אם היינו יכולים לחזור ולאסוף את כל אותם הדברים ששכחנו, היינו יכולים לבנות חיים שלמים מן הדברים המודחקים. הדרכים שלנו היו אולי מסתעפות אחרת בעקבות מקומות שאליהם שכחנו להגיע ואנשים שאיתם שכחנו לדבר.
היינו לובשים את הדברים ששכחנו בארון וטועמים שוב את הטעמים שנעמו לנו פעם אך זכרונם נדרס ע"י טעמים חדשים יותר.
היינו נזכרים במה שהצחיק אותנו מזמן, ולא נותנים לחיוך להעלם. היינו זוכרים את הדברים שהיו בהתחלה כל כך פשוטים וברורים, ולא נבלעים בתוך המבוך שנבנה מעליהם.
היינו זוכרים את ההבטחות שהיו קטנות וכנות, ולא את התנאים שהפכו אותן לחוזים מסובכים.
היינו מגלים שהמטרות הישנות והנשכחות הוסתרו בזיכרון ללא סיבה אמיתית, ושאם נקלף את שכבות הפחדים, ההסברים וההדחקות שעטפו אותן לאורך השנים, אנחנו נגלה שהן עדיין נכונות ומרגשות כמו פעם. |