זוגתי שתחייה מתה (אין ספק - שלוש מילים. פתיחה טובה) על סילאן, וכשגיליתי בחנות הסמוכה אלינו צנצנת סילאן מיובאת, החלטתי להפתיע אותה בארוחה רומנטית לכבוד חג השבועות. בשבת בבוקר ביקשתי אותה לקחת את הילדים לסבא וסבתא בתואנה של דוח שיש להגיש בעבודה, והסתערתי על המטבח. לראשונה בחיי נכנסתי לשם שלא כדי לאכול, אלא כדי לבשל, והחלטתי להכין עוף בסילאן, תבשיל ירקות חריף מתוק, ועוגת הברון על בסיס שוקולד וסילאן. כבר בהכנת המצרכים לעוגה התחלתי להסתבך. מי זה קורט? ולמה תמיד הוא מופיע ליד המלח? למה אי אפשר לתרגם את כל המונחים האלה מגרמנית לעברית?? תוך קריאה במקביל בשלושה ספרים, בישלתי טיגנתי ואפיתי. בספר ביקשו בטעות להשחים את הבצל. זו טעות דפוס. אי אפשר להשחים. בצל +מחבת, לנצח שווה שחור. הסילאן שנשפך על הבצל בזמן הטיגון קצת הדביק אותו למחבת. מזל שהקמח שהתפזר על הרצפה, חסם את הנתזים מלהרוס את הקרמיקה. כדי לחסוך זמן המסתי את השוקולד יחד בסיר שבו אידתי את הירקות, שהרי הפעולה היא אותה פעולה וחבל סתם לסבך עיניינים. חוץ מזה פרורי הכרובית והברוקולי בשכבת השוקולד בעוגה שיוו לה מראה משובב נפש, של פיצפוצים פריכים ועפיצים. לא ידעתי, עובדה שבאה לי בהפתעה גמורה, אבל סילאן זה דבר מלכלך, ביחוד שנוגעים בו ואחר-כך פותחים את המקרר הארונות ומגירות הסכו"ם. הטישו שהעברתי על הידיות, כדי לנקות, נמרח על הנוזל הסמיך הזה, נדבק אליו, והשאיר מזכרת בכל מקום שבו הוא ביקר. לא נורא. שום דבר שסכין חדה לא יכולה לגרד. דחפתי את העוף לתנור. במדף העליון את העוגה (בסוף הגעתי למסקנה שקורט זה לא מישהו אלא עוד טעות דפוס והכוונה, כנראה, לכוס). חיפשתי על סקלת המעלות בתנור את המילה בינוני ולא מצאתי. שמתי על 270 ליתר ביטחון. זה רבע מאלף לא? בטוח זה בינוני. הירקות על האש מתבשלים בסילאן המבעבע, העוף והעוגה בתנור, ואני מתחיל לנקות. אחרי שלוש שעות של קרצוף על ארבע הרמתי את ראשי, רק כדי לגלות עננה שחורה עולה מהתנור ומהגז ועוטפת את תיקרת המטבח. אש!! בלי לחשוב פעמיים נטלתי את הסילאן שהיה הכי קרוב לנוזל שאני מכיר, והשפרצתי סביב כדי לכבות.... כשעמדה רעייתי בדלת סיפרתי בחדווה שהשחור חזר לאופנה. ולראיה, אמרתי, תראי את הצבע של כל המטבח.... |