כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    יש בי אהבה והיא תנצח

    כותבת אהבה, מחשבות, עבר, הווה, עתיד.
    כותבת תשוקות ולחישות קטנות.

    האם אתה שומע?

    7 תגובות   יום שלישי, 3/6/08, 08:10

    מסובבת את ראשי ורואה אותך.

    הנשימות מואצות והלב דואב.

    שנינו יודעים שזאת הפעם אחרונה. 

    העיניים מצטלבות,

    הגוף משדר עוד

    אבל ההגיון אומר לנו לנוע קדימה. 

    בין עשבים ירוקים, בין צמחיה צבעונית

    שנינו יודעים שעונת השלכת שלנו החלה

    אנחנו מביטים בעלים הנושרים

    מביטים בפרי הבשל הנופל מרגלותינו

    ויודעים שזאת הפעם האחרונה. 

     

    זאת הפעם האחרונה שאתה שלי ואני שלך.

    אני חופנת ראשך בין שתי ידיי

    דמעותיי זולגות, העצב מתפשט, החלל זועק

    ואין מושיע.

     

    המילים האחרונות שאמרנו

    חקוקות בסלע.

    הצעדים המהוססים שהרחיקו אותנו זה מזו

    עדיין נשמעים כהדים בתוכי....

    האם גם אתה שומע?  

    דרג את התוכן:

      תגובות (7)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        3/6/08 22:43:

      "סוף זה תמיד התחלה של משהו אחר..."

       

      בסוף הירידה - תמיד יש עלייה

       

      מאחלת לך רק התחלה חדשה טובה ה ר ב ה יותר

       

      חג שמח

        3/6/08 11:41:

       

      צטט: adikahan 2008-06-03 11:31:29

       

      כאב הפרידה

      מול עצמת ההתחדשות

       

      יפה אמרת... אני תמיד לובשת חדש ומתחדשת אל מול החיים :)

       

      תודה לך קורץ

        3/6/08 11:31:

       

      כאב הפרידה

      מול עצמת ההתחדשות

        3/6/08 11:15:

       

      צטט: בשמת.ב. 2008-06-03 10:44:38

      הכאב בפרידה,כמו 2 ידיים אוחזות המתרחקות לאיטם..וקר.
      מחבקת לימים טובים יותר.

       

       

      אכן - פרידה וקור הם יחד. אבל החום במילים שלך גורם לי לחייך.

       

      תודה לך בשמת.

        3/6/08 10:44:
      הכאב בפרידה,כמו 2 ידיים אוחזות המתרחקות לאיטם..וקר.
      מחבקת לימים טובים יותר.
        3/6/08 09:48:

       

       

      צטט: רוקם 2008-06-03 08:52:43

      השלום האחרון

      תמיד נושא עימו

      עומס של כאב בכי ודמעה

      חוט העבר נפרם

      וניתק , ומשחרר

      עימו את מצבורי הכאב

      את נחלי הדמעה

       

      כל כך נהנית מהתגובות שלך

      בוקר טוב נשיקה

        3/6/08 08:52:

      השלום האחרון

      תמיד נושא עימו

      עומס של כאב בכי ודמעה

      חוט העבר נפרם

      וניתק , ומשחרר

      עימו את מצבורי הכאב

      את נחלי הדמעה

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      האומץ לעוף
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין