| השבוע יצוינו 41 שנים למלחמת ששת הימים (5 ליוני 1967).
תוצאות המלחמה מבחינה מדינית נמצאות במחלוקת עד עצם היום הזה, ואת הדיון על זה אשאיר לאחרים. אני רק רציתי להזכיר קצת ממה שהיה לנו בשנת 1967, כאן בארץ. ישראל של שנת 1967,
לעשן היה אין
הנשים עיצבו את שיערן
טיפחוו את רגליהן
וחיזקו את החזה
באמבטיה השתמשו בדרמפון
ובגדים קנו ב Rotex "אלגנט" ואצל וקה
הגברים טיפלו בקשקשים
קנו בגדים ב"אתא"
ונעלו נעלי המגפר
לגברים העשירים הייתה מכונית
שלפעמים נגנבה
וכולם רצו דירות לוקסוס
בבית היה מכשיר רדיו של SONY
ומכונת הכביסה הייתה קריסטל
אכלו דג בקלה לשבת
והשמן היה ענף ייצוא
הילדים שתו שמנת של תנובה
והגדולים שתו בירה
קריסטל היה המשקה הקל
אחה"צ או בערב הלכו לראות סרטים
היו גם חכמים שלמדו, אבל אז תיכון לא היה חובה
והיו שרצו לבלות סופ"ש בקיבוץ ולא יכלו
כל המדינה הייתה צבא, SMS וצבע אדום לא היה
מלווה ביטחון לא היה מרצון
ותמיד קראו לממשלת חירום
|
דניאלשרוני
בתגובה על הבלוגרים למען איכות הסביבה
ליאתאלוש0
בתגובה על מה זה ביטוח מנהלים ? ואיך זה קשור לפיצויים ?
ירוןמירב
בתגובה על תיק השקעות עם הטבות מס
תגובות (31)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
החזר חוב מס' 1, וגם בלי קשר מגיע לפוסט המתוק הזה.
מחר מחרתיים כשיהיה אפשר, יבוא עוד אחד
אני פוחדת להיכנס לקפה כי השדרוגים תוקעים לי את הפיירפוקס.
ממש כיף לקרוא
אכן נוסטלגיה ברוכה.
נראה לי שהקצב מהיר הרבה יותר מ- 40 שנים.
תחשוב על הולדת הטלפון הנייד, תנס להסביר לילד שפעם הייתה טלויזיה שחור לבן.
או לספר לו על דיסק מן או תקליט.
זה הרבה פחות מ- 40 שנים.
הנוסטלגיה מחממת את הלב. דור אחד חלף והכול נראה כל כך תמים... זה מצחיק.
בקצב הזה, לא מצחיק לחשוב מה יקרה לתמימות שעוד נותרה בנו, נאמר בעוד ארבעים שנה, ואז בעוד ארבע מאות.
יש תחושה של קור...
הנה אתה שמת.
תודה
לכבוד שבוע הספר היית צריכה לשים גם רומן בהוצאת מ. מזרחי
בקולנוע תל אביב הוקרן
http://www.edb.co.il/title/etc1566335396/
בסדר אוריד את זה, רגע יש עוד קצת דברים על הראש.
זה אכן מרצד קצת בעין.
בזמן האחרון אני תומך בגישה של לא לשים אריח רקע בכלל,
אולי אעיף גם את שלי.
זו הפרה שלי, אבל אםתיתן הצעה אשמח לשקול זאת
גם היום יש קרם דומה, אבל לא יודעת מה השם שלו
שמן CD נשמע היום כמו רעל עכברים...
וכך גם הקרם בהתחלה, שנשמע כמו משחה נגד פטריות ברגליים...
היום כבר אין כאלה.
וואו איזו נוסטלגיה..
קולנוע ארמון ברח הנביאים בחיפה..עם הגג הנפתח...חח
היום יש במקומו מגדל משרדים מפואר.
תודה על התזכורת..
מי ישר? מה ישר? איך ישר?
תודה , אתה כבר יודע שזה רק בגללך.
שפי
את ענקית
בלי וויכוחים מיותרים ישר לקהילה שלי ,לא רוצה לשמוע מילה
כוכב ענק
דרור
יש לי בבית 2 כרכים של "עולם הקולנוע" משנות השישים שמפוצצים בידיעות שכאלה
לא, אבל אתה מוזמן לחפש ולהביא.
אמרתי לך, שזה לגדולים ילדתי.
העיקר שנהנית.
אני צוחקת בכל פעם מחדש
ואני עוד זוכרת את החלבן שהיה מביא לנו חלב בבקבוקים ולהם מכסה מתכתי שעליו היה
נאסף מן חלב שמן כזה.
אמנם הייתי רק ילדה והעיתון היחידי שקראתי היה "שער" אבל את הזכרונות אי אפשר בינתיים למחוק.
הלכתי לברר אם ראיתי את הסרט שניסית לשווק פה
http://www.imdb.com/title/tt0060457
קיבל ציון מאוד עלוב. לא מצאת סרט אחר ?
"אוווו, אני זוכרת את הימים,
כמה נוסטלגיה",
אמרה וחייכה חיוך של צעירה פוחזת.
שפי, תודה
יש לי השגות על חלק מהפרסומות שם למעלה,
אבל זה חלק מהתקופה, זה חלק מהתקופה,
אני יודעת.
איזה קסם של נוסטלגיה...
בעברי הרחוק עיצבתי מודעות כאלו למספר עיתונים
היום זה מצחיק גם הסגנון וגם הטכנולוגיה
אהבתי.
תודה שהחזרת אותי 40 שנה לאחור
בטח יקרא את הפוסט וידע שאני מחפש אותו
ראיתי אבל לא הבתי למה היה לו ברזנט במכונית. זה היה עם גג נפתח ?
וגם לי פעם גנבו אופנוע אז כתבתי עליו ודאגתי שידברו עליו ברדיו ובטלויזיה וגם באינטרנט (זה היה בשנת 1999 בערך) ובזכות זה מצאתי אותו :-)
מעניין לשאול את החייל ההוא אם מצא את מי שסחב לו את האוטו :-)
היה אז ביטוח ? כי משום מה עם כל העישון ושאר הדברים זה נראה לי שיהיה חשוב דבר כזה (בעצם אז עישון היה נחשב לדבר בריא)