פושטת את כותונת הלילה

אל מול ראי

אוהבת את גופה

בתאורה עמומה

רחש צרצרים לאור ירח

וגבה כמפל זורם נשפך לעכוזה

שתי גומות המעטרות את ישבנה

כטביעות אצבע של פסל לא מיומן

חזרה לשכמות

מסרטטת קוי מיתאר דימיוניים לאורך גופה

צללים רכים שנופלים על עורה

כנקודות חושך של נחמה אוהבת

מביטה דרך עדשה

מעיזה וחושפת

יורה תמונה ועוד אחת

משילה מעליה חבלים

משתחררת עם כל יריה

מגלה הכל

כבר לא מפחדת מעצמה

נשימה

שקע התבור כהר געש

המחכה להתפרץ

בוחנת

מצלמת

יורה עוד אחת

אוהבת כל כתם לידה ונקודת חן

כל שקע בליטה שטף דם וצלקת

עוצמת עיניים

ואוהבת

נשימה עמוקה

ושקט