כמו שכבר ציינתי, זו הפעם הראשונה שאני כותבת בלוג, או פוסט או משהו בסגנון (אם מישהו מוכן אחר כך להסביר לי מי נגד מי פה- אני אשמח :-) )

כמובן , שכמו כל החלטה שעושים בחיים יש משהו שגרם לנו להגיע להחלטה הזאת, גם שכהגעתי למסקנה שאני רוצה לשתף אנשים אחרים במה שעובר עלי- משהו עזר לי להגיע לכך.

אני חושבת (בדגש על חושבת כי אין לי מושג בעצם מה קורה) שאני בצומת דרכים בחיים, אני חיה חיים סטנדארטיים, למדתי בבי"ס רגיל עד כיתה י'ב, לאחר שנה של חופש התגייסתי, חתמתי שנה קבע, השתחררתי, עבדתי קצת, עשיתי כסף, הייתי בטיול אחי הצבא, חזרתי לארץ והתחלתי ללמוד באוניברסיטה, כרגע אני בסוף השנה הראשונה.

אני נמצאת במערכת יחסים קרוב ל4 שנים, מאוד אוהבת את מי שאיתי, יש לי אחלה משפחה, לא חסר לנו כלום (אבל בינינו? גם לא יזיק עוד קצת).

אני חס וחלילה לא רומזת שיש לי חיים משעממים (על החוויות תקראו בהמשך) אבל אני מרגישה שמשהו חסר.

הרעיון שעלה הוא המסע הוירטואלי, האנונימות המשחררת הזאת (לעת עתה אנונימית בכל אופן) שתוכל להאיר את פניי וגלות בפניי (ובפניכם) עולם חדש ומרתק על המסע של חיי.

חשבתי שיש לי הכל: אהבה, חברים, משפחה, עד לרגע שבו יצאתי קצת מהבית והתחלתי לעבוד במקום עבודה חדש והכרתי אנשים חדשים. מוזר איך תמיד אנשים חדשים גורמים לך להיסחף אחרים, לחשוב לעצמך, איך החיים שלך היו נראים אם החברים שלך היו שונים, אם היית עושה בחירות אחרות בחיים, אם לא היית טס לתאילנד אלא למקום אחר, אם הייתי אומרת 'כן' לבחור שרצה ללכת איתי לשירותים בפאב או אפילו סתם להסכים להיפגש לקפה עם הידיד הזה שכל הזמן מתקשר להתעדכן במה שקורה.

סיפור חיי בקצרה והחוויות שעיצבו את אישיותי וגרמו לבחירות בחיי בפרקים הבאים...

אנשים יקרים: אשמח לתגובות, הערות, הארות וכדומה...

שלכם,

קשת .בענן