כותרות TheMarker >
    ';

    המון-על-ליזה

    הכרויות באינטרנט זה דבר מצחיק, משעשע, מוזר, מעניין.... ואולי מתסכל היא המילה הכי מתאימה בעצם?!
    הייתי פותחת שני בלוגים שונים, אבל יש רק אחד. אז הבלוג יכיל את נושא ההכרויות באינטרנט והדייטים מחד, ואת הנושא של גידול תינוקות מאידך. הוא עשוי גם להכיל נושאים שקשורים להייטק ואינטרנט, אבל נחיה ונראה.
    אני יודעת שאלה לא ממש קשורים אחד לשני, אבל אלה החיים ויש רק בלוג אחד.

    ומכל הפוסטים, אני הכי גאה במדריך למתחיל המתחיל על שלושת חלקיו. שווה לקרוא.

    חושפת טפח ומגלה טפחיים

    29 תגובות   יום שלישי, 29/5/07, 21:49

    אני כותבת בלוג (בטח כבר שמתם לב לעובדה הזו קורץ). באופן טבעי זה אומר שאני חושפת לא מעט מעצמי ברשת, הרבה יותר מהמממוצע, ויש כאלו שמאוד מטרידה אותם החשיפה הזו. הם לא מבינים למה, וחלק גם חושבים שזה יותר מדי. לי זה דווקא טוב. אני כותבת כל מה שאני רוצה לכתוב, וזה כמובן שונה מאשר כל מה שאני חושבת, ובהחלט לא חושף את כל מה שקורה לי בחיים, יש דברים ואיזורים שאני שומרת לעצמי. החלטתי להסביר מה קרה וכיצד התגלגלו הדברים עד שהגעתי בכלל לרמת חשיפה שכזו. כי זה לא תמיד היה ככה ולא תמיד היה לי ברור שככה זה יהיה. 

     

    אחרי שהייתי זמן מה לבדי, התלבטתי קשות אם להירשם לאתר הכרויות. גם בגלל הקונספט המשונה, אבל בעיקר כי יש יותר מדי אנשים שמכירים אותי. בעיקר סטודנטים שלי, המון סטונדטים מהטכניון הרבה שלמדו אצלי בעבר, המון שלומדים אצלי כרגע, ומלא כאלה שסתם מכירים אותי. ממש לא התחשק לי להפוך לשיחת היום בטכניון, כבר ראיתי את זה קורה בעבר כשאחד המרצים נרשם לאתר הכרויות, ולא התחשק לי להיות מושא הרכילות הטכניוני העדכני, משהו כמו "תראו מה רץ במייל". בכלל כמתרגל אתה תיאורטית צריך איזה מינימום דיסטנס מהסטודנטים (לי אף פעם לא היה את זה), על רוב המתרגלים אף אחד לא יודע יותר מדי.

     

    בסוף אזרתי אומץ, והחלטתי להירשם בכל זאת. אבל בלי תמונה, שחס וחלילה לא יזהו ולא ידעו. זה היה ממש סודי בתקופה ההיא. כל שיחה שלי בג'יידייט התחילה בגישוש מהוסס כדי לבדוק האם אני מכירה את זה שמדבר איתי, או ליתר דיוק האם הוא מכיר אותי, כי יש מספיק אנשים שההכרות שלי איתם היא חד-צדדית, הם מכירים אותי ולי אין מושג מיהם. אולי בפנים אני מכירה, אבל גם זה לא בטוח. סטודנטים בכלל היו מחוץ לתחום, גם כי הם לא בשלב הזה בחיים שמתאים, אבל גם בגלל הסיכון (או אולי סיכוי) שהם מאלו שמכירים אותי. לא מיהרתי גם לשלוח תמונה לכל אחד, לא רציתי שהשמועה על המתרגלת הפנויה תפרוץ לכל עבר.

     

    אז חודשיים הייתי בלי תמונה, ועדיין קיבלתי המון פניות, בעיקר בגלל הטקסט, וגם כי להיות בחורה באתרי הכרויות זה די קל. ואז החלטתי שעם כל הכבוד, זה לא יכול להיות שמה שיגידו הסטודנטים שלי ישפיע על מה שאני מחליטה לעשות, זה לא אמור להוות שיקול. החלטתי שאני מצפצפת על כל מה שיגידו, שלא אכפת לי, שאני לא שמה ז*& על מה שאחרים חושבים, שיחשבו מה שיחשבו, הרי אין לי במה להתבייש. אז שמתי תמונות - הוצפתי בפניות, וכבר לא היה לי את החשש הזה שמישהו יזהה אותי, עברתי את זה. דווקא אז חשבתי שיגיע הקטע הרכילותי, אבל זה איכשהו עבר בשקט ובשלווה (אולי הסטודנטים לא מבלים באתרי הכרויות).

     

    אחרי שהות קצרה באתרי ההכרויות בער בי הצורך לכתוב, כתבתי את "המדריך למתחיל המתחיל" (זה שנמצא פה ב-3 פוסטים שונים), ואהבתי את התוצאה, אז שלחתי לחברים. באמת החלטתי שלא אכפת לי שידעו, ואחרי שהחלטתי אז כבר הלכתי עם זה עד הסוף. שידעו, שיבושם להם. ידעתי שזה עשוי להגיע גם לסטודנטים שלי, אבל באמת שזה לא הפריע לי.

     

    ויום אחד, לפני חודש, גיליתי את המקום הזה, הדה-מרקר קפה. והחלטתי לפרסם את "המדריך" גם פה. התאהבתי במקום, ומאז הכל היסטוריה, אני פה ונהנית נורא. אבל מכיוון שאת המקום הזה נורא קל לגלות בחיפוש באינטרנט למשל, אז הגיעו גם כל השאר - כל מיני חברים שלי (הרבה מהם היו פעם סטודנטים שלי - איכשהו זה בדרך כלל המסלול, אחרי שהם מסיימים את הקורס אנחנו נשארים בקשר), וגם סטודנטים שלי בהווה ובעבר. עכשיו כבר כולם יודעים (בעיקר אחרי הפוסט על ההייטק שגם בילה בעמוד הראשי של הדה-מרקר זמן מה). וכיף לי, אני עושה מה שטוב לי, והחשיפה הזו היא בדיוק במידה המתאימה לי. מי שרוצה קורא, מי שרוצה מגיב, ומי שרוצה מרכל, אלה החיים. העיקר שאני עושה מה שטוב לי, וכבר לא מחליטה לפי לפי לא נעים לי ולפי מה שיחשבו. אז זהו, עכשיו טוב.

     

    ובדיוק היום, אחרי חודש ויום באתר, אני חוגגת 100 כוכבים. אז שיהיה במזל.

     


    לחץ כדי להגיע לתוכן העניינים של המון-על-ליזה 

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (27)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        7/8/07 22:13:

       

      צטט: רועי ז 2007-08-07 14:13:48

      אוי, איזה כיף לך.

      אני ממש מקנא.

      גם בחופשיות, גם בתעוזה, גם בהשלמה וגם בכתיבה היפה.

       

      ומסיבות אגואיסטיות לחלוטין, אני שמח שבחרת לכתוב.

      אני חושבת שזה היה חלק מתהליך ההתבגרות שלי.

      ותודה רבה נבוך

      (ותמצא כבר תמונה חדשה)

        7/8/07 14:13:

      אוי, איזה כיף לך.

      אני ממש מקנא.

      גם בחופשיות, גם בתעוזה, גם בהשלמה וגם בכתיבה היפה.

       

      ומסיבות אגואיסטיות לחלוטין, אני שמח שבחרת לכתוב.

        12/6/07 09:01:

      צטט: פיני1 2007-06-11 22:14:19

      ליסה שלום

      אני די חדש בקפה, ומתאקלם בקצב שלי, קצב הצב, ולכן בודאי שלא אפנה עכשיו למנהלי הקפה בהצעות עלהכוכב וגיווניו, אבל אני מותר על הקרדיט ומאפשר לך לקדם את הרעיון , כרעיון שלך.

      בינתים תמשיכי להיות הכוכבת, את מספקת חומר קריאה מעולה, עלי וככבי.

      תודה רבה מחייך

      לגבי הצעות הכוכבים, גם לבמבי יש הצעות מצויינות לגבי הכוכבים. והעיקר הכתיבה והתגובות, הכוכבים זה סתם ערך מוסף חביב.

      צטט: איירבוס-max 2007-06-12 05:21:10

      צטט: ליזה פיירמן 2007-05-31 13:50:35

      צטט: ליאור רועי 2007-05-30 13:33:16

      צטט: ניצה צמרת 2007-05-30 02:12:51

      ככה בקטנה להיות אחרי טל ויורם, זה כבוד גדול. תכתבי ילדה תכתבי.... כתבתי לך ולאחרים. היום סיפרה לי מישהי שהיא כותבת כי עודדתי אותה ואתמול גם... זה נפלא ולאו דווקא בשביל אספני הכוכבים. אני אפרסם עוד מעט את "הסיבה" האמיתית לכתיבה שלי. רק שלי. זו הפתעה.

      ולעניין החשיפה. אם כבר אז שיהיה בגדול כמו שצריך ולא קצה של, זנב של, שארית של. אלא עם כל הכבוד הראוי.

      אגלה לך בסוד, הרבה פעמים אחרי שכתבתי פוסט על דייט, הצמדתי אותו כקובץ לכרטיס של הדייטון ושלחתיאליו  דרך אתר ההיכרויות. זה נתן לי משום מה סיפוק. סגרתי מעגל והלכתי הלאה. לעניות דעתי פותחים עכשיו קבוצות תמיכה לגברים הללו. ולסיום, כל מה שקורה, קורה לטובה. לילה טוב חמודה.

      ניצה, אני מוצאת את הרעיון שלך גאוני, כלומר לשלוח ל"מוזה" את הפוסט שהוא עזר ליצור... מבינה לגמרי איך זה נותן סיפוק..

      ליזה, כתבת משפט שהדהד לי מתוך שיחה שהיתה לי אתמול:

      "אני כותבת כל מה שאני רוצה לכתוב, וזה כמובן שונה מאשר כל מה שאני חושבת, ובהחלט לא חושף את כל מה שקורה לי בחיים, יש דברים ואיזורים שאני שומרת לעצמי."

      מפתיע אותי כל פעם מחדש שאנשים בטוחים שמדיום כזה יכול להכיל את כל האדם, יתפשט בבלוגו ככל שיעשה.

      שום מדיום לא יכול להכיל את כל האדם. אני אפילו לא בטוחה שיש אדם אחר שיוכל להכיל ולהכיר את האדם במלואו. כנראה שלא לגמרי, אלא רק כמעט.

      מאיפה מגיעה חוכמת החיים הנפלאה הזו?

      האם חייבים לעבור "תשעה קבין" של סבל בשביל התובנות?

      אתמההה!

      לא יודעת אם חייבים תשעה קבין בשביל זה, אין ספק שחלק מהתרומה הגיע משם. אבל אני לא מצטערת על אף טיפה ממנו, כי הוא לימד אותי הרבה. טוב שיש גם דברים כל כך טובים שיוצאים מחוויות כאלה.

        12/6/07 05:21:

       

      צטט: ליזה פיירמן 2007-05-31 13:50:35

       

      צטט: ליאור רועי 2007-05-30 13:33:16

       

      צטט: ניצה צמרת 2007-05-30 02:12:51

      ככה בקטנה להיות אחרי טל ויורם, זה כבוד גדול. תכתבי ילדה תכתבי.... כתבתי לך ולאחרים. היום סיפרה לי מישהי שהיא כותבת כי עודדתי אותה ואתמול גם... זה נפלא ולאו דווקא בשביל אספני הכוכבים. אני אפרסם עוד מעט את "הסיבה" האמיתית לכתיבה שלי. רק שלי. זו הפתעה.

      ולעניין החשיפה. אם כבר אז שיהיה בגדול כמו שצריך ולא קצה של, זנב של, שארית של. אלא עם כל הכבוד הראוי.

      אגלה לך בסוד, הרבה פעמים אחרי שכתבתי פוסט על דייט, הצמדתי אותו כקובץ לכרטיס של הדייטון ושלחתיאליו  דרך אתר ההיכרויות. זה נתן לי משום מה סיפוק. סגרתי מעגל והלכתי הלאה. לעניות דעתי פותחים עכשיו קבוצות תמיכה לגברים הללו. ולסיום, כל מה שקורה, קורה לטובה. לילה טוב חמודה.

      ניצה, אני מוצאת את הרעיון שלך גאוני, כלומר לשלוח ל"מוזה" את הפוסט שהוא עזר ליצור... מבינה לגמרי איך זה נותן סיפוק..

       

      ליזה, כתבת משפט שהדהד לי מתוך שיחה שהיתה לי אתמול:

      "אני כותבת כל מה שאני רוצה לכתוב, וזה כמובן שונה מאשר כל מה שאני חושבת, ובהחלט לא חושף את כל מה שקורה לי בחיים, יש דברים ואיזורים שאני שומרת לעצמי."

      מפתיע אותי כל פעם מחדש שאנשים בטוחים שמדיום כזה יכול להכיל את כל האדם, יתפשט בבלוגו ככל שיעשה.

      שום מדיום לא יכול להכיל את כל האדם. אני אפילו לא בטוחה שיש אדם אחר שיוכל להכיל ולהכיר את האדם במלואו. כנראה שלא לגמרי, אלא רק כמעט.

      מאיפה מגיעה חוכמת החיים הנפלאה הזו?

      האם חייבים לעבור "תשעה קבין" של סבל בשביל התובנות?

      אתמההה!

        11/6/07 22:14:

      ליסה שלום

      אני די חדש בקפה, ומתאקלם בקצב שלי, קצב הצב, ולכן בודאי שלא אפנה עכשיו למנהלי הקפה בהצעות עלהכוכב וגיווניו, אבל אני מותר על הקרדיט ומאפשר לך לקדם את הרעיון , כרעיון שלך.

      בינתים תמשיכי להיות הכוכבת, את מספקת חומר קריאה מעולה, עלי וככבי.

        9/6/07 01:44:

       

      צטט: פיני1 2007-06-09 00:03:41

      מחייךמאחל לך עד מאה ועשרים לפחות,

      אני מציע להמיר מאה כוכבים ירוקים בכוכב פלטיניום אחד,כך יהיה לך יותר מקום לאחסן כוכבים בהתחשב בקצב שאת אוספת אותם.

      אני עדיין בהלם, אבל בעשרת הימים האחרונים הספקתי לאגור עוד המון כוכבים ועכשיו אני כבר ב-169(!) כוכבים.

      הרעיון ליצור עוד כוכבים מסוגים שונים עשוי למצוא חן בעיניי הנהלת הקפה, נראה שהכוכבים עושים יפה את עבודתם.

        9/6/07 00:03:

      מחייךמאחל לך עד מאה ועשרים לפחות,

      אני מציע להמיר מאה כוכבים ירוקים בכוכב פלטיניום אחד,כך יהיה לך יותר מקום לאחסן כוכבים בהתחשב בקצב שאת אוספת אותם.

        31/5/07 13:56:

       

      צטט: איילת השחר (טכניון) 2007-05-30 13:51:08

      אני לא מאמינה, הצלחתי לעשות "לוג-אין" לקפה...!

       

      על כל פנים, ליזה, שמחתי לקרוא גם את הפרק הזה.

      כתוצאה מהקריאה, אני חושבת שיש לנו "ויכוחון". אני טוענת שגם בפוסט הזה את מדגימה התעצמות נשית, גם אם את לא אוהבת את ההגדרה (דבר שהוא מן הסתם לגיטימי).

       

      גברים תמיד ירשו לעצמם יותר חשיפה בנסיבות האלה, מהסיבה הפשוטה שהסביבה תשפוט אותם באמות מידה הרבה יותר מקלות מאשר אותנו הנשים. אפילו הרכילות תהיה יותר "חיובית".

       

      מה יותר עוצמתי מאישה שלוקחת את הרצון שלה אל המקום הראשון? הרי דורות שלמים חונכנו שאנחנו צריכות לוותר. והנה, באות נשים כמוך, מצהירות קבל עם שהן כן תרשמנה באתר הכרויות. שהן לא יסתירו את תמונתן, וכן יחגגו את חיוניותן, נשיותן, ואם יורשה לי, גם את מיניותן. שזה כן לגיטימי להיות גרושה/נשואה/רווקה בעלת קריירה/שאיפות/צרכים משל עצמן.

       

      אם תחשבי על זה בפרספקטיבה של, נאמר, 150 שנות ההיסטוריה האחרונות, תווכחי בכמה עוצמה זה כרוך. בכמה אומץ ובמידה מסויימת סיכון, שרק החזק לוקח.

       

      איילת

      ויכוחון או לא - אני אקח את זה כמחמאה גדולה. תודה.

      צטט: ran shoham 2007-05-30 15:01:00

      מעריך ומככב.

      תודה רבה.

      צטט: m.benady 2007-05-30 19:34:03

      בהצלחה... כוכבת! (משחק מלים כזה) 

      תודה לך, חובבת משחקי מילים (וגם כוכבים)  מחייך

        31/5/07 13:50:

       

      צטט: ליאור רועי 2007-05-30 13:33:16

       

      צטט: ניצה צמרת 2007-05-30 02:12:51

      ככה בקטנה להיות אחרי טל ויורם, זה כבוד גדול. תכתבי ילדה תכתבי.... כתבתי לך ולאחרים. היום סיפרה לי מישהי שהיא כותבת כי עודדתי אותה ואתמול גם... זה נפלא ולאו דווקא בשביל אספני הכוכבים. אני אפרסם עוד מעט את "הסיבה" האמיתית לכתיבה שלי. רק שלי. זו הפתעה.

      ולעניין החשיפה. אם כבר אז שיהיה בגדול כמו שצריך ולא קצה של, זנב של, שארית של. אלא עם כל הכבוד הראוי.

      אגלה לך בסוד, הרבה פעמים אחרי שכתבתי פוסט על דייט, הצמדתי אותו כקובץ לכרטיס של הדייטון ושלחתיאליו  דרך אתר ההיכרויות. זה נתן לי משום מה סיפוק. סגרתי מעגל והלכתי הלאה. לעניות דעתי פותחים עכשיו קבוצות תמיכה לגברים הללו. ולסיום, כל מה שקורה, קורה לטובה. לילה טוב חמודה.

      ניצה, אני מוצאת את הרעיון שלך גאוני, כלומר לשלוח ל"מוזה" את הפוסט שהוא עזר ליצור... מבינה לגמרי איך זה נותן סיפוק..

       

      ליזה, כתבת משפט שהדהד לי מתוך שיחה שהיתה לי אתמול:

      "אני כותבת כל מה שאני רוצה לכתוב, וזה כמובן שונה מאשר כל מה שאני חושבת, ובהחלט לא חושף את כל מה שקורה לי בחיים, יש דברים ואיזורים שאני שומרת לעצמי."

      מפתיע אותי כל פעם מחדש שאנשים בטוחים שמדיום כזה יכול להכיל את כל האדם, יתפשט בבלוגו ככל שיעשה.

      שום מדיום לא יכול להכיל את כל האדם. אני אפילו לא בטוחה שיש אדם אחר שיוכל להכיל ולהכיר את האדם במלואו. כנראה שלא לגמרי, אלא רק כמעט.

        31/5/07 09:28:

       

      צטט: ויקי.נ 2007-05-30 10:50:56

      ליזה שלי יקירה...

      תמיד תעשי מה שטוב לך וליולי המדהימה שלך

      וכל השאר ....לא ממש חשוב קורץ

      יום מקסים

      ויקי שלי, את צודקת. אבל צריך ללמוד לעשות מה שטוב לך. כל כך הרבה פעמים אנחנו עושים דברים כי צריך, כי לא נעים לנו, כי ככה נהוג. אפשר גם אחרת - לעשות מה שעושה לנו טוב. וככה החיים יפים יותר.

        30/5/07 19:34:

      בהצלחה... כוכבת! (משחק מלים כזה) 

        30/5/07 15:01:
      מעריך ומככב.

      אני לא מאמינה, הצלחתי לעשות "לוג-אין" לקפה...!

       

      על כל פנים, ליזה, שמחתי לקרוא גם את הפרק הזה.

      כתוצאה מהקריאה, אני חושבת שיש לנו "ויכוחון". אני טוענת שגם בפוסט הזה את מדגימה התעצמות נשית, גם אם את לא אוהבת את ההגדרה (דבר שהוא מן הסתם לגיטימי).

       

      גברים תמיד ירשו לעצמם יותר חשיפה בנסיבות האלה, מהסיבה הפשוטה שהסביבה תשפוט אותם באמות מידה הרבה יותר מקלות מאשר אותנו הנשים. אפילו הרכילות תהיה יותר "חיובית".

       

      מה יותר עוצמתי מאישה שלוקחת את הרצון שלה אל המקום הראשון? הרי דורות שלמים חונכנו שאנחנו צריכות לוותר. והנה, באות נשים כמוך, מצהירות קבל עם שהן כן תרשמנה באתר הכרויות. שהן לא יסתירו את תמונתן, וכן יחגגו את חיוניותן, נשיותן, ואם יורשה לי, גם את מיניותן. שזה כן לגיטימי להיות גרושה/נשואה/רווקה בעלת קריירה/שאיפות/צרכים משל עצמן.

       

      אם תחשבי על זה בפרספקטיבה של, נאמר, 150 שנות ההיסטוריה האחרונות, תווכחי בכמה עוצמה זה כרוך. בכמה אומץ ובמידה מסויימת סיכון, שרק החזק לוקח.

       

      איילת

       

        30/5/07 13:33:

       

      צטט: ניצה צמרת 2007-05-30 02:12:51

      ככה בקטנה להיות אחרי טל ויורם, זה כבוד גדול. תכתבי ילדה תכתבי.... כתבתי לך ולאחרים. היום סיפרה לי מישהי שהיא כותבת כי עודדתי אותה ואתמול גם... זה נפלא ולאו דווקא בשביל אספני הכוכבים. אני אפרסם עוד מעט את "הסיבה" האמיתית לכתיבה שלי. רק שלי. זו הפתעה.

      ולעניין החשיפה. אם כבר אז שיהיה בגדול כמו שצריך ולא קצה של, זנב של, שארית של. אלא עם כל הכבוד הראוי.

      אגלה לך בסוד, הרבה פעמים אחרי שכתבתי פוסט על דייט, הצמדתי אותו כקובץ לכרטיס של הדייטון ושלחתיאליו  דרך אתר ההיכרויות. זה נתן לי משום מה סיפוק. סגרתי מעגל והלכתי הלאה. לעניות דעתי פותחים עכשיו קבוצות תמיכה לגברים הללו. ולסיום, כל מה שקורה, קורה לטובה. לילה טוב חמודה.

      ניצה, אני מוצאת את הרעיון שלך גאוני, כלומר לשלוח ל"מוזה" את הפוסט שהוא עזר ליצור... מבינה לגמרי איך זה נותן סיפוק..

       

      ליזה, כתבת משפט שהדהד לי מתוך שיחה שהיתה לי אתמול:

      "אני כותבת כל מה שאני רוצה לכתוב, וזה כמובן שונה מאשר כל מה שאני חושבת, ובהחלט לא חושף את כל מה שקורה לי בחיים, יש דברים ואיזורים שאני שומרת לעצמי."

      מפתיע אותי כל פעם מחדש שאנשים בטוחים שמדיום כזה יכול להכיל את כל האדם, יתפשט בבלוגו ככל שיעשה.

       

        30/5/07 13:18:

       

      צטט: ליזה פיירמן 2007-05-30 10:49:33

       

       

       

      אז מתברר שיש שוק גם לזה בקורותיה של "אמאל'ה" אני לא מעודכנת, כי אני לא רואה טלויזיה. ואולי יואב צפיר לא מעודכן במה שקורה במציאות שלנו.

      שיח הלא מעודכנים

      הסידרה, של הבמאי רם נהרי והתסריטאית תמר מרום, מגוללת את סיפורה של אפרת בכר (אורנה בנאי), רווקה תל אביבית בת 38, שנכנסת להריון ומחליטה ללדת את הילד. העונה השניה נסובה סביב נסיונותיה של אפרת למצוא אהבה.

      http://b.walla.co.il/?w=/3050/1113541

       

      בכל מקרה אקליט את הקטע הרלוונטי ואעלה אותו

        30/5/07 12:23:

      ליזה,

       

      אם נתמיד ונחזור זה יפעל ויעזור!

       

      בהצלחה,

       

      אלון

        30/5/07 10:50:

      ליזה שלי יקירה...

      תמיד תעשי מה שטוב לך וליולי המדהימה שלך

      וכל השאר ....לא ממש חשוב קורץ

      יום מקסים

        30/5/07 10:49:

       

      צטט: solix56 2007-05-30 06:52:47

      כקשיש בכלל  בענייני הדייטים  בפרט  (בזמני תחליף הג'ידייט היו השדכנית ברוניה והשדכן ליבר ולנועזים לוחות המילים של הצהרונים) וכניזון  בעיקר מרכילויות ומסדרת הטלוויזיה אימל'ה .

      האם יש בכלל  'שוק' למועמדות המטופלות בצאצא (ים ) קטנים ? עדיין  למולי עומדים פניו הנדהמים המומים של יואב צפיר שחווה את הבשורה ...

       

      אז מתברר שיש שוק גם לזה בקורותיה של "אמאל'ה" אני לא מעודכנת, כי אני לא רואה טלויזיה. ואולי יואב צפיר לא מעודכן במה שקורה במציאות שלנו.

      צטט: במבי. 2007-05-30 07:25:30

      ליזה,

       

      כל הכבוד על הנחישות, האומץ ועל ה-FULL MONTHY

       

      מקדיש לך את השיר

       

      נתראה במאתיים.קורץ

       תודה על הכל. השיר מקסים. מקווה שנתראה לפני ה-200, אתה מוזמן לקפוץ לבקר פה.

        30/5/07 10:05:

       

      צטט: ריצ'רד סמית 2007-05-30 06:38:38

      "ומה מעשי הקדוש ביער?" שאל זרתוסטרא. הקדוש אז ענה: "אני מחבר שירים ופיוטים ואז שר אותם. אני צוחק, בוכה וממלמל. ככה אני משבח את האל." "דרך שירה, בכי, צחוק ומלמול אני מברך את האל אשר הוא האל שלי. - כה אמר זרתוסטרא / ניטשה.

       

      בהחלט לכתוב כאילו אין מחר, לכתוב כדי להתבטא, לכתוב כי לא אכפת מי קורא.

       

      מילים כדורבנות.

      צטט: airbus 2007-05-30 06:47:28

      ליזה, ליזה!

       

      זה משפט המפתח:

      "וכיף לי, אני עושה מה שטוב לי, והחשיפה הזו היא בדיוק במידה המתאימה לי."

       

      ומי שלפני

      ומי שאחורי,

      הוא העומד.

      בסוף לומדים, מתברר. צוחק

       

        30/5/07 07:25:

      ליזה,

       

      כל הכבוד על הנחישות, האומץ ועל ה-FULL MONTHY

       

      מקדיש לך את השיר

       

      נתראה במאתיים.קורץ

        30/5/07 06:52:

      כקשיש בכלל  בענייני הדייטים  בפרט  (בזמני תחליף הג'ידייט היו השדכנית ברוניה והשדכן ליבר ולנועזים לוחות המילים של הצהרונים) וכניזון  בעיקר מרכילויות ומסדרת הטלוויזיה אימל'ה .

      האם יש בכלל  'שוק' למועמדות המטופלות בצאצא (ים ) קטנים ? עדיין  למולי עומדים פניו הנדהמים המומים של יואב צפיר שחווה את הבשורה ...

       

        30/5/07 06:47:

      ליזה, ליזה!

       

      זה משפט המפתח:

      "וכיף לי, אני עושה מה שטוב לי, והחשיפה הזו היא בדיוק במידה המתאימה לי."

       

      ומי שלפני

      ומי שאחורי,

      הוא העומד.

        30/5/07 06:38:

      "ומה מעשי הקדוש ביער?" שאל זרתוסטרא. הקדוש אז ענה: "אני מחבר שירים ופיוטים ואז שר אותם. אני צוחק, בוכה וממלמל. ככה אני משבח את האל." "דרך שירה, בכי, צחוק ומלמול אני מברך את האל אשר הוא האל שלי. - כה אמר זרתוסטרא / ניטשה.

       

      בהחלט לכתוב כאילו אין מחר, לכתוב כדי להתבטא, לכתוב כי לא אכפת מי קורא.

       

        30/5/07 06:31:

       

      צטט: טל אלכסנדרוביץ שגב 2007-05-29 23:13:36

      מתכבדת להעביר אותך לצד השני של המאה (זה מרגיש כמעט כמו להדליק משואה)

      כבוד גדול בשבילי :-) 

      תודה

      צטט: יואב עינהר 2007-05-29 23:26:05

      בדיוק היום נדרשתי להסבר מלומד, מדוע אני כותב, נחשף, מתערטל, מתבזה.

      הסברתי לו באריכות "בשביל הכוכבים כמובן"...

      סיבה מצויינת לכל הדעות. וההסבר ללא ספק מלומד. חוץ מזה העשרת את ידיעותיי בתנועות ידיים מיוחדות, אז גם למדתי ממך דברים חדשים.

      צטט: ניצה צמרת 2007-05-30 02:12:51

      ככה בקטנה להיות אחרי טל ויורם, זה כבוד גדול. תכתבי ילדה תכתבי.... כתבתי לך ולאחרים. היום סיפרה לי מישהי שהיא כותבת כי עודדתי אותה ואתמול גם... זה נפלא ולאו דווקא בשביל אספני הכוכבים. אני אפרסם עוד מעט את "הסיבה" האמיתית לכתיבה שלי. רק שלי. זו הפתעה.

      ולעניין החשיפה. אם כבר אז שיהיה בגדול כמו שצריך ולא קצה של, זנב של, שארית של. אלא עם כל הכבוד הראוי.

      אגלה לך בסוד, הרבה פעמים אחרי שכתבתי פוסט על דייט, הצמדתי אותו כקובץ לכרטיס של הדייטון ושלחתיאליו  דרך אתר ההיכרויות. זה נתן לי משום מה סיפוק. סגרתי מעגל והלכתי הלאה. לעניות דעתי פותחים עכשיו קבוצות תמיכה לגברים הללו. ולסיום, כל מה שקורה, קורה לטובה. לילה טוב חמודה.

      ניצונת היקרה, אני אשמח לקרוא מה הסיבה לכתיבתך, הצלחת לסקרן. לעודד את הצעירים זו מצווה גדולה - הנה אני כבר מעודדת יותר.

      מישהי כתבה לי בפוסט על אחד הדייטיים ביקורת על כך שהבחור יכול לקרוא וזה לא נעים. שם כבר עניתי לה שמצידי שייקרא, הוא אחראי על מעשיו ומילותיו, ואני מקווה שגם הוא ייקח את זה בהומור ויצחק כשהוא מסתכל לאחור. את לקחת את זה צעד אחד קדימה. את מקדימה את זמנך.

      לגבי קבוצת התמיכה - גם ככה כל מי ששוהה באתרי ההכרויות צריך קבוצת תמיכה באיזשהו שלב, אז גם הם. אולי הצלחת קצת לנער את הזקוק לניעור, נקווה שהפיקו מזה את המירב.

       

      ככה בקטנה להיות אחרי טל ויורם, זה כבוד גדול. תכתבי ילדה תכתבי.... כתבתי לך ולאחרים. היום סיפרה לי מישהי שהיא כותבת כי עודדתי אותה ואתמול גם... זה נפלא ולאו דווקא בשביל אספני הכוכבים. אני אפרסם עוד מעט את "הסיבה" האמיתית לכתיבה שלי. רק שלי. זו הפתעה.

      ולעניין החשיפה. אם כבר אז שיהיה בגדול כמו שצריך ולא קצה של, זנב של, שארית של. אלא עם כל הכבוד הראוי.

      אגלה לך בסוד, הרבה פעמים אחרי שכתבתי פוסט על דייט, הצמדתי אותו כקובץ לכרטיס של הדייטון ושלחתיאליו  דרך אתר ההיכרויות. זה נתן לי משום מה סיפוק. סגרתי מעגל והלכתי הלאה. לעניות דעתי פותחים עכשיו קבוצות תמיכה לגברים הללו. ולסיום, כל מה שקורה, קורה לטובה. לילה טוב חמודה.

        29/5/07 23:26:

      בדיוק היום נדרשתי להסבר מלומד, מדוע אני כותב, נחשף, מתערטל, מתבזה.

      הסברתי לו באריכות "בשביל הכוכבים כמובן"...

      מתכבדת להעביר אותך לצד השני של המאה (זה מרגיש כמעט כמו להדליק משואה)

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      ליזה פיירמן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין