כותרות TheMarker >
    ';

    קן הירגזי

    In the province of the mind, what is believed to be true is true or becomes true, within limits to be found experientially and experimentally. These limits are further beliefs to be transcended. In the province of the mind, there are no limits.

    John Lilly

    גונק במרתף

    4 תגובות   יום ראשון, 1/6/08, 23:07

     

     

     

     


     

    אחרי שעברה מבן-לולו לבן-לולו בהמלצת אירנה הספרית, קיבלה גונק הבטחה לעזרה ממשית מבן-לולו מנהל האבטחה.

    השעה היתה חמש כשהגיעה גונק לבניין משרד התוחלות. שלוש קומותיו הביעו התנצלות ארכיטקטונית. כמובן שהאשמה על כך שהוא נראה כצנינים לעין היתה נעוצה במקום אחר לגמרי: במשרד התקציבים.

    בן-לולו פגש את גונק בחיוך לבבי. היה לו שפם אפור וכרס עגולה הדוקה היטב בחולצת כפתורים ונתמכת בחגורת עור שחורה. היא ניסתה לברר בעדינות אם ירצה לקבל ממנה שכר טרחה כלשהו, אך הוא פטר אותה בהינף יד: "עזבי, אני עושה את זה בגלל שאת חברה של רפי." הוא התכוון לבן-לולו החוקר.

    בן-לולו פתח את דלת הזכוכית והניח לה לעבור ראשונה. הבניין היה ריק מעובדיו. קשה היה להאמין שאותם מסדרונות העמוסים בדרך כלל בעשרות פונים, חדרי ההמתנה שפעמים רבות לא מספיקים בהם הכיסאות, היו עתה ריקים ושקטים. התאדו מהם קולות המדון ויבבות התלונה. היה זה כמו עבר שם סחף טורנדו שהשאיר אחריו דממה דקה.

    מספר מדרגות הובילו אל המרתף השמור בדלת פלדה. בן-לולו הוציא צרור מפתחות מכיסו, בחר אחד מהם ופתח את הדלת. שוב הציע לגונק את זכות הכניסה כג'נטלמן אמיתי. הארכיון ניצב מולם. שורות מדפי ברזל לאין סוף התחברו לנקודת מגוז אי שם באופק. גונק עמדה על מקומה כאילו חטפה שיתוק.

    "אלה התיקים של כל אזרחי המדינה," אמר בן-לולו.

    "איך נמצא כאן את התיק שלי, זה ייקח שבועות..." פלטה גונק בייאוש.

    "המממ.... אני מקווה שלא. אני חייב לסגור בעוד שעה."

    "לפי מה זה מסודר?"

    "המממ.... אין לי מושג. אני אף פעם לא יורד לכאן." אמר בן-לולו ונענע בראשו, "אני מחכה לך בכניסה. רק שם מותר לעשן. תקראי לי כשתסיימי."

    כשנשארה לבדה, הביטה גונק בשורות המדפים שניצבו מולה. היא ניגשה לאחד מהם, שלפה תיק דק, על גבו היה מצוין מספר כלשהו. בתוכו היה מתויק דף ריק. היא החזירה אותו למקומו והוציאה את התיק שלידו. גם בתיק זה היה מתויק דף ריק. גונק בדקה מספר תיקים נוספים בסדר מקרי ואז הבינה שבכל התיקים לא כתוב דבר. היא החליטה לבדוק גם את התיקים בקצה השני של השורה ולשם כיוונה את צעדיה.

    ואז היא ראתה כוכבים. היא נתקלה בכוח רב בקיר וקיבלה מכה איומה במצח. הכאב היה בלתי נסבל והיא אחזה את ראשה בידה כשהיא עומדת נוכח משהו מפתיע שלא אמור היה להיות שם! ועם זאת, לדאבון מצחה הוא היה ממשי מאוד: קיר! על הקיר היו מצוירות שורות הספרייה בצורה שיצרה אשליה מושלמת של פרספקטיבה שנמשכת לאין סוף. מישהו עשה כאן מלאכת מחשבת. היה זה ארכיון מדומה.

    לגונק לקח שעה ארוכה להתאושש. תוך כדי כך הוליכו אותה רגליה לרוחב החדר, בקצה היה פתח אל מאחורי אותו קיר שנועד להטעות. כשעקפה אותו התגלה לעיניה אולם ענק ומפואר. הוא היה מקושט בווילונות קטיפה ארגמניים, כורסאות ניצבו מסביבו ושולחנות קפה קטנים, ובמרכז החלל ניצבו שלושה שולחנות רולטה עגולים. גונק, עדיין המומה מהמכה שקיבלה, גמעה בעיניה את האולם. העובדות סרבו להיכנס לתודעתה. כשנפל לה סוף סוף האסימון (ואולי נכון יותר לומר, הז'יטון), התברר לה דבר נורא ואיום: במשרד התוחלות מהמרים על גורלם של בני אדם! לבה הלם והדופק שבצווארה חישב להתפוצץ. היא הבינה שזה עתה הפכה עדה לסוד זוועתי ופחד הציף אותה. מוחה קלט באיחור את ההשלכות של העניין: הייעוד... אותו ייעוד נכסף שכל אזרח מעוניין לדעת אותו כדי לממשו... הוא בסך הכל, מה? הימור? מקריות? הסתברות? לא כלום? שערורייה! שחיתות! אילו רק היו יודעים... היא רצתה לברוח משם.

    "לא כל כך מהר," אמר קולה של הדמות שחסמה את דרכה.  

        

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (4)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        9/7/08 13:56:

      לא מצליחה להגיב. תצטרכי לנחש מה רציתי להגיד.
        9/7/08 13:55:


      "לגונק לקח שעה ארוכה להתאושש."

      חצופה הגונק הזו. מבריזה לבן-לולו שכל כך התאמץ לעזור לה.

      (וסליחה על הקיטוע של התגובה. זו לא אני. זה הקפה. נשבעת).

        9/7/08 13:54:


      "...אני חייב לסגור בעוד שעה."

      "לגונק לקח שעה ארוכה להתאושש."

      חצופה הגונק הזו, מבריזה לבן-לולו שכל כך התאמץ לעזור לה.

        7/6/08 21:42:

      עדיף הימור על מעטפות

       

      ארכיון

      פרופיל

      טמבורין
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין