מ:  "תגיד, נכון שיש שירים שאתה זוכר ואוהב, שירים שכבר מזמן אינם להיטים, שירים שגם ברדיו משמיעים לעיתים נדירות, שירים שאי אפשר כבר למצוא בחנויות הדיסקים.
נכון שיש לך כמה שירים כאלה שלפעמים אתה נזכר באחד מהם בגעגוע?"

ש:  "כן, ודאי. יש לא מעט שירים כאלה. למשל השיר עגלה וסוסה. פעם נזכרתי בו ורציתי לשמוע, אבל קשה להשיג אותו. במקרים כאלה, אפשר לפעמים למצוא את השיר באינטרנט."

מ:  "עגלה וסוסה? זה באמת ישן. מרבית האנשים שחיים היום בישראל לא נולדו כשהשיר הזה נוצר."

ש:  "אפשר להבין למה קשה להשיג את השירים הישנים הללו.

1. אין להם הרבה ביקוש והמחיר שלהם נמוך.
2. חברות התקליטים מעדיפות להשקיע בקידום להיטים חדשים, במחירים גבוהים.
3. לחנויות הדיסקים עדיף להחזיק ולמכור את מה שנמכר במחיר גבוה."

מ:  "אתה בטוח? בוא נבדוק לרגע את ההנחות והעובדות:
יש מעט יחסית שירים חדשים והרבה יותר שירים ישנים, נכון?"
ש:  "נכון"
מ:  "לכן, יתכן והביקוש (ביחידות) לשירים ישנים גדול מהביקוש לשירים חדשים"

ש:  "זה נשמע הגיוני. הרי כל שיר חדש הופך בסוף לשיר ישן, כך שמספר השירים הישנים גדל כל הזמן. לעומת זאת מספר השירים החדשים אינו גדול וכנראה שגם אינו גדל באופן משמעותי"

מ:  "אבל, כמו שאמרת, המחיר של השירים הישנים יהיה נמוך בהרבה, כך שיש פה שני כוחות מנוגדים:
1. הכמות של השירים הישנים גדולה יותר
2. המחיר של השירים הישנים נמוך יותר

המכפלה של הכמות במחיר היא זו שקובעת את המכירות"

ש:  "שמע, לפי זה יתכן שמכירות השירים הישנים היו צריכות להיות דומות למכירות השירים החדשים!"

מ:  "אל תתלהב. אנו מדברים פה על תופעה שנקראת לפעמים 'זנב ארוך' (long tail).
במקרים רבים, כשמנסים לבנות עסק סביב התופעה הזו, מגלים שיש בעיה של עלויות.
גם אנחנו עדיין לא לקחנו בחשבון את עלויות המכירה. חלק ניכר מעלויות אלה קשור למספר היחידות הנמכרות. לכן העלויות גבוהות בהרבה לגבי השירים הישנים."

ש:  "למה הכוונה?"

מ:  "ראה, מכירה של מוסיקה היום מבוססת על ייצור של דיסקים, הובלה של הדיסקים לחנויות, מלחמה על שטח מדף בחנות וכיו"ב. אלה עלויות שלא מאפשרות להרוויח משירים זולים מאוד. וכאמור השירים הישנים הם שירים זולים מאוד."

ש:  "הבנתי. אבל היום מוכרים גם באינטרנט. העלויות שם זולות בהרבה. אולי זה הפתרון למכירה של שירים ישנים?"

מ:  "זה ללא ספק כיוון מעניין. אבל גם באינטרנט יש חסמים ועלויות."

ש:  "מה הם?"

מ:  "החסם העיקרי הוא שבעלי זכויות היוצרים דורשים מינימום של תשלום עבור זכויות היוצרים. המינימום הזה מאוד משמעותי ולא מאפשר למחיר לרדת מספיק."

ש:  "שמעתי על זה. זה באמת מפריע. אני מבין שיש עוד חסמים."

מ:  "כן, נכון. החסמים הנוספים נובעים מעלויות טכניות.
אם המכירה נעשית מאתר מרכזי יש עלויות של רוחב פס, עלויות של ציוד תקשורת, עלויות מחשבים ועלויות של כוח אדם שמפעיל את כל הציוד."

ש:  "אז איך מתגברים על החסמים הללו?"

מ:  "אני מאמין שבעלי זכויות היוצרים, יעברו למודל שבו אין מינימום. כלומר הם יסכימו לקבל אחוז קבוע מהמחיר של השיר הנמכר. זה יאפשר למחיר של השירים הישנים לרדת עד לרמה בה ההכנסות הן מקסימליות."

ש:  "ומה לגבי החסמים הטכניים? נראה שאי אפשר להוריד הרבה את העלויות של רוחב הפס המחשוב והאנשים."

מ:  "אפשר ואפשר. במערכות שיתוף קבצים הפועלות בטכנולוגיות של P2P, העלויות הללו, נמוכות בהרבה."

ש:  "זה נשמע מאוד מעניין. אבל כשאני חושב על מה שדברנו, לא נראה לי שהמכירות של שירים ישנים יכולות להתקרב למכירות של להיטים ושירים חדשים."

מ:  "זו באמת נקודה שלא הוכחנו. אבל ההשערות נראות בסדר. יש בעייה לבדוק את זה, כי אין היום מנגנון מסודר שיכול לספק נתונים על מכירה של שירים ישנים במחירים נמוכים. יש פה הימור מסוים למי שינסה לממש מנגנון כזה. אבל עלות הניסוי אינה גבוהה מידי והפוטנציאל במקרה של הצלחה הוא גבוה מאוד."

ש:  "מה לגבי סרטים, סדרות טלויזיה, תמונות, תוכנות וכו'? האם גם להם יש 'זנב ארוך'?"

מ:  "יש הבדלים מסוימים, אבל בעיקרון התופעה קיימת גם בתחומים אלה."

ש:  "יש פה עוד כמה סימני שאלה, אבל אין ספק שזה מאוד מעניין! תודה על ההסברים והמידע."

מ:  "שמחתי."