כל האהבות כולן...
אמא של טל, גננת, מאמנת אישית להעצמה בקבוצת יוזמות.
מאמינה באהבה, בגמדים ובפיות.
מאמינה בחינוך ובשינוי שמתחיל מבפנים.
מאמינה שכל אחד יכול לעשות שינוי בחייו, שלכל אחד מגיע להיות מאושר, גם לך.
בבלוג שלי תפגשו אותי דרך ספורים על הדרך שלי ועל האהבות בחיי. מזמינה אתכם להתרווח, להרגיש בבית ולקרוא עם הקפה.
החיים הם ספור בתוך ספור בתוך ספור בתוך ספור.. והסוף תמיד טוב.... אם עכשיו לא טוב, סימן שעוד לא הגעת לסוף הסיפור...
פוסטים אחרונים
- בחזרה למילים 6/11/10
- מסיבת יובל 7/5/10
- יומן מסע 26/3/10
- מהמרחקים 1/3/10
- תרקדי 23/2/10
- שיר נבואי קוסמי 3/2/10
ארכיון
אזור הכלום
לא יודעת מה איתכם. אני רגילה כל הזמן לעשות משהו - לא נחה לרגע מתוך אמונה שגוייה, שאם אנוח - העולם ילך לאיבוד, או במילים אחרות - אני לא אוכל להחזיק אותו יותר... חיים מתוך אנרציה.
תמיד מצויידת בתוכנית חומש - 5 שנים קדימה, תמיד מצויידת למשימות, תמיד לומדת משהו, תמיד מתנדבת להרים איזה פרוייקט תורן, ותוך כדי זה מספיקה לעשות הכל בתיקתוק...
בשנה האחרונה - מאז הטיול (לבד) לתאילנד ביולי, שהיה חוויה משמימה - אני לומדת לעשות כלום. בתאילנד כלום זה המוטו.
מסתבר שלעשות כלום גם צריך ללמוד ובאופן הזוי, זה הרבה יותר מסובך (עבורי לפחות..) ממה שחשבתי. תמיד עבדתי, מגיל 12 ועד עצם היום הזה. הכסף היה מאד מחושב ומתוקצב לצרכי הישרדות. גם כשלמדתי כבר הייתי אמא במשרה מלאה, עבדתי וגם למדתי.
כל הרגלי חיי הם סביב העשייה ואני צריכה לרכוש הרגלים חדשים, הרגלים של חופש, של זמן פנוי, של פינוק עצמי.
אז הגעתי היום הביתה מהעבודה, יצאתי לעץ התות לאכול את הפרי שהכין לי, אחר כך עברתי לפיטנגו ואכלתי כמה מתוקים... כמעט שחורים. הלכתי לראות את הגינה מאחורי הבית ושם אכלתי איזה שלושה שזיפים מתוקים היישר מהעץ והסתכלתי על הלימונים והתפוזים שעדיין בוסר. טיול קצר עם הכלבה כשהחתול משתרך אחרינו והיישר למנוחת צהריים. התעוררתי - חצי שעה בערסל - תלמיד - טלוויזיה - קצת מחשב ונגמר היום. בין לבין פינקתי את עצמי בארוחה קלה.. ולא בא לי לצאת, אז דחיתי את הקניות וגם לא בא לי, אז לא הספקתי לעשות את הסדר בארון שהתכוונתי ואיכשהו כבר הגיע הלילה וגם הכלים עוד בכיור והזמן התמסמס לו לתוך עייפות הלייל. מדהים כמה עייפים כשלא עושים כלום. אופס, כשעושים כלום.
הפנטסיה היא לבוא הביתה ו.... רגע, נסיון נוסף, לבוא הביתה ו....... זהו?
ובמחי יד נעלמו החיים המלאים שהיו לי... מלאי המשימות ופינו מקומם ל..... כלום ? שמתם לב שכאשר עושים הרבה דברים מספיקים הכל וכלא עושים גם לא מספיקים? היחסיות המוזרה של הזמן... ברור שצריך להיות איזון, אך כדי שיוכל להיות, אני צריכה ללמוד גם את הצד השני, גם לפנק את עצמי וגם לפנות את המוח ממחשבות.
נראה שאני צריכה עזרה, מה אתם עושים כשאתם עושים כלום?
.
גילה
|
תגובות (75)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
ההגדרה של לעשות "כלום" לא כל כך מובנת לי.
עבורי, החיים הם לא משהו שאני צריכה לעשות בו משהו ,בשביל להרגיש שאני עושה או לא "עושה כלום."
בעיני אין משהו שאני צריכה לעשות משום שאני חיה,.עצם החיים שלי הם עשייה מלאה.
החיים עבורי הם לא פרוייקט בלתי נגמר של עשייה אלא לחיות היא היא העשייה.
עבורי היא לחיות חיים מלאים, לא כרוך דווקא,בעשייה חיצונית של דבר מה,אלא בעצם ההנאה מתחושת החיים הזורמת בתוכי.
אני לא צריכה לעשות משהו ואני גם לא צריכה לא לעשות משהו או "לעשות כלום"
אני פשוט קיימת .
הכלום שלי הוא אמנות. אני יוצרת, יצירה מסוג אחר...
דווקא בעשייה הזו אני מרגישה הכי הכי בכלום.
למה כלום? כי בדיוק המקום שבו אני ע ו צ ר ת... נחה ומתנתקת
מה-לא כלום אליו התרגלתי בחיי.
יוצרת, ואומרת לעצמי... העולם יחכה - מחר יום חדש
החוכמה בעיני, יקירתי, היא לדעת לשלב בין העשיה האינסופית, הטורבו הבלתי נמנע הזה לזמן שבו לא עושים כלום, שהוא חשוב לא פחות...
הסינכרון הזה...זה המתכון בעיני...
בהצלחה חברה שלי
חיבוק ענק וכוכב
מתובלת
לא לעשות כלום זו באמת בעיה קשה..
אפילו בקורס שהייתי היסבירו לנו כמה זה חשוב לפעמים לא לעשות כלום
ולא לחשוב שלא לעשות כלום הזמן מתבזבז.
ואני למרות שאני יודע כבר כמעט הכל
ממשיך להילחץ כשישרגע דך בו אני לא עושה כלום. :))
בהחלט... צודקת בכל מילה -
אני רק צריכה להניח לי להנות ממה שאני ממילא עושה...
ואז השקט הנפשי - יהיה לשקט אמיתי....
זה ממלא -
תודה יקירתי...
יש בי את הרצון כמו כולם
לחזור לגן העדן הקדום... להושיט את היד למעלה
ולקטוף איזה פרי טעים... והנה יצרתי לי אותו פה...
ואני זורקת את עצמי ממנו כל יום מחדש...:))
תודה אנג'י - על הכל...
אפשר בהחלט להתרגל לזה...
וגם להתמכר...:))
תודה על המילים יקירתי -
מעודדות ביותר...:)))
תודה אן...
גם אני נרגעת כאן...
ועדיין זה נראה לי לפעמים
בריחה מלהיות ובריחה מלעשות...
אני לומדת יקירתי -
לומדת - כל יום משהו חדש...
תודה שאת פה...
מדיטציה? את רואה אותי עושה מדיטציה?
זה כנראה יצטרך לחכות לגילגול הבאה או גילגול הבאה...:)))
כמה מוכר הצורך הזה לעשות משהו כל הזמן!
וגם אני גיליתי בתאילנד את נפלאות הכלום (+ שייק אננס קוקוס
)
כשחזרתי לארץ היכולת הזאת נעלמה, וכמעט תמיד אני מחפשת מה לעשות.
מקנאה באלה שנהנים מהכלום. ממשיכה לנסות
או טו טו מגיע מבחן: שבועות - סופש ארוך...
מה אני עושה כשאני עושה כלום? שאלה נהדרת.
התשובה בגוף השאלה.
מתי זה היה?
אינני זוכרת (:-
ואיזה כיף שיש לך גינה עם אוצרות שכאלה.......
אני - עושה הכל כדי לעשות כלום.
הכל.
מי שתמיד עסוק ואין לו זמן - הוא זה שתמיד יש לו הרבה זמן.
גילוש
את כל כך מזכירה לי אותי. אני ממש לא יודעת "לעשות כלום" (ראי פוסט אחרון שלי...)
תמיד עשיתי והייתי עסוקה. צריך ממש ללמוד לא לעשות כלום וגם להרגיש עם זה בסדר וללא ייסורי מצפון.
כתבת יפה.*
הכי קשה ללמוד כנראה לעשות כלום
:)
*
יפה. אוהב את ההתלבטות שלך. כולנו נעים בין הכול לבין הכלום.
לעשות כלום
זו אמנות בפני עצמה
גילוש,
אם התחלת להנות מהכלום שלך,
לזרום לפעמים עם היום שלך
בדיוק איך שמרגיש ומתאים לך -
סימן שהגעת בתוכך למקום של שקט נפשי -
ולפעמים רגע קטן של כלום מזוקק
שווה יום עמוס של עשייה קדחתנית.
מתחברת לפוסט הזה*
תודה יקירי....
את יקרתי, מלכה....
ענודת פנינים...
העיקר שהבנת....
TIME TIME TIME
ואני רוצה להספיק לנוח לפני הקבר...:)))
עוד מעט כשאני אדע...
אני מבטיחה לספר לחבר'ה....:)))
לא אמרתי שאני לא עושה כלום יקירתי -
אמרתי שאני לא יודעת להיות במצב בו אני לא עושה כלום...
השבח לאל אני עובדת בשתי משרות ומחזיקה את הבית לבד...
זאת ממש לא הבעיה...:)))
הפרספקטיבה שלי רק תלך ותשתפר...
תודה...
צוחק עלי אהה????
ככה יפה לצחוק על נכים?
גילוש יקרה*
תמיד מאירה
רגע כתבת פה פוסט אז עשית משהו?
מקווה שנהנית מרגעי החלל והריק עד שתתמלאי ברעיונות של עשיה בינתיים תחווי את גן עדן נשיקות
גילוש, עשית המון ! איך את מעיזה להגיד שלא עשית כלום?
טיילת, נישנשת, נחת, היית עם עצמך. זה כיף אמיתי לנשמה.
אוהבת את הימים האלה של "אפס" מעשה.
נשיקות
לא יודעת מה את נראית -
בקריאה את לא נשמעת סובלת:)))
אני חושבת שכל אחד מגיע באיזה שהוא שלב
לדיאלוג הפנימי הזה... של להיות ולחיות...
תודה חומד...
גילה יקרה,
אני נרגעת בבלוג. קוראת מגיבה וכותבת.
ואין לי טיפת רגש אשמה באשר הוא....
כמובן שמתחברת ל doing ו being שציינה שרי.
כיכבת לך, יקירתי!
רונית, כייף שאת באה...
לשמחתי החלק של העבודה מסודר - נהניית גם מהילדים וגם מהיותי מאמנת....
הבעיה היא עייפות החומר - שנים על גבי שנים של עבודה, לחצים של כלכלה, נהול בית והכל לבד - על הגב שלי... מבחינתי ללמוד לנוח, להנות מאי עשייה זה צעד הכרחי...
והיום כשטל בצבא, זה גם אפשרי...
גילי,
הכלום היא תאוריה רוחנית,היא אורח חיים.
השאלה מאיזה מקום אנחנו דואגים "להעסיק" את עצמינו........?
מבריחה?מהסכה.
רק מהמקום של השקט של הדממה ,ניתן לשמוע את הקול האמיתי של הלב.
הכלום, הוא גם הכל.
כל מה שאני בוחרת לעשות.
המניע הוא האהבה שלי לדבר.
המון ימים טובים,ומחוייכים.
מדיטציה!!
ויש כזו המתאימה ל''ג'ינג'ים''....
* כיכוב מהבהב..
אני לא עושה כלום, כשאני עושה כלום.
כתיבה יפה, אהבתי אותה.
*
גילוש
אחח אהבתי את הפוסט
ולמה ?
כי מצאתי את עצמי שם לפני 3-4 שנים
מאז בגרתי
וכעת אני כל כך נהנית מלעשות כלום.
יוצאת לחצר אוכלת לי פיטנגו מהשיח של השכן
מסתכלת על התאנים מחכה שיבשילו- מתה על תאנים
מפעילה ממטרות וגם עם הצינור את השאר.
והכלים...מחכים בכיור...לא בורחים לשום מקום.
ופתאום יש זמן פגישת בנות בבית קפה, להתעמלותפשוט כייף חיים.
וככה מתוך הכלום שנוצר התחלתי לכתוב להנאתי
אל תתיאשי מהכלום הוא פשוט כייפי.
פנינה
מלכת העולם את...
מדוייקת להפליא -
שכחנו זה אני ואת?
או אני ואני -
התאומים...?
תודה חומד... אחלה מתנה -
קיבלתי ואהבתי...:))
אהה.
עכשיו הבנתי... :-)))
אצלי אין דבר כזה "כלום". אם אני עושה כלום אני מרגישה לא טוב.
וכמו פולניה טובה, אומרת מדי פעם שאני אנוח כבר בקבר...
ברור... מי שעושה תמיד כלום מאושפז - לא?
התשובה שלך האירה את עיני - טוב שבאת.... אתה גם היחיד ששמת לב
שבתוך הכלום השתחל לו תלמיד של אחר הצהריים....
פשוט עשיתי דברים שאני לא רגילה להגדיר אותם כמעשים...!!!
תודה חומד על ביקורך........
תודה ולמה חכם בלילה.? דבריך חכמים גם ביום...
לשמחתי הרבה החכמתי לבחור את העבודה שתהיה גם הנאה צרופה ויומיומית...
עדיין יש רגעים בהם צריך לנוח... לנקות את הראש מאחריות וממשימות....
צריך את החופש ל"לא לעשות כלום"....
היי גילוש
אז כאדם אנרגטי ויוזם שרגיל לעשות הרבה ביום ולסגל לעצמו משימות
אני כל כך מבינה אותך
ומתחברת לדברים שלך .
הייתי שמחה ללמוד גם כן איך אפשר להנות מהכלום הזה.
אני עדיין מנסה.........
גילה,
מה זאת אומרת שאת עושה כלום?
את קיימת ? אזי, את עושה המון. את נמצאת שם בשביל אהובייך אזי את עושה, את חושבת משמע את עושה ואני יכולה להמשיך.
עושה הרושם כי העובדה "שאינך עושה כלום", מהווה מען ביטול עצמי.
קחי, ותאספי את עצמך ותתחיל להנות מכל דבר פעוט, מכל רגע חולף, מכל נשיפה ושאיפה.
אז רק אז תביני שאת עושה המון.
היי גילה נראה לי שהפרספקטיבה שלך עברה
שינוי מאתמול להיום ואני מקוה שבכלל לתמיד
חזרתי עם כוכב
*
זה לא בא מהמקום הטרנדי....
זה בא מעייפות החומר....
וכדי שתהיה בחירה - צריכים להכיר ולהיות פתוחים לכל האפשרויות ואז אפשר לבחור באופן נקי....
אני אוהבת את הביקורים שלך, הם תמיד מעוררים אצלי חשיבה ומכריחים אותי לבדוק ולראות עוד דברים שאולי לא ראיתי קודם....
תודה...
אוי מותק... בקרוב גם אצלך יהיו פירות בגינה-
וערסל בין העצים...
אני מתאמנת על זה... קצה החוט כבר בידי:))))
אמן ואמן....
אני עובדת על זה עכשיו...:)))
תודה יקרה
ואתם ידעתם את זה כל הזמן ולא אמרתם לי?????
סתם.... אף פעם לא היתה לי הפריווילגיה לחשוב על זה...
או הזמן להשקיע בזה....
היום הוא היום ואף פעם לא מאוחר מדי....
תודה זהבית...
כרגיל את פוגעת בול....
רגשי האשם וייסורי המצפון...
פעם כתבתי מאמר על
רגשי אשם... אני הולכת לחפש אותו...:)))
לעשות כלום זו "פריבילגיה" של עצלנים..
תמיד אפשר למצוא תעסוקה, לעשות משהו כדי לא להרגיש ריק ..
תמשיכי להאמין גילוש שאם לא תעי כלום, העולם יתמוטט,
כך תמיד תמצאי משהו לעשות
כדי להציל את העולם לא? :)
מסתבר שלעשות כלום גם צריך ללמוד ובאופן הזוי, זה הרבה יותר מסובך
מסתבר שאת צודקת.........
אני עושה את זה
בתקופה זאת או אחרת בחיי...
נראת סובלת?
יגידו אחרים
אפרת
אם זה מה שהכלום עושה לך...
תהיי בכלום כל הזמן...:)))
יפה כתבת, צריך איזון בחיים, עבודה היא חשובה לא רק לצרכי הישרדות, שחלילה לא מזלזלת בכך, אך גם לגוף ולנפש.
מאז יצאתי לדרך חדשה, הענקתי לעצמי הכלום במתנה. היתה זו תקופה בה לא יכולתי להרשות לעצמי לקנות כלום, אז קניתי לעצמי כלום, פשוט להינות מאי העשיה.
זה לצד זה, המרוץ קדימה מהיר יותר.
תהני לך.
האמת, כשאת אומרת את זה...
זה באמת נשמע כייף - מין סוף שבוע באמצע שבוע
ואפילו לא צריך לנסע לצימר...:)))
זה בדיוק ההבדל בין
being ו-doing
שכחנו להיות.
שם טמון הרגש והנשיות כמו בהריון.
אוהבת שלך שרי
מה עושה ?
לוקחת את זה כמובן מאליו :-)
ואת , קחי לך את זה כעוד מתנה }{
הי.
הכלום שלך הוא ממש לא כלום.
שמת לב איך הצלחת לסדר אותו בסדר יום ברור וחד משמעי.
זה לא כלום.
עשתי הרבה. פשוט עשית דברים שאת לא רגילה להגדיר אותם כמעשים.
שימי לב - לא הפסקת לרגע לעשות!!
את פשוט עושה דברים שאת רוצה לעשות.
במילים אחרות, את באמת ובשבילך עושה.
זה בסדר גמור. הרי בסופו של דבר זה יהיה אבסורד אם נחיה בלי לעשות באמת כלום.
"בלוגותרפיה" יש משפט שאומר כך "במקום החופש מ...... צריך להיות החופש ל...."
החופש האמיתי שלנו היא האפשרות לבחור, במקום החופש מהמשימות, אפשר להחליף לחופש לבחור את המשימות.
ברגע שבחרנו ולא נכפנו זכינו..............................
הרבה הרבה חופש לבחור את המתאים והמקדם את חיינו !!!!!!!!!!!!!!!!!!1
מהצד האחר של הירח-
אני לא רוצה לעשות "כלום"
אני רוצה למצות כל רגע ורגע של חיי בעשיה,חשיבה, התפתחות,צמיחה
לישון-אני אשן כבר בקבר כלשון האומה הפולנית לדורותיה.
לדעתי-
אפשר גם לקבל את עצמי כמו שאני פעלתן ,אנרגטי, חושב ללא הירף,הוגה, יוזם.
לא להתעקש להיכנס לשלוות רוח אם זו אינה חלק טבעי מההוויה שלי.
ולכן
אם מתאים לך להתבטל- ואין לך רגשי אשמה או צורך לחשוב תוך כדי-אז תעשי "כלום"
ואם לא מתאים לך-אז אל תעשי זאת למרות שזה יכול להיות הטרנד החברתי.
העיקר שיהיה לך טוב ושלם עם סגנון החיים והעשיה/אי עשיה שבחרת לך.
ובלבד שהוא בחירה ולא אלוצי תרבות או חברה.
מסכימה כם כל מילה,
עם כל פסיק
ועם כל מה שביניהם -
תודה
תגיד לי - לא יכולת להגיד לי קודם?
ואני ע כל רגשי האשם האלה על מה שלא נעשה?
כלומר - גם כשעושים כלום צריך להסתכל על חצי הכוס המלאה...:)))
כשאני עושה כלום, זה נראה בערך כמו שתיארת, רק בלי כל הפירות בגינה. מניחה בצד את ייסורי המצפון, את המטלות, את התכניות, ונהנית מלא לנסות להספיק כלום. תהני גילוש. נשמע שעלית על העניין, שאת כבר יודעת איך...
גילוש
גילית את טעם החיים :)
ברכותי
וחיבוק
זהבית
לא צריך להחמיר עם עצמך בגלל "עשיית כלום"
ולהיתקף יסורי מצפון....
גם סתם לשכב ולתת דרור למחשבות לנדוד זו עשיה.
פרגני לעצמך בין מטלה למטלה כמה רגעים של "לעשות כלום"
ותשתדלי גם להנות מזה.
בהצלחה:-)
אני ב"כלום" שלי כותבת !!!
...
את מלכה...
כלום = מולך
טל כל הזמן אומר את זה... עכשיו אני מבינה למה....
הסוד הוא באיזון...
תודה בשמת - הארת את עיני....
הי גילה,
הכלום שלך נראה מכאן די כייפי,
להסתובב בגינה עם התות והפיטנגו,
*
לא קורה כלום שעושים כלום כזה...
דווקא נהדר בעיני.
שושי
ניסים אמון אומר ....."צריך לתרגל את הרווח בין המחשבות ..
ואני מוסיפה ..צריך לתרגל את הרווח בין העשיות ....
זה לא שלא חושבים ..זה לא שלא עושים ..
אבל צריך רווח ......
עשיה מטורפת בלי עצירות בינים ..היא סוג של בריחה ...
בריחה ממה שמפחיד ..בריחה מאינטימיות ....
בריחה מאינטימיות עם עצמך ....
לפעמים כשעושים ..כלום ...אתה פוגש את עצמך באמת ....
ומה אני עושה עם עצמי עכשיו ....?
רגע לעצור ...זה כל כך חשוב .
את כל כך צודקת
המילה היא לפרגן לעצמי -
למצוא איזון בין כלום,
מנוחה ועשייה -
תודה חומד...
קניתי - לעשות כלום ועוד קצת...
טל אומר שאני חייבת לתת מנוחה לראש - שזה כואב כמה שהוא עובד אצלי...:)))
תודה...
בטן, גב..., מה רע בזה?!
לעשות כלום? מנקה את הראש...
לבוא אל ה"כלום" מתוך זה שיש לך את ה"כול",
להותיר את ה"כול" מאחור - להביט מתוך הרגע
של ל"עשות כלום" ולהעריך את העשייה עצמה...
ובקיצור...
צריך לדעת "לעשות כלום"...
היי גילה יקרה
כלום לעשות זה נפלא
סימן שאת שולטת יפה בחייך
כלום , שורש מלך תהפכי את האותיות וראי הגעת למלוכה
חייכי ותהני
ומחר בערב אחזור עם כוכב
גילה
נהדר הכלום הזה
כל עוד הוא מבחירה ובמינונים הנכונים
צריך להזהר לא להתבלבל בין כלום וחופשה
כל עוד אדם עושה, הוא חי
ועשייה אינה בהכרח עבודה
עשייה יכולה להיות למען עצמך
עשייה יכולה להיות טיול רגלי
עשייה יכולה להיות בילוי
עשייה יכולה להיות....
כלום יכול להיות כל מה שהוא לא עשייה
כלום יכול להיות מנוחה מול המחשב
כלום יכול להיות ישיבה מול הים
כלום יכול להיות ....
תפרגני לעצמך כלום, מנוחה עשייה
במינונים הנכונים
תערובת נפלאה
שבוע רגוע
רונית
גילוש יקירתי - למדתי סיסמה מחברה: "לעשות כלום ועוד קצת". כל אחד והדרך שלו - גם לגלוש בקפה יכול להיות כלום ועוד קצת...
לתת מנוחה לראש, שלווה לנפש - זה פשוט חיוני !