כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    רומנטיקה זה אני!

    סיפורים רומנטיים מכל הסוגים, שיחדירו מתיקות גם ללבבות שהתייבשו כבר...

    ארכיון

    הבית לא נותן לי לצאת! סיפור מתח בהמשכים לכל החיים

    23 תגובות   יום שלישי, 3/6/08, 14:15

    השעה הייתה 7 בבוקר ועמדתי לצאת לעבודה. הייתי לבושה, מסורקת, מאופרת, מבושמת, התיק ביד,מפתחות הבית ביד השנייה.......כן, זה מה שאמור היה להיות באותה יד, רק ש........אין! כלומר אין מפתחות. אני זוכרת בבירור שתליתי אותם על  הוו הדקורטיבי ליד דלת הכניסה. אם כך מדוע ידי המושטת נתקלת ב.........אויר?

     

     

      כן, שוב זה קורה לי. הבית החליט שאני לא יוצאת, כי לא מתחשק לו. הוא עושה לי את זה די הרבה. כשלא בא לו להישאר לבד, הוא פשוט ממסמר אותי אליו. הוא יודע היטב, הבית המנוול הזה, שבלי מפתחות לא אוכל לצאת, לכן הוא דואג מבעוד מועד להוציא את המפתחות לטיול קצר במימד החמישי.

    "צאו קצת לטייל, לא יזיק לכם אויר צח של פסגות בלתי נראות", הוא אומר למפתחות באדיבות. אולי גם דוחף להם שטר של 100 שקל לבזבוזים. "קחו את הזמן שלכם, ותחזרו מתי שמתחשק לכם", הוא מסיים במאור פנים.

     

      

    ומה קורה כשמשתבשת תוכניתו הזדונית של הבית ובמקרה, ממש במקרה, אני אוחזת את המפתחות בידי האיתנה ללא הפסק, מתקלחת אתם ואף הולכת לישון אתם? אהה! אומר לעצמו הבית. נפעיל את תוכנית ב'! ולהלן תוכנית ב': אני עומדת לצאת לסרט, או לחתונה , או לשבוע הספר , או לארוחת ערב שבה מחכים לי נגיד 400 איש. אני לבושה, מסורקת, (עיינו בתחילת סיפור המתח), המפתחות בידי, אני הולכת לכיוון הדלת, ולפתע..........

     

      

    חבטה איומה! טראחחחחח1 בוםםםםםםםם! קסאמים בלב תל אביב? קטיושות שאיבדו דרכן מהצפון? מטען נפץ שריחף לכאן בטעות מעזה? אולי פצצת האטום שהבטיחה אירן? אני לא מעזה לפקוח את עיני העצומות בפחד נוראי. אט אט אני מציצה מבעד לריסים וגם לתריסים, וכל מה שאני רואה זה את עציץ הפילדנדרום הענק שלי בסלון –שהחליט לעשות עמידת ראש. כן, אמרו לו שזה בריא, אז הוא התהפך בעצמו. נכון, יחד עם כל האדמה שבתוכו, עם העלים, עם השורשים...כן. הוא מוטל שמח וטוב לב שרוע במרכז השטיח היקר שלי, ומחכה לתשואות על פעילותו הספורטיבית. ועכשיו שאצא לסרט?

      מבולבלים? דהומים? חכו כשתגיעו לתוכניות ג, ד, ה, ואל המעולות שבהן – תוכנית ש' למשל. לתוכנית ש' דרושה רק כוס מים תמימה שעומדת במשך ימים שלמים בלי שיקרה לה דבר, אבל בדיוק דקה ליציאה שלי מהבית, היא מחליטה לחלץ את שריריה התפוסים, לבצע סלטה מרהיבה באוויר

    ולנחות, על כל תכולת מיץ הרימונים האדומים שבה/ מיץ התפוזים הכתומים שלה/ מיץ בצבע אחר שלא יורד לעולם – ישר על שמלת כריסטיאן דיור החדשה שלי. טוב, לא ממש דיור, אבל גם לא קניתי אותה בשוק בצלאל!

     

      

    מפה אני יכולה להמשיך ולתאר תיאורים פלסטיים מרהיבים את כל מיני החתכים שהבית ממטיר עלי כדי שאבזבז זמן ארוך בחיפוש אחר קרח (למה אף פעם אין כשצריך אותו?), פלסטר (אני זוכרת שהייתה לי פעם חבילה כאן!), תחבושות, ספר הטלפונים של קופת חולים עם מרפאות החירום, דפי זהב עם רשימת חדרי המיון הקרובים, מספרי הטלפון של שח"ל, של חברה קדישא........

     

     

      אבל לא אישה כמוני תתייאש! שוב אני עומדת ליד הדלת רחוצה, מבושמת, המפתחות ביד, שולחת רגל ימין החוצה, ורגל שמאל ישר לתוך השלולית...שלולית? מה פתאום שלולית באמצע הבית? מה זה

    פה, אגם ז'נבה? זרם המים השוצף מוביל אותי לאמבטיה,ושם..........תמצאו אותי טובעת...השעה היא בדיוק, כמו תמיד, דקה ליציאה מן הבית.

    כל הזכויות שמורות לאלומה עברון@
    דרג את התוכן:

      תגובות (23)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        20/7/08 10:24:

      חן חן לך, חברתי החדשה מהיום!

      משוגעת - נכון, זהו שמי האמצעי...

      להתראות בשמחות, ותודה שכיכבת,

      אלומה

       

       

      צטט: פ. השקד 2008-07-20 09:56:01

      משוגעת על כל הראש, וזאת מחמאה. אהבתי מאוט מאוט.

       

       

        20/7/08 09:56:
      משוגעת על כל הראש, וזאת מחמאה. אהבתי מאוט מאוט.
        7/6/08 11:01:

      תודה, ראובן היקר!

      נשיקה

        7/6/08 08:45:

      וווואאאאווווו

      איזה קטעים פה

      עושים צחוקים

      אהבתי מאד

      כוכב

        6/6/08 15:43:

      מביאה לכם את תגובתה של אמונית 43 שמשום מה לא נקלטה כאן

      (ככל הנראה הבית התערב גם כאן...חחחח) ונשלחה אלי אישית:

       

      אלומה שלום

      אתמול כיכבתי את הסיפור עם הבית וניסיתי לשלוח תגובה אך לא הצלחתי משום מה

      לכן תגובתי נשלחת לך באופן אישי

      אהבתי את הרעיון, קל להיזדהות איתו , כתבת באופן מצחיק

      ונראה לי שהבית שלך לקח ברצינות את המשפט " ביתו של אדם מיבצרו " .צוחק

      שבת שלום וחג שבועות שמח!!!!

      נורית

       

      אז תודה לך נורית היקרה על תגובתך הספרותית המרתקת,

      אשתדל לזכור זאת להבא ולהשיג לעצמי שריון אבירי שיתאים למבצרי...

      חג שמח גם לך, ותודה על הכוכב!

      אלומה

        6/6/08 01:05:

      לאפור הזקן היקר,

      נפלאו מחמאותיך!

      תודה,

      אלומה

        5/6/08 13:43:

      אפרת מתוקה!

      שמחה שהתחייכת ונהנית!

      זאת בדיוק המטרה שלי בסיפורים כאלה -להעלות את מורל האומה!

      תודה על הכוכב,

      אלומה

        4/6/08 23:42:

      ערב טוב מספרית

       קראתי הפוסט שלך

      הניסוח קלח

      יכולת הבעה טובה עם בדיחות דעת

      יכולת לעבור מנושא לנושא בשטף

       

       מספרת גוזמאית ועוד איך

       התחייכתי לי

      כוכב להיכרות

      אפרת

        4/6/08 23:41:

      לדורי,

      לא, התבלבלת! כך קורה בבית של שוש פולטין, לא בבית שלך ושלי...חחחח

      כנראה כולנו גרות יחד באותו בית ולא ידענו!

      תודה על כוכב התמיכה!

      אלומה

        4/6/08 23:39:

      לדורית היקרה,

      תודה על הפרגון, הכוכב,

      דאגתך והאיכפתיות שלך שלא אשאר לבד בבית עוין ללא תמיכה גברית.

      מחכה להתפתחויות...

      עם חברות כמוך, החיים יפים יותר!

      אלומה

        3/6/08 23:30:

      שושי, נשמה!

      אנחנו בהחלט מתגוררות באותו בית. קוראים לו בית ספר...חחחח

      תודה על הכוכב, יפתי.

      אלומה

        3/6/08 22:57:

      לכוזרי!

      רעיון מצוין, הקראוואן. בעצם חלום ילדות שלי.

      עוד הלילה אתעניין איפה קונים אחד כזה. המחיר הוא שולי, כמובן...

      אלומה

        3/6/08 21:32:

      לריקיטריקי היקרה!

      שמחה שנהרסת מצחוק. עדיף ליהרס מזה ולא מדברים אחרים...חחח

      ותודה על הכוכב!

      אלומה

        3/6/08 21:30:

      לנילי היקרה,

      תודה על הקרדיט שנתת לבית, ועל היפוך המשמעות -

      שעשית בכישרון רב!

      אלומה

        3/6/08 21:16:

       

       

           נפלאו   קטעייך   אלומה

       

         נשיקהמגניב
       

        3/6/08 18:22:

       

      מספרית,

      כנראה שהבית אוהב אותך, איך לא ?

      וקשה לו להיפרד ממך. גם את זה אפשר להבין.

        3/6/08 17:43:

      אלומה, כך בדיוק קורה בבית שלי.........

      את מצחיקהלשון

        3/6/08 16:53:

      שבתי עם *

      צטט: ריקיטריקי 2008-06-03 14:40:17

      הרסת אותי מצחוק!!! מגניב

      כל כך מוכר וכל כך כתוב בכשרון!

       

      אשוב לככב כמובן!

       

        3/6/08 15:56:

      לכל החברים בקפה,

      נדמה לי שהמספרית זקוקה דחוף למישהו לגור איתו, אחרת הבית ישגע אותה.

      לפי הנומרולוגיה שלה, היא מתאימה לכל מי שיוצא דופן, שובב, אוהב תרבות, מיסטיקה וגם... אוהב את הבית, כמוה.

      נכתב באהבה ע"י חברה טובה של המספרית....

        3/6/08 15:28:

      הי אלומה,

      תגידי , את לא התבלבלת?

      זה הבית שלך או שלי?!!!....מחייך

      *

      את צריכה דחוף לעבור לקרוואן ממונע

      כך תוציאי את הבית לטייל

      לא להשאיר את המפתח מתחת לשטיח עדיף בסוויץ'

      חג שמח!

        3/6/08 14:40:

      הרסת אותי מצחוק!!! מגניב

      כל כך מוכר וכל כך כתוב בכשרון!

       

      אשוב לככב כמובן!

        3/6/08 14:25:

      כמו כולנו

      הבית פשוט אוהב אותך

      וקשה לו בלעדייך

      מי יספר לו סיפורים מצחיקים

      כשאת בטיולים.

      מתוחכם כמותך

      מוצא דרך לעכבך.

      ובערב תקבלי את כוכבך