אני חושב שמחשבות (או פתקים) על "לאן אני רוצה להגיע"

הן הכלי הכי טוב לחשוב על

לאן הגעתי עד עכשיו.

ו

מעניקות משמעות לחיים שלנו הלאה גם אם לא נגיע למטרה.

תודה

אהבתי את הציור

 

גיל

שלום

התמונה המצויירת מאוד יפה היא מעבירה איזה מסר

נראה לי שהוא נמצא במצב שהוא אומר לעצמו , "איך אני יוצא מזה חי" ( הוא קובע לעצמו יעדים במחשבתו  - כיצד לצאת מזה).

הצבעים בשחור לבן מאוד מתאים . למרות שיש ייאוש ,עדיין יש שביב של תקוה.

לגבי הספר גם אני קראתי אותו ,ספר מאוד מעניין , שימוש בגימיק של הפתקים, מופיע דווקא בהרבה ספרים.

לדוגמא "חיים על דלת המקרר".

הספר לעומת אמצעי אחר מעלה יותר מחשבות (הדמיון צריך לעבוד יותר) .

המחשבות לפעמים עולות כשאין לא קשורות אחת לשניה ובכול דבר וענין צריך לעשות סדר, רשימת יעדים ,פעולות כדי להגיע ליעד ,מטרה שהצבת לעצמך .

בכדי לירות ברובה צריך מטרה ,וצריך להסתכל לכיוון המטרה ושם לכוון ולפגוע.

במקרה של משחבות ,לפעמים מפספסים מעט ,היעד מדרבן לעשיה כדי שיצא לפועל.

 

מקוה שיש לך רשימת קניות ... סליחה יעדים.. תתחילי למחוק יעד אחר יעד.

בהצלחה

 

בביה"ס בו אני עובדת התלמידים מתבקשים מדי שנה לבחור לעצמם מטרות בתחום הלימודי, משפחתי, חברתי ואישי. על מנת שאנחנו המורים נבין את התהליך שעוברים התלמידים התבקשנו גם אנחנו להציב לעצמינו מטרות. בהתחלה זה היה כי כך נתבקשנו לעשות , אך לאחר מכן נוכחנו לדעת כמה עוצמה יש בעצם הצבת המטרה והיותינו מודעים לקיומה.

עברנו בעצמינו את המהמורות שבדרך ולפחות אצלי התהליך הצליח היות והמטרה הושגה.

אך אני מאמינה שלאדם עצמו, עם עצמו, קשה לעיתים לדבוק במטרה וצריך שיהיה נתמך ע"י מסגרת נוספת, שמקשיבה , תומכת, מעודדת, מייעצת ועוד. התהליך היווה עבורי שיעור חשוב כמורה וכהורה. היום כשתלמיד שלי מתקשה בדרך אל היעד, אני יכולה להזדהות עם התחושה, אפילו עם הכשלונות ולהציע את תמיכתי. מומלץ !  

בהחלט שותף לדעתך אבל הייתי מוסיף עוד הערה קטנה :

גם לאחר שסומנו היעדים והוגדרו אסור לשכוח את הדרך

לפעמים הדרך יותר חשובה מהיעד הסופי

 

יעלי

הציור כל כך מרשים

ויפה,

תודה

 

תודה על התזכורת שלא להרים ידיים

(-: וכוכב

מהמם הציור!!!

לכל אחד יש דרך וייעוד הייחודיים רק לו.

לפעמים שלב בחיים מוביל אותנו היישר אל השלב הבא שמוביל אותנו לשלב שאחריו שמוביל אותנו.....

אין לנו שליטה על הרגע הבא. יש לנו רק את הכאן ועכשיו.

הכאן ועכשיו הוא בחירה. בחירה מודעת תוך לקיחת אחריות על מעשינו.

אני בחרתי בטוב ביותר מהכל עבורי. ללא פשרות.

וכשזו הבחירה שלך, אין לך מושג איזה ניסים קורים.

מניסיון.

 

 

אמן למילותייך!~

פשוט נהדר!

פשוט תודה

*

נכון! אמן אמן ואמן.

תודה על ההזמנה.

לילי

תודה על רגע של רענון בחיי היום יום...

ציור מקסים!

ולך אני מאחלת דרך צלחה אל המטרה!

כי הדרך לא פחות חשובה מהמטרה.

           תודה על ההזמנה

                 לילה טוב יעל.

שלום יעל,

תודה על ההזמנה לקרוא את הפוסט שלך.

הציור בהחלט נוגע, והפוסט..בהחלט מעורר תהיות.

תודה .

קובי

לעניות דעתי,

מטרת העל בחיים היא להגיע להרמוניה,איזון וקשר לכוחות היצירתיים שבנו.

הדרך היא למידה.תהליכי למידה משולים לקליידוסקופ גדול מלא צבעים, צורות  וצלילים. בכל פעם שמטלטלים את הקליידוסקופ מתקבלת צורה חדשה. הצורות משקפות  תכנים מפנימיותינו. כך אנו לומדים על מקור ואיכויות הכוחות הפנימיים הגלומים בנו.

התוצאה העיקרית היא הרגשה של אנרגיה הממלאת את האדם. ומאפשרת בניה/חיזוק של האמונה של האדם בעצמו.

על בסיס זה מנסיוני בהיר יותר, חד ומותאם לעצמי שלנו להציב מטרות וכו'

ממליצה על הספר

נפעמת מהתמונה

תודה רבה לך

"אני נביא של מה שהיה, אני קורא עבר

מיתוך כף יד של האישה שאני אוהב

אני חזאי של גשמי החורף שירדו

אני מומחה של שלג דאשתקד

אני מעלה מאוב את הדברים שהיו מעולם

אני מתנבא על תמול שלשום

 

אני נביא של מה שהיה נביא של מה שהיה"

 

"הזיקיות"

 

מיתוך אחרית דבר מאת העורך -

 

 משאלה אחת ימינה.

 

 * ויכול להיות שאם נרצה באמת בכל רמח מרמחי גופנו ואיברנו ,

 

 נהיה גם אנחנו נביאים של מה שהיה..

 

לפעמים נדמה לי שברגע שישנה מטרה והצבת יעדים ,ובעצם  נהפוך את המשאלה למטרה ,ולא נותיר אותה בוהקת באורו של הרצוי שאינו יכול להתרחש באמת בחיינו

ברגע שהמשאלה מקבלת תוקף במציאות שלך זה  כאילו לחצת על איזה כפתור

במערכת החוקים של היקום,וכול פעולה שלך בדרך אליה פותחת עוד דלת

והמערכת מתחילה לנוע מעצמה.

תודה על ההזמנה האישית ,חיממת את ליבי

 עוד אחזור לכאן ..

 

 אחלה פוסט!

אני בדיוק באמצע הספר הזה בעצמי ומאוד נהנת - הוא אחד הסופרים הישראליים האהובים עליי בשנים האחרונות ואני ממליצה גם על ספריו הקודמים.

ולענייננו - מסכימה איתך לגבי הצבת משאלות ומטרות עתידיות. אני עושה עם עצמי מין טקס דומה בכל ערב יום כיפור בחוף הים - מעין טקס "תשליך" חילוני-מודרני או איך שלא תקראי לזה - ובו אני משליכה את הדברים שלא אהבתי או רציתי מהשנה האחרונה ומציבה משאלות לשנה החדשה.  אני תמיד מרגישה אחרי הטקס הזה מלאת אנרגייה ותקווה לשנה הבאה.

שתגשימי את משאלותייך :)

.

מנסיוני יש משמעות מאד אמיתית לרישום כזה.

זה שותל במח משהו שאחר כך גם אם לא פועלים

כל הזמן בכיוון שלו מתקדמים לכיוונו ומתישהו זה קורה.

ערב טוב לך יעל

תודה על ההמלצה

נשמע ספר מעניין

הי יעל היקירה! מאוד מעניין כתבת ואכן עצה טובה זו- לשים לב למטרות ארוכות הטווח שלנו.

תודה רבה:)

 

אגב- משאלה אחת ימינה מעבירה מסר אחר לפי מה שאני זוכרת..

בהשלכה לחיים פרטיים של אדם אחד ומשחקי התפקידים אותם הוא בוחר לעצמו בהם, הספר מעביר מסר של כאן ועכשיו, ובעיקר הרגש ולאו דווקא המטרות הארוכות טווח. אך זו כמובן האינטרפרטציה האישית שלי.

ספר נפלא:)

יעל... תודה על המסר לנו ולעצמך...

דף חדש כבר נפתח לכולנו

 

הו, מטרות, מטרות. אנו מתכננים והחיים צוחקים עלינו...

 

ובאשר לסופר: נראה שהוא טיפוס מעניין, הנכד של לוי אשכול,

 

והאדם היחיד ששמעתי עליו שהתקבל לתואר שני בפסיכולוגיה קלינית

 

והיתה לו ה"חוצפה" והתעוזה לא לממש את קבלתו ולהעדיף להתמקד בכתיבה.

 

 

ושכחתי להוסיף שאני הולכת לשמוע הרצאה על הספר הזה הערב, מעניין באילו זוויות ראייה המרצה תיגע.....

צטט: ליריתוש 2008-06-17 22:40:17

אני כרגע בעיצומה של הקריאה בספר, הענקת לי כיוון מחשבה והבנה בדרך.

תודה!

 

תודה יעל

:)))

אני כרגע בעיצומה של הקריאה בספר, הענקת לי כיוון מחשבה והבנה בדרך.

תודה!

יעל!

אהבתי את הציור. הרגשתי שאני מרותקת עליו.

 

לגבי משאלות ליבי ורצונותיי, יש לי נטייה שלא לכוון את עצמי למטרות ברורות, כאלו הכרוכות בהישגים. זה ביטוי לכך שאני לא די שאפתנית :)

אבל בכל זאת

הייתי רוצה לראות עצמי עוד 5 שנים באותו מצב בריאותי כפי שאני כרגע. לא להזדקק לרופאים ולא לתרופות!

ארצה לחוות את הקשר עם אהוביי הקרובים לי כשהם מאושרים.

 

ארצה להגיע לטיול במחוזות בהם מעולם לא ביקרתי. שונים, אקזוטיים, רחוקים.

 

יעל -

 

ציור יפהפה, מאד חזק בעיני.

 

ולגבי החיים - למרות המטרות שחשוב שנציב לעצמנו, אין לנו באמת שליטה על מה שקורה לנו בחיים - אבל יש לנו שליטה על 'מי אנחנו' ביחס למה שקורה לנו, מה הגישה שלנו -  וזה גם אפשר לראות בין שורות הספר.    תבורכי.

יעל יקירה,

תודה שהזמנת,

אדם ללא מטרה דומה לעכבר המסתובב סביב זנבו ללא מנוח,

כן, חשובה בעיניי המטרה, חשובה לא פחות הדרך, הדרך היא השיעור...........

 

היי יעלי,

 

הציור מדהים, כמו שכתבו רבים.

והמילים שלך, כל כך מזדהה איתן בימים אלו, ימים של הגדרת מטרות והתקדמות ענקית קדימה, מחשבות על לאן רוצה להגיע ועד היכן כבר הגעתי.

 

אחזור לככב (משום מה היום הכוכבים נגמרו לי מהר מידי )

מעניין מאוד,
איך שהרעיון הזה צף  בכל מיני דרכים..
נגמרו לי כוכבים,,
אחזור מאוחר יותר..

יעל, הציור שלך מדהים.

ואהבתי את מה שכתבת,

באמת איפה נהייה עוד כמה שנים?

אני לא מצליחה לחשוב על משהו כרגע

אני מבטיחה לחזור אלייך עם תשובה.

שמחתי לבקר.

ואף אחד לא הזכיר את "הסוד"?

לילה טוב יעלי.

 

יעלו'ש....

את כך כך מוכשרת!!!

אהבתי.

ממני בכייף קבלי כוכב******

כל מסע מתחיל בצעד אחד ...והצעד הראשון  מתחיל בדמיון .

כל עוד לא נדע לאן ברצוננו להגיע לא נוכל לצעוד לקראתו .

האיזון באולטימטיבי בעיניים שלי הוא היכולת להיות מחובר כולי לכאן ועכשיו כאשר החזון שלי באופק ברור וממוקד ואני צועד לקראתו.

גמישות מחשבתית ואמונה  מאפשרות להסתגל לשינויים שצצים בדרך  .

ספר מקסים

אהבתי

 

ערב טוב יעל,

אהבתי את קו המחשבה שלך, קראתי את הספר ומאד נהנתי ממנו,  מדי יום הולדת אני עושה את זה, כותבת מה שבחפצוני וסוגרת במעטפה, שמה במקום שאשכח, אם אני ממוקדת זה אכ קורה. לא ימינה, אלא ישר.

כוכב גדול.

החיים לימדו אותי, שכל תוכנית היא בסיס לשינויים,

וכל שינוי הוא מבורך, ומתאים לשלב שבו הוא מתרחש.

תוכניות היא דבר טוב ברמה התאורטית, שיהיה לאן לכוון ולמה לשאוף.

אבל תוכנית שחולמים עליה, ולא עושים דבר כדי להתעורר ולהגשים אותה נשארת כחלום.

פוסט חכם, תודה על ההמלצה לספר.<אימצתי אותה>

*

ואולי הכי חשוב זה לזכור שגם בדרך להגשמת החלום, יש שינויים בדרך וגם הם ברוכים. חשוב לא להתקבע על דבר מאוד מסויים אלה להיות פתוח כל הזמן ולזכור שאנחנו משתנים, וכך גם החלום.

אז כמובן לחלום כי הוא זה המוביל אותנו אל ההגשמה אבל לזכור שלא ההגשמה היא החשובה....

אכן ספר מקסים. אם כי הקודם - ארבע בתים וגעגוע אפילו יותר

* על הציור המדהים!!!

 

אני תמיד בעד אופטימיות , זימון החיים, לקיחת אחריות והכי חשוב חמלה :-)

* קודם כל כוכב על התמונה..באמת מיוחדת...

לגבי הנושא של הפוסט שלך...אני בדיוק נמצאת עכשיו בתקופה הזאת של לעצור ולחשוב מה באמת אני עושה...

ומבלי לפרט מה ומי וכל תולדות חיי...אגיד רק...שככל שאני פוגשת יותר ויותר אנשים וחברים או קולגות אשר מחמיאים לי ואומרים- אנג'י..תתקדמי ...זה כבר לא המקום שלך כאן..את שווה הרבה יותר...עם כל אמירה כזאת יותר ויותר מתגבש בי רצון הפנימי לקחת את עצמי ואת הילדים שלי...ולברוח לאיזה כפר הכי פרובינציאלי....לעזוב קריירה, ריצות, כל הלחץ הזה...וללכת כל יום יחפה ולהקשיב לשקט ולעצמי...ולהקדיש את עצמי לילדים ולבשל כל יום ארוחות טעימות וללכת מוקדם לישון....זה שיא השאיפות שלי ...רק שאף אחד חוץ ממני (וממכם עכשיו) לא יודע..

צריך לחלום,אבל אסור לשכוח

אנחנו מכלול של העבר שלנו,

אנחנו  נהנים מההווה,

וחולמים את המחר.

וכל זה ביחד בעצם מעצב לנו את הדרך להגשמה.

 

מי שמוותר על חלומותיו מוותר על עצמו.

חמודה שאת . . .

באמת חומר למחשבה . . .

תודה :)

אהבתי ונבהלתי

מאיפה מתחילים

מה יותר חשוב לבקש בסדר המשאלות

והשאלה הגדולה שבעטה לי בבטן עקב הפוסט שלך זה מה אני מבקשת בשביל עצמי, נשמע פשוט אבל זה לא.

נתת לי המון חומר למחשבה, תודה על ההזמנה לקריאה

הולכת ליישם את פתקי המשאלות

*

הי יעל,

הציור מקסים !

גם אני קראתי בעונג רב את הספר,

אבל הוא עורר בי בעיקר מחשבות על חברות ועל החשיבות של החברים בחיים שלנו. 

 

לגבי מטרות, אני מעדיפה להיות פתוחה להזדמנויות ,

לדעת להבחין בהם , לא לתת להן לחמוק, ולממש אותם ,

מאשר לסגור את עצמי דרך הגדרת מטרות ברורה.

 

חיה את הרגע ונהנת מכל מה שיש ומכל האינסוף שעוד יכול להיות.

 

תודה על ההזמנה.

והידיים תמיד אומרות המון

( יש אצלי בבלוג - ואת מוזמנת כמובן לקרוא -

 פוסט, ובו התייחסות לידיים וציור שלהם

שמשמעות אישית חשובה עבורי עומדת מאחוריו).

לא זכור לי שהרמתי אי-פעם ידיים.

שיניתי כיוון, חיפשתי פתרון

כי החיים מזמנים הפתעות אין ספור

ומעל לכל דימיון ותכנון.

אפשר לבקש משאלות

אבל חשוב להיות מוכנים לבלתי צפוי.

*

לא קראי את הספר ולכן אינני מתייחסת אליו.

ציור נהדר

*

יעל יקירה

לפני  מס' שנים  הייתי נתונה במשבר כלשהו

שניתק אותי מהמרכז של עצמי לזמן מה,

שום דבר לא נראה בר פיתרון באותה תקופה,באחד הימים

התעוררתי באמצע הלילה שטופת זיעה ועם תשובה מוזרה

לפתרון הבעיה,משום שחשתי עמוק בתוכי  שעלי רק

להבין את המסר ביתר  בהירות ,רשמתי אותה על פיסת נייר וחזרתי לישון,

בבוקר הוספתי תובנות נוספות שהתעוררו בעיקבות הרישום ,

שבוע ימים מאותו יום "גורלי" הבנתי שבעצם יצרתי לי מציאות שונה,

משום שהבעיה הגיעה לסיומה ,והתשובות היו רשומות

בפיסת נייר  קטנה שהביאה תובנה גדולה.

 

 

 

הי יעל , תראי דעתי היא כזאת

כל אחד חי כרעות עיניו. יש כאלו שמסתכלים על העתיד ויש כאלה שחיים על העבר ויש על ההווה. אני הגעתי למסקנה שאני חיה את היום הכי טוב. אין ציפיות, אין לחצים , אין כלום. וכמובן מתעלה על עצמי כשצריך. אני לא יכולה לבוא ולהגיד לך מה יהיה לך טוב, זאת החלטה שלך בלבד. בכל אופן בהצלחה. יעל

יופי יעל, אני הגשמתי מטרה סיימתי לימודי הנחייה של מכון אדלר,

הנחיתי שתי קבוצות, עכשו אני מתכננת להנחות עוד קבוצות זו המטרה שלי.

ועוד כמה מטרות חשובות של ספורט ושמירה על הבריאות כמובן.

ולהמשיך להתעניין בדברים שמעניינים אותי, להיות עם אנשים מעניינים

עם המשפחה כמובן.

 

ציור מהמם!!

הלוואי שבאמת אני אגיע לאן שאני רוצה להגיע בעוד מספר שנים.

נהנתי מאוד, תמשיכי לכתוב!

כיכבתי

מאוד מעניין כנקודת מחשבה. האם גם מטרות "כלליות" מביאות להגשמה?

מטרותי הן בד"כ לטווח של שנה, בכל ראש שנה יהודי אני מביטה אחורה ואומרת לעצמי האם השנה נראית כמו קודמתה או התקדמתי ועשיתי כמה צעדים. אם כן , השגתי את יעדיי שהם בעצם לשפר כל הזמן את איכות חיי וחיי משפחתי, ללמוד ולהפוך לאדם חופשי יותר מכבלים של תכונות כובלות, תקיעויות. כל פעם אני בוחרת להתיידד עם פחד אחר שלי ולנטרל אותו. אילו היעדים שלי

*יעלי

לא להרים ידיים, לא להתייאש, ולהניח לזה לקרות...

אני לא יכול שלא לתהות האם גם בכותרת של הפוסט

לא היה ניסיון להטעות לכיוון הפוליטי...

לפחות זה מה שקרה לי. אך כמוך, הופתעתי כשהתבדיתי.

 

אחלה פוסט בלי קשר לתאוריות הקונפירציה שלי...

לפני כמה שנים עשיתי לעצמי תוכנית חומש :-).  עשיתי ושכחתי ממנה  לאחר כשנתיים מצאתי אותה וגיליתי שכל מה שרשמתי - השגתי.  מאז אני כל שנה רושמת את המטרות שלי על לוח המטרות, מדביקה תמונות שייהיה לי נעים להביט בו וזה פשוט  מ-ד-ה-י-ם  איך שנה אחר שנה כל מה שייחלתי - מתגשם.  וזה לא עובד כך רק לטווח הרחוק.  כל בוקר כשאני פותחת את המחשב ורואה איזה מייל אני מברכת את האדם שכתב לי בברכה שקשורה גם בי גם במה שכרגע קראתי ושוב, פשוט לא להאמין איך כל מה שאני מתכוונת אליו באותו היום מתממש.

אז תודה שהזכרת לנו זאת.

מאיה

הנה אני כאן! (ולא יורם גאון)

 

הזכרת דמיון... יש מחקרים מדעיים שהראו כי דמיון משפר השגים בכול תחום!

ואפילו אומרים שלדמיין את עצמך במצב מסויים...יכול לעזור להגיע לשם...

 

 

יעל

קראתי את הספר

ונזכרתי במה שכתב

מילן קונדרה

בקלות הבלתי נסבלת של הקיום:

"החיים הם לא סקיצה"

לא נוכל לשכתב אותם

ולהתחיל מחדש.

אקי

גם אני קראתי זה עתה את הספר הזה.

מאמינה שצריך מטרות בחיים, צריך לקחת אחריות, להיות פרואקטיביים ולגרום לדברים לקרות.

אולם, צריך גם לדעת לחיות את ההווה, את הרגע, את "החיים".

כי אם נחשוב רק על העתיד ועל הגשמת היעדים, לא נהנה מהחיים עצמם ותמיד יהיה חסר לנו משהו....

 

רישום הציפיות עלול לקבע אותנו לתוכן ולא לטובה

החיים הם זרימה, והמקריות שולטת בה

לא יכול לדמיין את עצמי בעוד ארבע שנים ואם כן פחות או יותר באותו מצב. אבל החיים מפתיעים...

צטט: דרך החוויה הטנטרית 2008-06-03 16:46:53

סיפרו לי סיפור על איש אחד היום כבן 40 שנים, שתמיד רצה

 

הסיפור החל שנולד

 הילד חלה וכל מה שראה זו את מה שיהיה שיחלים.

 הילד החלים וטיפס על עצים.והיה גם היה.

וכבר בחטיבה תכנון עניינים, תמיד רצה לראות מה יהיה.

סיכונים ופחדים ,ולילות בלי שנה. כי תמיד רצה לכוון את מה שהיה.

התחתן לראשונה כי כך ראה וחשב שרצה.

נולדה לו ילדה, כי כך רצה. פתאום שיעמם והמשיך לדמיין .

ראה כי עכשיו קצת קשה ודמיין את הטוב שרוצה. 

הילדה נעזבה.ואיתה גם אימא. 

הילד מצא אהבה חדשה, בדיוק בדיוק כמו שרצה.

נישא בשנית, נולדה לו ילדה, ימים יעברו וגם ילד רצה, וכך היה. 

ושוב שיעמם, ושוב הוא רצה , אולי  ניצוצות, אולי אמת של אהבה. 

דמיין ומצא ניצוצות של אהבה. 

  

קראתי שרשור עוצר נשימהמרגיש שרוצה להיות לדק

הדקה נשימה ודקה של תיקווה אתמול הדקה היית עצומה.

אולי גם מחר הדקה עצומ.

הדקה פה וחושב אל ועל המחר.

 הטבע הבסיסי של בן האדם דומה לטבעה של חייה.

לפני שבן האדם ידע והחכים  ,הוא היה מחובר לאינסטינקט של חייה.

בשביל החיה אין רגע מלבד הרגע הזה.

בשביל האדם אין רגע הזה כי החיה הבסיסית  נעלמה מהנשמה. 

 

מביט בחייה שמאוד חסרה בנשמה.

אולי בגלגול הבא. תודה .   

 

סיפרו לי סיפור על איש אחד היום כבן 40 שנים, שתמיד רצה

 

הסיפור החל שנולד

 הילד חלה וכל מה שראה זו את מה שיהיה שיחלים. הילד החלים וטיפס על עצים.והיה גם היה.וכבר בחטיבה תכנון עניינים, תמיד רצה לראות מה יהיה.סיכונים ופחדים ,ולילות בלי שנה. כי תמיד רצה לכוון את מה שהיה.התחתן לראשונה כי כך ראה וחשב שרצה. נולדה לו ילדה, כי כך רצה. פתאום שיעמם והמשיך לדמיין .ראה כי עכשיו קצת קשה ודמיין את הטוב שרוצה. הילדה נעזבה.ואיתה גם אימא. הילד מצא אהבה חדשה, בדיוק בדיוק כמו שרצה.נישא בשנית, נולדה לו ילדה, ימים יעברו וגם ילד רצה, וכך היה. ושוב שיעמם, ושוב הוא רצה , אולי  ניצוצות, אולי אמת של אהבה. דמיין ומצא ניצוצות של אהבה.   קראתי שרשור עוצר נשימהמרגיש שרוצה להיות לדקהדקה נשימהדקה של תיקווה אתמול הדקה היית עצומהאולי גם מחר הדקה עצומההדקה פה וחושב אל ועל המחר  הטבע הבסיסי של בן האדם דומה לטבעה של חייה.לפני שבן האדם ידע ובחכים  ,הוא היה מחובר לאינסטינקט של חייה.בשביל החיה אין רגע מלבד הרגע הזה.בשביל האדם אין רגע הזה כי החיה הבסיסית  נעלמה מהנשמה. 

מביט בחייה, מאוד חסרה בנשמה.

אולי בגלגול הבא. תודה    

אדם ללא חלומות יאבד משמעות ועם זאת,

לחיות את הכאן והעכשיו . . . . המסר שלי

יעל

 

הפוסט מעניין. ממליץ לך על ספר שעומד לצאת מאוד בקרוב של ד"ר דויד פסיג. הוא מרכז את תחום חיזוי העתיד באונברסיטת בר אילן. אחת התיזות מניחה כי מעצם זה שאדם או קבוצה מגדירים לעצמם שאיפות ומטרות עתידיות היא מחוללת שינוי ומשפיעה לא במעט על עתידה. דוגמא הפוכה היא של נער שאומר לעצמו שהוא לא מוצלח ואין סיכוי שיעבור את הבגרויות ועל כן מתפלח מבית ספר ובכך אכן משפיע על עתידו.

 

הציור שלך הרבה יותר טוב מהספר.

התחלתי לקרוא אותו והפסקתי לפני החצי.

מאז, כשאשכול נבו לוקח משאלה או צעד אחת ימינה אני פונה שמאלה.

 

 

 

עכשיו אני צריכה לחשוב על מה קודם:)

 

תודה

יעלי

 

את מוכשרת כל כך !!!

 

הציור חודר עמוק- כמוך.

 

זכות גדולה לי להכיר אותך.

נשמע מסקרן.

אני בכלל אוהבת ספרות עברית מודרנית.

 

צטט: shami80 2008-06-01 12:01:40

 

חזרתי ועדיין לא ניתן לדרג... :(

מבטיח לחזור שוב...

סוף סוף... *

 

חזרתי ועדיין לא ניתן לדרג... :(

מבטיח לחזור שוב...

יפה שאלת.

אנחנו הרי יכולים לשאוף ולחלום - אבל באמת החיים יש להם לפעמים תוכניות אחרות...

ואנו נוכל לאחל לעצמנו  שכאשר נביט לאחור בעוד 5 שנים, נאמר:

מה שעשיתי, עשיתי הכי טוב שיכולתי, או רציתי...

 

יעלי

אני בדיוק באמצע הספר הזה וממש אוהב אותו.

כל חיי אני מנהל ממטרה למטרה, והתוצאות מדברות בעד עצמן.

במהלך השנים למדתי שהמטרות שפועלות על החלק המניע שבנו (התת הכרה) עובדות בדרך הכי טובה.

מזמין אותך לקרוא כמה פוסטים שכתבתי בנושא

כל טוב

זאב 

אנחנו תוצר

המאווים שלו....

 

נהנתי לקרוא משב רוח נעים..

המסר מעורר מחשבה, אך אפשר לכוון לעוד הרבה שנים הלאה,

לא רק לשנים הקרובות. וציור יפה מאד ציירת. *

 

סיימתי לקרוא את הספר היום

נהנתי מאוד ואכן .. השאיר חומר למחשבה

 

 

להסתכל קדימה צריך..רק לא על חשבון ההווה...*

שבת שלום יעל,

לפני שנה עמדתי מול המשימה הזאת וכמוך נוכחתי לדעת על האתגר שבהתמודדות עם השאלה. אני יכול להגיד שמאז, דרכי התקרבה צעד משמעותי לעבר הגשמת החלום ואני רואה עצמי בונה לקראת המשך הגשמתו.

הארת לי על הדרך שלרגע שכחתי שבה אני הולך.

תודה ושבת קסומה.

שמי.

 

ו-*...

הכוכב על המסר לכוון לאן שרוצים להגיע, כי אם לא כדברי פו הדב "מגיעים למין שום מקום".

 

הי יעל,

אני כבר לא יודעת מה המתכון להגשמה עצמית. דברים שרציתי להגשים לא הגשמתי ודברים שבחיים לא חשבתי שאעשה אף לא תכננתי, אני מגשימה. אז כן בטח רשימות זה טוב.

ואני מניחה שצריך לדעת מהו הכיוון אליו אנו הולכים אבל צריך לדעת מתי לסטות מהדרך ולשנות תכניות. בקיצור מה שהייתי רוצה לעצמי זה להפתיע את עצמי כל הזמן. אני רוצה להיות האישה שאף פעם לא חלמתי שאהיה. את התכנית הזו איאפשר להעלות על הנייר, היא קשורה לדברים אחרים, להקשבה מסוג אחר.

 מה רע להתבלבל  בדרך?

מה רע לשנות?

מה רע לחיות כאן ועכשיו?

מה רע בלהיות מרוצים מעצמנו עכשיו?

כי אנחנו למען האמת בד"כ לא כל כך יודעים לאן אנו הולכים.

החשוב מכל זה ללכת ובד"כ תוך כדי הליכה, מסתמן השביל תחת כפות רגלינו.

 

לילה טוב ותודה על פוסט מעורר מחשבה.

 

קמליה נרקיס

תמונה יפיפיה!

 

שנמשיך לקוות, לכתוב לנו מטרות...

והלוואי ויתגשמו לכולם.

 

אהבתי.

אני מאלה שחיים את היום אבל

בהחלט נתת לי חומר למחשבה.....

התמונה מקסימה ♥

 

לרשום על פתק את המטרה -חזון לעתיד זו שיטה טובה,

הרישום הוא כעין חוזה או התחייבות כלפי עצמך. אהבתי

את הרעיון.

בקור ראשון שלי פה ותודה שבאת לבקר אצלי והזמנת,

הולכת להציע לך חברות ומככבת אותך (שוחד...סתםםםם)

*

ציור קודר, יפה ומיוחד.

 

פחות מתחבר למטרות, יותר מתחבר לזרימה\אנרגיה או כל דבר אחר

שאנחנו חולקים עם העולם. לא תמיד צריך להיות כל כך מעשי עם החיים

לפעמים צריך לזמן, לעולם לעשות את שלו בלי הצורך לשלוט ולכוון. 

היי ,הספר הזה באמת

נותן נקודת מחשבה על החיים

. לאיפה אנחנו ממשיכים

ומה אנחנו רוצים להשיג, מה היעוד שלנו

והאם באמת נשיג בדיוק

את מה שרצינו, או שנהיה גמישים קצת

ולא נהיה מקובעים במחשבה.

וגם אם לא נקבל בדיוק את מה שרצינו

נהיה מרוצים.

בכל מיקרה אהבתי את מה שכתבת.

ושיהיה שבת שלום.

נ.ב קניתי עכשיו את הספר ארבע בתים וגעגוע

גם של אשכול נבו.

הי .

חושבת שמי שאין לו על מה לחלום אין לו מטרות , לא כל חלום בר מימוש כמובן.

עצם הרעיון על מטרה מכוונן אותך ונותן לך דרייב לנוע לקראתה  ,זהו בעצם הכלי הראשון שיש לכל אחד.אח"כ אתה צריך כח רצון  עז והתמדה , הדרך לא תמיד שוגה בשושנים. 

אדם שיש לו חזון יש לו מטרה בחייו.

אחלה ציור

עוד משהו לא צריך ללכת כ"כ רחוק עוד 4-5 שנים , שימי לך מטרה אחת עכשיו שאת רוצה וצאי לדרך.

היי יעל...קודם כל כוכב על הרעיון ...ואחר כך הסכמה מלאה איתו ...זו בדיוק התכלית שעל האדם לעבור בכדי לצמוח ולגדול..."אין לך עשב מלמטה שאין עליו מלאך מלמעלה שמכה בו ואומר לו - גדל!" זאת העזרה מלמעלה בשביל לממש לך את התוכניות ובכדי להיות אדם. הזמן מוגבל ולכן רצוי לרוץ ולמהר כלומר לתכנן ולבצע...שבת שלום :)

My computer went gaga so I have to write in English, so so sorry.

Reading your post reminded me of a movie I saw a while ago, called “the bucket list” about 2 men who set to do all the things they dreamed about before they die. It made me take a hard look at my life and set my self some short term and long term goals.

I think it serves as a reminder, because I tend to take my time.

So thank you for reminding me again.

A powerful painting, I hope he manages to break away.

היי יעל

תודה על הפוסט

ציור מדהים

יש לי המון מחשבות על העתיד

מקווה שחלק ממשאלותי יתגשמו ואולי כולן

סוף שבוע קסום

טלי

 

ציור מדהים ,אני בדיוק עכשיו עובד על עטיפה לספר בלימודים שהנושא שלה כדורגל ופולטיקה תודה ...

תודה לכל מי שמגיב ומשתתף בחוויה של לראות קדימה ולחשוב מה הלאה. ומי שבא לו לקרוא את הספר, על הדרך, אז בכיף. יעל

אנסה להתייחס גם לפוסט וגם למגיבים.

נתחיל דווקא בתגובות:

אני לא מתחבר למצב שבו מסתפקים בדרך אל המטרה, ייתכן שהיא נעימה וייתכן שהיא לא, היא בטח לא המטרה אלא רק האמצעי להשגתה.

לגבי טיפוס ההרים האור והצל, הכל מאוד נכון מצד אחד, מצד שני מלא בכותרות ראשיות חסרות משהו אמיתי, מוחשי, בר השגה..., דווקא, אני מאוד שמח על הפוסט שאם נכניס אותו למטאפורה של הטיפוס, נותן לכולנו את הכלים (חבל ויתד) לתחילת הטיפוס. אני מאוד מתחבר להגדרת מטרות, יעדים, יעדי ביניים, אבני דרך, כל אלו הם אמצעים להשגת המטרה המרכזית שאותה אנו מגדירים. ללא הגדרת מטרה וכיוון אין לי ספק שלא נגיע למקום שבו אנו רוצים להיות.

בואו נגדיר מטרות גדולות, מטרות משנה קטנות יותר, ויעדים עוד יותר קטנים וקרובים, ולא פחות חשוב, ברי השגה. בצורה כזו נוכל להתחיל לטפס ויש סיכוי טוב להגיע לפסגה, זו שגם תכננו להגיע אליה.

יעל, תודה על הכנסת כולנו למצב חשיבה בנושא הזה שהוא חשוב לקריירה, למשפחה, לעצמנו,...להכל.

הציור מקסים יעלי..

מתוודה, לא קראתי את המילים שלך, קשה לי להתרכז עם הילדודס מסביב :)

אבל הציור שלך משך לי את העין מיד..

 

שבת קסומה :)

עליסה: "באיזו דרך עליי ללכת?"

השפן: "לאן ברצונך להגיע?"

עליסה: "לא משנה לי."

השפן: "אם לא משנה לך לאן תגיעי, לא חשוב באיזו דרך תבחרי."

(לואיס קרול, עליסה בארץ הפלאות).

 

ללכת ללא מטרה, ללא כיוון, כמוה כמו הליכה באפילה, יחד עם זאת לימדתי את עצמי בשנים האחרונות להפסיק לחשוב תוצאתי ויותר ליהנות מהתהליך, מהדרך, כי זו, בינינו, המטרה הנעלה.

ועדיין, לדעתי על כל אחד ואחת האחריות לקבל על עצמו את האחריות למטרת חייו, היא לא תגיע יש מאין. תודה על הפוסט,

שבת שלום.

יעל יקירה,

כמות המילים שנשפכת בשנים האחרונות בנושא הגדרת מטרות היא מדהימה

וכן אני חושבת שבמובן הזה יש לנו , לכל אחד מאיתנו יכולת מופלאה של מטפסי הרים. כלומר לזרוק את הקרס במעלה ההר ולתת לו להיתקע  בעוצמה ולטפס למעלה ,מעצם זה שאנחנו יודעים שיש משהו מחוץ לעצמנו שיוצר נתיב וגורם לנו להוציא יכולות מימוש מוחבאות החוצה.

אז איפה האתגר האמיתי בעיני? עידן הנזיר שמכר את הפרארי של השנים האחרונות שמכוון את כולנו למנטרה של "מחשבה יוצרת מציאות" הופכת רבים מאיתנו למכורים לורוד. אנחנו שוכחים שכל אלומת אור שמאירה יוצרת מסביבה צל, ובעצם מאירה גם אפילה מסוימת. וככל שאנחנו רוצים לצעוד קדימה ולממש את מלוא הפוטנציאל האפשרי אנחנו נדרשים גם להתסכל לאפילה כי זו מצביעה על היכולת הנוכחית ועלאותם דברים בהם אנחנו צריכים לטפל. כי בדיוק כמו עם מטפס ההרים עצם תקיעת הקרס לא תביא אותו לפיסגה הוא חייב להיות מיומן ביותר להתמודד עם הקשיים והאויר הדליל שיש בדרך.

ותודה על המילים שלך שאיפשרו לי ללהג כאן בעצמי 

מאחל לעצמי לשרת את עם ישראל.

 

שי