ובלילה חלמתי שמפיק הוליוודי גדול טלפן להודיע לי שזכיתי בתפקיד נכסף בסרט עתיר כוכבים. שנייה לפני שיצאתי מהבית הוא תפס אותי בטלפון. איכשהו השיחה שלו נבלעה בהתארגנות החפוזה שלי. הוא הבטיח הכרה בינלאומית, הרבה כסף, נסיעות לחו"ל, זרק שמות של שחקנים ידועים. "אני אחזור אליך מאוחר יותר" מלמלתי. "אני חייבת לצאת". דקה אחר כך, הייתי באוטו, נוסעת בדרך לא מוכרת שהובילה אותי לבית שאמור היה להיות מוכר. הכי מוכר. לבית של סבתא שלי. בתקופה האחרונה, עם כל הבלאגן בחיי אני לא מצליחה להגיע אליה מספיק. בחלום הגעתי לבקר אותה ולא זיהיתי את הבית. לקח לי זמן רב למצוא את הכניסה. הבית החם והאהוב של סבתא, הפך למעין בית אבות וכעת התגוררו בו קשישים רבים שלא הכרתי. מרחוק יכולתי להבחין בה, בין כל דיירי בית האבות. היא עמדה שם, סבתא שלי. לבשה חולצה ורודה, הביטה בי, סובבה את הגב והמשיכה ללכת. כמו לא זיהתה אותי, למרות שהייתה צלולה לגמרי. סבתא שלי לא זיהתה אותי. התקדמתי על מנת להכנס ומנהלת המקום קיבלה את פניי והצמידה לי לדש תג מבקרת. היא אמרה לי שטוב שבאתי, כי בדיוק היום יש כאן הצגה של הדיירים וסבתא משתתפת, ואף אחד מהמשפחה לא בא לראות אותה. אף אחד... ירדתי באיטיות אל המדרגות המובילות את החצר, מתקרבת אל השולחן בו יושבת האשה בחולצה הוורודה, הסבתא היחידה שנשארה לי, והתיישבתי לידה. "באתי לראות את ההצגה שלך סבתא", אמרתי. היא הביטה בי, סידרה את התג ששמו לי בכניסה, כמו מזכירה לי שאני פה רק על תקן מבקרת, והפנתה מבטה חזרה אל חבריה בשולחן. פתאום נזכרתי בשיחת הטלפון, ההיא, מהמפיק הגדול, על התפקיד הנחשק בסרט ההוליוודי, שקיבלתי לפני שיצאתי מהבית. הרגשתי כל כך עלובה ברגע ההוא. כל כך ריקה מתוכן. כמו טָרָף הָטֵפל את העיקר ולא יכולתי לו עוד. את העולם הייתי מוכרת באותו הרגע, רק בשביל חיבוק אחד מסבתא. רק בשביל לראות את ההצגה הזו שלה, בבית האבות הדמיוני ההוא. הייתי מוכרת גם את נשמתי.... אלמלא רק לא עשיתי זאת קודם, מבלי משים. __________________________________________________ "מה לָךְ נֶפֶש עֲיֵפָה וַחֲלוּמָה לִזְנוּנִים, מָה את מְחַפֶּשֶת עֲדַין על כָּל הַגְּבָעוֹת הַגְּבוֹהוֹת וְתַחַת כָּל הָעֵצִים הָרַעֲנַנִים- חָשַבְתִי שֶהִשְתָּנֵּית קְצָת לְטוֹבָה בִּמְרוּצַת הַשָּנִים.." (חיים גורי, "שאריות אריג") |
תגובות (49)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
כך שאני בהחלט מבין את תחושותייך.
ובקשר למה שאת כתבת - יפה ומרגש.
אם תחלמי שוב
את אותו חלום
דעי לך
כי הוא יתגשם
חלומות נעימים
אקי
לאינדיאנים יש שם לזמן מיוחד - "זמן חלום"
הזמן שבו אנו חולמים והשאמאנים שלהם יודעים להיכנס לזמן המיוחד הזה
מתוך כוונה.
וזהו זמן לתקשר עם אבותיהם שעברו מן העולם ולבקש מהם יעוץ והכוונה.
ישנו מסר בחלומך
משאת נפש
עצה מעולם הרוחות
ומ"זמן חלום"
אלן * - או בשמי האינדיאני - "אריה רץ"
הסיפור מרגש
מהמקום שלך,
מהמקום שלי, זה שגורם להתגעגע
לחיבוק
לשיחות
לטיולים
לבישולים
לריחות
לחינוך
לסבתא. ולסבא גם.
ריגשת טל
נשמה אמיתית ופיוטית
ריגשת אותי מאד,
אחזור עם כוכב כי בהחלט מגיע לך...!
האבנים הגדולות. כמה קל לשכוח אותן.
תודה שהזכרת לנו מה באמת חשוב בחיים
טל יקרה*
מרגשת מאוד,
תזכרי שהיא תמיד תאהב אותך
נשיקות
את התגובה שלי תקבלי באופן פרטי בנתיים *
גם אני
דווקא עכשיו
בדיוק עכשיו
מתגעגעת לסבתא שלי
כל כך רציתי שהיא תראה בי
שהיא תראה אותי
ועשית לי
סיבובים בלב
כאלה של געגועים
מחכה לפרימייר שלך
ביג טיים האני
לאב יו
ותמיד תמיד אעצים אותך
גם מאחורי הקלעים
את השחקנית הראשית
דונט יו פורגט
פדיון נשמה
יש דבר כזה (-:
חזרתי מהעבודה
וראיתי הודעה שלך
את הראשונה
שקראתי
חזרתי
מיום מלא בחילות
ותחושה נוראית
ועכשיו
בסלון הכתמתם שלי
אני קוראת
ואומרת -
" מה סבתא שלי היתה אומרת לי עכשיו?"
הציפו אותי געגועים אליה
אוהבת אותה - המלאך שלי היא
וגם אותך אוהבת
אולי הגיע הזמן
שלי
שלך
להמשיך הלאה
להגשים את מה
שאנו רוצות
אולי הגיע הזמן
לפרוט את הכל
לפשטות
מרוקנת מ-זנונים
אולי...
"חָשַבְתִי שֶהִשְתָּנֵּית קְצָת לְטוֹבָה בִּמְרוּצַת הַשָּנִים.."
טל יקירתי.. יש לי כל כך הרבה מה לאמר לך אבל אקצר..
החלום שלך לא בכדי הוא..
את סוחבת על גבך משא כבד - ורגשי האשמה מחלחלים אל תוך חלומותייך.
אני רוצה שתזכרי דבר אחד: אין על מה! הניחי לעבר והתרכזי בהווה!
את אשה מקסימה ולא צריכה להשתנות, כי אז לא תהיי את אלא חיקוי דהוי של טל.. כולנו עשינו דברים וחווינו מאורעות אבל גדולתו של האדם היא להמשיך הלאה - מחוזק ועם תובנות שיעזרו לו בהמשך. די! תפסיקי להיות כל כך קשה עם עצמך! זה מה יש ומה שיש הוא מקסים, מלבב, כריזמטי ואוהב..
היי ברוכה ילדה והשארי את... אוהבת אותך-גל
המתיני 30 יום ואם החלום שב אליך
אין הדבר מהרהורי ליבך, אלא יש בו אמת
ואת לכי אחר משאת נפשך כי יעלה בידיך להגשימו.
יום טוב, בשורות טובות, שפע אור ואהבה.
טל,
אייה פרוייד?
החלום הזה הוא מתנה עבורך,
מתנה ששלח לך תת המודע ,על מנת שיהייה מרגוע לנשמתך.
לכי בעקבות צו החלום,
צו לבך,
בדרך של האמת שלך
היי ברוכה.
היי
את כותבת מדהים
מרגשת
שבוע קסום
טלי
יפה את בסרט של החיים, והם מדהימים,
רק שתדעי את הכוכבת
אני מבינה
הלוואי והיתה לי סבתא
אפילו לדקה
כמובן שלכותבת נפלאה שכמוך, יגיעו חלומות שכאלה והצעות עבודה שכאלה
אני הייתי מצרפת את סבתא להשתתף איתך בסרט ביחד !
אשוב אלייך די
רונית
קצת תקווה... הנה תשובה לחיים גורי, הישר מההפטרה של שבת זו (הושע ב'):
טז לָכֵן, הִנֵּה אָנֹכִי מְפַתֶּיהָ, וְהֹלַכְתִּיהָ, הַמִּדְבָּר; וְדִבַּרְתִּי, עַל-לִבָּהּ. יז וְנָתַתִּי לָהּ אֶת-כְּרָמֶיהָ מִשָּׁם, וְאֶת-עֵמֶק עָכוֹר לְפֶתַח תִּקְוָה; וְעָנְתָה שָּׁמָּה כִּימֵי נְעוּרֶיהָ, וּכְיוֹם עֲלוֹתָהּ מֵאֶרֶץ-מִצְרָיִם.
וכו וכו...
נוגע ללב... שלי נפטרה בגיל 102, וגם אני חייתי בסרט בסוף...
5 ילדיה (אימי ואחיה) היו מבקרים אותה יום יום באדיקות רבה עד יומה האחרון...
אנחנו כבר דור אחר
התרגשתי וכיכבתי.
כמי שגדלה ללא סבא וסבתא משני הצדדים
ורואה עכשיו את אחייני נהנים מהחיבוק שנקרא סבא וסבתא
אני מבינה מה היה חסר לי., ואפילו אין לי על מה לחלום.
טל מקסימה
נפש הומייה
ובעלת חלומות,
מותר, רצוי וכדאי לחלום. על הכול, את הכול
זו ההווייה, חלומות!!!
(יודע, יש גם מציאות, אזמה?!)
נפלא ביותר .....
תבורכי.
דנה*
טל נגעת וריגשת כתיבתך מלא בקסם, מופלא הצורה בא היא ניכתיבה יתגעגתי לפוסטים שלך הנה לקרוא אותם תודה לך שכתבת תודה לך ריגשת תודה ,ויום נהדר לך
בובה
מרגש מאוד
החלומות שלנו מזכירים לנו מה חשוב באמת .
לפעמים מזהירים אותנו מפני הרע .
לפעמים רומזים לנו לשים לב לטוב .
תפקיד חשוב יש לחלום
נפש קשובה ..תבין .
והמפיק ההוליוודי ..יחזור אילך אם הוא מאוד רוצה .
ואת תגידי לו "סבתא של כוכבת "
וזה עובר בתורשה .
ואוווו איזה יופי !!!!
מה יש בך טל ?
מה עושה אותך כל כך ענקית ?
כוכב
כתבת מדהים...
מאוד מרגש אחד הקטעים היותר יפים ומיוחדים שקראתי אצלך מאז התחלתי לקרוא בבלוג שלך
ובאשר לתחושה שמכרת את נשמתך...
יש לי תחושה שאני יודע על מה את מדברת...
כוכב יפתי
הייתי מוכר את נשמתי כדי לראות את אבי שוב
מרגשת כל כך..
החיבוק הזה, ערכו לא יסולא בפז
יופי של כתיבה :)
עוד אחזור לככב
ריגשת אותי....הטעויות שבידיאבד נקראות טעויות, הדברים
"הגדולים" שבאים על חשבון הדברים "הקטנים" הכ"כ משמעותיים בחיינו.
*