בפרק הקודם התבשרה גונק על ידי מנהל מחלקת הייעודים שהיא אינה מיועדת להפרייה, והוא סרב לתת לה אפילו רמז על ייעוד חלופי. בערב, התקשרו אליה החברות, כהרגלן. "מה זאת אומרת?" ההבילו אדים של זעם מוצדק, גם הן התקשו לקלוט, "הם לא היו מוכנים להגיד לך מה הייעוד שלך?" "אתן חושבות שהחראים האלה יגלו לי? הם רוצים כנראה שאמצא את הייעוד שלי בעצמי." "אז מה תעשי?" שאלה תמי. לחברות של גונק לא חסרו שאלות. "תשמעי!" אמרה גונק, "אני לא מוכנה יותר לחיות בעולם אקספירימנטלי. אני הולכת לארגן מרי אזרחי." כל הלילה עבדה גונק על כתיבת קונטרסים והפצתם, על הכנת כמה שלטי מחאה, וריסוס כתובות על קירות בעיר. מאמציה הצליחו לעורר הד ציבורי. מאות בני אדם התקבצו ברחבה שמול משרד התוחלות, הרימו את השלטים שקראו: "רוצים תשובות", "הניחוש מביא לייאוש", "נמאס לנו לגשש באפילה". איש אחד עם מגאפון עודד את המפגינים לקרוא: "זכות העם לדעת גם". בניין משרד התוחלות ניצב חיוור על שלוש קומותיו. כל החלונות היו סגורים, אך אפשר היה לראות את העובדים עומדים מאחורי השמשות המתנוצצות בשמש, מצביעים על המפגינים ומתפקעים מצחוק. |
תגובות (7)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
גונק?
מה פיספסתי סידרה שלמה? אמרת שאת עוזבת ואז כשאני לא מוכן ולא בודק את ממציאה את גונק?
אכן זונה בגמלאות
העם מתקומם - ובשביל הפקידים זה סטנד אפ...
רץ לפרק הבא.
אתה חכה וראה, אם לא תיעשה מלאכתך בידי אחרים. בפרק הבא של עלילות גונק.
אני כותב לכם מתוככי המשרד לענייני התוחלת, שתדעו ושידע כל העולם שגם בינינו יש מי שתומכים במרי, ונצטרף מייד כשהמורדים יגיעו אלינו.
רבים מאיתנו מאסו במצב הבלתי נסבל ואנו חושבים שמגיע לכל אזרח לדעת את יעודו. אנו מתכוונים לפתוח את בסיסי הנתונים על אפם וחמתם של הממונים, וכל אזרח יוכל לעיין בנבכי יעודו מבלי לעמוד במבחנים הזויים שהמציאו הביורוקרטים רק כדי להצדיק את משרתם.
"נביא אחד אמר כי אורכו של יום אחד יכול להיות מספיק כדי לגלות כל מה שאפשר על הנסיון.
הייתי רוצה להאמין שהיום הזה קיים."
את זה אמר פ. ק. בריאיון שנערך עימו.
אני עד היום לא הבנתי למה התכוון
כי אני עדיין מנסה
אקספירמנטית מבטיחה לך שהמשפט "יגעת, מצאת..." עובד!!
טמבורין היקרה
אל יאוש