חומות נופלות, עיניים כחולות מחפשות, חשופות. עיניים חומות שקועות במילה, מנסות להכיל עוד ועוד. עיניים כחולות כבר כמעט מסיימות, עברו כבר על כל החדר. עוד שנייה משתהות, אולי מרגישות, משהו עומד פה לקרות.
עולות הן למעלה, עיניים חומות, פוגשות בעיניים כחולות. יש מתח בשריר, המבט מבקש מנוחה, אך לא מנוחה לו ולא נחלה. יש ישות, אם אפשר, שנפרדת עומדת,בין ארבע עיניים כחולות וחומות, מין כדור או אמבה, איזה משהו אמורפי, שלאט הוא גדל, משחק, מהתל. הנה מצטרפות גם קצוות השפתיים, עולות הן אט אט למעלה. והנה הזיק, אותו זיק חמקמק, ניצת לו בארבע עיניים. |