וזה אתה וזה אתה, הנוטע בי וודאות, במקום בו צפו וניבטו איי אי וודאות, נשכחים ופרואים, סבוכים כיערות עד עמוקים, בלתי - סופיים, כמערבולת זרמים לכודה במעגל שנים, נטול קסמים. עד ש עשיתי מעשה. ואתה שהיית שם בכאן. בנקודת הזמן. בשל, ממתין ומזומן כמו מוזמן. יעל. |