| פעם כשהייתי גדול, הצטברתי לתשעים ושמונה ק"ג בדיוק. תוצאה של נהנתנות, עצלות, תיאבון רב, העדר שליטה עצמית ובעיקר עיוורון מוחלט בקשר למראה החיצוני שלי. בעטתי לעצמי בישבני השמן וקבעתי פגישה אצל דיאטנית קלינית מטעם קופת החולים. בעודי עומד על המשקל, קרוב למחסום המאה. אמרתי לעצמי "עד כאן". התוצאה לא איחרה לבוא. משטר דיאטה רצחני, נעדר מתוקים, עתיר במוצרים דלי-שומן. המון סלט והליכות מיוזעות לאורך הירקון, השילו מעלי את מעיל הדובון התת-עורי. זה היה לפני שש שנים. מאז אני משתדל לנהל אורח חיים בריא, מתאמן שלוש פעמים בשבוע, לא אוכל פיצות באמצע הלילה (עכשיו אני נוגס בתפוח), לא מתפתה לפיתה נוספת ביום שישי בחומוס "באסם". מתמלא רגשות אשם על כל פרוסת עוגה, ומייד מחשב כמה שעות ספינינג יאזנו אותי חזרה. כל ערב אני ממלא לי קערת פלסטיק ירוקה בחסה, קצת עגבנייה ומלפפון כמוש. מועך לתוכו לימון כולל החרצנים, מעט מלח והרבה פלפל שחור גרוס. ובתנועה סיבובית, שמן זית. הערב גיוונתי בטחינה תוצרת בית. בחיי, הארוחה הכי טעימה בעולם... המקרר שלנו ריק, ריק ריק. לא כי חס וחלילה דלי אמצעים אנו. פשוט לא קונים אוכל. מקרר ה"אמקור", מהמודלים של שנות השמונים נפל בחלקינו, כשקנינו את הדירה, מהזקנה שנפטרה במלצ'ט 7. הבנות שלה לא רצו לקחת אותו. יש לו חיפוי בצבע קרם. שאנחנו נורא אוהבים. היה שם גם וינטלטור "סליקטר" בעיצוב רטרו מדהים באדום ובקרם, אבל זה באמת כבר לא קשור. המקררים האלה לא מתקלקלים לעולם. מקריחים בדיפ פריז. ומרעישים, בעיקר בקיץ. כבר ככה אין בהם מקום רב לאכסון. הסחורה מתקלקלת אחרי יומיים, אז מה הטעם? קונים רק מה שצריך מרשת המרכולים הידועה. כמה יוגורטים עם פירות, חלב, ביצים, פסטרמה, חומוס באריזה של קילו, ירקות ופירות, קצת גבינות, צפתית וקוטג'. זהו. אז ממה אנחנו מתקיימים, תשאלו? בצהריים אוכלים בחוץ. בשישבת אוכלים אצל הסבים והסבתות ומקבלים שאריות שמשביעות אותנו גם ביום ראשון. ועכשיו לפינאלה, נכנסתי לביתי, הערב, לתוך בליל של צעצועים וילדות צווחות. התיישבתי ונרגעתי מהחמסין המחניק, בצינת המזגן. "הבאתי לך הפתעה" לחשה לי אשתי, במסתורין המיוחד רק לה. "מה? איפה?". "תפתח את המקפיא..." על המדף הבודד המצופה בחלילי קרח מחוספסים. עמד לו דלי קטן של "בן אנד ג'ריס", סגרתי את הדלת במהירות. הו האימה. |
תגובות (78)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
מה כבר רע בוריאציות כמו:
נצנוץ, ניצוץ, צינון וכו'?
בשבילה הייתי הולך גם ביום כיפור.
מי?????
מבטיחה לגלות בשבת
הכל תלוי אם תגמור
dead or alive
עשית עסק טוב.
בנדנה. חזרנו למראה הזרוק?
את החלק שלי בעסקה מילאתי. קמצנית, סמסי לי.
זה לא נג'ואן גרייב, נכון?
משחקי חברה עם ארבעים איש, פלוס מנחה?
הדגשתי כי לא הייתי בטח שחגי (שמקפיד כל יום לשנות את שם היוזר שלו) יראה את זה.
לפני שכתבתי את המידה, הלכת לבדוק על איזה זוג מכנסיים אקראי.
מה לי ולמידות הגוף הנשי?
לגבי ההעלמות, הבעייה שזה לא אני שמחליט.
הו אימת ה"סקיני"
איזה דאחקות איתך. תמסר נשיקות לאימאן הזרירה. מאד יפה לה עם עגילים.
רעה.
אני לא בטוח שניצה תאהב את זה...
אנחנו בכיינים אנחנו.
ראית פעם גבר חולה?
יותר גרוע מילד.
ככה זורקת לי שאריות...
לא יפה.
לגבי הרייטינג- הכל יחסי, ראית מה הולך אצל דנה...
הכל עבודה קשה. דם יזע ודמעות.
לוקח את הזמנה שלך. תמיד שמח לשמוע סודות.
בשביל זה תצטרך להזיע קצת.....
קודם כל - בצק עוגיות. הטעם המוביל.
זו הגלידה היחידה שאני גם אוהבת, וגם מוכנה לשלם עליה.
דבר נוסף - כל הכבוד על המודעות, העשייה, וההתמדה. לא מובן מאליו.
דבר נוסף2 - גלידה קטנה וחד פעמית במקפיא היא לא אויב. היא רק פינוק קטן.
אתמול הייתי בערב חברה, עם עוד 40 מאנשינו הטובים. באמת. שיחקנו קצת אמת ושקר. המנחה הקריא סיפורים שהוכנו מבעוד מועד, והיינו צריכים לנחש אמת או שקר, או לחליפין לנחש למי שייך הסיפור...
אחת מהן (זו שמכינה לנו קפה), אשה עבת בשר, סיפרה (אגב, אמת) שהיא הלכה לסדנת בריאות ושם גילתה שהיא שוקלת 101 ק"ג. היא לא האמינה, הלכה הביתה עלתה על המאזניים ושוב נוכחה לדעת כי היא עברה את מחסום ה-100. מאז, בסדנת הבריאות היא רק יושבת בצד. מקשיבה. לומדת. מתבוננת...
עכשיו, דמיין את הסיטואציה, אנחנו מחולקים ל-4 קבוצות, שומעים את הסיפור, צריכים לנחש במי מדובר. נראה אותך צועק את השם של האשה בקול רם.
ואם הסיפור לא שייך לה? איזו פאדיחה.
מכאן נובע, יורם יקירי, שכנראה עצרת בזמן...
יואב, איזה גילוי מסעיר. ואני חשבתי שאתם סתם לא אוהבים אוכל. או מחביאים את כולו לפני שאנחנו באים (כי כבר הבנתם שאנחנו אוכלים יפה).
וכמה הערות לשרשור:
- אפוגטו (לסוסףסוף בית).
- 36 ? (אייקון מתפלץ, אם לא הייתי שונאת מצבורים של סימני שאלה וקריאה). אלוהים אדירים. אתה ממש בטוח שאתה רוצה שהיא תמשיך להעלם ככה?
אתה חמוד אתה
אפילו לא שמתי לב ,ככה זה כשנולדים חסרי סבלנות ומקליקים על כל דבר בטירוף וקופצים ממנו למשהו אחר .. בכל מקרה 4 הילדים שלי מתים על זה ,במיוחד הנסיכה אימאן, חמודה שכזאת ,אני אישית מחכה שיוציאו גלידה בטעם כבש ,אבל כבר אמרתי לך עבדאללה נורא עסוק והוא אומר שייקח לו זמן להוציא את זה לפועל
אני מעדיפה ללקק זכוכיות!!!
אהה, רשמתי לפני.
עכשיו אני מבין שאת השעות המשוגעות (קסומות) מעבירים בחטא:
בן אנד ג'ריס,
ריח מקלדת (אלה בדלי הסיגריות במאפרה, מותק),
מה עוד?
להפעיל את מניפולציות המחשבה עד הסוף?
בוא, יואב:
בוא נתפרע עם הרשיון הניצתי לקרוא לה בשמות.
השורש נ.צ.ה. הולך להתפתח כאן לכל, אבל לכל הכיוונים!
"עוד פעם אוי יו יוייי, קשה לי......... אני עובד קשה על החיצוניות הסקסית-ספק-
מיוסרת שלי,
אף אחד לא מבין כמה אני מקריב, כדי שלכם יהיה נעים בעיניים.............
ההרעבה..... הספינינג.......... המניעה............והחסה..........
שבחתונה שלכם, שיגישו חסה.
אני רעב. אני עייף. קר לי, ורטוב.
אני רוצה להתנשק נשיקות צרפתיות עם הגלידה במקרר, להתכרבל איתה, וללכת
איתה לישון.
אני גם רוצה להכיר את החברות שלה. ושהם יביאו איתן פינוקים - כאלו שיכניסו אותי
לקומה של סוכר.
ועל המצבה שלי, שיכתבו - הוא מת מיוסר, אך מאושר ( הוא ומאתיים הקילו המרחביים
שלו )."
נמאס לי מהבכיינות שלך, אז התחלתי דיאטת פרות וירקות אדומים, ואני נפטרת מכל
הדברים הירוקים במקרר שלי. אחד מהם השארתי לך.
מה אכפת לי, אז תשמין.
את חייבת לי תשובה, את יודעת על מה...
לא ייאמן, לא הייתי פה כל היום - וכמה רייטינג, לא היית צריך אותי יקירי,
הבן אנד ג'ריז עשה את העבודה, אז עכשיו אני מרגישה מצוין שלא נכנעתי למניפולציות הרגשיות הזולות, לרגע האמנתי.
אחלה שם לפוסט. רק גלה לי מי גמר על מי בסוף - אתה או הגביע?
בכל מקרה אני עוברת רק בראשון בבוקר, אז אני מרגישה חופשי אחרי הוידוי וידוא הזה לגרור אותך שוב לרועי בשבת + מתיחות אחר כך (ולא עם יגאל שילון).
נשיקות
אכן, אצלנו הדברים שונים מאשר אצל בני האדם הרגילים. כשמחליטים, זה קורה, כל כך פשוט...
גם אני חובב לחמים ושאר פחמימות, אבל די ויתרתי. אני אומר - למה להרוס את הסטייק עם פיתה לידו? זה תופס את המקום של הבשר. זה חובבני. עניין של החלטה.
בוא נעשה עסק - תלמד אותי איך אתה יוצר את הרייטינג המטורף שלך פה ואני אגלה לך כמה סודות מקצועיים לגבי דיאטה ואספר לך למה פחממות זה דבר כל כך רע...
אני אסננס לך. אבל תבטיח שתכתוב "יש, אני ראשון!!!"
לגבי הגלידה, עשינו דיל.
מסכים לכל מילה, אני מופרע.
א - אני לא מבין אך זה שכל פעם שאני מגיע לפוסט חדש שלך, יש כבר 50 תגובות.
עשה טובה לננס והודע לי פעם הבאה שעתיים לפני שאתה מפרסם פוסט, שאהיה מוכן.
ב - יש לי הצעה. אני אעשה לך טובה.
מה דעתך להביא לנו את דלי הגלידה למפגש ביום חמישי?
אני יורד עליו בשנייה.
זה ייגמר עוד לפני שתספיק להגיד לסיימון "תן לשים ת'ראש על דיונה".
הפרעת אכילה או לא הפרעת אכילה ...
מה שבטוח לגמרי הוא הפרעת טוקבקים קשה.
העברת את חייך פוסטיזציה ואתה נוחל הצלחה ורייטינג בטירוף!!!
(ורק אני שקטה לאחרונה מרוב עבודה :-( )
אוי רונית את ניראית כמו בן!
מתגעגע אליך. מתי כבר נפגש באמת?
תודה קל-אל.
שמעתי על הקומבינה הזאת. הבעייה היא לוותר על הפחמימות. כמו שאני אוהב את ההמבורגר, ככה אני אוהב את הלחמנייה שסוגרת עליה.
ומה אעשה מול דוכן הלחמים של "לחם ארז" או דלפק הפסטות של "פסטה מיאה" וטקס בציעת קרואסון השקדים בבוקר יום שישי, אמור לי שגיא?
בקריפטון הכל אחרת מה?
מתי שתגיד
( רק אין מצב לבירה לייט)
יצאתי קנאי, לא התכוונתי. ניסיתי לסחוט ממך מחמאה.
דשן זאת מילת תיאור נעימה מאד.
בפעמים הבאות, אשתדל להיות פחות לץ.
אח יואבי
אתה כזה מתוק ומוכשר.
קבל כוכב ודלי בננדג'ריז.
בצק העוגיות מזכיר לי משהו מצחיק:
לפני כמה שנים היתה פרסומת עם בובה שנקראה ה Doughboy של פילסברי
ואני חשבתי שהוא קורא לעצמו אדון מוישה פילסברי...
מכיר אחת כזאת באופן אישי, שתרמה את גופה, למידה (36).
אחרי הריון, גם לפני 3 שנים. זה אפשרי.
את הגביע אני אניח אחר כבוד בארון הגביעים שלי. תודות.
אני אענה ברצינות, כמה אפשר לצון נופל על לצון?
בתמונה המובילה אתה נראה דשן יותר מההופעה אצל דנה וכו'. שני המצבים מחמיאים לך באותה מידה. מבחינתי אפשר לחטוא בבן וג'ריס מדיי כמה זמן.
תהנה, לא מתאים לך להיות קנאי ככ. וערב טוב (
אל תשכח את הגרעפס שאחרי החסה... רענן כזה.
איך אהבתי את סדרת ה"מRRים" מר שמח, מר ענן, מר יואש, מר ציפן, מר שמלו...
אוי שוב ה Craving למתוק... תראה מה עשית.
אותך לברנדה.
מתי נקבע ב Peach Pit after dark לבירה?
אבל לא אמרת לי מה את חושבת על הגלידת Bakla-Wah נראה לי להיט בעמאן.
תפריט המיוחדים שלנו:
אפרטיף- אצבעות תירס מותפח בקרם בוטנים
עיקרית - המלצת השף, לוותר...
לקינוח - "גולת הכותרת" שוקולד בלגי, עם שברי פתיבר, מעוטר בשבבי קוקוס...
נשמע כמו ארוחת מלכים
הכל תלוי בצורת ההגשה.
הו הקלאסה!
הו את מצחיקה.
עונג שבאת.
קודם כל, תודה על ההזמנה האישית. אני שוקל להוסיף לעצמי כינוי - סופרמן - אם כבר זה תופס פה (ותודה לפיה).
ועכשיו לעניין הנדון - הדיאטה שלי היא "נטול פחמימות", מה שנקרא אטקינס. עובדת נהדר. היתרון הגדול הוא שבאופן עקרוני (לפחות לפי גישתי) אפשר לאכול כל מה שהוא לא פחמימות, הווה אומר סטייקים ושאר סוגי בשר, בלי הגבלה. מי שמכיר אותי יודע שאני קרניבור אמיתי (וגם עושה מצויין על האש, מהטובים שפגשתם ככה אומרים החברה', אבל זה כבר סיפור אחר) ולכן אימצתי את הדיאטה הזאת בחום.
סחטיין על ההתמדה וקבל כוכב שישתלב טוב בסלט עם החסה
ליזה, גם אותך הזנחתי... אלף סליחות
זה בלבול מובן לחלוטין, השמות שלנו כל כך דומים. ובמיוחד אחרי האישיו עם השם שלי.
היום אני בהחלט מסוגל להפסיק בדיוק לפני הכף הנוספת. פעם זאת היתה משימת חיסול.
תודה על פרי הקרמבולה
אוי, מור יקירה שלי. איך שכחתי אותך מאחור...
מה זאת אומרת בסדר גמור? אני נראה בסדר או גמור?
ברור שכבר קראתי,וRRחמיי עלייך
אף פעם לא הבנתי איך אנשים מצליחים לעשות דיאטה והרי (זהירות,פולניות מתקרבת) אוכל זאת ההנאה היחידה שיש לנו.
אולי יש לי מזל ,שאני לא סובלת מתוק ,אם תעשה עליי מחקר אורך תגלה שאני אוכלת גלידה פעם ב -5 שנים וארטיק פעם ב-3 .אני מאלו שמציעים להם שוקולד ואף אחד לא מאמין להם כשהם אומרים שהם לא אוהבים את זה .לא אוהבת שוקולד ????
לא ,תנו לי בשRRR
הרשה לי להציע סוף אחר:
פתחתי את המקפיא זינקתי על דלי הבן אנד ג'ירס, טרפתי את כולו, נשכבתי ממוטטת על המיטה, הו האימה!
מי זאת הילדה? האומנת הגרמנייה שלך?
איכס... יותר מדי פרטים...
קרם עוגיות, הו, הערגה :)
והכי טוב? בצק עוגיות, זה היה הדבר הטעים עלי-אדמות.
קדימה יואב, תשכיבו את הילדים, תשבו לכם ברומנטיות מול מאוורר הרטרו, ותאכלו ישר מהקרטון :)
כל הכבוד על ההתמדה והרצון...
אני בדיוק בתקופה שלא בא לי לאכול ומנצלת את זה יופי לקראת הקיץ, מקווה שאצליח להוריד את כל העודפים מההריון (הוא רק בן 3
) הדרך עוד ארוכה.
הכל בראש ברגע שהוחלט שום דבר לא יזיז מהמטרה.
אכן מגיע לך גביע (לא גלידה, מספיק גביע קוטג' 3%)
חחחחחחחחחחחחחחחחחח :)
איזה עונג היה הסיפור...
איך שאני אוהבת גלידות...:)
(איזה טיזינג עשית לי...חכה חכה....:)
אני מנסה לככב....:)
סליחה, אבל נשאר לי ממש קצת. אז אני מתקמצן.
ברור שעוגיות....
הגבר החדש :-)
מודע
מבין
משקיע
רגיש
מתחשב
בוכה בסרטים
ואוכל חסה!
מRRRR יואש,
אלון היה אומר שזה מוזר , אתה פוחד מגלידה עם עכבר עליה ורק לפני יומיים היה אחד שקפץ על נמר ותפס אותו....
אבל האמת.... כולנו עברנו את זה
רק אל תגלה
לכולם אני אומר שזה גנים.... :-)
* 90210
אני אשאיר את הטיפ.
מי מפחד? נראה לך?
אייסברג זה ליד הבית שלך, לא?
אוי, כמה שאני אוהבת אוכל בכלל וגלידה בפרט. הבן אנד ג'ריס שלי יש במקפיא הוא דוקא וניל. "בשביל הילדה"
תודה, נימנימני, איך השתמשת לי בשם הבלוג... אתה הראשון!!!
הסוף אכן מפתיע. ברמה הקלינית כמובן.
הצעתי ואני מציע שוב - אספרסו על גלידת וניל (איך קוראים לזה באיטלקית שכחתי)....
פשטידות בערבי שירה, זה הכי מסוכן.
מי כמוני יודע שלאכול מעט זה הפתרון לכל הצרות.
אבל לפחד מגלידה? זה כבר הזוי.
וקצת חבל, זה טעים!!!
אזמין אותך לגלידה, שלא תעז לסרב.
:)
נשמע לי כמו מהפכה גדולה מאוד! לא ידעתי עליך יואש, כל הכבוד גיבור!
וברצינות..... לצערי הרב, אני אחד מאלה....
אני מודה, אני "נרקומן" אשר נפל חזרה "לסם".....
אז יואב תתמיד תתמיד תתמיד אבל גם תיזהר תיזהר תיזהר!!!
בהצלחה (כי מי כמוני מבין)!!!!
אין סיכוי בחיים! נעלתי את הפרק הזה בחיי, וזרקתי את המפתח
למתעניינים: קרם עוגיות
לאפין, את מוזמנת ללקק ממני גלידה מתי שבא לך.
יובל יום שישי, בתשע וחצי, אתה יודע איפה.
ניצה, יקירתי, אם תקראי את הפוסט הזה. תביני למה זה קרה לך.
יורם עבר-הדני ויואב עינהר, אכן יכולים להתבלבל בשעות הקטנות של הלילה...
בחייאת, איזה בן אנד ג'ריז?
קפה?
יואבי - כתבת פוסט על אמא שלך שאני לא מצליחה למצוא (או שאולי ניצה מבלבלת אותך עם יורמיקו שלנו?).
כל הכבוד על ההתמדה והשליטה העצמית. תהנה מהתפוח. למרות שפעם בכמה זמן מותר אפילו לטעום טיפה בן-אנד-ג'ריס או האגן-דאז, הפחד העיקרי שזה ממכר וקשה להפסיק, אז אולי באמת עדיף שלא להתחיל.
בוקר טופ
לפי הסרטונים שהופצו בקפה, אתה נראה בסדר גמור, בהחלט המאמץ משתלם.
אני נולדתי יום אחרי היום הארוך ביותר, מתברר שיש קשר. אני מתכוונת לשעון הביולוגי ולא למשהו מיתולוגי.
נכון שמדובר בשעות קסומות? יש לאותיות ריח מיוחד והן עפות מהמקלדת באחת.
אתה יכול לקרוא לי איך שתרצה ואני אכבד את זה. אני יכולה גם לאמץ אותך אם תסכים, אני מאוד אוהבת ילדים.
ניצה היקרה, אם אני אקרא לך אמא בטעות, אל תבהלי. גם לאמא שלי קוראים ככה.
אני מעריץ אנשים שלא ישנים בשעות האלה, כמוני, ואין להם שום שליטה עצמית הגורמת להם לסגור את הלפטופ וללכת לישון...
תודה אמא.
סליחה, ניצה.