כותרות TheMarker >
    ';

    מדפסת מחוברת לבטן

    קטעי סיפור שבועיים

    ארכיון

    0

    הולך להיות חם

    12 תגובות   יום שני, 2/6/08, 20:56

    Garlic Field,  Moshav Moledet
     

    וביום ראשון אהבה ללבוש כתום וברביעי צהוב ובשבת סגול ובשאר הימים לא ידעה מהו הצבע הנכון לה. על כן הייתה מבלה, באותם ימים, שעות מול המראה. מודדת, מחליפה, מתבוננת, לא מרוצה, בשילובים שיצאו לה. עוברת מהארון אל המראה ומארון לארון והבגדים מתפזרים סביבה, נזרקים בחיפזון.

    עליה עוד להספיק, לפני שתצא, לעבור על המיילים, לזכור את הויטמינים, להכין כוס קפה ולהציץ בכותרות העיתון... והצירופים הלא מוצלחים, השילובים שלא עולים יפה, מייאשים אותה. אם היה זה יום ראשון, לא הייתה שום בעיה. הבגדים הכתומים מאורגנים אצלה בראש. יודעת בדיוק, מה מתאים למה, ואיך היא תחייך אל עצמה, מרוצה, כשתיכנס  למעלית.  גם ברביעי הסט סביר, למרות שנראתה חיוורת, בפעמים האחרונות שלבשה צהוב. הגניקולוגית רשמה כדורי ברזל והמדקר נתן, אילו רק היתה זוכרת לקחת, תמצית ג'ינסנג לחימום הגוף...

    היא חייבת כבר להחליט ולדהור מכאן במיידית. רוטנת, טיפות הזיעה מקררות את גבה. היא מנסה חולצה שחורה, עם צוארון רחב במיוחד, ומורידה אותה מיד. אני נראית כמו דודה, היא ממלמלת וממשיכה להחליף ולמלמל, זה משמין,  וזה עושה כתפיים, ושמלה לא באה בחשבון, והיום, כל היום, ישיבות פנימיות, אז לא יותר מדי פורמלי... ודמעות של יאוש מתאספות לה על הריסים. היא חושבת שצריכה הייתה כבר לקבל, המחזור מתעכב, ובחודש שעבר היו רק כמה טיפות כי משהו, מתישהו, התחיל להשתבש.
     
    היא מעיפה עליו מבט. שוכב במיטתם פשוט אברים, כמו שיכור לאחר ליל שימורים. היא ניגשת אליו בשתיקה, בתחינה, נעמדת מולו בתחתונים וחזיה, מחפשת סימן חיים. מבקשת בלי מילים כי יפקח לרגע עיין ויגיד, כמו תמיד, הי חומד, את כבר ערה?... כאילו שתהיה זו הפעם האחרונה, שהיא ככה משכימה והוא עייף חוזר מן השמירה. מתפללת שיתעורר ויתיישב על המיטה, ולמרות כאבי הגב והעייפות הנוראה, יחייך אליה ויגיד, " מה הבעיה, מתוקה?... היום, הולך להיות חם, מאוד חם. הכי טוב שתלבשי את החצאית ההיא, שקנינו בנמל, והגופיה הלבנה מהחנות של סיגל, ותיקחי איתך חולצת מעטפת, זו באפרסק, מהמדף התחתון, והסנדל שעלייך מעולה, בדיוק בצבע, ואל תשכחי להחזיר את הסרט לוידאומט, נתראה בערב חומד. והוא יחזור וישכב וחיוך גדול יוצת בעיניה.

    היא תיגש אל הארון ותשלוף את החצאית והחולצה, בדיוק מה שהוא אמר, ובדרכה החוצה היא תספיק לרשום לו פתק, לכשיתעורר, תודה אהוב שלי, מאוד עזרת לי, גם הבוקר הושטת יד... מתגעגעת. אוהבת. מבקשת שתחכה,  שאחזור בערב.  תחכה.


    ואיך עברה עליו השינה?
    דרג את התוכן:

      תגובות (12)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        4/6/08 08:42:

       אתה לא צריך להצטער, ממש לא.

      כתבת מקסים ונוגע,

      העצוב בא מתוכי,

      נגעת בנקודה רגישה אצלי.

       

      (נחמד השם חיבה שנתת לי.. סוג של אינטימיות:))

       

      סבאח אל נור יואל 

       

      צטט: יואל עיני 2008-06-04 08:21:49

      שמסי (בערבית: השמש שלי)

      אני מצטער על הקצת עצוב שזה עשה לך. התכוונתי לומר כי מעשינו תלויים לא מעט בנקודת המבט שאנו מאמצים. קשורים למה שאנו בוחרים (או יכולים לבחור) דווקא בשגרה, בדברים הקטנים, כשהכל צפוי לכאורה.

       

      בוקר טוב

      צטט: שמשיה 2008-06-04 00:47:16

      אינטימיות של שגרה,

      אינטימיות של הרגל...

      של הכל ידוע מראש,

      קצת עשה לי עצוב.

       

       

       

       

       

       

        4/6/08 08:23:

      תודה פורסט גאמפ. אחלה סרט.

      צטט: forrest gump 2008-06-03 08:00:51

      כתוב נפלא.

      תודה.

       

        4/6/08 08:21:

      שמסי (בערבית: השמש שלי)

      אני מצטער על הקצת עצוב שזה עשה לך. התכוונתי לומר כי מעשינו תלויים לא מעט בנקודת המבט שאנו מאמצים. קשורים למה שאנו בוחרים (או יכולים לבחור) דווקא בשגרה, בדברים הקטנים, כשהכל צפוי לכאורה.

       

      בוקר טוב

      צטט: שמשיה 2008-06-04 00:47:16

      אינטימיות של שגרה,

      אינטימיות של הרגל...

      של הכל ידוע מראש,

      קצת עשה לי עצוב.

       

       

       

       

       

        4/6/08 00:47:

      אינטימיות של שגרה,

      אינטימיות של הרגל...

      של הכל ידוע מראש,

      קצת עשה לי עצוב.

       

       

       

       

        3/6/08 12:33:

      הי ענבר

       

      אין כמוך לדיוק ולפריטה משותפת

      נעימה המנגינה

      השיר שלך?

      תמים

      צטט: ארטישוק ירושלמי 2008-06-03 06:46:52

      יפה יפה זו האינטימיות. אוירה שהזכירה לי את זה:

      על נשמות שלי אתה שולט 

      על דקויות שבי פורט 

      עת במבט אותן תמצא 

      ובלחישה אחת רפה 
      אם בתנועה שלי מוצנעת 
      מילה שנאמרה בלי דעת 
      חיוך חטוף או מסויים 

      אתה באלה, בכולם  

       

       

        3/6/08 08:00:

      כתוב נפלא.

      תודה.

      וכמובן שכל הבית התחרבש...סומכת עליך קורץ

      יפה יפה זו האינטימיות. אוירה שהזכירה לי את זה:

      על נשמות שלי אתה שולט 

      על דקויות שבי פורט 

      עת במבט אותן תמצא 

      ובלחישה אחת רפה 
      אם בתנועה שלי מוצנעת 
      מילה שנאמרה בלי דעת 
      חיוך חטוף או מסויים 

      אתה באלה, בכולם  

       

        2/6/08 23:26:

      על האינטימיות הנשית כבר נאמר כי "מי שטובל באמבט  ורדים מושך דבורים"

      ולי היתה הזכות לטבול עם נשים צלולות ושקופות  אך לצערי רק ניחוח קל מזה נותר איתי.

      כי נשים (וחלומות) קשה מאוד לשמור. אפשר לגונן, לסוכך, לנצור, אך קשה, קשה מאוד לשמור.

       

        2/6/08 23:07:

      כרגיל אנטימיות לשמה

      הפעם מהצד הנשי,

      שגם אותו מסתבר שאתה יודע איך לכתוב :)

        2/6/08 22:38:
      תודה לחומדת. פוסט מעורר חשק כתבת בשבת. 
        2/6/08 21:26:

      כמו שירה

      :)

      פרופיל

      יואל עיני
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין