מי שאמר "לכל סיר יש מכסה",

היה בטח סיר מאוד לא מנוסה,

אני, אפשר לומר, סיר די מיומן,

מנסה "להתכסות" כבר יותר מידי זמן...

מכסים מקצות כל העולם כבר פגשתי,

אבל את המכסה שלי משום מה לא מצאתי.

בכל פעם שהכרתי מכסה חדש,

התברר לי שהוא כבר מאוד משומש,

שהוא לא מוכן להסתפק רק בסיר,

ושהוא מכסה עוד עשרות סירים בעיר...

או פוגשת בפאב מכסה ממש מדליק,

מעוצב לתפארת, נקי ומבריק,

מנסה עליו את מיטב התכסיסים,

לבסוף מתברר שהוא אוהב מכסים...!

ואם כבר הכרתי מכסה ממש נחמד,

פתאום הוא מספר לי שהוא בעצם תפוס,

שהוא עדין נשוי לסיר לחץ, שהוא ממש הרוס,

כי הוא אוהב אותי, אבל מה לעשות,

את הסיר שבבית הוא ימשיך לכסות!

וכשסוף סוף מצאתי לי מכסה ואהבה,

הוא חובש לי כיפה וחוזר בתשובה...

וכאילו שמשימת החיפוש לא הייתה מספיק קשה,

נוספה לסירים פתאום צרה חדשה

וכל הכרות עם מכסה חדש, מלווה בחרדה

מהאפשרות להידבק בנגיף החלודה...

ותאמינו לי שאני סיר בהחלט לא רע,

מבית חרושת טוב ויופי של צורה!

(לא יכולה בכלל לדמיין או לחשוב,

מה קורה לסיר שלא נראה טוב....)

אני עוד נחשבת לסיר מבוקש,

שלמרות הניסיון נראה כמו חדש...

מבית טוב, עם המון מה להציע,

עדיין מחכה שהמכסה שלי יופיע.