.

שבוע לפני יום הולדת, זמן של חשבון נפש,

כרגיל אצלי, אין חדש תחת השמש.

שוב על פרשת דרכים מבחינה מקצועית. ההתלבטות לפרוץ או להיות.

למה לא להרגע קצת, לנוח סוף סוף, עבודה קבועה שטוב לי בה (טפו טפו),

הילד בצבא, אפשר להגיע הביתה ולהרים רגליים - אין דאגה כלכלית (טפו טפו)... הכל על מי מנוחות

ובכל זאת -

יושב שם הנודניק הזה בראש שלי ואומר כל הזמן שאני יכולה יותר, שאני רוצה יותר, שלמדתי ליותר ובכלל -

שהילד כבר בצבא וסוף סוף אני יכולה לפרוץ קדימה - לנצל יותר את היכולות שלי בתחום ההדרכה והניהול... לשם כך למדתי - לא?

ובא לי לפעמים להרוג אותו, את הקול הזה, שיתן לי קצת לנוח ובכלל, המילה המעצבנת הזאת "לפרוץ" - שלא יאסרו אותי על פשע שלא ביצעתי...

רציתי לדבר על זה עם מישהו מקצועי, שיעזור לי להבין אותי, מה אני רוצה מעצמי הרצון האמיתי ומה עוצר אותי מלעשות את זה.

לאן פונה המאמנת?

למאמן - ברור.

חרשתי את המאמנים בקפה - כולם עושים רושם מצויין ומקצועי - בחנתי פרופילים, מה כל אחד כותב על עצמו ובחרתי בסופו של ענין על פי האינטואיציה.

תמיר פלג - מנכ"ל - גיגלתי אותו והבנתי שאני מכוונת גבוה - ובכל זאת, מאמן טוב זאת השקעה כדאית שמחזירה את עצמה - נתתי לעצמי אישור ויריתי את החץ אחר כך סימנתי את המטרה.

שאלתי בפרטי בנימוס אם הוא מעוניין, הסברתי בקצרה -

ענה בחביבות - "כמובן" ונפגשנו.

תוך שעה של שיחה, הבנתי שבחרתי נכון, איש חכם, ממוקד, כריזמתי (וחתיך אמרתי?). איש ששווה להכיר ושווה להסתייע בו. הבנתי שבחרתי את זה שיום אחד יחליף את אלון גל בתפקידו כ"מאמן של המדינה", רק שבלי לפגוע באלון גל, הוא יעשה זאת גם במקצועיות רק שביותר חביבות וצניעות.  

לדבר איתו היה כמו לדבר עם עצמי - רק בהעצמה ברורה של הקול הבריא, שאצלי נחלש לאחרונה.

כל שאלה שהוא שאל היתה שווה ומקדמת, שמיקדה אותי ושיקפה לי בדיוק איפה אני עומדת כשרק לרגע אניח את הפחדים שלי בצד.

אימון למאמן זה אימון אחר... הרגשתי בשח מט, כשמישהו מליגה מעלי מוביל אותי קדימה -  אלוף שמוביל אותי לאליפות שלי...

כל פעם כשאני על פרשת דרכים, שולח לי היקום לעזרה את האדם הנכון,  גם הפעם ולעולם אני לא שוכחת להודות על כך.

מה יקרה הלאה תלוי בי ורק בי - יחד עם זאת - מאז יום רביעי בו נפגשנו כבר עשיתי כל כך הרבה צעדים משמעותיים קדימה, משימות בוצעו, פגישות היו וביום אחד לא רחוק, מרכז "הורות בכייף" ירחיב פעילותו - סדנאות להורים ירוצו כמו אש בשדה קוצים. 2 סדנאות בשבוע - היומן שלי יהיה עמוס חודשים מראש, הורים יבואו להתאמן אצלי גם אם לא יהיו בעיות בבית, סתם כדי ללמוד את השפה והשם המקצועי שלי ילך לפני.

העתיד כבר פה - אמרנו?

זה רק ענין של תיזמון - כמו כל דבר בחיים... 

גילה

שבוע בדיוק לפני יום ההולדת...