כותרות TheMarker >
    ';

    Velvet Underground

    במעמקי הביצה, הברנז'ה ותעשיית התקשורת. כל מה שצריך לדעת על המנגנונים שמפעילים את גלגלי הדפוס וקורי הרשת

    ארכיון

    0

    אצבעות שחורות 30.5.8

    63 תגובות   יום שבת, 31/5/08, 13:48
     

    אחרי שמעריב הצליח להביא בחמישי תמונה של טלנסקיל'ה מהמטוס, לפני ההמראה, ידיעות משווה לכאורה, ובשישי יש תצלום שלו בשדה התעופה בניו יורק (דניס קלארק). אבל אופס, במעריב אותו  קלארק, הפעם עם קרדיט לניו יורק פוסט, חתום על הצילום גם פה.

    אז לאן נעלם אבי אשכנזי, כתב/צלם מעריב שהיה על המטוס לכאורה?

    האם רק עלה על הטיסה ולא המריא איתה? האם מישהו אחר צילם את טלנסקי על המטוס אבל אשכנזי היה חייב לקחת קרדיט? לא, לא הגיוני. האם קיבל אישור עליה למטוס לצורכי צילום בלבד? עוד יותר לא הגיוני.


    העלו לה את השתן לראש

    כשראיתי את צופית גרנט על שער 7 ימים התפללתי חזק שהמילה שתן לא תופיע בכותרת המשנה.

    נכשלתי בגדול: "...כוס השתן שרדפה אחריה עד שם..." ובהמשך, איך לא, כותרת בינתיים, "כוס שתן מיתולוגית" על אותו אירוע מלפני שמונה שנים בתוכנית מילקשייק.

    לו אני גרנט, הייתה מתנה כל ראיון שלי בכך שהמילה שתן לא תופיע בו.


    הכתבה של רוגל אלפר על העיתונאים המתים.
    מונחת ככה, בנוןשלנט, לצד הידיעה על אשפוזו של טומי לפיד.


    עירית לינור
    התראיינה לגואל פינטו לווינט, בעקבות התרגום שלה את אהבה ודעה קדומה של ג'יין אוסטן. בפעם הקודמת שהתראיינה, זה היה בעקבות משמורת - ראיון אימייל ל-24 (לא היה קרדיט לראיון, אבל אפשר היה לחוש בעקבות המראיין, ודי לחכימא).
    בנובמבר 2007.

    לינור לא חוטאת לעצמה ולמציאות כשהיא מגדירה עצמה "עקרת בית צפונית", אבל לשמחתי היא עצמאית ומפרנסת את עצמה, מה שמביא אותי למחול לה על הרבה דברים.

    פינטו כותב:

    "גם אם נקבל את ההצהרה של לינור שדארסי הוא ה-גבר צריך לקחת בחשבון שמדובר בגבר בן 200, שבוודאי אין שום קשר בנו לבין גברים בני זמננו".
    באמת? אין שום קשר בינו לבין הגברים בני זמננו? מה ההבדל בדיוק? אילו תכונות חדשות ונאצלות יש לגברים בני זמננו?


    אדם
    ביודעי דבר או שניים על אדם ברוך תהיתי אם מי מהסופדים יזכיר דבר או שניים.

    מתברר שרון מיברג, כמתבקש:
    "ניכר בו שהיה שמח לוותר על הגופניות. לפחות על אוכל. זה דחה אותו. דברים אחרים שהיו קשורים בגופניות לא דחו אותו כלל, כפי שהבנתי אחרי כמה שנים. ישבנו כל זמן שהיה זקוק להתפרק מהאנרגיה של מוסף חדש, ואז הובלתי אותו לאיזו סמטה בעיר. 'יאללה רון, תודה', והיה לוחץ את זרועי. כאשר נפל לי האסימון רינו צחק ממני שנה שלמה".


    עדי שטראוס
    מתראיין לנווית זומר בממון של ידיעות, ראיון ראשון מ- 94' (אז התפרסם ראיון ראשון ואחרון עד כה איתו). למה מתראיין? כי הוא מנדל"ן ויוזם. עכשיו, ציפיתם לקרוא לכלוכים משפחתיים? אין מצב. הדבר הכי מסעיר בכתבה הוא הכותרת שלה: "אני הבן המאושר". 
    וסאבטקסט: אני מאושר, האחיות שלי לא.

    מעניין איך קיבלו את הכותרת במשפחה. בווינט יש קמצוץ ממנה.
    המשותף לע' ולי: "אני ממש לא ילד שמנת" (גמ אני).
    והשונה: "יש לי פאשן עצום למזון" (לי לא).


    תשובה בירוק

    ב-נרג' התפרסם סרט הדמיה על פרויקט תעלת הימים, כולו פרי יחצ"נות של היזם, יצחק תשובה. תרומת המערכת מסתכמת בארבעה משפטי פתיחה יחצ"ניים, כולל המוטו "כשתשובה מפריח, זה בגדול". ומה עם ההשגות הרבות של הידרולוגים, גיאולוגים ומומחים סביבתיים על תועלת הפרויקט להצלת ים המלח? יוק. ומה עם שאלות ביקורתיות, או איזושהי עבודה עיתונאית? יוק. כשתשובה מפריח, זה בגדול.
    עדכון: מתברר שבהמשך התפרסמה בנרג' כתבה בנושא, והיא כוללת גם מעט ביקורת.


    מה יהיה עם העיצוב של העיר?


    "אנשי ספר וסלבס" נשאלו איזה ספר היו רוצים שייכתב ועל ידי מי. את שמות המבקשים והמבוקשים לא תצליחו לקרוא בשום אופן בגלל הפונט, הצבעים הלא קריאים, תזוזת לוחות הצבע (טוב, זה לאורך כל העיתון)  והעיצוב שעושה הכל כדי להקשות על הקוראים.

     

    ואי אפשר לקרוא גם את הכתבה הצבעונית על הלונה פארק. פשוט לא.

    ומה יהיה עם עלגות העורכים?

    כות+משנה לפרויקט הזה:
    "הספר שלא היה שם
    אבל הייתם רוצים שיהיה. הסופרים, משוררים, אנשי ספר וסלבס של המילה הכתובה מפנטזים על הספר שהכי היו רוצים שיהיה, ומי הם היו רוצים שיכתוב אותו
    "

    או, כות' המשנה על אדם ברוך:

    "אדם ברוך היה אחד מגיבורי חייו של איתמר בן-כנען"

    נחשו מי הנושא של המשפט הזה, וחייו של מי חשובים.


    תרבות מעריב

    לא תאמינו מי הצטרף לשורת הכותבים של המוסף: עמנואל מיברג, סן פרנסיסקו.

    כן, בנו של הרון כותב על אבודים, העונה הרביעית. כמה בני תשחורת זוכים לכבוד הגדול?

    תלוי מי הם.


    G

    "עלו על סרטון" - לגמרי צרות בכותרות (על סטארטאפיסט אחד)

    ואילו עיצוב הכפולה הראשונה, הכוללת רק כות+מש נראית כפרסומת לכל דבר. חבל. אין שום סיכוי להבין שזו פתיחה של כתבה.


    נשים נשים

    מלך בחריין מינה יהודייה (וגם אישה) לתפקיד שגרירת ארצו בארה"ב. קבלו את הודה נונו.
    הקהילה היהודית באי היא הקטנה בעולם: 37 איש.
    (אורלי אזולאי, ידיעות).


    7 לילות

    גון בן ארי על ירונה כספי, פותח על אמנים ישראלים שבאים "ממקום של". ומי הראשון בדוגמאות? אלון גל. האם מקומו של גל עם מאיה בוסקילה ואביתר בנאי?


    גילוי נאות

    תערוכת הציורים של ערן וולקובסקי זכתה לכתבונת בגלריה של חמישי, פלוס הפניה בשער.
    זו התערוכה היחידה הזוכה להרחבה ולשני תצלומים ממנה, מתוך עמוד שלם של תערוכות חדשות. אני מוכנה לקבל את הקביעה (סומכת על דנה גילרמן) שזו התערוכה החשובה ביותר של השבוע, ואין שום סיבה שלא נקרא על כך, ובהרחבה. מה חסר?
    גילוי נאותצ'יק:
    וולקובסקי הוא העורך הגרפי של הארץ כבר שנים ארוכות.


    מה קורה במודיעין?
    מתברר שמלחמת עולם מתנהלת בין עו"ד אמנון מרחב, המועמד לראשות העיר, לבין יקי בז'ה, שכותב בלוג ביקורת על הזירה הציבורית שם. בז'ה קיבל מכתב איום בתביעת דיבה מיועץ התקשורת של מרחב, איציק גרפל.
    מתברר שזה אופנתי, מכתבי איום וכתבי תביעה נגד בלוגרים.
    עדכון, ראשון, 01:00, תגובת איציק גרפל:
    "חטאי היחיד הוא ככל הנראה שהתגייסתי להעמיד את שירותיי לטובת מועמד פוליטי - אמנון מרחב. רק 'אתמול' בז'ה זה חלק לי מחמאות על היותי 'אור לגויים' ואיש מקצוע מהשורה הראשונה, והנה "למחרת" הוא מתהפך ב-180 מעלות רק משום שעברתי למחנה של שנוא ליבו. שמורה בידו הזכות להסיר עד יום חמישי שני מאמרים נקודתיים, בהם הכפיש אותי והוציא את דיבתי רעה, באותו שבוע שבו הצטרפתי לאמנון מרחב כאיש תקשורת".

    ומוסיף הרבּע גדי שמשון:
    "ראוי לציון שבפעם הראשונה אני רואה שהחבר'ה במודיעין ממש יודעים מה ההבדל בין פוסט לבלוג לפורום. כבוד. חייבים להודות. 
    זו התנגשות של יקומים מקבילים בקלושמרל (גגלו ותדעו) מבחינתי, כל הסיפור הזה. מרחב היה העו"ד של מיכל מירון-שקד בתביעת דיבה שהגשתי נגדה (הסתיימה בפשרה לשביעות רצוני שאיני רשאי לפרט כאן), ובתקופת החלפת המכתבים המפחידים גיליתי בתוכי רגשות מורכבים להפליא כלפיו, שמפאת הנימוס לא נחזור עליהם כאן. גרפל ערך אותי לפני שני מיליון שנה, ונדמה לי ששני הצדדים נפרדו אז כידידים. בכל מקרה, כמי שמכיר את שני הצדדים של אירועים כגון דא, איום בתביעה כלפי בלוגר בזמן מערכת בחירות מוניציפאלית יותר משהוא מאיים ומסיר סכנה מהמועמד שלך, רק מלבה את האש ויכול לפגוע בך-עצמך.

    אני משער שכולנו, ברמות שונות של ציפיה, נחכה לראות מה יהיה בסוף הפרשה הזו. הפוליטיקה המוניציפלית בישראל היא כמו זו הלאומית, רק עם פחות קישוטים בכחול לבן, ולבי לבי לשופט שייאלץ לקרוא בוודאי עשרות פוסטים, הודעות פורום ותגובות".


    בלוגלנד

    ומה עם הבלוגייה של ערוץ 10?
    דווקא הגנתי עליה וטענתי שזה לא סתם אקט שיווקי בכנס הבלוגרים הפוליטיים האמריקאיים שהתקיים באוניברסיטה באפריל האחרון, האם טעיתי?

    תשעה, סליחה שמונה (צ'יקו מנשה סגר את הבסטה השבוע) בלוגים יש שם, ורק אחד פעיל למדי, זה של רביב דרוקר.

    כל השאר כותבים לעתים רחוקות:

    שרון גל: 27 במאי, 13 באפריל, 29 בינואר.

    רן ליאור: 4 במאי, 13 באפריל, 17 בפברואר.

    אילן גורן: אחרי פתיחה מבטיחה יחסית, 2 פוסטים בלבד בחודשיים האחרונים.

    נדב פרי: פוסט אחרון ב-25 בפברואר.

    אביב פרנקל: 1 במאי, 8 באפריל.

    טליה פלד קינן: שני פוסטים במאי, שני פוסטים במרץ.

    האם גיל תמרי וחיים אתגר ישאו יחד עם דרוקר את נס הבלוגייה?
    מה עם מיקי, יעקב, קירשנדון, יחזקאלי, ברוך קרא וכן הלאה?


    ועוד דבר מה בעניין ייגרגייט

    "עד מארס 2007 מן לא נהג לקרוא בלוגים", כך בכתבה. תרשו לי לפחפח ולפקפק בגדול.


    לחם עבודה

    מזכירה את תת המדור הקבוע המחודש שנמצא תמיד בין הפוסט האחרון ללוגו הבלוג.

    בכמה אתרים מצוטטת ההודעה לעיתונות מ-29 במאי, שיוסי לובטון, לשעבר סמנכ"ל הוט, ימנכ"ל את באומן במשותף עם משה גאון
    אלא שבידיעות של אתמול, 30 במאי, נווית זומר מספרת שגאון יפרוש ממנכ"לות המשרד לטובת התפקיד שהוריש לו אביו: יו"ר גאון אחזקות. אפשר לעדכן את הידיעות שמבשרות בכותרת המשנה על המנכ"ול המשותף.

    מה נסגר עם הקרדיט לעורך 7 לילות, עדי גולד? שבוע כן, שבוע לא?

    זה המוסף האחרון שקרינה שטוטלנד מכהנת בו כסגנית של גולד. פניה מועדות, כפי שנכתב (פה לראשונה, אבל מי סופר), לעריכת זמנים מודרנים.
    ומכאן אפשר להבין: עדי גולד מחפשת סגן/ית.


    שרון סטון מתגלגלת

    הידיעה המסעירה של היום: שרון סטון לא תככב בפרסומות של דיור בסין, בגלל התבטאות אומללה שלה: רעידת האדמה קרתה שם, כך אמרה, בגלל קארמה רעה, והתכוונה ליחס של סין לטיבט.
    אמממ, מזכיר משהו?
    הומואים? רעידת אדמה? בניזרי?


    סיקסק, פעם אחרונה
    צג יכול להתנחם בכך שהסיקסק זכה במקום הרביעי וב-7.5% מהקולות.


    מח' הגהה

    * "70% מהמרואיינים טענו שמספר השוטרים ברחובות ובמקומות ציבוריים לא מספיקה" (הארץ, 5)


    * "בין שני אבי הטיפוס הקיצוניים הללו..." (ניב שטנדל, נרג')

     

    * "אנחנו נוסעים לאוסקרים תקוות הדורות ושבים לוזרים" (רון מיברג על אדם ברוך, סופשבוע) מה????


    * "וגדולתו היה בזה שידע..." (שם, שם)

    * מה קרה לכל המספרים בידיעה על הפסדי העתק של בנק הפועלים (ידיעות, 10)? התהפכו כולם על הראש.


    השיר של עמיר

    Queen בשיר הכי טוב שלהם - Don't stop me now .


    לפני פיזור

    הדו"חות הכספיים של מעריב ממלאים אותי אימה ופחד. אני מקווה שדברי ההרגעה של דורותי אכן נכונים, ושהרבעון הבא יוכיח את פעילותם הנמרצת.

     

    vlvtunderground@gmail.com

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (62)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        1/6/08 22:30:

       

      צטט: עמיר 2008-05-31 15:58:59

       

      צטט: velvet 2008-05-31 15:37:45

       

      חייבת גם להעיר את המובן מאליו, רינו צרור כותב נפלא (על אדם ברוך) ואת הרמז שלך לא הבנתי כלל.

      את לא צריכה להבין אותי אלא את מיברג. לא אני כתבתי את הפסקה ההיא.

       

       

      נניח שמיברג עשה תנועה טפשית והתחפש לרגע לרכילאית קטנה.

      למה את צריכה ללכת בעקבותיו ולתת הד למה שכתב ?

      לגמרי כך.

      אין לזה קשר אם הוא אנ"ש או לא. רמיזות מהסוג הזה על חייו הפרטיים לגמרי של אדם הן מעשה כעור שאין בו שום ערך עיתונאי, זו רכילות פר אקסלנס ומהסוג היותר נמוך שלה.

      ועוד לאחר המוות? לא נאה ולא יאה. העציב אותי לקרוא את מיברג נופל לשם.

       

        1/6/08 21:05:

       

      צטט: sleepy strange 2008-06-01 20:35:28

      חה חה חה !   ענק.

       

       

      שיואו, איזה חתיך!

        1/6/08 20:35:

      חה חה חה !   ענק.

       

       

       

       

      צטט: marie antoin.net 2008-06-01 19:19:21

       

      צטט: ד ל י ה 2008-06-01 16:54:10

      מעניין בובת קש של מי את.

       

      של Louis XVI כמובן.

      אני פשוט לא מבינה, את רוצה שיסכמו לך כאן ויסבירו לך טור של שלושה עמודים?

      קחי את "סופשבוע" לידיים, קראי את רון מיברג, תביני הכל. לשבת פה ולשאול שאלות ולטעון שעדיין כלום לא מובן, זה קצת מצחיק. הכל מובן- כשקוראים גם את הלפני והאחרי ואת התוך כדי.

       

        1/6/08 20:08:

      זהו, שאני לא נוגעת בעיתונים מנייר. ולווט היא הערוץ היחיד שלי לעניין הזה, וניסיתי להבין את העניין כולו מהשבריר שהיא סיפקה. ככה זה כשמנתקים דברים מהקשרם. האמת שביקשתי הסבר מיד כשהאייטם עלה, אבל התגובה שלי נמחקה בטעות, ולא היה לי כוח לשאול שוב. לא נורא.

        1/6/08 19:19:

       

      צטט: ד ל י ה 2008-06-01 16:54:10

      מעניין בובת קש של מי את.

       

      של Louis XVI כמובן.

      אני פשוט לא מבינה, את רוצה שיסכמו לך כאן ויסבירו לך טור של שלושה עמודים?

      קחי את "סופשבוע" לידיים, קראי את רון מיברג, תביני הכל. לשבת פה ולשאול שאלות ולטעון שעדיין כלום לא מובן, זה קצת מצחיק. הכל מובן- כשקוראים גם את הלפני והאחרי ואת התוך כדי.

        1/6/08 17:01:

      חשבתי על זה, ואתה צודק.

      עדיף היה שלא לכתוב ולא לרמוז מאומה. מסכים.

       

       

       

       

       

      צטט: sleepy strange 2008-06-01 14:51:19

      זה לא יכול להיות שלא הבנת.

      תחשוב שניה. "סמטה". "גופניות". "להתפרק". מה יכול כבר להיות.

       

      לא הכל חייב להיות מפורש כל כך.

       

       

       

      צטט: נתן מייזליש 2008-06-01 10:17:17

      מיברג אליל, על כך אין ויכוח.

      הטענה שלי היא לגבי אמירת חצאי עובדות/שמועות המוכרות רק ליודעי ח"ן אבל משאירות  את מרבית קוראי העיתון וחצי תאוותם בידם.

      אין מה להתיפיף, כולנו אוהבים רכילות טובה ואני גם מסכים עם עיקרון הארצצה שלך, דבורית, אבל בשורה התחתונה זה נורא מעצבן שמישהו שורק לך מעל הראש.

       

      צטט: נתן מייזליש 2008-06-01 15:13:44

      בועז,

      וודאי שהבנתי.

      הטענה שלי היא עקרונית. משפטים מהסוג הזה גורמים לניכור בין הכותב לבין הקורא.

      קשה לי להאמין שלכותב כלשהו יש כוונה כזו, אבל בפועל אני חושב שבענינים סמי-רכילותיים כגון זה, בהחלט עדיף להיות ברור ונחרץ או לא לכתוב כלל.  

       

        1/6/08 16:54:
      מעניין בובת קש של מי את.
        1/6/08 16:52:

       

      צטט: ד ל י ה 2008-06-01 16:25:31

      עיון קל בפרופיל שלך העלה שאת פוסלת אותי במום שלך.

       

      And once again....

       

       

        1/6/08 16:25:
      עיון קל בפרופיל שלך העלה שאת פוסלת אותי במום שלך.
        1/6/08 15:28:

       

      צטט: ד ל י ה 2008-06-01 15:01:07

      זו פרשנות בנאלית ואוטומטית. אני מאמינה שזה מה שכולם חשבו בשנייה הראשונה. אבל אז מגיע המשפט:

       "כאשר נפל לי האסימון רינו צחק ממני שנה שלמה".

      אם רון סידר לא"ב משהו בסמטה, שעליו האחרון הודה לו נרגשות, איזה אסימון היה צריך ליפול אצל רון? משהו שעליו אפשר לצחוק שנה שלמה... לא ברור בכלל.


      שיואו, אלוהים ישמור.

      את לא אמיתית.

       

        1/6/08 15:13:

       

      צטט: sleepy strange 2008-06-01 14:51:19

      זה לא יכול להיות שלא הבנת.

      תחשוב שניה. "סמטה". "גופניות". "להתפרק". מה יכול כבר להיות.

       

      לא הכל חייב להיות מפורש כל כך.

       

       

       

      צטט: נתן מייזליש 2008-06-01 10:17:17

      מיברג אליל, על כך אין ויכוח.

      הטענה שלי היא לגבי אמירת חצאי עובדות/שמועות המוכרות רק ליודעי ח"ן אבל משאירות  את מרבית קוראי העיתון וחצי תאוותם בידם.

      אין מה להתיפיף, כולנו אוהבים רכילות טובה ואני גם מסכים עם עיקרון הארצצה שלך, דבורית, אבל בשורה התחתונה זה נורא מעצבן שמישהו שורק לך מעל הראש.

       

       

      בועז,

      וודאי שהבנתי.

      הטענה שלי היא עקרונית. משפטים מהסוג הזה גורמים לניכור בין הכותב לבין הקורא.

      קשה לי להאמין שלכותב כלשהו יש כוונה כזו, אבל בפועל אני חושב שבענינים סמי-רכילותיים כגון זה, בהחלט עדיף להיות ברור ונחרץ או לא לכתוב כלל.  

        1/6/08 15:01:

      זו פרשנות בנאלית ואוטומטית. אני מאמינה שזה מה שכולם חשבו בשנייה הראשונה. אבל אז מגיע המשפט:

       "כאשר נפל לי האסימון רינו צחק ממני שנה שלמה".

      אם רון סידר לא"ב משהו בסמטה, שעליו האחרון הודה לו נרגשות, איזה אסימון היה צריך ליפול אצל רון? משהו שעליו אפשר לצחוק שנה שלמה... לא ברור בכלל.

      צטט: sleepy strange 2008-06-01 14:51:19

      זה לא יכול להיות שלא הבנת.

      תחשוב שניה. "סמטה". "גופניות". "להתפרק". מה יכול כבר להיות.

       

      לא הכל חייב להיות מפורש כל כך.

       

       

       

       

        1/6/08 14:51:

      זה לא יכול להיות שלא הבנת.

      תחשוב שניה. "סמטה". "גופניות". "להתפרק". מה יכול כבר להיות.

       

      לא הכל חייב להיות מפורש כל כך.

       

       

       

       

      צטט: sleepy strange 2008-06-01 10:08:40

      את צודקת

      ובכלל, אין. אין על רון מיברג.

       

       

       

      צטט: velvet 2008-06-01 09:59:02

      לטעמי מיברג כתב בעדינות מרובה על אדם ברוך.

      במסגרת קריאת העיתונים וניתוח כל עיטוש נייר שהוא, זה היה אווילי מצדי להתעלם מהפסקה הזו.

       

      מיברג ניסה לתאר את אנושיותו של ברוך, מאחר שבשבוע האחרון נקשרה לו הילת קדושים, והוא ניסה לנער אותה ממנו ולארצצ* אותו עם תשוקותיו הגשמיות, ותאוותו לחולצות ג'ינס ולמגפיים.
      * (להפוך אותו לארצי)

       

      צטט: נתן מייזליש 2008-06-01 10:17:17

      מיברג אליל, על כך אין ויכוח.

      הטענה שלי היא לגבי אמירת חצאי עובדות/שמועות המוכרות רק ליודעי ח"ן אבל משאירות  את מרבית קוראי העיתון וחצי תאוותם בידם.

      אין מה להתיפיף, כולנו אוהבים רכילות טובה ואני גם מסכים עם עיקרון הארצצה שלך, דבורית, אבל בשורה התחתונה זה נורא מעצבן שמישהו שורק לך מעל הראש.

       

        1/6/08 14:41:

       

      צטט: שייני (יסמין) 2008-06-01 14:27:10

       

      אז לפי מה הם קובעים שאישה שהם מעולם לא פגשו דומה לאחרת? על בסיס ראיונות? על בסיס כתיבה? הכתיבה של לינור השתנתה עםהשנים, מה הם זוכרים את שירת הסירנה או תקופת התרגומים והיצירות הטלוויזיוניות שלה?

      היי היי, אני לא משתתפת בדייטים שלך, אין לי מושג!
      (אולי הם היו בדייטים גם עם עירית :)
        1/6/08 14:27:

       

      אז לפי מה הם קובעים שאישה שהם מעולם לא פגשו דומה לאחרת? על בסיס ראיונות? על בסיס כתיבה? הכתיבה של לינור השתנתה עםהשנים, מה הם זוכרים את שירת הסירנה או תקופת התרגומים והיצירות הטלוויזיוניות שלה?

       

      צטט: velvet 2008-06-01 13:51:57

       

      צטט: שייני (יסמין) 2008-06-01 13:15:21

      יצא לי יותר מידי פעמים לשמוע בדייטים, רגע לפני סיומם שאני דומה לעירית לינור. לאחר שראיתי שהתופעה חוזרת על עצמה החלטתי לרדת לעומק העניין. אחרי הכל מה כבר יכול להיות דומה בין שתי נשים שנולדו בפער שנים, לא גדלו באותה סביבה, לא שרתו באותו תפקיד בצבא ולא למדו ועסקו באותם תחומים?

      לא מתאים לך בכלל. אלו לא הקריטריונים שלפיהם נבדק דמיון בין אנשים, יש מיליון פרמטרים אחרים, כמו שלהגיד בדיוק להפך זה אידיוטי: גיל, שירות צבאי ותחומי עיסוק לא הופכים דווקא אנשים לדומים.

       

        1/6/08 14:06:

      צטט: ד ל י ה 2008-06-01 10:04:50

      צטט: נתן מייזליש 2008-06-01 09:39:22

      דווקא במקרה אהוד מנור, מיברג הצליח להתאפק.

      מתוך הכתבה הנ"ל:

      "כדי לדבר על מנור, הוזמנו חבריו יוסי שריד וגדעון סאמט. כאזרח מן הישוב, השגחתי שמשהו נוסף, מעט קודר, מסתורי ומאיים, עמד בחלל האולפן. כל מיני רמזים הופרחו. על צדדיו הסודיים של מנור. על דברים שלא מדברים עליהם. אינני יודע למה כיוונו המשוחחים ולא דחוף לי לדעת. אבל סאמט ולונדון משכו חזק לשם ושריד הסתייג בעליל".

      מה אומר לך? נשמע מסקרן מאוד.

      ביררתי אצל מקורות יודעי דבר, אבל לא מגלה לאיש!

        1/6/08 13:51:

       

      צטט: שייני (יסמין) 2008-06-01 13:15:21

      יצא לי יותר מידי פעמים לשמוע בדייטים, רגע לפני סיומם שאני דומה לעירית לינור. לאחר שראיתי שהתופעה חוזרת על עצמה החלטתי לרדת לעומק העניין. אחרי הכל מה כבר יכול להיות דומה בין שתי נשים שנולדו בפער שנים, לא גדלו באותה סביבה, לא שרתו באותו תפקיד בצבא ולא למדו ועסקו באותם תחומים?

      לא מתאים לך בכלל. אלו לא הקריטריונים שלפיהם נבדק דמיון בין אנשים, יש מיליון פרמטרים אחרים, כמו שלהגיד בדיוק להפך זה אידיוטי: גיל, שירות צבאי ותחומי עיסוק לא הופכים דווקא אנשים לדומים.
        1/6/08 13:15:

       

      יצא לי יותר מידי פעמים לשמוע בדייטים, רגע לפני סיומם שאני דומה לעירית לינור. לאחר שראיתי שהתופעה חוזרת על עצמה החלטתי לרדת לעומק העניין. אחרי הכל מה כבר יכול להיות דומה בין שתי נשים שנולדו בפער שנים, לא גדלו באותה סביבה, לא שרתו באותו תפקיד בצבא ולא למדו ועסקו באותם תחומים?

       

      התשובות שקיבלתי היו: דעתנית, חכמה מידי, מישהי שהיא גדולה בכמה מידות על הגבר שנמצא לידה.

      תשובות לא נעימות, למישהי שהמטרה שלה היא להכיר ולא לטרוף את העומד מולה.

       

      למען האמת, די מוזר לקבל כאלו תשובות מאנשים שמעולם לא פגשו את לינור, לא דיברו איתה וכל מה שהם יודעים עליה מגיע מהתקשורת. אנשים משליכים עליה תכונות שאין להם מושג וגם לא מעניין אותם אם הן נכונות. יתרה מזו, מה רע באישה שאולי מגדירה את עצמה עקרת בית, אבל יש לה עולם מלא והיא אשת שיחה?

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

        1/6/08 12:03:

       

      צטט: אפrת 2008-06-01 03:12:05

       

      צטט: shulamit 2008-05-31 18:25:13

      אפרורפו ערוץ 10. צפיתי בחדשות שישי(היום, בעצם אני עוד צופה אלא שהם עברו לכדורסל). למה להם בלוג? הרי הם משתמשים בחלק מזמן השידור כבימה לדעותיהם, מן בלוגים משודרים. עניין זה ראיתי גם בערוץ 2 ( רוזן) וגם גאולה אבן קיבלה כיסא גבוה ( בהשפעת ערוץ 10?) ממנו היא משמיע טענות. אני תוהה , מה בקריירה שלהם, של אנשי התקשורת הללו,הסמיך אותם לנהוג כמטיפים מעל בימה שלא לכך נועדה. ואחרון , אחרון ולא חביב, דן מרגלית. כיצד קורה שעיתונאי המזוהה פוליטית, בעל תפקיד נכבד ( עורך?) בעיתון  שהוקם (על פי מה שהתפרסם בעיתונות ) כדי לפעול למען בחירתו של נתניהו, מגיש תוכנית אקטואליה בערוץ ממלכתי, בטלוויזיה הלימודית .

      צפיתי בו בכתבה ב'חדשות שישי' מסביר את הקרע בינו לבין אולמרט. חמור, חמור מאד. או שהבן לא דובר אמת או שאינו מבין את מה שלפניו. אם במשך 35 שנים של ידידות קרובה עם אולמרט הוא לא הצליח להבחין במה שכולם ידעו  הרי שאינו  ראוי לפרש אפילו את המתרחש בועד הבית שבו הוא גר. אני לא מאמינה לו.

       

       

      ואולי הוא הבחין נכון ועכשיו נוקם.

       

      התמונה תהיה שלמה רק כשנקבל את הצד השני של החברות שהתפרקה.

       

      יש לי הרושם שממהרים לשפוט את אולמרט "על פי צד אחד".

       

      לא בדיוק מעיד על הגינות, יושרה וחתירה לאמת.....

       

      אפrת

       

       

      כאמור, אני לא מאמינה לדן מרגלית כי אם אאמין אחשוד בו שהוא חסר בינה ואייחס לו עוד תכונות שהאינטרנט לא סובלם (לאחרונה, מפני תביעות דיבה או משהו כגון זה).

      בכלל, התגובה של התקשורת לעדות טלנסקי מגוחכת בעיני ואפילו משעשעת. לא התוכן מפריע להם, לא החשש להונאה או שוחד אלא הצורה העממית שבה הדבר נעשה. מעטפות, זה כל כך לא מעודן. מילא, העברות בנקאיות היו נסבלות ואולי גם צ'ק. העיקר לא שטרות כסף, לא הדבר עצמו. אנשי התקשורת המעודנים רוצים סמלים ומסמנים מתוחכמים. אנשים מעודנים בזים לכסף כהוויתו, לשנור המתבטא בסכומים לא כל כך גדולים.

      ובעיקר, זה שסיפק את הכסף, שכונה 'הכספומט' כל כך  פשוט, עסקנצ'יק. לא כמו הגבירים הנכבדים ששמם שורבב בפרשיות הנוגעות לפוליטיקאים אחרים.

        1/6/08 10:17:

       

      צטט: sleepy strange 2008-06-01 10:08:40

      את צודקת

      ובכלל, אין. אין על רון מיברג.

       

       

       

      צטט: velvet 2008-06-01 09:59:02

      לטעמי מיברג כתב בעדינות מרובה על אדם ברוך.

      במסגרת קריאת העיתונים וניתוח כל עיטוש נייר שהוא, זה היה אווילי מצדי להתעלם מהפסקה הזו.

       

      מיברג ניסה לתאר את אנושיותו של ברוך, מאחר שבשבוע האחרון נקשרה לו הילת קדושים, והוא ניסה לנער אותה ממנו ולארצצ* אותו עם תשוקותיו הגשמיות, ותאוותו לחולצות ג'ינס ולמגפיים.
      * (להפוך אותו לארצי)

       

      מיברג אליל, על כך אין ויכוח.

      הטענה שלי היא לגבי אמירת חצאי עובדות/שמועות המוכרות רק ליודעי ח"ן אבל משאירות  את מרבית קוראי העיתון וחצי תאוותם בידם.

      אין מה להתיפיף, כולנו אוהבים רכילות טובה ואני גם מסכים עם עיקרון הארצצה שלך, דבורית, אבל בשורה התחתונה זה נורא מעצבן שמישהו שורק לך מעל הראש.

        1/6/08 10:11:

       

      צטט: אפrת 2008-06-01 03:09:31

       

      מתחילים לשחרר לתקשורת תמונות

      עכשיו נראה את אולמרט בתמונות הרשמיות ואת ציפי בתמונות שמחמיאות לה.

      השחיטה מתחילה.

      אני חוזרת ומבקשת לא לסתום את התגובות בתמונות ענק.

      תודיעו אם זה פגע בפוסט (כי אצלי זה נראה בסדר).

        1/6/08 10:08:

      את צודקת

      ובכלל, אין. אין על רון מיברג.

       

       

       

      צטט: velvet 2008-06-01 09:59:02

      לטעמי מיברג כתב בעדינות מרובה על אדם ברוך.

      במסגרת קריאת העיתונים וניתוח כל עיטוש נייר שהוא, זה היה אווילי מצדי להתעלם מהפסקה הזו.

       

      מיברג ניסה לתאר את אנושיותו של ברוך, מאחר שבשבוע האחרון נקשרה לו הילת קדושים, והוא ניסה לנער אותה ממנו ולארצצ* אותו עם תשוקותיו הגשמיות, ותאוותו לחולצות ג'ינס ולמגפיים.
      * (להפוך אותו לארצי)

       

        1/6/08 10:04:

       

      צטט: נתן מייזליש 2008-06-01 09:39:22

      דווקא במקרה אהוד מנור, מיברג הצליח להתאפק.

      מתוך הכתבה הנ"ל:

      "כדי לדבר על מנור, הוזמנו חבריו יוסי שריד וגדעון סאמט. כאזרח מן הישוב, השגחתי שמשהו נוסף, מעט קודר, מסתורי ומאיים, עמד בחלל האולפן. כל מיני רמזים הופרחו. על צדדיו הסודיים של מנור. על דברים שלא מדברים עליהם. אינני יודע למה כיוונו המשוחחים ולא דחוף לי לדעת. אבל סאמט ולונדון משכו חזק לשם ושריד הסתייג בעליל".

       

      מה אומר לך? נשמע מסקרן מאוד.

        1/6/08 10:00:

       

      צטט: תלתלית 2008-06-01 09:44:59

       

      צטט: הכוזרי 2008-05-31 14:13:15

      חסכת לי את את מלאכת הדיפדוף בעיתוני סוף השבוע

      פרשנויות שנונות ומעניינות.

      שבת שלום

      עשרה שקלים ביציאה.

      שב"ש.

      10 שקלים וחצי.

      למה שתפסידי?

      סופסוף מישהו חושב עלי.

        1/6/08 09:59:

       

      צטט: נתן מייזליש 2008-06-01 09:35:51 אם יש לכם משהו מעניין לומר, אנא אמרו זאת בקול רם ואם לא, פשוט תסתמו.

      לטעמי מיברג כתב בעדינות מרובה על אדם ברוך.

      במסגרת קריאת העיתונים וניתוח כל עיטוש נייר שהוא, זה היה אווילי מצדי להתעלם מהפסקה הזו.

      מיברג ניסה לתאר את אנושיותו של ברוך, מאחר שבשבוע האחרון נקשרה לו הילת קדושים, והוא ניסה לנער אותה ממנו ולארצצ* אותו עם תשוקותיו הגשמיות, ותאוותו לחולצות ג'ינס ולמגפיים.
      * (להפוך אותו לארצי)

        1/6/08 09:44:

       

      צטט: velvet 2008-05-31 14:33:59

       

      צטט: הכוזרי 2008-05-31 14:13:15

      חסכת לי את את מלאכת הדיפדוף בעיתוני סוף השבוע

      פרשנויות שנונות ומעניינות.

      שבת שלום

      עשרה שקלים ביציאה.

      שב"ש.

      10 שקלים וחצי.

      למה שתפסידי?

        1/6/08 09:39:

      דווקא במקרה אהוד מנור, מיברג הצליח להתאפק.

        1/6/08 09:35:

       

      צטט: sleepy strange 2008-06-01 02:06:58

      כמובן שעיתונאים עוטפים בהגנה ובצמר-גפן תקשורתי את אנשי שלומם, המקורבים להם ואנשים היקרים ללבם. זה ברור לחלוטין.

       

      יותר מזה: בסוגיות הומוסקסואליות, למשל, הרבה עיתונאים מרחיקים לכת ומטעים את הציבור בנוגע למרואיינים מסויימים. ממציאים להם בנות-זוג, לדוגמא, או יוצרים מניפולציות שונות ומשונות שירחיקו את הקורא מכל חשד בהעדפותיו המיניות של המרואיין

       

      מכיוון שאני מכיר היטב את חוקי המשחק, הבנתי מאוד את הזעם של גל אוחובסקי, בזמנו

       

       

       

       

       

       

      צטט: עמיר 2008-05-31 15:58:59

      נניח שמיברג עשה תנועה טפשית והתחפש לרגע לרכילאית קטנה.

      למה את צריכה ללכת בעקבותיו ולתת הד למה שכתב ?

      צטט: velvet 2008-05-31 16:03:21כי השאלה היא אם אנחנו מגנים על אנ"ש, ולמה יש מי שזוכה לעיטוף מחבק, ויש מי שלא נהנה מהפריווילגיה. דווקא מיברג מדבר על זה בתחילת דבריו, כך שהדברים מתחברים.

       

       

      מצטער על ההצתה המאוחרת, אבל אני חייב להגיד משהו על הנוהג הדוחה של אנשי ברנז'ה בארצנו לגלות טפח ולהסתיר טפחיים כאשר מדובר במידע אישי אינטימי הנוגע למפורסמים ז"ל.מצער לראות שגם דבורית לא הצליחה להתאפק ופשוט היתה מוכרחה להראות לכולנו שגם היא "יודעת דבר או שניים" על אדם ברוך ז"ל וגם היא כמובן לא תספר לנו מהו אותו "דבר".אי אפשר לשכוח את פסטיבל אהוד מנור ז"ל מלפני שלוש שנים. השיא היה כאשר גדעון סאמט ויוסי שריד התארחו אצל קירשנדון ו(בעיקר לונדון וסאמט) ביצעו תרגילי אקרובטיקה מרהיבים של גלה והסתר.

      בני ציפר, כמובן, כתב על זה טוב ממני.

      והנה יוסי שריד מבצע אנלוגיה עדינה בין אהוד מנור לדוד ויהונתן (מישהו אמר "נפלאתה אהבתך לי מאהבת נשים" ולא קיבל ?).

      בקיצור, ברנז'אים יקרים, כדאי שתפנימו שאנחנו, פשוטי העם, חסרי הקשרים וההקשרים באמת לא יודעים ולא מבינים למה אתם רומזים. אז אם יש לכם משהו מעניין לומר, אנא אמרו זאת בקול רם ואם לא, פשוט תסתמו.

       

        1/6/08 07:37:

      פרייאר מי שלא הלך אמש לאיאן בראון.

      אמנם היו בעיות בהופעה, וכמה אנשים שדעתם מחזיקה בהחלט, בועז כהן למשל אמרו שהייתה הופעה "מורכבת", (סאונד, כמובן, היה מאוד חם), ואפשר לומר שהייתה אי אחידות בריגוש בין השירים, אבל הרגעים החזקים היו שווים מאוד.

      שני השירים הזכורים של הסטון רוזס בוצעו, רטט קולקטיבי, באחד מהם הוא זייף. הוא ביצע את כל השירים הטובים מsolarised והחצוצרן שלו עשה עבודה מצויינת. ובסוף, קליימקס גדול עם FEAR.

       

        1/6/08 03:12:

       

      צטט: shulamit 2008-05-31 18:25:13

      אפרורפו ערוץ 10. צפיתי בחדשות שישי(היום, בעצם אני עוד צופה אלא שהם עברו לכדורסל). למה להם בלוג? הרי הם משתמשים בחלק מזמן השידור כבימה לדעותיהם, מן בלוגים משודרים. עניין זה ראיתי גם בערוץ 2 ( רוזן) וגם גאולה אבן קיבלה כיסא גבוה ( בהשפעת ערוץ 10?) ממנו היא משמיע טענות. אני תוהה , מה בקריירה שלהם, של אנשי התקשורת הללו,הסמיך אותם לנהוג כמטיפים מעל בימה שלא לכך נועדה. ואחרון , אחרון ולא חביב, דן מרגלית. כיצד קורה שעיתונאי המזוהה פוליטית, בעל תפקיד נכבד ( עורך?) בעיתון  שהוקם (על פי מה שהתפרסם בעיתונות ) כדי לפעול למען בחירתו של נתניהו, מגיש תוכנית אקטואליה בערוץ ממלכתי, בטלוויזיה הלימודית .

      צפיתי בו בכתבה ב'חדשות שישי' מסביר את הקרע בינו לבין אולמרט. חמור, חמור מאד. או שהבן לא דובר אמת או שאינו מבין את מה שלפניו. אם במשך 35 שנים של ידידות קרובה עם אולמרט הוא לא הצליח להבחין במה שכולם ידעו  הרי שאינו  ראוי לפרש אפילו את המתרחש בועד הבית שבו הוא גר. אני לא מאמינה לו.

       

       

      ואולי הוא הבחין נכון ועכשיו נוקם.

       

      התמונה תהיה שלמה רק כשנקבל את הצד השני של החברות שהתפרקה.

       

      יש לי הרושם שממהרים לשפוט את אולמרט "על פי צד אחד".

       

      לא בדיוק מעיד על הגינות, יושרה וחתירה לאמת.....

       

      אפrת

        1/6/08 03:09:

       

      מתחילים לשחרר לתקשורת תמונות

       

      עכשיו נראה את אולמרט בתמונות הרשמיות ואת ציפי בתמונות שמחמיאות לה.

       

      השחיטה מתחילה.

        1/6/08 02:06:

      כמובן שעיתונאים עוטפים בהגנה ובצמר-גפן תקשורתי את אנשי שלומם, המקורבים להם ואנשים היקרים ללבם. זה ברור לחלוטין.

       

      יותר מזה: בסוגיות הומוסקסואליות, למשל, הרבה עיתונאים מרחיקים לכת ומטעים את הציבור בנוגע למרואיינים מסויימים. ממציאים להם בנות-זוג, לדוגמא, או יוצרים מניפולציות שונות ומשונות שירחיקו את הקורא מכל חשד בהעדפותיו המיניות של המרואיין

       

      מכיוון שאני מכיר היטב את חוקי המשחק, הבנתי מאוד את הזעם של גל אוחובסקי, בזמנו

       

       

       

       

       

       

      צטט: עמיר 2008-05-31 15:58:59

      נניח שמיברג עשה תנועה טפשית והתחפש לרגע לרכילאית קטנה.

      למה את צריכה ללכת בעקבותיו ולתת הד למה שכתב ?

      צטט: velvet 2008-05-31 16:03:21כי השאלה היא אם אנחנו מגנים על אנ"ש, ולמה יש מי שזוכה לעיטוף מחבק, ויש מי שלא נהנה מהפריווילגיה. דווקא מיברג מדבר על זה בתחילת דבריו, כך שהדברים מתחברים.

       

        1/6/08 01:59:

      הפתיעה אותי מאוד הפסקה ההיא. מאוד מאוד.

       

       

       

       

      צטט: velvet 2008-05-31 15:37:45

       

      חייבת גם להעיר את המובן מאליו, רינו צרור כותב נפלא (על אדם ברוך) ואת הרמז שלך לא הבנתי כלל.

      את לא צריכה להבין אותי אלא את מיברג. לא אני כתבתי את הפסקה ההיא.

       

      צטט: עמיר 2008-05-31 15:58:59

      נניח שמיברג עשה תנועה טפשית והתחפש לרגע לרכילאית קטנה.

      למה את צריכה ללכת בעקבותיו ולתת הד למה שכתב ?

       

        1/6/08 00:45:
      או אולי : דן קנר  את כולנו יסדרבוכה
        1/6/08 00:20:

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=451172

       

      והנה זה מתחיל  שם למפלגה?: נוחיות......

        1/6/08 00:12:

      http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000347391&fid=2

       

      לא רציתם אתו בפילהרמונית? קבלו את רו"המ!!!!

        31/5/08 21:51:

       

      צטט: ariela.raviv 2008-05-31 21:47:09

      גם אני לא הבנתי את הרמז כלל! דבורית, זה לא בסדר. 

      אבל אריאלה, זה לא שלי, זה של מיברג, וזה ממש לא חשוב. שטויות לגמרי. נשבעת באלוהים טפו.

       

       

        31/5/08 21:47:

      גם אני לא הבנתי את הרמז כלל! דבורית, זה לא בסדר.

      צטט: rikyc 2008-05-31 15:32:53

      באמצע מהדורת החדשות של ערוץ 2 אמש, קראתי את הידיעה על אשפוזו במצב קשה של טומי לפיד. לא יודעת איך הוא הצליח להעביר מהדורה ככה. איזה מקצוען (בלי ציניות). מאחלת לאביו בריאות שלמה.

      כתבה על הצלקות הנפשיות של תושבי עוטף עזה צמררה אותי קשות. איזה חיים איומים, ואיזה טעות זו לחשוב שמי שלא נפגע פיסית שורד בסדר את התקופה הזו. הילדים הרגו אותי.

       

      בעניין הבלוגיה של 10, את צודקת. הבלוג של דרוקר דווקא מעניין, הוא ברידר שלי, הלוואי שהיה כותב יותר.

      אני חוששת שאם מיקי ח. הייתה כותבת בלוג זה היה יוצא משעמם אימים, אבל אילן לוקאץ' היה בטח עושה יופי של בלוג.

      חייבת גם להעיר את המובן מאליו, רינו צרור כותב נפלא (על אדם ברוך) ואת הרמז שלך לא הבנתי כלל.

       

        31/5/08 21:29:
      אוי V נוית זומר היא כתבת הבית של שטראוס,היא תכתוב מה שהם ירצו מתי שהם ירצו ועל מי שהם ירצו.היום(מזמן) יש לאנשים במעמדם, נוסף למנהל אישי גם עיתונאי אישי. זימרנית אחת מהן(יש עוד).
        31/5/08 20:06:

      אוף...נשבר הזין מלהקת הצדקניות כאן.

        31/5/08 19:56:

      לא זכור לי מראיין עויין כמו גואל פינטו. הוא קטע את עירית לינור באמצע דבריה, זלזל בה, זלזל בספר שתרגמה (יש למישהו ספק שמדובר בקלאסיקה?) ואפילו הגיע עד לכדי זלזול בגיבור הספר וברלוונטיות שלו ליחסי גברים נשים (או דמות הגבר) בזמננו.

       

      אולי העובדה שעד היום ממשיכים להציג עיבודים לטלויזיה ולקולנוע של אותו גיבור (וגם אותה סופרת ואותו ספר) יכול לעזור לו להבין שזה שהוא לא מבין, אומר משהו עליו ולא על הספר, הגיבור או המתרגמת.

       

      תהיתי אם יש חשבון בלתי פתור בינו המראיין לעירית לינור אבל אז תהיתי יותר איך עורך נתן לפרסם ראיון (אם אפשר לכנות את זה "ראיון) שבו בעיקר עסוקים בלנגח, לזלזל ולקטוע את האדם שהוא הגיע לראיין.

       

      אותי יותר עניין לשמוע מה יש לעירית לומר ולא את הזלזול וההתנשאות של המראיין (שלא מעניין אותי בכלל).

       

      יש בעיה כשהעיתונאי שם את עצמו והאגו שלו במרכז ושוכח שהסיפור או מושא הראיון או הסיקור הוא זה שמעניין את הקוראים.

        31/5/08 19:10:
      הראיון של נינט עם תמר קרוון ב"העיר" לא עשה לכם משהו?
      למרות השפה והניסוח האובר חברי ומתלקק, נדמה כי נינט בכל זאת
      הוציאה מעצמה עוד קצת. היא נשמעת בוגרת מאוד וכמי שמתחילה לסנן את
      השיחה התקשורתית שמתנהלת סביבה ועליה.
      חוץ מזה היא יפהפיה אמיתית וכל הכבוד לצילום ולצוות הסטיילינג.
        31/5/08 18:25:

      אפרורפו ערוץ 10. צפיתי בחדשות שישי(היום, בעצם אני עוד צופה אלא שהם עברו לכדורסל). למה להם בלוג? הרי הם משתמשים בחלק מזמן השידור כבימה לדעותיהם, מן בלוגים משודרים. עניין זה ראיתי גם בערוץ 2 ( רוזן) וגם גאולה אבן קיבלה כיסא גבוה ( בהשפעת ערוץ 10?) ממנו היא משמיע טענות. אני תוהה , מה בקריירה שלהם, של אנשי התקשורת הללו,הסמיך אותם לנהוג כמטיפים מעל בימה שלא לכך נועדה. ואחרון , אחרון ולא חביב, דן מרגלית. כיצד קורה שעיתונאי המזוהה פוליטית, בעל תפקיד נכבד ( עורך?) בעיתון  שהוקם (על פי מה שהתפרסם בעיתונות ) כדי לפעול למען בחירתו של נתניהו, מגיש תוכנית אקטואליה בערוץ ממלכתי, בטלוויזיה הלימודית .

      צפיתי בו בכתבה ב'חדשות שישי' מסביר את הקרע בינו לבין אולמרט. חמור, חמור מאד. או שהבן לא דובר אמת או שאינו מבין את מה שלפניו. אם במשך 35 שנים של ידידות קרובה עם אולמרט הוא לא הצליח להבחין במה שכולם ידעו  הרי שאינו  ראוי לפרש אפילו את המתרחש בועד הבית שבו הוא גר. אני לא מאמינה לו.

        31/5/08 17:13:

      רוגל אלפר כותב ( על פי הקישור שלך )" ברונובסקי תרגם ספרות ביותר מעשר שפות, כולל יוונית עתיקה. הייתה לו השכלה פנומנלית. גם הוא היה גאון. וכמו גבע, ידע להעביר את גאונותו גם באמצעים עיתונאיים. להשכלה שלו אין כיום אח ורע באף מערכת עיתון."

       

      התרשמתי שמערכת העיתון שלו ( לשעבר) לא מרבה להזכיר אותו או שלא מזכירה אותו כלל.

       

       

        31/5/08 16:49:

       

      צטט: לילי טיילור (שרון) 2008-05-31 16:32:28

      א. בעניין אדם ברוך- מעולם לא הבנתי הוא ברוך וילדיו דווקא רוזנבלום. מישהו יודע?

      כן, זה כתוב בכל הכתבות עליו: שמו ברוך רוזנבלום. בהיותו חייל הוא כתב לעיתונים בשם העט שבחר לו, אדם ברוך, כדי לא להתעמת עם מפקדיו.

      לימים נשאר שם העט עמו.

        31/5/08 16:48:

       

      לגבי הכתבה בידיעות על יעלי רונן ואח'. לא קונה. הבחורה זוהרת, תחפשו תמונה/ראיון אחד בה רע לבחורה הזו ולא תמצאו, פשוט טוב לה, לכן כתבה שמתעסקת בפחדים וחששות שלה פשוט לא אמינה.

       

      יותר מזה הבחורה הזו היא החלום הורוד של הורים הבוחרים לגדל את ילדיהם בגבעתיים: הולכת בתלם ולא הולכת לתלם (התיכון הגרוע בעיר) וכמובן ששמאלנית למהדרין (כמובן, שיצאתי הפוך מהכתוב במשפט הזה).

       

      ולסיום אני זוכרת אותה כבר בבית ספר יסודי מכתיבה את הצעדים בטקסים בבית ספר. הבחורה עושה מה שרצתה לעשות כבר מגיל אפס, פחדים? חששות? מה עם נחישות ודבקות במטרה?

       

       

       

      א. בעניין אדם ברוך- מעולם לא הבנתי הוא ברוך וילדיו דווקא רוזנבלום. מישהו יודע?

       

      ב. הפינה הירוקה- האובססיה של רענן שקד לכסף פשוט בלתי נסבלת. שוב, שני איילי הון בשני  טורים שונים: שרי אריסון מכאן ונוחי דנקר מכאן. והתעסקות בלתי פוסקת בתשוקתו של הבורגני לנשק את האלפיון העליון, או לפחות לנשק לו. איפשהו.  מספיק, יודעים אתה שרוצה להיות עשיר.  יודעים שאתה אוכל אצל רושפלד ושני. יודעים שלא נוח לך עם זה, אבל אתה רוצה עוד. 

        31/5/08 16:25:

      לפני ביליון שנים, כשהייתי כתבת רכילות קלת דעת, התקשרתי פעם לא. ברוך לבקש תגובה. הוא הכתיב לי את התגובה עם סימני פיסוק ותבע ממני להקריא אותה כולל הפיסוק. לא נעלבתי, היה לי עור עבה. אבל לפני שנתיים-שלוש ביקרתי עם בני בפינת חי נוראית בפארק בבלי, והוא היה שם עם בת זוגו ובנם הפעוט. כשטעיתי בשם אחד מבעלי החי שם, תיקנה אותי בת זוגו, שירה, והוא נשא פרצוף חמור כהרגלו. גם אז לא נעלבתי, אבל קצת נצרבתי.

       

      אתם מוכרחים לקרוא את הספר החדש של שמעון אדף, "פנים צרובי חמה". עילוי.

       

        31/5/08 16:17:
      אופס... עכשיו קראתי את התגובות. אם מדובר בנושא רגיש, התעלמי נא משאלתי.
        31/5/08 16:10:
      מסכימה עם דבורית, עמיר
        31/5/08 16:03:

       

      צטט: עמיר 2008-05-31 15:58:59

      נניח שמיברג עשה תנועה טפשית והתחפש לרגע לרכילאית קטנה.

      למה את צריכה ללכת בעקבותיו ולתת הד למה שכתב ?

      כי השאלה היא אם אנחנו מגנים על אנ"ש, ולמה יש מי שזוכה לעיטוף מחבק, ויש מי שלא נהנה מהפריווילגיה. דווקא מיברג מדבר על זה בתחילת דבריו, כך שהדברים מתחברים.

        31/5/08 15:58:

       

      צטט: velvet 2008-05-31 15:37:45

       

      חייבת גם להעיר את המובן מאליו, רינו צרור כותב נפלא (על אדם ברוך) ואת הרמז שלך לא הבנתי כלל.

      את לא צריכה להבין אותי אלא את מיברג. לא אני כתבתי את הפסקה ההיא.

       

       

      נניח שמיברג עשה תנועה טפשית והתחפש לרגע לרכילאית קטנה.

      למה את צריכה ללכת בעקבותיו ולתת הד למה שכתב ?

        31/5/08 15:37:

       

      צטט: rikyc 2008-05-31 15:32:53

      בעניין הבלוגיה של 10, את צודקת. הבלוג של דרוקר דווקא מעניין, הוא ברידר שלי, הלוואי שהיה כותב יותר.

      אני חוששת שאם מיקי ח. הייתה כותבת בלוג זה היה יוצא משעמם אימים, אבל אילן לוקאץ' היה בטח עושה יופי של בלוג.
      לוקאץ' ב-2, להזכירך :)

      חייבת גם להעיר את המובן מאליו, רינו צרור כותב נפלא (על אדם ברוך) ואת הרמז שלך לא הבנתי כלל.

      את לא צריכה להבין אותי אלא את מיברג. לא אני כתבתי את הפסקה ההיא.

       

        31/5/08 15:32:

      באמצע מהדורת החדשות של ערוץ 2 אמש, קראתי את הידיעה על אשפוזו במצב קשה של טומי לפיד. לא יודעת איך הוא הצליח להעביר מהדורה ככה. איזה מקצוען (בלי ציניות). מאחלת לאביו בריאות שלמה.

      כתבה על הצלקות הנפשיות של תושבי עוטף עזה צמררה אותי קשות. איזה חיים איומים, ואיזה טעות זו לחשוב שמי שלא נפגע פיסית שורד בסדר את התקופה הזו. הילדים הרגו אותי.

       

      בעניין הבלוגיה של 10, את צודקת. הבלוג של דרוקר דווקא מעניין, הוא ברידר שלי, הלוואי שהיה כותב יותר.

      אני חוששת שאם מיקי ח. הייתה כותבת בלוג זה היה יוצא משעמם אימים, אבל אילן לוקאץ' היה בטח עושה יופי של בלוג.

      חייבת גם להעיר את המובן מאליו, רינו צרור כותב נפלא (על אדם ברוך) ואת הרמז שלך לא הבנתי כלל.

        31/5/08 15:17:

      לדעתי, "חשופים" שעולה מחר מאפשרת לצופית גרנט להתחמק קצת מהשתן.

       

      בהייה ב-3 הפרקים הראשונים מגלה צופית אחרת.

       

        31/5/08 14:59:
      אחרי הגמר לאברם אין תחת, מקסימום טוסיק.
        31/5/08 14:59:

       

      צטט: ebrand 2008-05-31 14:57:58

      צופית לעולם תהיה ממותגת עם שתן, היא הייתה לקחת את זה בחשבון, כשניסתה בכוח לסחוט רייטינג.

      חבל שעכשיו אברם כבר לא ממותג עם תחת.

      ולגבי מצב הבלוגרים בערוץ 10 - זה בערך כמו לעשות דיאטה: קל להתחיל, קשה להמשיך.

      :)

        31/5/08 14:57:

      צופית לעולם תהיה ממותגת עם שתן, היא הייתה לקחת את זה בחשבון, כשניסתה בכוח לסחוט רייטינג.

      חבל שעכשיו אברם כבר לא ממותג עם תחת.

      ולגבי מצב הבלוגרים בערוץ 10 - זה בערך כמו לעשות דיאטה: קל להתחיל, קשה להמשיך.

       

        31/5/08 14:52:

       

      צטט: תומיש 2008-05-31 14:36:19

      כרגיל,

      תודה.

      גם את, כמו הכוזרי בבקשה.

        31/5/08 14:36:

       

      כרגיל,

      תודה.

        31/5/08 14:33:

       

      צטט: הכוזרי 2008-05-31 14:13:15

      חסכת לי את את מלאכת הדיפדוף בעיתוני סוף השבוע

      פרשנויות שנונות ומעניינות.

      שבת שלום

      עשרה שקלים ביציאה.

      שב"ש.

      חסכת לי את את מלאכת הדיפדוף בעיתוני סוף השבוע

      פרשנויות שנונות ומעניינות.

      שבת שלום