברי, אני מרגיש איך הוא מתנפח בתוכה לקראת התפרצות הר געש, בעוד ידי מגששת ומוצאת את הקימור מתכת בין רגליה. בעודי מתפרק ומזדעזע בתוכה, אני מגלה בליטת מתכת ברורה.
לאחר דקה שלפתי את אברי הרופס, והרמתי את רגליה לאוויר מסובב אותה על צידה. ראיתי את זרם הזרע הדולף מצד תחתון הפליז, מתערבב בזרעי. מבטה המעורפל, הסתלק במהירות כשהיא ראתה את זרם הזרע הגברי שלה מתערבב על רגלה. קלטתי את הפחד בעיניה. משכתי את פניה של המתחזה לכיווני. מבטה הלך ונעשה מפוחד יותר, כשראתה את עיני הנחרצות באפור. היא הביטה בי בעיני הירקן שלה מנסה להתחנן. במקום זאת, דחפתי לה את האיבר לפניה - תנקי אותו כלבה! לקחתי את הטבעת בעוד היא מלקקת את איברי, ושוטפת אותו במים. זאת הייתה הדפיקה הכי טובה שהייתה לי עם זמרת אופרה - באמת! הכי טובה ששמעתי. וגם הייתה בחינם.
|