כותרות TheMarker >
    ';

    על הריצפה

    אני מבקש לשמור על פונט 12 וצבע שחור, אני אלרגי לנסיונות התבלטות ומרפקנות כפי שהם מתבטאים בצבעים וגדלים מוגזמים.

    היחידי שמותר להשמיצו בבלוג הוא אותי (כל המרבה הרי זה משובח).

    הביאנלה של וויטני - פסגת האומנות אמריקאית ?

    11 תגובות   יום ראשון, 1/6/08, 07:51

    אחד היתרונות הגדולים של לחיות בניו יורק הוא הסצנה האומנותית בעיר והפיסגה של הסצנה הזאת היא הוויטני ביאנלה שמתקיימת (מן הסתם) מידי שנתיים.

     

    השנה בגלל שחיכיתי לכל מיני אורחים שאיתם רציתי לראות את הביאנלה (וזה שכולם דחו את ביקוריהם) הלכתי יום לפני שהיא נסגרה ועל כן לא נראה לי שלביקורת שלי יהיה הרבה ערך אבל בכל זאת רציתי לכתוב אותה.

     

    אז אחרי שבביאנלה הקודמת חשפה אותנו האוצרת* של הביאנלה לדימויים מאוד חזקים השנה היתה התערוכה מאוד עדינה וזהירה ועם זאת הרבה פחות אישית ויותר פוליטית.

     

    אין לי ממש השכלה אומנותית פורמאלית אז אתם תסלחו לי על חוסר המקצועיות והסובייקטיביות שלי בבחירת היצירות והדעה שלי עליהן.

     

    היצירה הבולטת ביותר בביאנלה היתה לדעתי "גבינה" של מיקה רוטנברג שבנתה מיצג ווידיאו על חוות עיזים של שבע נשים ארוכות שיער המייצרות גבינה בצורה מאוד אורגנית/ביזרית/פטישיסטית בין השאר על ידי העברת המים דרך שערן שאיבת החלב מהאדמה והשימוש במבנה מאוד פרימיטיבי למראה.

     

     

    השימוש בסיפור על שבע האחיות שמתקיימות (בצורה עצמאית כלכלית)מפולחן שערן ועבודת חווה (אורגנית כיאה לתקופה עליה סופר הסיפור) ביקורת חברתית גם על חברה צרכנית וגם על שיעבוד האישה (יש גם כמה רמיזות בארכיטקטורה של המבנה עצמו שרומזות לכך) בכל אופן היצירה מאוד אסתטית ומושקעת בכל פרט הכי קטן.

     

    יש כתבה יפה על היצירה הזאת כולל ראיון עם היוצרת.

     

     

    היצירה השניה שבלטה בנימה הפוליטית שלה היתה זאת של דניאל יוסף מרטינז - "אלימות אלוהית" אשר מורכבת משלטים צבועים בצבע מטאלי זהוב ועלהם שמות של אירגונים להם אנשים מוכנים להקריב את חייהם, מאירגוני טרור, מחתרות, סוכנויות ביון (כולל המוסד והסי אי איי), חברות פרה מליטנטיות (בלקווטר) ועד ה JDO (אירגון ההגנה היהודית).

     

     

    היצירה בעלת הערך הכי גדול בעיני (ככול פשוטי העם ככול שהמסר מסובך יותר והביצוע קליל יותר נראה לי הערך האומנותי גדול יותר) היתה של בחורה צעירה (יחסית) בשם לזלי היואיט שנקראת "עשה את זה פשוט" (Make it simple), המיצג כולל מספר צילומים בהם ריבועים, ספרים ותמונות ישנות. למרות הפשטות של התמונות יש רובד עמוק ועמוס לעייפה על ידי כותרות הספרים (שלא נבחרו במקרה) והתמונות הישנות שמופיעות כאילו לכאורה בפריים. אני לא ממש ירדתי לסוף דעתה של האמנית בגלל היעדר ידע מספיק על הספרים והתמונות שהיא בחרה אבל יש הרגשה שהיא מנסה לטפל בבעיות סוציאליות של שיוויון, גזע, משפחה ועוד כל מיני נקודות שאני לא לגמרי בטוח מה משמעותן. אולי לא כל כך פשוט כמו שזה נראה במבט ראשון.

     

     

    הייצירה האחרונה שיש לי חשק לכתוב עליה היא של אמנית מדליקה בשם פואבי וואשבורן (אני מקווה שאני קורא את השם שלה באנגלית נכון) שעשתה מיצג אורגני/מכני שנע על הגבול של חברה צרכנית וחברה ירוקה ואולי המשותף להן (פרוש שלי לגמרי, אני מקווה שאני בכיוון :). היא בנתה מעיין אקווריומים מלאים במיץ (גאיטורייד) שבהם גדלים פרחים (חלקם חתוכים וחלקם חיים) עם כל מיני מכניזמים ששואבים ומזרימים את המיץ הלוך ושוב. מאוד מעניין למרות שמצאתי ביו טיוב יצירה אחרת שלה הרבה יותר מדהימה לגוגנהיים בגרמניה.

     

    היו הרבה עבודות נוספות נפלאות אבל לדעתי היו גם הרבה יצירות שעדינותן הוויזואלית הפכה אותן לכמעט בלתי נראות והיו כמה פסלים שהשאירו אותי תוהה למה בחרו אותם בכלל לביאנלה. בשנתיים האחרונות ראיתי המון עבודות נפלאות בגלריות של צ'לסי ואני בכלל לא בטוח שהעושר של האמנות האמריקאית בא לידי ביטוי במלואו בביאנלה השנה.

     

     * יש יותר מאוצרת אחת אבל אני תמיד חושב על המרשעת הזאת שלא קיבלה את העבודה של יולי לביאנלה (היא הגישה לפני יותר משנתיים לזאת הנוכחית).

    דרג את התוכן:

      תגובות (11)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        24/6/08 00:25:

       

      צטט: רונתי 2008-06-23 23:27:16

      קוראים לו רוברט בכטל, לצייר שמצייר את הפרוורים האמריקאיים בדיוק צילומי, עם משפחות שעומדות לפני המכוניות המלוקקות שלהן. Robert Bechtle

      צייר מצוין לדעתי, וכתבה מדליקה. תבוא לכתוב בעסקי אמנות, הצלחה מובטחת!

       

       אני אשתדל, יש לי סיקור של הגלריות בצ'לסי מלפני שבועיים שלא הספקתי לכתוב, אולי אני יפרסם אותו גם שם.

       

      תודה על הגילוי, מאוד אהבתי אותו אבל שכחתי לכתוב את שמו ואני ושמות זה לא כל כך הולך ביחד. 

       

        23/6/08 23:47:

       

      צטט: taya1 2008-06-01 21:17:43

       אני מתכוונת לאוטודידקטיות. קל יותר באמנות מאשר בכלכלה לדעתי.

      צטט: itamarp 2008-06-01 20:21:50

       

      צטט: taya1 2008-06-01 08:22:32

      אם אתה שואל אותי אז אני אגיד לך שלדעתי אין שום צורך בהשכלה אמנותית פורמלית כדי לאהוב אמנות, להבין באמנות, ולכתוב על אמנות. להפך , לפעמים אותה השכלה פורמלית רק פוגמת.

      כמובן שכל מקרה לגופו ואני בכל אופן מאוד נהניתי לקרוא !

       

       

       

      אני מאוד בעד השכלה פורמאלית, שמישהו כותב על כלכלה בלי להבין על מה הוא כותב זה משגע אותי :)

       

      תודה

       

      אני עם טל. אמנות אמורה לגעת. נגעה - טוב, לא נגעה - אז לא. הכלל היחיד מבחינתי הוא החשיפה - רק אם אתה חשוף הרבה ופתוח לקלוט דברים "אחרים", תוכל לבטא את התחושה.

       

      טוב, קצרה כאן היריעה מההסבר הרחב. בכל מקרה, תודה.

        23/6/08 23:27:

      קוראים לו רוברט בכטל, לצייר שמצייר את הפרוורים האמריקאיים בדיוק צילומי, עם משפחות שעומדות לפני המכוניות המלוקקות שלהן. Robert Bechtle

      צייר מצוין לדעתי, וכתבה מדליקה. תבוא לכתוב בעסקי אמנות, הצלחה מובטחת!

       

        1/6/08 21:31:

       

      צטט: taya1 2008-06-01 21:17:43

      אני מתכוונת לאוטודידקטיות. קל יותר באמנות מאשר בכלכלה לדעתי.

      צטט: itamarp 2008-06-01 20:21:50

       

      צטט: taya1 2008-06-01 08:22:32

      אם אתה שואל אותי אז אני אגיד לך שלדעתי אין שום צורך בהשכלה אמנותית פורמלית כדי לאהוב אמנות, להבין באמנות, ולכתוב על אמנות. להפך , לפעמים אותה השכלה פורמלית רק פוגמת.

      כמובן שכל מקרה לגופו ואני בכל אופן מאוד נהניתי לקרוא !

       

       

       

      אני מאוד בעד השכלה פורמאלית, שמישהו כותב על כלכלה בלי להבין על מה הוא כותב זה משגע אותי :)

       

      תודה

       

       בדיוק כי אני לא יודע אני גם לא יכול לתת לעצמי הנחות שכאילו, הרבה אנשים חושבים שכלכלה זה מאוד פשוט ויותר אנשים חושבים שהם "מבינים" בכלכלה מאשר באומנות ועדיין...

        1/6/08 21:17:

       אני מתכוונת לאוטודידקטיות. קל יותר באמנות מאשר בכלכלה לדעתי.

      צטט: itamarp 2008-06-01 20:21:50

       

      צטט: taya1 2008-06-01 08:22:32

      אם אתה שואל אותי אז אני אגיד לך שלדעתי אין שום צורך בהשכלה אמנותית פורמלית כדי לאהוב אמנות, להבין באמנות, ולכתוב על אמנות. להפך , לפעמים אותה השכלה פורמלית רק פוגמת.

      כמובן שכל מקרה לגופו ואני בכל אופן מאוד נהניתי לקרוא !

       

       

       

      אני מאוד בעד השכלה פורמאלית, שמישהו כותב על כלכלה בלי להבין על מה הוא כותב זה משגע אותי :)

       

      תודה

       

        1/6/08 20:37:

       

      צטט: דבי לוזיה 2008-06-01 14:25:41

      העיניים שלנו בניו - יורק - אני מלנקקת בקהילת עסקי אמנות.

       

      לגבי מיקה רוטנברג - יש לי חשש שהיא הופכת להיות מאד רפטטיבית.

      ראית את "בצק"? ראיתי גם עבודה נוספת שלה בטייט מודרן בלונדון - הכל על אותו עיקרון של זיעה, צפיפות, ציצים ופס יצור ביזארי.

       

      תגיד, היה ציור?

       

      בכייף, אולי הבלוג הנידח שלי יצא ליום מבדידותו.

       

      ראיתי קצת ווידיאו של עבודות אחרות שלה אבל אני ממש לא רואה פגם בכך שהיא משתמשת בדימויים קבועים (יחסית), הם הצבעים שלה והיא בכל זאת מציירת איתם ציורים קצת שונים (שזה הרבה יותר ממה שאני יכול להגיד על ג'ספר ג'ונס בתקופה האחרונה).

       

      היה מעט מאוד ציורים, בעיקר צילומים, מדיה משולבת (הרבה ולא רעים בכלל ברובם), מיצגים ווידיאו ארט (שקצת הזנחתי מקוצר זמן, היה שם עבודה של גיוליה מלצר מאוד מעניינת והיה איזה סרט על פיל שאמור להיות מהאטרקציות הגדולות אבל לא ראיתי כי היה נורא צפוף). גם חסרונה של האמנות הדיגיטאלית היה מאוד מורגש במפתיע (לא שראיתי ממנה הרבה בגלריות השנה אבל בכל זאת הוויטני יכולים לדחוף אותה קצת, זה האופק החדש).

       

      היה צייר אחד שמאוד הרשים אותי שצייר סברביה (בתים ומכוניות חונות) אבל שמו ברח לי מהראש, אם את יודעת על מי מדובר הייתי שמח לדעת את שמו. 

       

        1/6/08 20:23:

       

      צטט: טריש מק'מילן 2008-06-01 11:38:54

      מושחתים נמאסתם. למה רק אתה בניו יורק והולך לכל מיני ביאנלות של שמאלנים? טייק מי איתמר.

       

      את מוזמנת לבקר, אני אפילו מוכן לפנות לך את הספה הנפתחת (גם משה מוזמן אם הוא מסוגל להתנהג יפה).

       

       

        1/6/08 20:21:

       

      צטט: taya1 2008-06-01 08:22:32

      אם אתה שואל אותי אז אני אגיד לך שלדעתי אין שום צורך בהשכלה אמנותית פורמלית כדי לאהוב אמנות, להבין באמנות, ולכתוב על אמנות. להפך , לפעמים אותה השכלה פורמלית רק פוגמת.

      כמובן שכל מקרה לגופו ואני בכל אופן מאוד נהניתי לקרוא !

       

       

       

      אני מאוד בעד השכלה פורמאלית, שמישהו כותב על כלכלה בלי להבין על מה הוא כותב זה משגע אותי :)

       

      תודה

        1/6/08 14:25:

      העיניים שלנו בניו - יורק - אני מלנקקת בקהילת עסקי אמנות.

       

      לגבי מיקה רוטנברג - יש לי חשש שהיא הופכת להיות מאד רפטטיבית.

      ראית את "בצק"? ראיתי גם עבודה נוספת שלה בטייט מודרן בלונדון - הכל על אותו עיקרון של זיעה, צפיפות, ציצים ופס יצור ביזארי.

       

      תגיד, היה ציור?

        1/6/08 11:38:
      מושחתים נמאסתם. למה רק אתה בניו יורק והולך לכל מיני ביאנלות של שמאלנים? טייק מי איתמר.
        1/6/08 08:22:

      אם אתה שואל אותי אז אני אגיד לך שלדעתי אין שום צורך בהשכלה אמנותית פורמלית כדי לאהוב אמנות, להבין באמנות, ולכתוב על אמנות. להפך , לפעמים אותה השכלה פורמלית רק פוגמת.

      כמובן שכל מקרה לגופו ואני בכל אופן מאוד נהניתי לקרוא !

       

       

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      itamarp
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין