1. רותקו
רק מלבנים וכל כך הרבה פיוט. פשוט רציתי להניח את עצמי ביניהן, על הספסל, ולישון. יהיה ביקור חוזר. 2. סואסייד איז פיינלס
רק לאחרונה גיליתי שרותקו התאבד. גיליתי את זה כשגיגלתי במקרה בדיוק ביום השנה למותו, 25 בפברואר. קצת לפני זה גיליתי שאמיל אז'אר, הוא רומן גארי, גם התאבד. 3. צופן דה וינצ'י, ברוסית, ברכבת חיילת קוראת. זיהיתי לפי העטיפה.
שם סקסי, עטיפה טובה ושיווק מצוין לספר שטוח, צפוי, קלישאתי. החזקתי עד הסוף רק בגלל ההוא-הא שעשו ממנו וּמִסְפָּר השבועות שכיכב ברשימת רבי המכר. עד החצי בערך עוד קיוויתי שיש סיבה, אחר כך כבר ידעתי שהוא גרוע והמשכתי מכוח האינרציה.
עוד גרוע מאותה משפחה עם כל המיסטיקה לעניים - האלכימאי, של פאולו קואלו. סיפור שמבוסס על סיפור של הבעל שם טוב (!) ועטוף בגלימת שאנטי בשקל.
ומולם - כמשל - כל החיים לפניו, של אמיל אז'אר, בתרגומו המצוין של אביטל ענבר. ספר מופת, יצא בשנות השבעים, הודפס מחדש באותו תרגום, נמכר גם באינטרנט. לא משווק באגרסיביות. בחן-את-עצמך מהיר: האם קראת אחד מהם? איזה?
4. זה שלפניו
זה שלפניו חיזר באדיקות והתפייד כשיצא במקרה שהיה צריך להוכיח איזו מידה של חברות. עזבתי את זה ולא שמעתי ממנו יותר. התפיידות תמיד משאירה טעם של משהו לא סגור, וטעם רע בכלל, של רמייה. אני חושבת עליו דברים די איומים אבל לא אמרתי לו, הוא התפייד. נשארתי עם הרגשה מגעילה.
שאחר כך חיזר באדיקות (היתה אפילו מתנה) והתפייד אפילו בלי נסיבות (אלא אם כן "מוטרף מעבודה, נדבר" זה נסיבות). הפעם, אמרתי לעצמי, אני אומרת לו בדיוק מה אני חושבת על זה. אמרתי לו. עדיין נשארתי עם אותו טעם רע ואותה הרגשה מגעילה. אל תצאי עם מתפיידים! סימנים מקדימים: מחזרים באדיקות. 5. כפרעליו
המורה שלי לפילאטיס. גם רקדן, גם משורג שרירים, גם קורא ספרים, גם מסג'יסט שוודי. כשאני בשיעור אני מסתכלת עליו במראה ובטוחה שאני עושה את התרגילים נפלא ויציב כמו שהוא. מדי פעם אני מעיפה מבט בעצמי, ומתקנת.
 את התמונה לקחתי מכאן |
תגובות (14)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה תודה אסתי, (אם כי באיחור רב). ולזה שאת אומרת את זה יש ערך מיוחד.
(הייתי מודה גם לאורנג' שמעלייך, אבל הוא כתב את זה מאצלי בבית, אז הודיתי לו בע"פ.)
ידעתי שהיה כדאי לחכות.
את כותבת נפלא.
מדוייק עד לשפיץ.
איזה יופי.
ועטרה, אם אהבת את אלוהי הדברים הקטנים את חייבת לנסות את עסקי משפחה של רוהינטון מיסטרי.
קורע לב ונהדר.
ולמה לעזאזל אנחנו מנהלות את השיחה הזו כאן ולא בפורום ספרים, למה?
ריבקי
זה מקסים
אהבתי
מתפיידים/ות נמאסתם!!!
אז אדרבא, חובה להגיד לך מראש, אחרת תפתחי ותתבאסי באמצע, לא? ובכלל היה לי נדמה שכבר דיברנו פעם על הספר הזה, זו היתה רק תזכורת.
וענתוש - כשאני כיכבתי, זרח שם רק כוכב אחד, כנראה גם כשאת. לוקח להם זמן להתעדכן פה, לכוכבים.
אז מי לעזאזל נתן את הרביעי?!
ועטרה - אסור! אסור להגיד לי מראש שספר הוא קורע לב. אני לא פותחת ספרים כאלה.
עטרוּש.
לא נכון ולא נכון!
כוכב מס' שתיים היה ממני. כוכב מס' שלוש הוא ממך.
נא לדייק יא חביבתי.
התפייד - זו הטייה של המילה האנגלית FADE כלומר נמוג, דהה.
(מילון LOOF)
ובקשר לספרים:
1. קוד דה וינצ'י - הפסקתי באמצע. דווקא ודווקא, ולא היה לי קשה.
2. האלכימאי - הכרחתי את עצמי לגמור אותו כדי להיווכח שבאמת לא מסתתר שם שום יהלום. רק חול וחול.
3. כל החיים לפניו - עד שנטע הכריח אותי לקרוא ובצדק, לא טרחתי בגלל זכרונות לא-משהו מ"אני אוהב אותך רוזה", אבל מוטב מאוחר מאשר.
4. ואני עדיין סבורה ש"אלוהי הדברים הקטנים" הוא אחד המטלטלים שקראתי, ספר שתמיד מזכיר לי איך חיים של משפחה שלמה יכולים להיהרס בגלל מקרה שקרה במקרה במשך חמש דקות, והוליד סוד שקשור בבושה ובפחד.
5. וכוכב מס' 2 היה ממני.
מאז ספטמבר, כשכפרעליו התחיל ללמד בשכונה.
והליקסטיפ זה בצילומים לסרט שפה בקישור ------------------------->
לא, לא פה, קצת יותר למעלה.
נסיעה טובה מחר, אנפנף בחזרה!
אה, ועוד אגב:
מה את עושה שם, בתמונה החדשה? שמה ליקסטיפ מאמם מהסופרפאן?
ובתגובית הקודמת, ליד המלה מתפיידים, שכחתי להוסיף: ימ"ש.
הידד, את מפלטסת!!! ממתי???
מזל טוב בדיעבד
ותנחומיי על המתפיידים
תהיי בריאה
אושר ואושר
אגב - מחר אני מדרימה עד אילת. אנפנפנפנף לך כשנעבור בקו רוחב של ב"ש.
תודה, ותודה
.
בעומר שקט, ירוק ונקי כמו בסנטוריום.
ריבקול. את מקסימה.
מה העניינים בעומר?